אוקי, אז מה אלה החבילות שצצו לי בפריזר ומה הקשר שלהם ללחם? אז ככה- מדובר בלחמים שמורכבים ממיטב הטבע- קינואה, כוסמת ירוקה, דוחן, בטטה , גזר, דלעת, בננה, סלק, תפוח עץ, קטניות שונות, תמר מג'הול, תאנים, מלח הימליה וורוד ומים מטוהרים. וממה הם לא מורכבים? אין בעם גלוטן, אין מוצרים מן החי, אין שמרים, אין חומרים משמרים , אין תוספת שמנים ושומנים, ואין הנדסה גנטית. וואו, איזו רשימה. ה"מרכיבים" האחרונים בלחמי "מונבטים" הם האורגניות המוחלטת וכשרות המהדרין.
לפני כחצי שנה נסעתי לטיול בפאריז. אני לא שומרת כשרות ויכלתי לאכול בכל הפטיסרי האפשריים, כפי שאכן עשיתי, אבל בשביל הפינוק לקחתי איתי מהבית…. "ערגליות". כפי שאפשר לראות בתמונה שצולמה ביום חמים בגני לוקסמבורג, ישבנו וחיסלנו את הקופסה (מינוס כמה חתיכות שזרקנו ליונים).
אז הגיעה החבילה עם "פירורית ביסלי גריל" של "אסם". הבעיה- המשימה היתה להכין שניצל. בעייתי משלוש סיבות.
קודם כל- אני כמעט לעולם לא מטגנת , בטח שלא בשמן עמוק, גם מבחינת הריח והלכלוך וגם מבחינה בריאותית, לשמחתי הגוף שלי לא מגיב טוב לטיגונים (מה שמונע ממני להתפתות … יש בזה יתרונות…
כולנו אוהבים לקבל יותר. שקית מוגדלת במחיר שקית רגילה, שתי מתנות יום הולדת במקום אחת, ואם אפשר לקבל יותר בריאות, מה יותר טוב מזה?
אישית, אין לי בעיה עם אוכל בריא, כל זמן שזה לא פוגע בטעם, ובמקרה של "אסם פלוס" המוצרים איכותיים וטעימים מתמיד, עם מתנה אחת נוספת- תוספת של סיבים תזונתיים, דגנים מלאים, חלבון וירקות, שככה על הדרך, נהיה יותר בריאים.
כשמשתמשים בקמח במתכון כלשהו, אם זה לחם או מאפה, תמיד צריך לנפות אותו מחשש לחרקים, לא רק מטעמי דת אלא כי לא נעים שיהיו תוספות "חלבונים" מוזרות בתוך המנה שלנו.
ניפוי מוסיף לנו עוד שלב בעבודה, ואצלי בבית גם עוד כמה ענני קמח שהופכים למיצג אומנותי על השיש ועל הרצפה (שלא לדבר על הנעליים שלי)….
תערוכת "קולינריה" שמתקיימת מדי שנה במלון "דן פנורמה" היא שם דבר בעולם הקולינריה, וכל המי ומי מהתחום מגיעים להשתתף, להתרשם וללמוד. הדוכנים הרבים והמגוונים , והפנאלים המרתקים מאפשרים הצצה לחידושים האחרונים, וזה תמיד מפתיע ומרתק.
גם השנה ניתן היה למצוא בתערוכה רעינוות מעניינים (וטעימים). אני מביאה כאן מבחר מהדברים שמהם התרשמתי ביותר, כי אי אפשר להעביר את הכל, או שהפוסט הזה יקח חמישים עמודים בערך…
בארץ יש ציבור לא קטן שלא יכול או לא רוצה לצרוך מוצרי חלב- אם מסיבות טבעונות או מסיבות בריאותיות כמו רגישות ללקטוז. גבינה היא מרכיב אהוב ומככבת בתבשילים רבים, כולל בחגים שמבוססים על גבינה- כמו שבועות, וגם לקהל שנמנע מחלב יש צורך במשהו שיוכל להחליף את המוצרים החלביים. גם שומרי כשרות שלא רוצים מוצר חלבי לאחר ארוחה בשרית הם קהל יעד למוצרים אלה.
"משומשו" הם מותג של מוצרים ללא סויה או לקטוז, שמביא לצרכנים תחליפי גבינה בכל הקטגוריות תוך הקפדה על 100% טבעונות, וכמובן המנעות חומרים משמרים. המוצרים עשירים בסידן כך שהם מספקים את הצורך שלעיתים מפוספס בגלל אי צריכת חלב.
לכבוד החג משיקה "משומשו" "מגורדת לפיצה ואפייה" ו"גוש מעודנת לאפייה בטעם ריקוטה". הראשונה מצויינת להכנת פיצות, קישים ופשטידות מלוחות, והשניה לצד המתוק- כמו עוגות גבינה, כריכים ומאפים מתוקים.
"בסוף רמלה יש מקום מיוחד, שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד…. וסוכריות קישוט… וממרח חלבה… ומלית אוכמניות ו…." טוב, לשיר הזה באמת לא יהיה סוף כשזה קשור ל"פוליבה".
הנה חידה- מה משותף ל (קחו נשימה- זה יהיה ארוך- מליות פרי, קרם נוגט, ריבת חלב, פירות יער קפואים, מחיות, ממרחים ללא תוספת סוכר, חלב מרוכז, סירופ שוקולד, גליליות למילוי, מייפל, שוקולד צ'יפס, בצק סוכר, קצפות, חמאת קקאו, קמח, שמרים, קורנפלור, תערובות לעוגות, פלאן, ג'לי, טריאקי, סויה, בוטנים גרוסים, בצל יבש, קרם פטיסיאר, צבעי מאכל ,גלוקוזה, קרמל, קטניות, שקיות זילוף, צנטרים, קופסאות קרטון…… ובערך עוד כ1500 מוצרים)?
היו היו שלושה חברים- מויש, ישראל והודי , חברי ילדות שהחליטו לפני 35 שנה לפתוח מפעל בגבעת שאול בירושלים שכלל מכונה אחת למילוי אבקות. את החברה קראו לפי ראשי התיבות של שמותיהם- "מיה". שש עשרה שנים, והרבה פסי יצור אחר כך, המפעל כבר עובר למישור אדומים, וכולל מפעלי ייצור, מחסני הפצה ומשרדים ובעיקר את כל מה שטבח חובב או מקצועי צריך כדי להיות ממש מאושר במטבח (וגם הסועדים שלו).
שבועות בפתח, ותנור האפייה בכוננות.
מ"מעדנות" הגיעה סלסילה מלאה כל טוב- "בצק שמרים עלים חמאה" (למנות מתוקות), "בצק פריך מתוק חמאה" (למנות מתוקות) ו"בצק עלים חמאה" (שטעמו נייטרלי ולכן מתאים גם למנות מתוקות וגם למלוחות.).
