ארכיון

ONE DESING – לחדש כמו מושיק

בתוכניתו "בא לחדש לכם" המעצב מושיק גלאמין מגיע לבית שנראה "לא משהו" בלשון המעטה, והופך אותו לפינה מחודשת ומרועננת, שעושה הרבה כיף בלב.

למרות שהוא כבר ביקר באלפי בתים , עדיין הוא לא יכול להספיק לבקר בכל בית בישראל, ולכן נערכה סדנא מיוחדת במרכז "ONE DESIGN" בראשון לציון, שהוא מתחם שמתפרש על פני 10,000 מ"ר ומכיל עשרות חנויות לעיצוב הבית, רהיטים, אקססוריז לבית, חדרי ילדים, מטבחים, פרקטים וריצוף ועוד . המקום הוא One Stop Shop לעיצוב הבית ולהום סטיילינג, כלומר מספיק להגיע למקום אחד, לחנות, להסתובב תחת מיזוג אוויר ותאורה נוחה, ולבחור מה בא לנו, ואיזה רעיונות אנחנו מקבלים.

להמשיך לקרוא

ארוחה חגיגית – לשבועות וכל השנה.

מוצרים חדשים שעלו על המדף הפכו להיות ארוחת ערב מדליקה וטעימה אצלי על השולחן.

זה התחיל מסדרת המוצרים החדשים של "תומר" – LA PASTA שהושקו במיוחד בשביל שבועות והם מוצרי פרימיום איטלקיים. מדובר ב12 מוצרים שונים כמו קנלוני, לזניה, ניוקי בארבעה טעמים שונים, רטבי עגבניות בטעמים שונים, מוצרי עגבניות ועוד. מה שנחמד הוא שמצד אחד מדובר במוצרי פרימיום ומצד שני המחירים זולים בכשלושים אחוז מהמתחרים באותה רמת איכות, כך שכל אחד יכול להפוך את המטבח שלו לאיטליה הקטנה והאיכותית.

להמשיך לקרוא

מוצר השנה- חוגגים עשור של הצלחה.

"מוצר השנה" ביסס בעשר שנותיו בארץ את מעמדו כתו שמבטיח לצרכנים את המוצרים החדשניים והמשתלמים ביותר בקטגוריות רבות ושונות. כשצרכן מוסיף לעגלת הקניות שלו מוצר המסומן בתווית "מוצר השנה" הוא יודע שמאחורי הבחירה ישנו גוף מבוסס, שעובד על פרמטרים רבים בעזרת אנשי מקצוע ומחקר רבים, וסקרי דעת קהל שלבסוף מאפשרים לנו לדעת מה המוצרים ששווה לבחור על המדפים.

מוצרים רבים זכו בתווית הנחשקת, וכמובן שאני לא יכולה לסקר ולספר על כולם, ולכן בחרתי את הנבחרים שלי מתוך כל הזוכים, את חלקם סיקרתי עוד קודם לכן (וקישורים יגיעו בהמשך), לחלקם התוודעתי רק עכשיו, ואלה הן הבחירות שלי:

הערה חשובה לפני שמתחילים – שמחתי לגלות שהרבה מהחידושים הם גרסאות בריאות יותר למוצרים אהובים, ולכן גם בבחירות שלי ישנם הרבה מוצרים באוריינטציה של בריאות.

להמשיך לקרוא

הסנדוויץ – והסיפור ממשיך….

בפוסט הקודם סיפרתי על מה אני הולכת לעשות עם פסטרמה "זוגלובק" דקיק דקיק ובעיקר דל שומן.

בחוברת שצורפה לפסטרמות, תוארו ארבעה סוגי טיפוסים, לפי הסנדוויצים שהם מכינים.

להמשיך לקרוא

שופרסל – בריאות במארז

מארזים הם תמיד דבר כייפי כי הם חוסכים זמן והתרוצצות. הכל על המקום, הכל מסודר.

בGREEN  – מחלקת הטבע והבריאות של "שופרסל" ארזו ארבעה דברים טובים בקופסה אחת , כולל חוברת מתכונים, כדי שנוכל להרכיב המון ארוחות טובות ובריאות. במארז, שמחירו 29.90 שקלים, יש גרגרי חומוס, עדשים אדומות, בורגול ואורז מלא עגול – כולם אורגניים.

וככה זה נראה מבפנים –

האריזה האחורית מספרת לנו שהקטניות האורגניות נאספות מיצרנים מכל רחבי העולם, שעובדים רק בשיטות מסורתיות, בלי להוסיף כימיקלים, הורמונים, דשנים והדברה, מה שמבטיח מוצר טהור , נקי ובעיקר- בריא כבר אמרנו?

אספתי היום את המארז, ואנחנו מתכננים על האורז, העדשים והחומוס לארוחת סוף השבוע. מה שלא יכלתי להתאפק הוא הבורגול שיחד עם עגבניות, בצל, עלי תיבול כמו פטרוזיליה, נענע וכוסברה (הרבה!!), לימון (גם כמיץ וגם כקוביות קטנטנות), וכמובן חמוציות (של שופרסל – המחיר הכי טוב והטעם משובח), ביחד עם שמן זית, מלח ופלפל ועוד טיפה לימון, היו ארוחת הערב שלי בצורת "טבולה".

(אגב, זה שמדובר במוצרים ממחלקת הטבע, היה תירוץ בשבילי לצלם אותם בתמונה העליונה עם עציץ משונה ביותר שאמא שלי הביאה…)

בחוברת יש מגוון מתכונים, יכול להיות שנעתיק משהו משם או נאלתר משהו לבד, בכל מקרה, זה יהיה סופשבוע בריא!

סודהסטרים – בועות של בריאות.

כשהייתי ילדה, המשקאות שצרכנו היו בדרך כלל עם צבעים זרחניים, טון של סוכר והמון חומרים שהיו רשומים בצורת אותיות לועזיות מוזרות ונשמעו יותר כמו נוסחה כימית מאשר כמו משהו שאמורים להכניס לגוף.

במשך השנים גדלה המודעות למה אנו מכניסים לגוף, ולאט לאט המשקאות המלאכותיים, שופעי הסוכר וצבעי המאכל, נדחקו הצידה לטובת משקאות בריאים יותר, עם פחות סוכר ותוספות שונות ומשונות.

כולנו יודעים שהמשקה הבריא ביותר לנו הוא המים. עוד מימי "שתו מים" של אייבי נתן בשידורי "קול השלום" ועד היום, זהו המשקה המומלץ ביותר- הטהור ביותר וכמובן הכי פחות משמין (ונהדר לעור הפנים). הבעיה – מים הם גם משקה משעמם, אפילו אם מוסיפים לו קוביות קרח. לכן המגמה היא לתת למים ענין וריגוש כלשהו , על מנת להעלות את צריכת המים לכמות שנדרשת לגוף, ומצד שני להפחית את המשקאות המזיקים.

"סודהסטרים" מתמקדת בענין הזה בדיוק- בעזרת תוספות טעם שונות – כולן טבעיות, מעוטות סוכר וללא תוספות כימיות וחומרים משמרים, וכמובן הבעבוע, גורמים לאנשים לצרוך יותר מים. בעזרת מכשיר ה"סודהסטרים" שנמצא בבית, כל אחד יכול להחליט לא רק על הטעמים השונים (ועכשיו הסידרה החדשה מכילה 100 טעמים חדשים, מהסטנדרטי ביותר ועד לטעמי גורמה) אלא גם על מידת החוזק, הבועות וכך הלאה, ולהפיק משקה שנוצר זה עתה, ישירות לשתיה. המוטו החדש הוא – water made exciting!

(למעלה- ענת סולומון  – ד"ר לכימיה ובסודה סטרים מנהלת תחום טכנולוגיה פונקציונלית , מדגימה תהליכים בפיתוח הטעמים החדשים, למטה- מבדקים במעבדה).

מחקרים הוכיחו שכשיש מכשיר סודהסטרים בבית, אנשים שותים 43% יותר מים (משהו כמו שלוש כוסות) ממה שנהגו לפני שהיה להם המכשיר.

הפירות במשקאות החדשים הם טבעיים, והטעמים מגיעים בארבע קטגוריות שונות –

FRUITS- טעמי פירות שחלקם מהווים שילוב של יותר מפרי אחד, נקי מתוספות מזיקות.

ZEROS- משקאות נטולי קלוריות

PLUS- משקאות ללא קלוריות ובתוספת סיבים תזונתיים, וויטמינים ועוד

ESSENCE- משקאות בטעם הכי טבעי של הפרי – עם פחות מתיקות.

כל הטעמים עברו מבחני טעימה קפדניים ומקיפים על ידי מומחים ומתאימים לקהלים השונים. כך למשל טעם הלימונענע שמאד אהוב על ישראלים.

(אגב, עם הטעמים ניתן גם להכין קוקטיילים שונים – אלכוהולים או לא אלכוהולים במגוון אדיר של טעמים).

הטעמים החדשים יושקו בסביבות פסח ביחד עם מכשירים חדשים, שהכוכב שלהם הוא הPOWER.

השף עטור שני כוכבי המישלן – פול ליברנט יצר עבור "סודה סטרים, תערובות מיוחדות בסידרת גורמה אקסלוסיבית למי שבאמת רוצה להתנסות בחוויות חדשות. חוץ מהטעמים שלו יש גם טעמים מיוחדים כמו טעמי VITA שמיועדים למי שרוצה ערך בריאותי נוסף מהמשקה, FIBERS שכוללים 10% מכמות הסיבים הדרושה לגוף ליום, ENERGY – לתוספת מרץ, בחצי מהקלוריות שיש במשקאות דוגמת "רד בול" , וכאמור טעמי הגורמה.

במקביל, טעמים כמו קולה, יישארו על המדפים למי שרוצה, אבל יופרדו מהסדרות של סודה סטרים וישאו מותג אחר בשם "קלאסיק".

כל הפיתוחים החדשים יוצאים ישירות ממעבדת החדשנות שנחנכה זה עתה, ומהווה את בסיס מרכז הפיתוח גם בתחום הטעמים וגם בתחום ההגזה.

מנכל סודה סטרים העולמית – דניאל בירנבאום  הציג במסיבת עיתונאים את מכשיר ה"POWER" החדש שהוא גם המתקדם ביותר שאי פעם יוצר, גם אוטומטי לחלוטין ובעל פעולה שקטה, שלוש דרגות של הגזה , לא מקבל כתמים ועוד. הוא גם הראה לנו את הנתונים על העליה הגדולה ב2014 בצריכת הגז למכשיר, מה שמוכיח שאנשים לא רק רוכשים מכשיר אלא משתמשים בו עוד ועוד ונהנים ממנו ומיתרונותיו. עיצוב המכשיר הוא של המעצב איב בהר שהפך אותו גם למתאים למטבח מודרני ומעוצב (ויש כל מני צבעים!). גם הבקבוקים מעוצבים כך שהם גם יפים להנחה על השולחן כדי שכל אחד יוכל להתכבד.

(בתמונה למעלה – המנכ"ל העולמי דניאל בירנבאום)

לשאלתנו ענה המנכ"ל שגם הזעזועים הפוליטיים בעולם נגד מותגים ישראלים (שמופיעים בגאווה בכל מקום שבו נמכרים המוצרים ) לא פגעו במכירות, ואפילו מדינות שלא חובבות את ישראל, כמו פינלנד, שוודיה , צרפת ואנגליה , מעלות את צריכת המוצרים בגדול השנה. (בחלק ממדינות סקנדינביה, בכל בית רביעי יש מכשיר סודה סטרים).

(בתמונה למעלה- המכשיר החדש והבקבוקים המעוצבים עם הטעמים החדשים)

אז אולי לחתונות כבר לא נותנים סיפולוקס (מי שמתחת לגיל ארבעים שישאל את ההורים מה זה…) אבל מים מוגזים בטעמים שונים ובריאים הם יתרון גדול למי ששומר על בריאותו ורוצה גם להנות מהטעם.


(למעלה- סודהסטרים – מותג המים המוגזים הגדול ביותר בעולם).

GO! FIT כי שיבולת שועל מעולם לא נראתה טוב יותר.

כל מי שמכיר אותי יודע שאם אני רעבה ואין אוכל בסביבה, יוצא ממני סוג של ענק ירוק, ולא כדאי להיות בסביבתי. ומתי זה יכול לקרות? בימים שאני לא אוכלת ארוחת בוקר, או ליתר דיוק, בשעה עשר בבוקר ביום שלא אכלתי ארוחת בוקר. הפתרון אז הוא בדרך כלל כל מני עוגיות של המשרד שהאמת שברגיל לא הייתי מבזבזת עליהן קלוריות וטירחה אבל כשרעבים, הכל הולך.

דגני בוקר הם פתרון מצוין לארוחת בוקר, קודם כל כי ההכנה מהירה (מאד). רק לשפוך, להוסיף חלב (או חלב סויה במקרה של בן הזוג) , לערבב, ותוך שניות יש משהו שגם נאכל מהר ומחזיק אותך שבע. שיבולת שועל מצטיינת בזה ולכן תמיד שמשה כבסיס לדייסות ודגנים למיניהם, כשכמובן ישנן גם התכונות הבריאותיות שלה- הפחתת כולסטרול וסיכון למחלות לב בגלל רכיב הבטאגלוקאן שהוא סיב מסיס ובריא במיוחד.

ב"שסטוביץ" לקחו את הענין מאד ברצינות ואמרו – "אם שיבולת שועל זה כל כך בריא, בואו נפתח מוצר שבו כמה שיותר שיבולת שועל, וכמה שפחות גורמים מזיקים כמו נתרן וסוכר".

התוצאה – GO! FIT. מהו "גו פיט"? למעשה שני דברים – דגני בוקר וחטיפי דגנים – כך שיש פתרון גם לבית וגם מחוץ לבית.

במה נבדלים הדגנים וחטיפי הדגנים ממה שאנו מכירים בשוק?

אז ככה- בזווית הבריאותית – דגני "גו פיט" הם המותג היחיד שבו יש מעל חמישים אחוז דגנים מלאים על בסיס שיבולת שועל מכל סך הרכיבים, וכמות הסיבים התזונתיים הגדולה ביותר בקטגוריית דגני הבוקר. מעבר לכך מה אין בדגנים? יש חמישים אחוז פחות נתרן ובין עשרים וחמישה אחוז לארבעים אחוז פחות סוכר מכל אחד מהמתחרים.

בזווית הכייפית – קודם כל יש ארבעה טעמים, שחלקם כוללים את המרכיב האולטימטיבי בשבילי – שוקולד!. (וגם דברים טובים אחרים כמו אגוזי לוז וחמוציות). מעבר לזה, עוד תכונה כייפית היא שהפריכות נשארת כך שלא נתקעים עם חצי קערת דגנים כשהחלב מרכך אותם והם הופכים לספוגים קטנים ורכים. ובסוף הצורה- צורה של שמיניות כשהטריות נשמרת על ידי שתי אריזות פנימיות . בקיצור, עושים הכל כדי לשמור על הפריכות.

בחטיפי הדגנים גם כן יש תכונות בריאותיות רבות – גם כאן יש מעל חמישים אחוז דגנים מלאים, הרבה יותר מהמתחרים, גם כאן יש בין ארבעים לשישים אחוזים פחות נתרן  מהמתחרים על מדף חטיפי הבריאות, וגם כאן יש כחמישים אחוז פחות סוכר מאשר המתחרים. הצורה במקרה הזה היא ממש שובת לב- חטיפי ביס בצורת לב – גם בריאות וגם אהבה.

אגב, הדגנים מצויינים גם כתוספת לגלידה, לסלט פירות או לנשנוש "על יבש".

למעשה מוצרי "גו פיט" מכסים את כל האפשרויות – ארוחת בוקר או ערב מזינה – לכל הגילאים כי יש מגוון טעמים רחב, כולל כאמור שוקולד, וחטיפים שאפשר לקחת לכל מקום, למקרה שבכל זאת, למרות ארוחת בוקר טובה, עדיין צצה לה המפלצת של השעה עשר בבוקר…

(וטיפ שלי – בעוד כחודש זה פורים, עם המון משלוחי מנות, ולדעתי קופסת חטיפים כזו הרבה יותר טובה בסלסילה של הילדים והמשפחה מאשר עוד ממתק בעל ערך תזונתי אפסי).

לחורף חמים , טעים ובריא!

מוצרים חדשים עלו על המדף, כדי לעשות לנו חמים, נעים וטעים בחורף המתקרב  אלינו בצעדי ענק.

אז על מה נתענג ?

קודם כל צריך לשתות משהו, ואת זה מביאה לנו "פרימור" עם "מיץ רימון תפוח". מיץ רימונים זוכה לפופולאריות רבה הן בשל טעמו והן בשל היתרונות הבריאותיים שלו. אם מוסיפים לו מיץ תפוחים בכלל מקבלים חוויה מתוקה ועשירה, שטובה בפני עצמה וגם בשילובים נוספים (וכן, ניסיתי גם בקוקטיילים אלכוהולים ויצא פיגוז- גם מבחינת מראה יפיפה וגם מבחינת הטעם).

המיץ מכיל 60% מיץ רימון סחוט, ו40% מיץ תפוחים (שני דברים שמאד קשה לסחוט בבית ומאד נוח שיש בבקבוק מוכן). כמובן שאין בבקבוק תוספת חומרים משמרים או תוספת סוכר. המיץ מצטרף לסדרת הרימונים של "פרימור"  שמאד מצליחה בארץ.

(אגב, טיפ שלי – ממליצה לשפוך מעט מיץ על סלט פירות שכולל נניח תפוחים ,פירות הדר ובננות. יוצא רוטב מצוין).

החידוש השני הוא של "אחוה" והוא "עוגיות שקדים פריכות" – מה שיכול ללכת מצוין עם המיץ מהפיסקה הקודמת. מדובר בעוגיות פרימיום  שמכילות 12% שקדים, והן טעימות, נימוחות ובעיקר בעלות טעם ביתי.  המחיר אטרקטיבי במיוחד (10-13 שקלים לאריזה של 300 גרם שזה המון עוגיות) והן מצטרפות להרבה מאפיי פרימיום של "אחוה" כמו עוגות בראוניז עם 20% שוקולד מריר, עוגיות טחינה עם 18%  טחינה ועוד.

אז מה יותר יותר מאשר יום חורפי, גשם זלעפות בחוץ, ברקים ורעמים, לשבת עם כוס תה חמה וריחנית ועוגיות פריכות וביתיות בטעם שקדים?

חברת "אחוה" היא חברה וותיקה שמאז שנת 1929 מתמחה במוצרי חלוה, טחינה ודברי מאפה, כמו גם מוצרים ללא סוכר, עוגות ומאפים, חטיפי דגנים, תרכיזים לשתיה וממתקים. (כשר בד"צ).

ולעוד מוצר עם דגש בריאותי – סדרת מוצרי מיקס פירות יבשים ואגוזים של "קולומבוס" תחת השם MIX IN – שפותרת לנו בצורה בריאותית במיוחד את הצורך עתיק היומין של "לנשנש". כולנו אוהבים דברים קטנים, טעימים ושאפשר למצוא בכל מקום, כדי להרגיש משהו טעים בפה. הבעיה היא מלכודות כמו קופסת המתוקים המשרדית, עוגות יום הולדת ודוכני שווארמה… בשקיות ה"מיקס אין" – בשלב זה שלושה טעמים – מיקס פירות יבשים ואגוזים, מיקס פירות יבשים טרופיים ואגוזים ומיקס חמוציות , צימוקים ואדממה, אפשר למצוא משהו לנשנש אבל שיהיה גם בריא ויתן אנרגיה להמשך הפעילות. מצוין לספורטאים, שוחרי בריאות, טבעוניים או "סתם" אנשים שמעדיפים שאם כבר מנשנשים, שיהיה משהו בריא . המיקסים מתאימים מצוין גם לדייסות וליוגורטים, ואישית אני שמה גם בסלטי עלים למיניהם.

האריזות קטנות ונוחות לנשיאה (30 גרם – מאה קלוריות בלבד) כך שאפשר גם לשלוט בכמות וגם שהן יהיו זמינות בכל מקום – בעבודה, בלימודים, בנסיעות ובחדר הכושר.

מה שאהבתי במיוחד הוא השילובים המיוחדים של הטעמים. אצלנו בבית זה נחלק בעיקר בין הפירות הטרופיים (שהאמת, אפשר להוסיף גם לקינוחים מתוקים ) לבין המיקס עם האדממה, שהוא יוצא דופן יחסית למוצרים דומים. המיקסים הם דלי נתרן, ללא כולסטרול או שומן טרנס, והם עשירים באשלגן, ברזל, מגנזיום, אבץ, סידן וסיבים תזונתיים. בקיצור, ממש מזון על.

 

עם המוצרים החדשים ניתן לבלות בחורף, להרגיש בריאים, שבעים ואנרגטיים.

כל המוצרים כשרים וניתנים להשגה ברשתות השווק.  (ושווה לבדוק מבצעים!).

הקוף הכי מתוק בעולם.

יש כמה עובדות שכולנו יודעים על ילדים. ילדים אוהבים "משהו טעים" – שהוא בדרך כלל משהו מתוק, וילדים אוהבים את קופיקו. לא סתם הדמות של קופיקו כל כך ידועה- הוא שובב, הוא מצחיק, והוא אהוב על הילדים. עכשיו הוא גם מקשט את האריזות של חטיפי מיני חלוה וניל של "אחוה" ומביא איתו גם הפתעה- קלפים עם דמות קופיקו.

החיבור של חלוה וילדים, בעיקר באריזות מיני (החלוה, לא הילדים…) הוא טבעי – גודל האריזות מתאים לכמות שילד מסוגל לאכול או להחזיק, המרקם הוא נימוח בפה, נותן את המתיקות שהילד כל כך צריך, ומצד שני מביא לו גם יתרונות בריאותיים שמוצאים חן בעיני ההורים כמו ערכים תזונתיים גבוהים – זרעי השומשום עשירים בחומצות שומן חיוניות, סיבים תזונתיים, סידן, ברזל, ומינרלים שתורמים לצמיחה, והחטיף עצמו מכיל רק 66 קלוריות כך שאנו לא צריכים לחשוש מהשמנת ילדים (שמביאה איתה בעתיד השמנת מבוגרים). החטיף מתאים גם לצמחונים וטבעונים ומכיוון שאינו דורש קירור, הוא מהווה בונוס לתיק האוכל של הילד, כפינוק של אחרי הצהרים או כקינוח בריא (שגם בגלל שאינו חלבי, מתאים לארוחה בשרית לשומרי הכשרות).

כמובן שלא רק הילדים נהנים. אצלי בבית אין ילדים קטנים ולכן החטיף זכה לתשומת לב מוגברת מצד המבוגרים, שזרקו כמה ככה לתיק של העבודה, שיהיה משהו טעים בדרך, וגם כנשנוש בשעת לילה מאוחרת, כשהרעב תוקף…

באריזת 180 הגרם יש 15 יחידות, והמוצר כשר פרווה בהשגחת בד"צ העדה החרדית ירושלים. להשיג ברשתות השיווק ובחנויות המובחרות.

 

 

 

אהווה!! (AHAWE)

כשאומרים לי "תימן" האסוציאציות שלי הן תמיד יזהר כהן, שושנה דמארי, עפרה חזה והדוד הזה עם הפאות שמתופף על פח.

(כן, את החולצה של יזהר כהן באמת היתה לי בשנות השבעים…).

כשהגעתי לחטיבת הבינים הכרתי גם את הטעם התימני, אצל חברה מבית הספר שקראו לה אורית ז. לאורית היתה אמא שהיתה מכינה את המלאווח הכי טעים, ושולחת איתה לבית הספר. כמובן שאורית נשארה מאד רזה כי כולנו טרפנו לה את המלאווח.

אחר כך באה תקופת "נאפיס" עם ה"זיווה" וכל שאר מטעמי הבצק, ובזה הסתכמה החוויה התימנית שלי.

עכשיו "שופרסל" החליט להחזיר לי את האווירה, באמצעות סוגי ג'חנון שונים, ומלאווח.

היו לי כמה אתגרים בענין – קודם כל כי ה"ג'חנון לאפיה" הוא באמת לא בשבילי. לאפות משהו שמונה שעות בתנור זה לא מעשי עבורי כי אני לא נמצאת בבית שמונה שעות רצוף, ובלילה אני לא רוצה להשאיר תנור דולק. גם פלטה של שבת אין לי. אז לגבי זה, אני אעביר לחברים ואבקש מהם חוות דעת מאוחרת יותר.

מילת הקסם "למיקרוגל" על האריזה השניה של הג'חנון, כבר נשמעה לי יותר הגיונית. ג'חנון מוכן שצריך רק לחמם. עשיתי בדיוק לפי ההוראות, כולל הצעת ההגשה , שמתי שתי יחידות במיקרוגל, בכלי מכוסה, (עשיתי חשבון שאם יחידה אחת דורשת חמישים שניות, אשים את שתי היחידות ביחד כשתים וחצי דקות, כי הן תופסות יותר נפח. החישוב היה מצוין, הג'חנון עבר ממצב קפוא למצב מבושל ולוהט בדיוק).

בנתיים פשוט ריסקתי עגבניה באמצעות פומפיה וקישטתי קצת עם פטרוזיליה (כי ככה זה על העטיפה). במקביל בישלתי שתי ביצים קשות (הפטנט שלי לביצים מושלמות ולא מתפוצצות – לשים במי הבישול גם כמה גפרורים בלי הראש כמובן, איכשהו זה שומר על הביצים שלמות).

התוצאה היתה טובה מאד, ארוחה שכללה את שתי היחידות פלוס שתי ביצים קשות פלוס רסק מעגבניה אחת, השביעה אותי מעל ומעבר. יכול להיות שג'חנון שאפוי באמת שמונה שעות בתנור הביתי עם הסיר המיוחד והכל, יהיה טעים יותר מאשר ג'חנון קפוא שעבר חימום במיקרו, אבל במקרה שלי, שבו אין מצב שאני עושה משהו כל כך איטי, גם מה שיצא מהמיקרו היה טעים ומשביע רצון. (אני מעולם גם לא טעמתי ג'חנון ביתי, כזה שעושים גם את הבצק מההתחלה ואז אופים אותו זמן ארוך, כך שאין לי בסיס להשוואה).

המלוואח היה קל יותר- מכיוון שאת זה אני מכירה מאחר וכשהבן שלי היה קטן, הוא מאד אהב מלאווח עם עגבניות מרוסקות. למעשה, כשלקחתי את המלוואח מהסופר כבר חשבתי על לעשות קרואסונים עם מילוי שוקולד, או לחילופין על נקניקיות ההודו השמנמנות שמחכות שאהפוך אותם ל"משה בתיבה". כשהגעתי הביתה ראיתי שאין שוקולד, ושגם הנקניקיות ברובן חוסלו. ואז הבן ראה את המלוואח ואמר "שנים שלא אכלתי את זה, אני רוצה את זה כמו פעם!" ובכך חסך לי את הדילמה.

כשהתכוונתי להכין את המלאווח שמתי לב שבניגוד למתחרים, אין אופציה של הכנה בתנור וזה חבל, כי אני יודעת שבתכלס אפשר (עובדה שמהבצק אפשר להכין מאפים שונים לפי מתכונים שראיתי באינטרנט) וכי אפוי תמיד יותר טוב ממטוגן מבחינה בריאותית, מבחינת הנוחות (כי גם לבן נוח יותר לזרוק לתנור מאשר לעמוד לטגן) וכי בגירסה האפויה העלים נפרדים יותר והבצק אוורירי ותפוח יותר מאשר בגירסה המטוגנת.

בכל מקרה, הכנתי לפי ההוראות את הגירסה המטוגנת. במקור כתוב "לשים במחבת חם עם מעט שמן " (לא ידעתי כמה זה מעט, חיממתי קצת יותר מדי וזרקתי חלק כדי שלא יהיה כל כך ספוג שמן). היה כתוב "לטגן כשלוש דקות מכל צד על אש בינונית". על האש הבינונית שלי, אחרי כשתי דקות זה כבר התחיל להישרף , אז סך הכל זה לקח פחות זמן.

גם פה הכנתי כמו שהילד אוהב, עם עגבניה מרוסקת. במבחן הטעם הוא אמר שהיה טעים וכששאלתי אם זה יותר טעים מאשר מה שהוא היה אוכל כשזה הוכן בתנור, הוא אמר שהוא לא זוכר אבל ננסה בפעם הבאה . (על האריזות של המתחרים כתוב שזה בחום של 180 מעלות, משהו כמו עשר דקות?).

כאמור, את גירסת הג'חנון לאפייה לא ניסיתי, אם חברים שלי ינסו, אעדכן פוסט זה. בכל מקרה, זה של המיקרו היה טעים, וחוסך את כל הזמן והמאמץ.