תוכניות אפייה מככבות בטלוויזיה שלנו ומהתנורים יוצאים מטעמים מתוקים ומלוחים, עוגות ראווה, קינוחים מרהיבים ושאר גודיז שגורמים לישראלים לרוץ למחלקות האפייה בחנויות המתמחות ולצאת משם עם מריות, תבניות, חותכנים ומוצרי גלם שעד עכשיו בכלל לא הכרנו.
מי לא אוהב מאפים? אם מדובר במלוחים כמו פיצות ופוקצ'ות, לחמניות ולחמים, סמבוסק ובורקס, או אם מדובר במתוקים כמו עוגות, עוגיות, קינוחי כוסות, מרנגים ומוסים, קרמים ובצקים, השמיים הם הגבול.
לפני כחודש הכרתי את מסעדת "Boost Fm" החדשה בתל אביב, שמציגה מלבד מנות אוכל משובח גם חוויית מוסיקה (לאזניים) ותערוכות מתחלפות (לעיניים) כולל קיר מיוחד של האמן רמי מאירי. את חוויותי מאז ניתן לקרוא כאן.
אמש חזרתי למסעדה לאירוע מיוחד- חגיגת האלווין, הוא ליל כל הקדושים שהגיע לארץ ונחגג ברוב פאר, כי אם כבר חוגגים ליל שנה אזרחית חדשה ורוכשים שוקולדים לאהובים גם בוולנטיינס דיי, אז למה לא ליהנות מחג צבעוני, מצחיק, וטעים?
בצפון הארץ גרים הדרוזים, ישראלים גאים שמוציאים מתוכם שנה שנה הרבה לוחמים בצבא לצד הישגים אדירים בחינוך. מעבר לצפון ישראל, ישנן קהילות דרוזיות בלבנון, סוריה ואפילו וונצואלה. הדת הדרוזית היא סודית אולם יש לה כמה מאפיינים שכוללים אמונה בגלגול נשמות, קבלת עשרת הדברות, מוגונמיה ושמירה על שבע מצוות כמו שמירת לשון, הגנה על האחים, קבלת מעשי האל ועוד. על שומרי הדת נאסר לשתות אלכוהול וליטול סמים, נאסר לעשן ולהמר, וישנה חובת שמירת כבוד האישה והמשפחה, עזרה לנזקקים ונדיבות.
המוטו של המקום – תבואו בשבע כדי לטעום ממטעמי המקום ומבר המשקאות המגוון, ותישארו להופעתו של תקליטן מתחלף המנגן בסגנונות שונים, לחגיגה עד השעות הקטנות של הלילה.
הגענו בשעת הפתיחה והתיישבנו במקום הכי טוב בבית, על הבר, שם ניתן לראות את הקסם בהתהוות – התפריט היומי המתחלף לפי חומרי הגלם הטריים שיש בשוק, קורם עור וגידים על כלי הגשה מגוונים ומעניניים. ניתן כמובן לשבת סביב השולחנות, השירות הוא תמיד מלא.
הבר עוטר בעגבניות טריות ואדומות לחיים, המזוהות כל כך עם אייל שני.
"אז מה תשתו?" נשאלנו אחרי שעיינו בתפריט האלכוהולי המגוון שמחולק לפי קטגוריות של סוגי אלכוהול. הצד הגברי בחר בערק איכותי, ואני שאלתי לגבי קוקטיילים. יש תפריט קוקטיילים אבל יש גם צוות קשוב שמרכיב משקאות לפי הטעם האישי. ביקשתי משהו "לא מתוק, פירותי חמצמץ בדרגת חריפות בינונית". קיבלתי קוקטייל שענה על הדרישות אחת לאחת ופתח יפה את הערב.
יחד עם האלכוהול קיבלנו את המנה הראשונה מתוך התפריט היומי – "שעועית ירוקה מחברון" היה שמה, שתוארה כ"מבושמת בלימונים ירוקים ושמן זית". החלטנו לנטוש את הנימוסים בצד ונשנשנו באצבעות את השעועית הפריכה, שקיבלה גם מגע של שום שהעלה את המנה מ"נשנוש ליד האלכוהול" ל"זה שיש כאן כמות מספיקה לשניים לא אומר שמותר לך להתכבד ואני רוצה לחסל את הכל לבד אם לא אכפת לך".
ההמשך היה לחם הבית, המתואר בתפריט כ"חתיכת לחם" – חצי בצל יבש, קרם פרש מגולגל בצלחת, עטוף בזרעי עגבניות ושמן זית. הלחם של "אברקסס" הוא לחם מחמצת עתיקת יומין (השמועה אומרת שהיא בת עשר שנים ומגודלת באהבה) והוא גרם גם לנמנעי הפחמימות לנשנש בחדווה. תפקיד הבצל החי הוא לתת את הארומה ללחם ולהעשירו.
את שתי המנות שקיבלנו, כמו גם המנות הבאות, הכין איתי דיכנו שלא הפסיק לחייך ולהסביר פנים תוך כדי הכנה.
"רוסטביף קרפצ'ו" עטוף זרעי עגבניות ושמן זית היה המנה הבאה שמגיעה בדרך כלל על קרטון, והפעם הונחה על תפריט ליופי כפרי נוסף. לבקשתי הרוטב החריף שמגיע איתה הונח בצד כך שכל אחד יכול להחליט כמה מתאים לו. כאן ניתן היה לראות כמה גדולה ההקפדה על איכות הבשר וההכנה המעולה שלו, ובשילוב לגימות האלכוהול יצאה קומבינציה מפנקת שגם היא מספיקה לשני נשים (כולל אחת שתלטנית).
המנה הבאה בתפריט הייתה מהמטבח האירופאי, ובניגוד למיתוסים על מטבח פולני אשכנזי, היא הייתה שופעת טעמים. מדובר על ה"מטיאס אורליקה מהים הצפווני" שהוגשו על טוסט שנמרח בקרם פרש, עוטר במלפפונים חיים, מטיאס, בצל סגול ושמיר שנתן את האווירה. ידוע לי שיש אנשים שלא אוהבים שמיר- במנה הזו אל תוותרו עליו, הוא משלים את היצירה. מבחינתי השיא הקולינרי של הערב, ובכמה דקות מילאתי חוסרים של ילדות עמוסת עוף מכובס.
הדגים המשיכו לככב גם במנה הבאה – והפעם כסרדינים "אורטיז" עם בצל סגול וזרעי עגבניות. גם הפעם החריף נשמר בצד למעני ואחרי שהסרדינים חוסלו כלא היו, שארית המיצים על הצלחת נוגבה עם מה שנשאר מהלחם מההתחלה.
סועדים החלו למלא את המקום, צ'ייסרים הושקו, ואיתי הכין לנו שתי מנות בחצאי פיתות, מתוך סירים מבעבעים. האחת "חצי פיתה של נתחים אינטימיים עם קרם פרש ומלפפון חמוץ" והשניה "חצי פיתה קציצות ים חריפות". אין לי מושג מה הכוונה ב"נתח אינטימי" אלא אם כן מדובר בכך שאלה היו נתחי בשר בקר קטנים שבושלו בישול ארוך ונמסו בפה, ואני מאד השתוקקתי להיות "אינטימית" איתם בכך שלא אחלוק אותם עם אף אחד אחר. נידבתי את הפיתה עם הקציצות לבן הזוג, עקב נסיבות חריפות וכך כולם יצאו מרוצים.
השעה תשע בערב הגיעה והתקליטן עלה לנגן ברקע, העוצמה עלתה וגם מצב הרוח של כל מי שמסביב. מכיוון שאי אפשר בלי מתוק , בדקנו מה יש בתפריט. במקור היתה רשומה מנה של קרם פטיסייר עטוף במרמלדת גויאבה אבל צוות המקום סיפר לי בסוד שיש גם עוגת שוקולד מיוחדת ששווה לנסות ולכן הקינוח שלי כלל עוגת שוקולד ללא קמח, מאד שוקולדית, עם קצפת כמעט ולא מתוקה ליד, שאיזנה את הטעמים.
מלבד התקליטן יש במקום הופעות של הרכבים חדשים ומעניינים ותערוכות מתחלפות של ציור וצילום.
"אברקסס" – לילינבלום 40 תל אביב
טלפון: 03-516-6660
שעות פתיחה- בכל ימות השבוע החל מ19.00 ועד אחרון הלקוחות.
גישה לנכים – יש
עסקיות ומבצעים – בנתיים אין (המקום עדיין בהרצה, מתוכננים שיתופי פעולה עם המשרדים מסביב בשעות העבודה).
מנות לטבעונים וצמחונים – יש
גילאים ממוצעים – 25+
המסעדה איננה כשרה
החופש הגדול רק הסתיים וכבר התחילו חופשות החגים, וכמה אפשר ג'ימבורי? מה עם קצת בילוי לכל המשפחה שכולל גם תרבות, גם קולינריה, גם פעילות לילדים, גם נופים וגם נסיעה קצרה בלבד?
בחול המועד סוכות (בתאריכים 25-27 לספטמבר) מתקיים ברמלה פסטיבל "רמלה עיר עולם". בשנה שעברה משך אליו הפסטיבל מעל 45000 איש, והצפי להשנה גדול בהרבה, מכיוון שיש הרבה אירועים ואפשרויות לכל המשפחה.
עם רוחות הסתיו הראשונות הגיע לכאן שוב המאסטר קונדיטור של "לינדט" מתיו מולר, לתת לנו עוד מטעמי מותג שוקולד הפרימיום השווצרי המוביל.
"לינדט" מפנקת אותנו כבר מעל ל170 שנה בשוקולד משובח שנוצר מראש בכוונה להיות שוקולד טוב יותר מעל כולם, בכל תכונה כולל תכונות ההמסה שלו והארומה. את "לינדט" מנחים חמישה עקרונות ליצירת השוקולד המושלם – שימוש בפולי הקקאו המשובחים ביותר שגדלים במטעים הטובים בעולם בעזרת תוכנית גידול ייעודית, תהליכים ייחודיים של קלייה וטחינה יחד עם תהליך ערבול ייחודי של "לינדט" שיוצר את המרקם המיוחד, הוספת רכיבים משובחים וטרייים מאזורי הגידול הטובים בעולם, ואז המרכיב האחרון- היד של טובי השוקולטיירים שמניחים את יצירותיהם באריזה מעוצבת.
אזור נחלת בנימין תמיד הומה אדם וממש בליבו יושב הגן של הגנן הטעים באזור- ג'ונסי, שלמרות שיש לו שם של פיראט, הוא בעצם מארח בכמה חללים, חלקם מקורים וחלקם פתוחים לבריזה ולכל הירוק מסביב, שכולל עצים, פרחים וצמחי תבלין.
כשמגיעים בשעות הבוקר מוצאים תפריט ארוחות בוקר, כולל הפתעות כמו "ארוחת בוקר אנגלית" שכוללת בין השאר נקניקיות עגל וגם כוס בירה, כי למה לא בירה בבוקר בעצם? , או "פנקייק שחיתות" שנותן את ה"בוסט" האנרגטי שצריך בשביל בוקר (ואיך אפשר לא לחייך כל היום אחרי דבר כזה?).
עוד ניתן למצוא בשעות הבוקר גם שפע של תיירים שמגיעים לאזור ומשמחים את האווירה בבליל של שפות שונות, כך שבקלות ניתן לחשוב שאנחנו באחת הבירות האירופאיות ולא בתל אביב.
מה עוד יש בתפריט? להמשך הכתבה – כאן.
סוף החופש הגדול, כבר נגמרו כל הג'ימבורי, סרטים, הופעות ומה עכשיו? עכשיו יוצאים לגלות פינה יפיפיה של הארץ, במרחק קטן מהמרכז, עם אוצרות שלא נגמרים, בפסטיבל מיוחד, הוא "חוויה בכרם" שמתקיים זו הפעם החמישית.
על מה אנחנו מדברים? ממש עשר דקות מנתב"ג, שוכנת המועצה האזורית גזר, בדרך בין תל אביב לירושלים. היא קרויה על שם העיר המקראית גזר וכוללת גם את אתר העתיקות תל גזר. במועצה 25 יישובים – 15 מושבים, 5 יישובים קהילתיים ו5 קיבוצים שבהם כרמי גפנים למאכל ויין, כרמי זיתים לשמן, פרדסים, ירקות, חממות פרחים, לולים, רפתות והרבה חקלאות לצד מוקדי תיירות ואטרקציות.
הגיע אוגוסט, החום מטפס לדרגות שזקני צפת (וגם תל אביב) לא זוכרים, בגרמניה משכשכים במזרקות, בצרפת ממלמלים "או-לה-לה" ובבריטניה הנסיך וויליאם בוודאי פותח כפתור אחד בבלייזר. ואצלנו?
חווית הקיץ המפנקת מבית גלידת שטראוס של יוניליוור- ה"מגנום בר" בנמל תל אביב, שחוזר לחודש אחד בלבד, ומציע שלגוני מגנום בעבודת יד על בסיס שמנת משובחת ועם תוספות שלא חלמתם עליהם בחלומותיכם הפרועים ביותר אודות גלידה.
