יש אוכל שאוכלים בשביל להשביע רעב, ויש אוכל שאוכלים בשביל להשביע את הנשמה. מתוקים, בעיקר עוגות ועוגיות הן מהקטגוריה השניה, והן נותנות ערך מוסף – הן משמחות לבבות.
אם באירועים חגיגיים ואם סתם בשביל הפינוק, לעצמך או לאחרים – אין מי שלא יחייך למראה עוגה או עוגיה, בעיקר אם הם מעוטרים ומקושטים בהתאם לאירוע.
דור הסבתות שלנו עוד נוהג לעמוד שעות ארוכות במטבח ולעמול על ארוחות חג עשירות. הדור שלנו עסוק בריצות , קריירה, ילדים ותחביבים – וזמן לשהות ארוכה במטבח ממש אין. מצד שני, רוצים אוכל חגיגי ומיוחד לחג- בין אם מארחים, מתארחים או סתם לבני הבית.
הבעיה היא שאוכל מוכן הרבה פעמים סובל מתדמית (או איכות) לא כל כך מוצלחים. איך פותרים את הבעיה הזו?
זיתי "זיתא" הם אורח מוכר ואהוב במקרר שלנו (ועל הצלחת). בעבר כבר התנסיתי בהם ומאז הם נותרו קבועים ברשימת הקניות שלי.
טעמים רבים כבר טעמתי ב"אמריקן קולוני " ירושלים בעבר והוזמנתי לבקר שוב ולשמוע (וגם לטעום) מה חדש במלון ובמטבחיו, ויצאתי עם המון חדשות.
זה לא סוד שקשה להחזיק מסעדה, והרבה מסעדות נפתחות ונסגרות במהירות. על הרקע הזה, מסעדה שפועלת, ולא סתם פועלת, מצליחה בגדול וממשיכה בשיא המרץ כבר 15 שנים, חייבת להיות בעלת סוד שמושך את הלקוחות החדשים והחוזרים.
"סוהו" בראשון לציון, באזור "הרובע" היא מוסד קולינרי מפורסם בכל הארץ. לפני הרבה שנים ביקרתי בה, ועכשיו כשהוזמנתי לחגיגות ה15 שנה, הייתי סקרנית לדעת מה נשתנה.
קופסאות רבות של יולו כבר הספיקו לבקר במקרר שלנו, במגוון טעמים, כשהאהוב עלי ביותר הוא זה בטעם שוקולד תפוז (לא שהייתי מתנגדת לכל אחד מהאחרים שוב ושוב ושוב…).
לכן שמחתי לקבל את הצידנית ובתוכה ההגדרה It's a double sin – אם כבר לחטוא אז בגדול (למרות שאני לא רואה באכילת משהו טעים- חטא. מבחינתי זו מצווה לכל דבר, כמאמר הרבי הגדול ב. מקפרין "dont worry be happy".)
פסטיבלי יינות ובירות הם כבר דבר נפוץ וכולנו מכירים ואוהבים. עכשיו מביאים לנו "איש הענבים" את "פסטיבל הקוקטיילים הראשון" שיתקיים במתחם התחנה בתל אביב, ביומיים הראשונים של יולי. ומה בדיוק יש שם?
בעצם – מה אין. מיטב המותגים ומיטב המיקסולוגים (יוצרי קוקטיילים) יציגו את כל החידושים והטעמים בתחום ערבוב המשקאות, ויאפשרו טעימות מכל מה שחדש מצד אחד ,וגם מהישנים האהובים מצד שני.
את "אלפרדו" אני מכירה ואוהבת מהסניף בפתח תקווה, מקום חלבי כשר למהדרין, שמשרת את כל הסביבה ושצריך להזמין תור מראש כי אחרת פשוט אין מקום.
אחת התכונות הבולטות של רשת "אלפרדו" היא הנדיבות, מנות גדולות ועשירות שעושות כיף בלב כי אין כמו מסעדה קמצנית להבריח אורחים.
עכשיו נולדה אחות חדשה לרשת – סניף אלפרדו בראשון לציון, שממשיך את האיכות והאדיבות במיקום מצוין ובכך שהוא הסניף ה"כשר למהדרין" היחיד ברדיוס ענק, כך שגם קהלים שומרי מסורת וכשרויות שונות, מוצאים בו אוכל טוב, במחירים נוחים ובשירות מפנק.
הוזמנתי לבדוק מה בדיוק יש שם טעים. את פני קיבל הבעלים של הסניף, שמעון, שכמו שאני תמיד נוהגת לומר "תפתיע אותי" והוא אכן הפתיע אותי במנות מיוחדות ומעניינות.
מוצאי שבת, כולם נינוחים אחרי יום חופש, לילה קיצי חמים, מתחם התחנה- מתחם תוסס וצבעוני- מלא מוסיקה ואורות. ורג'ינה. רג'ינה היא מוסד וותיק במתחם התחנה, במבנה בן המאה ה19 שנשמר באהבה. כמעט אפשר לשמוע את ההסטוריה של העוברים בתחנה – מכל בירות האזור והעולם, נוסעים וחוזרים ,מעמיסים סחורות ופורקים, ועוצרים לרגע או ליותר.
זו היתה ההשראה של רג'ינה, בה ביקרתי כבר בעבר, שמירה על המסורת (ולכן המסעדה גם בשרית כשרה) במקביל להתחדשות תמידית.
הוד השרון היא עיר מתפתחת , והאפשרויות שקיימות בה מושכות משפחות צעירות רבות להקים בה את ביתם, והשכונות צומחות בקצב ולגובה. ומה משפחות אוהבות לאכול? משהו לאמא, משהו לאבא ושיהיה גם משהו לילד. והטעם המשותף הוא בדרך כלל אוכל איטלקי, שאהוב על כל הגילאים ושכל אחד מוצא בו מה שבא לו לאכול באותו רגע.