שפכתי "פוניו אורגני" של "תבואות" לכוס מידה, הוספתי פי שתיים מים ומעט מלח, הבאתי לרתיחה ובישלתי על אש קטנה כעשרים דקות, עד שהמים נספגו. אווררתי עם מזלג והוספתי כל מה שמתחשק- שמן זית, עשבי תיבול, תבלינים, ויש אפשרות גם לירקות קצוצים. התוצאה- סוג של "קוסקוס" עם ארומה אגוזית שמשתלב מצוין עם מגוון מנות.
אבל מהו בעצם ה"פוניו" שהכנתי?
קוביות מרציפן איכותי, קרם פיסטוק, שוקולד או אגוזים, מרקם שנמס בפה ומותיר ענן של קסם.
ערימה קטנה של קוביות על צלחת חרסינה מצויירת, בתה של ארבע בבית מלוכה, או ליד הקפה התל אביבי, מרציפן משדר יוקרה ופינוק ומהווה פסק זמן מפנק בחיים הטרודים והמהירים שלנו.
מנות רבות כוללות הקצפת ביצים. בין אם מדובר בקינוחים מתוקים או במיונז, הביצים הם מרכיב חיוני למתכון.
אין לי מושג מי קם בבוקר אחד בשנת 2014 והחליט להקציף מי שימורי חומוס אבל הוא כנראה זינק מהאמבטיה וצעק "יוריקה!" מכיוון שהוא גילה שאפשר להקציף אותם כתחליף ביצים לכל דבר- מרנג, עוגות, קרמבו, מרשמלו, פשטידות, מוס ועוד.
(צילומי מסך – מתוך אתר "טעימים".)
ישראלים נמצאים בכל מקום. לעיתים אנשים חושבים שמדינת ישראל כוללת לפחות מאה מליון אזרחים, שכן אין מצב שישראלים יהיו בכל רחבי העולם במקביל.
טיול בר מצווה, טיול אחרי צבא, פנסיונרים מטיילים, נופש באי טרופי או שופינג בבירות האירופאיות, ישראלים אוהבים לגלות חוויות חדשות.
אחת מהדרכים הטובות ביותר להכיר מקום היא לטעום אותו. ברמה המילולית. ואין כמו מוצרים מקומיים כדי לתת את הייחוד של המקום, ההעדפות (הלעיתים מאד מוזרות), המרקמים השונים, שילובי הטעמים ועוד.
התקופה האחרונה החזירה הרבה קהל למטבח, כזה שעד עכשיו היה מסתפק בלהכין למשל עוגה בחושה או עוגיות עם הילדים, ועכשיו, עם הזמן הפנוי הרב בבית, ועם כל תמונות האינסטגרם וסרטוני הטיקטוק המגרים, כולם קיבלו חשק לאפות וליצור.
התסריט תמיד חוזר על עצמו- קמים בבוקר ומחליטים שהיום נאכל בריא. לא עוד תועפות של סוכר ופחמימות ריקות, הגוף שלנו הוא המקדש וצריך לכבדו במקסימום בריאות.
אנחנו משתדלים לתכנן ארוחות בריאות אבל אז… מגיעות השעות הבעייתיות – אחת עשרה בבוקר, רחוק מארוחת הבוקר ולא מספיק קרוב לארוחת הצהרים, וחמש אחר הצהרים, כשמי זוכר כבר מה אכלנו והערב עוד רחוק… אלה שעות המלכודת- שעות ה"מתחשק לי משהו טעים" ביחד עם ירידת האנרגיה כשעוד יום או ערב שלם לפנינו.
פירוש המילה "בובע" הוא "סבתא" ביידיש, אבל המילה מקיפה הרבה יותר מהתרגום המילולי. "בובע" היא זו שיש לה ארון מיוחד במטבח שבו היא שומרת את כלי הפורצלן המשובחים, עם הציורים הפרחוניים העדינים התואמים – ספלים, קנקנים, צלחות בכל הגדלים, הכל תמיד תואם, "בובע" היא זו שיש לה פתגם לכל מצב, "בובע" היא זו שיודעת לרפא כל מחלה בעזרת מרק עוף ובסלון היא תארח עם עוגת תפוחים שהרגע יצאה מהתנור.
כל מאפה שנכין יקום או ייפול על הקמח, ליתר דיוק על איכותו. כדי להפוך קמח למאפה מוצלח חשוב לבחור קמח המיוצר על ידי מומחים לקמח איכותי, כמו בטחנת הקמח "קמח הארץ".
זה לא שבילדותי הרחוקה, אי שם בשנות השמונים, לא היו פירות יבשים. היו. רק שהיו להם שלושה מאפיינים- צבע זרחני, טעם של גופרית ותועפות של סוכר.
אז חווית האכילה היתה יותר כי זה מנהג, כמו ראש דג בראש השנה או מצה בפסח, סוג של מאכל שטועמים בגלל החג אבל לא ממש נהנים ממנו.
היום המצב שונה לחלוטין, ויש מודעות גדולה לטבעיות ולבריאות שבפירות היבשים.
חמאת בוטנים מוכרת וידועה בכל בית, אבל מה עם חמאה ממאה אחוזי שקדים ישראליים?
השקד הישראלי, אחד משבעת המינים שבהם התברכה ארץ ישראל, מגיע ל"בית השקד" ושם הוא עובר תהליך מדוייק בטמפרטורה מבוקרת של 32 מעלות לשמירה על כל ערכיו הבריאותיים.