ארכיון

החדשים של חורף 2016.

בסך הכל חלפו כמה ימים מתחילתה של 2016, וכבר יש לנו הפתעות חדשות ומעניינות על המדף. בעוד הגשם ניתך בחוץ, הקור מבריח אותנו אל המזגנים , והרצון הוא רק להגיע אל הבית החמים ולהתפנק בו, מוצרים חדשים נותנים לנו מענה בדיוק לזה.

אז כשנכנסים הביתה ביום חורף סוער, דבר ראשון צריך להתחמם, ו אין כמו כוס תה מהבילה כדי לשפר את מצב הרוח וההרגשה.

"סרמוני" מחדשת לנו עם שני טעמים לחורף- "תה ג'ינג'ר אפרסק"  שמשלב פיסות חרפרפות של ג'ינג'ר, ביחד עם תמצית אפרסק מתוקה,  וכך עם הטעם המשולב , אנחנו מקבלים גם יתרונות בריאותיים  בזכות הג'ינג'ר שידוע בין השאר כמסייע לטיפול בתסמיני חורף כמו חום ושפעת, וגם  אנטי דלקתי ונלחם בבחילות.

להמשיך לקרוא

"ארץ פצועה" – הכאב שבתוכינו

 

2192595

"ארץ פצועה" – הסרט שעולה על המסכים ביום חמישי הקרוב, מגיע הכי קרוב שאפשר – גם מבחינת המיקום, וגם מבחינת הנפש.

העלילה שמבוססת  בחופשיות על אירועים אמיתיים מספרת על שוטר בשם קובי (רועי אסף – שאיכשהו מזכיר מאד את השחקן ההוליוודי בנג'מין בראט), שנמצא בין הפטיש והסדן כמעט בכל תחום בחייו- הוא עובד עם שותפו המושחת נוימן (דביר בנדק), נדרש להלשין עליו למרות החברות ביניהם, מקבל נזיפות מאשתו על כך שהוא לא מבלה מספיק זמן עם בנם אביב שכועס עליו בעצמו. ואז המצב רק מחמיר- כשבפיגוע רצחני במסעדה בחיפה, נהרגים ישראלים אבל המחבל עצמו נשאר בחיים, ומובל לבית החולים , שם על קובי וחבריו להגן עליו מתוקף תפקידם, למרות שהדבר יוצר דילמה גדולה, בעיקר לנוכח הימצאותם של פצועים אחרים ומשפחותיהם שזועמים שהמחבל מקבל יחס מהיר יותר מהם, ולקלחת עוד נוספים רופא ערבי שמתעקש שהוא מטפל בפצועים לפי סדר הדחיפות, סגן מנהל בית חולים , ערבי גם הוא שזוכה לגידופים , ועל כל זה, עוד טרגדיה גדולה נוספת.

העלילה מתרחשת רובה ככולה בלילה אחד, שבו יש גם מצבים משפחתיים סבוכים, וגם מצבים פוליטיים ותקשורתיים בעייתיים, והרבה דילמות אתיות. הסרט משלב מצד אחד אקשן שמשקף כיצד באמת נראית זירת פיגוע ואיך מתנהלת המשטרה, ומצד שני גם התחבטויות נפשיות ומצפוניות של כל אחת מהדמויות. הצופים יוצאים מהסרט עם שאלות רבות – האם אפשר להאשים שוטר שנוטש את משמרתו כדי לחפש את בנו? האם זה הוגן לטפל במחבל לפני שמטפלים בפצועים? האם שוטר ושותפו תמיד נאמנים זה לזה גם כשאחד מושחת?

כל אלה ועוד, בסרט שזכה בפרסים רבים, כולל שלושה פרסי "אופיר" – בין השאר על הבימוי (ארז תדמור) ועל השחקן הראשי (רועי אסף).

ערך זה פורסם בתאריך 19 בינואר 2016, ב-Uncategorized.

206 – כי אנחנו על המפה.

שנות השמונים – ימי חמישי בערב. ברחובות עוצר מוחלט, כולם מרוכזים בערוץ הראשון, שם משודרים משחקי הכדורסל של מכבי תל אביב- ארואסטי, ברודי, סילבר, אולסי, כולם שם עם מאה אחוזי רייטינג, בחלק מהטלוויזיות עדיין בשחור לבן- ועדיין הצבע הוא צהוב.

2016- מסעדת "206 גריל בר" בפתח תקווה. כן, פתח תקווה שהפכה למעצמה קולינרית עם מגוון רחב של מותגי מזון ורשתות, בצד מסעדות מתמחות, במתחם בילויים באזור "יכין סנטר" , אחות ל"206" המיתולוגית של צהלה, שמשלבת מנות עכשיוויות לצד מנות קלאסיות ואהובות.

להמשיך לקרוא

תשוקה על הבמה- יחסים מסוכנים- תאטרון הבימה.

התקופה היא לפני המהפכה הצרפתית- המרקיזה דה מרטיי (אסנת פישמן), שגדלה תחת חינוך נוקשה, וחותנה לבעל שלא אהבה, הופכת לאלמנה שכל הוויתה היא תשוקה ונקמה, וגם ביחד- תשוקה לנקמה. אחרי החלפת שרשרת מאהבים, היא מתמקדת ברוזן דה וולמונט (אביב אלוש), שגם הוא היה חלק מההסטוריה הרומנטית שלה, כדי לנקום במאהב אחר שלה- הרוזן דה בסטיד, שמתכוון להנשא לבת הדודה הצעירה שלה ססיל (לאה גלפנשטיין/ הגר טישמן).

(התמונות באדיבות "הבימה")

להמשיך לקרוא

MEATBALL – חגיגה של בשר בראשון לציון.

בואו נתחיל מהתחלה- ב14 בינואר נולדתי. בברזיל. השילוב הזה יוצר מסקנה אחת- חגיגת יום הולדת חייבת להיות במקום שמתמחה בבשר. ב"מיטבול" כבר ביקרתי לפני כמה שנים, אפשר לקרוא על זה כאן. אז התמקדתי בהמבורגרים המיוחדים ובמנות הגדולות. השנה, הוזמנתי לחגוג שוב, והפעם השתדלתי לגוון במנות שהזמנתי, וגם הגעתי בחברת צמחוני (… יש גם כאלה…) כך שזה היה אתגר לראות מה יש למקום של בשר להציע לצמחוני. וספויילר- אל תדאגו, הוא לא נשאר רעב..

כמה מילים על "מיטבול"—ההתחלה היתה בשנת 2004 כמקום להמבורגר, ואז ב2009 מעבר למקום הנוכחי בדרך המכבים 8 בראשון לציון, שיכול להכיל את כמות האנשים שביקשו להגיע ולטעום את יצירות הבשר המיוחדות, כולן מבשר איכותי ומוקפד במיוחד שגם באות בכל גודל שרוצים, כולל הכפלות של 100 גרם, וגם "בוצ'ר בלוק" ענק לקבוצות בכמויות בשר שלא נראו כמוהן. (ויש גם תפריטי לילה כייפיים).

להמשיך לקרוא

אסם מרחיבה- ב99 קלוריות בלבד!

את סדרת המוצרים PORTION CONTROL אנחנו כבר מכירים ואוהבים, לא רק בגלל הטעמים אלא גם ובעיקר בגלל שזה עוצר אותנו מלאכול יותר מדי, כי מה לעשות שכשטעים אנחנו לא מסוגלים לעצור ומחסלים שקית, ולא משנה מה הגודל שלה?

והאורחים החדשים בסידרה- חטיף פריכונים צ'יפס בטעם עשבי תיבול, וחטיף פריכונים על בסיס שלושה דגנים בטעם שום ובצל.

להמשיך לקרוא

במבה במביני – גדולים בקטן.

"במבה" הוא אחת המילים הראשונות שאומרים ילדים ישראלים, וכולנו מכירים את הטעם , המרקם והפריכות האופייניים לחטיף האהוב של "אסם".

אז מה כבר אפשר לחדש?

אז אחרי במבה ענקית בשם "בומבה" הגיעה הוורסיה המנוגדת- במבה קטנה, בערך שליש גודל, שמחדשת לנו את צורת האכילה של החטיף.

להמשיך לקרוא

אוליביה- ועכשיו הגרסה הלוהטת.

שקשוקה היא אחד המאכלים הישראלים הפופולארים ביותר. שילוב של רוטב ושל ביצים, מצד אחד הכנה מהירה, מצד שני אפשרויות גיוון רבות, כך שכל מה שיש במקרר יכול להפוך לארוחת ערב. הבעיה היא שכדי שהרוטב יהיה עשיר, צריך להשקיע בחיתוכי ירקות, אידוי, טיגון וכו', ומה לעשות שאנחנו בדרך כלל מתעצלים?

"אוליביה" מביאים לנו רוטב שקשוקה, ועכשיו גם רוטב שקשוקה חריף, עם פלפלים עצבניים במיוחד.

קיבלתי להתנסות שני רטבים- אחד הרגיל ואחד החריף, וחילוקי הדעות בבית הגיעו מיידית. שני שליש מאיתנו (רמז- לא אני) אוהבים חריף במידות שונות, כשהדור הצעיר מסוגל לאכול שדה פלפלים בלי למצמץ, והדור הטיפה פחות צעיר אוכל בגבורה אבל טיפות זיעה צצות מדי פעם על המצח.  מעבר לזה היו גם חילוקי דעות של "ללכת לפי ההוראות שאומרות להשתמש רק ברוטב ובביצים" לעומת "אבל זה משעמם, בוא נוסיף קצת תוספות מהבית".

בסוף הוחלט להכין שתי שקשוקות שונות ולהחליט מה יותר טוב (אם כי אני משוכנעת ששלי תמיד ייצא יותר טוב).

הראשונה היתה החריפה -הגירסה שלו-  והיא היתה כזו:

חימום הרוטב הישר מהצנצנת, הוספת הביצים בעדינות.

ארבע ביצים לשני אנשים, שלב התחלת הבישול שלהן.

למעלה- התוצאה- מחבת שקשוקה לשני אנשים, עם זיתי קלמטה, טחינה ביתית עם זעתר וכמובן לחם אחיד פרוס.

ואז הגענו לגירסה שלי

קצצתי גמבה וזיתי קלמטה, ואידיתי קצת את הגמבה.

יש לציין שטיגנתי באותו מחבת שטוגנה השקשוקה החריפה, ומעט מהחריפות נדבקה גם לרוטב הלא חריף.

הוספת הרוטב הלא חריף, הביצים, סגירה בכיסוי (שימו לב איזה בועה יפה הצלחתי לצלם שניה לפני שהתפוצצה) וכמה דקות לפני תום הבישול- הוספת זיתי הקלמטה הקצוצים.

למעלה- התוצאה- בגלל שהיו מוצקים ברוטב (הזיתים והגמבה), כל המרקם היה יותר מוצק. אני אוהבת את הביצים יותר נוזליות לכן קיצרתי את זמן הבישול. כמו כן, כמו שהזכרתי מקודם, בגלל שטיגנתי באותה המחבת, קצת מהחריפות נדבקה לשקשוקה הלא חריפה והתוצאה היתה עקצוץ בשפתיים.

למען ההגינות טעמתי גם מהרוטב החריף, ואין מצב שהייתי מצליחה לאכול אותו, חריף לי מדי (פולניה שכמוני). בן הזוג אכל ואדמומית צמחה בלחייו, "זה חריף" הוא אמר אבל סיים הכל, והבן אכל בלי להניד עפעף ואמר "טעים מאד" . אין לי מושג איך הוא יצא לבנבן כמוני, אבל מכרסם חריף כאחרון המקסיקנים.

המסקנה שלי מהרטבים- נוח מאד, כי ביצים בדרך כלל יש בכל מקום, ואם יש צנצנת כזו במזווה (לא צריך מקרר עד שלא פותחים, כל צנצנת מספיקה לשתי מנות- של נניח שתי ביצים לכל אחד) אז מסודרים מבחינת ארוחת ערב מהירה.

(וגילוי נאות – התכוונתי לשים גם פטרוזיליה במנה שלי, אבל נזכרתי הרבה אחרי שכבר סיימתי לאכול…. למזלי נשארה לי חצי צנצנת רוטב, ככה שאני מבטיחה בפעם הבאה להרבות בעלים…)

התחלת שנה עם קפה ושוקולד.

האמת, הצירוף של קפה ומשהו מתוק לידו, עתיק כמו "מלחמה ושלום" ו"טום וג'רי" – סוג של צמד בלתי נפרד.

אז בהתחלה היה קפה פשוט עם ממתק לא ברור, אחר כך היו העוגות הבחושות, הקפה הלך וקיבל גיוונים רבים (ועד היום אני זוכרת את עלמה זק ב"ארץ נהדרת" כמוכרת בבית קפה שמציעה "לאטה-מקיאטו-מוקה-מוקצף-חלש ובסוף מושלכת לחלון הראווה בידי "מרגול" הנזעמת שרק רצתה קפה שחור).

להמשיך לקרוא

דנונה PRO – להמון חלבון.

כולנו יודעים שפעילות גופנית חשובה מאד לבריאות. היא לא רק מחטבת וגורמת לנו להראות טוב יותר, היא חשובה מאד כדי להשאר בריאים, וככל שאנו מתבגרים, כך הפעילות הגופנית חשובה יותר. ישראלים רבים עוסקים בכל סוגי הפעילות הגופנית- מהליכה שהיא הקלה ביותר לביצוע- וחינמית, ועד לספורט אקסטרים לסוגיו.

להמשיך לקרוא