אני לא מבשלת הרבה, בעיקר קונה אוכל מוכן. אבל לא משנה אם בישלתי או קניתי, תמיד, אבל תמיד אני אקנה או אכין יותר מדי. אולי זה סינדרום יהודי מתקופות מחסור היסטוריות, אולי סתם עיניים גדולות, אבל התוצאה היא שאחרי ארוחה או סופשבוע, נשארות שאריות שמפרנסות אותנו היטב בימים ראשון ושני. אז מה הבעיה? נכון, כמו תמיד – אחסון. תמיד אפשר לשים בכלים גדולים אבל אז הם תופסים המון מקום במקרר ואחר כך גם צריך לשטוף אותם, מה שתופס המון מקום במדיח, או לחילופין בפטנט הכה ישראלי הקרוי "נייר כסף" שבמסגרתו שמים שאריות על צלחת כלשהי, מצפים בגבעה של נייר כסף ומקווים שזה לא יהפוך ל"חבילת מסתורין" שנעלמת בעמקי המקרר או נזרקת כי זה מקבל טעם של.. טוב, של מקרר.

מסתבר שהבעיה הזו לא רק שלי, וחברת "פיירקס" חשבה על כך בדיוק ובמסגרת סידרת Cook & Store, ייצרה כלי אחסון מוקטנים לאפיה, לבישול, וכמובן לאחסון במקרר ובמקפיא.

הכלים מתאימים מעבר לאחסון שאריות, גם לסלטים שנותרו ורוצים לשמור על טריותם, לארוחות קלות או צהרים שלוקחים לעבודה או להאכלת ילדים בפארק שעשועים, יתרון נוסף הוא שכמובן ניתן לחמם כמויות קטנות במיקרו.

PYREX היא מותג מוביל ומוכר בעולם מאז שנת 1915 והפכה לשם גנרי. בקו המוקטנים החדשים יש צורות שונות – עיגול, מלבן וריבוע, כדי להתאים לצרכים שונים ולסידור אופטימלי במקרר ובמקפיא. הכלים עשויים זכוכית Borosillicate שעמידה בטמפרטורות קיצוניות מה שאומר שאפשר להעביר בלי בעיות מהמקפיא לתנור ולהפך וכן כמובן למדיח (תנאי שבלעדיו אני לא קונה שום כלי).

מעבר לחסינות מפני טמפרטורות, הכלים בסידרה גם חסינים מפני שריטות , קלים לניקוי ולא סופגים ריחות וכל כלי כולל גם מכסה ששומר על הטריות ועל הטעמים השונים כך שאפשר לאחסן תבשילים רבים, כולל מתובלים ובעלי ארומה עזה, והם לא יתערבבו או ישפיעו זה על זה.

מחיר הכלים, בנפח 0.35 ליטר- 49.90 ₪.

על מסעדת "ליליות" שמעתי בעבר בהקשר החברתי של שיתוף הפעולה עם עמותת "עלם". כשהוזמנתי לנסות את האוכל, חשבתי שאולי אהיה משוחדת בגלל ההערכה לפעילות החברתית (שמיד תפורט) אבל בפועל לא הייתי צריכה להיות משוחדת. מדובר במקום יוקרתי שלא נופל ממסעדות טובות ומפוארות אחרות, בתוספת הבונוס- העזרה לזולת.
המסעדה, הממוקמת ברחוב וויצמן 2 בתל אביב, הוקמה במקור לפני 13 שנים על ידי קרן קמרמן (זו שעל שמה קרויה מסעדת "קרן" של חיים כהן) עם עמותת על"ם שהיא עמותה לעזרה לנוער בסיכון, נוער שנפלט מלימודים ושאין לו כיוון בחיים. הנערים והנערות , בגילאי 16-19 נאספים אל המסעדה, לומדים מההתחלה – ממיומנויות בסיסיות של הגעה בזמן ועמידה ביעדים, ועד תפקידי הטבחים והקונדיטורים, מקבלים שכר מלא על עבודתם, מלווים על ידי עובדת סוציאלית ופעילויות מיוחדות, ולבסוף עוזבים כשיש להם מקצוע ביד, לעיתים ממשיכים בו , לעיתים בוחרים להשלים בגרויות, להתגייס לצבא וכדומה ובכל מקרה צועדים לעבר חיים נורמטיביים.
מעבר לכל זה כאמור ישנה המסעדה עצמה, מפוארת ויוקרתית, כולל חדר פרטי שנסתר מן העין כשהמחיצה יורדת, בניהולו של שף נעם דקרס ("רפאל" "ברקרולה" "מול הים") שמקפידה על חומרי גלם טריים, הכנה יצירתית ופרזנטציה יפיפיה.
בשביל ההתחלה בחנו את תפריט האלכוהול (קוקטיילים בין 36 ל42 שקלים). אני טעמתי שניים – אחד מהם הבקשה האישית שלי – וודקה אשכוליות אדומות, והשני משהו שבחרתי מהתפריט – "ונילה סנרייז" – אבסולוט ווניל, מיץ תפוזים וגרנדין. המלצרית הזהירה אותי שמדובר במשקה "מתקתק" והוא באמת היה מתוק אז בחרתי לחזור לוודקה. מבחינת יין שתינו את היין האדום "אלון" של "גליל" (קברנה סובניון).
לחם הבית היה הראשון להגיע, מגמה מבורכת של מסעדות אם כי מסוכנת בגלל שיכולים להתמלא בקלות. יחד איתו הגיעו מטבלים של סלסת עגבניות ואיולי מתובל. האחרון לוקק עד הסוף ולטעמי צריך לשים את זה בצנצנות ולמכור. (לא מצאתי בתפריט את מחיר לחם הבית).

"ירקות קיץ" כך הוגדרה מנה חביבה של ירקות קלויים עם קרם שעועית לבנה, בלסמי ובזיליקום (38 שקלים) ואחריה "סשימי סלמון" – סלמון טרי עם מרקחת מלפפון ומלון, סויה, בצל ירוק ועשבי תיבול (48 שקלים). שתי המנות היו נחמדות אבל לא הצליחו לנצח את מנת הספיישל שהגיעה יחד איתן – "ספריבס טלה על סלט אנדיב ופלפל קלוי" (מנה מיוחדת, לא מופיעה בתפריט). שני דברים אהבתי במנה הזו, ראשית, כמובן הבשר עצמו, ממתק בשרי מרוכז שאכלנו בידיים (וקיבלנו מגבונים לחים מיד אחר כך) והבסיס שלו, שלא הייתי מצליחה לאבחן את המרכיבים אבל ביחד הם היוו השלמה עדינה לטעמי הבשר.
עוד מנה אחת מתפריט המנות הראשונות הגיעה לשולחן, גם היא מנה נחמדה- "טורטליני עגל וכרישה, ברוטב קטן של בשר עם פטרית שיטקה טריה" (55 שקלים) – הייתי שמחה למנה גדולה יותר, מצד שני, מדובר במנת פתיחה אז בעצם אולי הגודל מספיק.

מהעיקריות קיבלנו ארבע- שתי מנות דג ושתי מנות בשר-
"פילה לברק עם סלסה של מנגו , חציל קלוי, תפוח אדמה, ועשבי תיבול טריים " (115 שקלים). הדג היה מונח על רושטי תפוח אדמה שנתן לו תחושה "ארצית" .
"דניס עם לזניה פלפלים, זיתי טאסוס, שעועית ירוקה ועגבניות שרי" (98 שקלים) – מנה צבעונית עם דומיננטיות של הטאסוס (אני לא מעריצה גדולה של טאסוס ולכן העדפתי מבין שתי מנות הדג את הראשונה).
"חזה אווז בדבש הדרים וקינמון עם קרם תפוחי עץ ירוקים ומנגולד " (98 שקלים) ו"פריים ריב ללא עצם בצליה איטית בתנור " (53 שקלים" – מבין שתיהן ללא ספק הפריים ריב, כמו שבשר צריך להיות.

ארבעה קינוחים הגיעו לבסוף, יחד עם קפה ותה (המסעדה כשרה, לא היה חלב).
ארבעה קינוחים שאי אפשר לשים בקטגוריית ה"פרווה" כי זה מפחית מהם, היות והם היוו את ההוכחה שאפשר לעשות קינוחים כשרים במסעדה בשרית, ללא תחליפי חלב –
"קרמבל תפוחי עץ ירוקים, פקן וגלידת ג'ינג'ר" (36 שקלים) – לחובבי התפוחים החמים והמתקתקים,
"מקרון קרם לימון" – עם תותים טריים, קולי פירות יער ונענע (34 שקלים) – מאד מתוק.
"קרנץ' שוקולד" – אצבעות קרם שוקולד על בסיס נוגט ואספרדו, עם כדור סורבה שוקולד (19 שקלים, ואני מציעה למסעדה למכור לחוד גם את סורבה השוקולד).
ו…
כן, הבחירה שלי (עד כדי כך שלא רק שהשתתפתי במנות של כל הבלוגרים, גם ביקשתי מנה נוספת לעצמי בלבד) – "מרק שוקולד חם (ללא סוכר)" – 34 שקלים.
טוב, ההגדרה "ללא סוכר" גרמה לי לחשוב בתחילה שמדובר באיזה מנה דיאט, משהו לא אטרקטיבי.. עד שזה הגיע לשולחן – קערית מהבילה של שוקולד רך – משהו כמו הבפנים של סופלה שוקולד רק בלי החלק האפוי (והמיותר), עם עוגיה (שהעברתי הלאה, תשאירו אותי עם שוקולד נטו). מבחינתי, הקינוח האולטימטיבי. ישר לוורידים – שוקולד מרוכז למכורים.

אז אם מצרפים את כל הגורמים יחד- מיקום מצוין, אירוח מפואר, מנות יצירתיות, וכשרות שלא פוגעת באיכות ובטעם של מנות מיוחדות ומגוונות, יחד עם הערך החברתי המוסף שבו הסועד לא רק נהנה מהאוכל אלא גם תורם לנוער בסיכון, מקבלים מקום איכותי ומהנה.

בצמוד קיימת "ליליות בייקרי" – מוצרי מאפה, וכן שירות קייטרינג.
פרטים מלאים על המסעדה והמיזם החברתי מאחוריה ניתן למצוא באתר המסעדה-
http://www.liliyot.co.il/liliyot/index.php

אחד הכיפים הגדולים בלהיות אישה, הוא שאפשר לשנות צבעי שיער בכל רגע נתון. נכון, יש גם גברים שצובעים שיער, בעיקר בשביל להסתיר שיער שיבה, אבל השיער הנשי הוא חגיגה של עיצוב, של צבעים, של מרקמים, אורכים וסגנונות.
כולנו מכירים את הפרסומות בטלוויזיה שבהם דוגמנית מעיפה את שערה בהילוך איטי (זוכרים את הפרק ההוא ב"חברים"?) והקריין אומר "איזה שער שופע ומלא ברק" ("מלא" בניקוד של MLE). ואז אנחנו הולכים וצובעים את השיער, ו… זה לא ממש נראה ככה.. למה בעצם?

על זה חשבו ב"וולה פרופשיונלס", העסיקו 32 מדענים במשך חמש שנות מחקר, שבחן דגימות שיער שיכלו להקיף את כדור הארץ עשרים פעם באורכן ובסוף גילו את התשובה.

קצת רקע לפני – בלי להכנס להסברים מדעיים ארוכים ומיגעים – השכבה העליונה של השערה נקראת "קוטיקולה" והיא בנויה כמו רעפים אחד על השני. שיער פגום הוא שיער שהרעפים מתרוממים למשל. גוף האדם מייצר נחושת שאמנם נחוצה לבריאות השיער אבל בגלל שהיא ממוקמת על הקוטיקולה, כשאנו צובעים שיער בצבע רגיל, הצבע נתפס על חלקיקי הנחושת, יוצר חיספוס ואז קרני האור (טבעי או מלאכותי) נשברות בכל מני צורות, ותוצאה היא ברק לא אחיד או סתם מראה חסר חיים.

אז אותם עשרות מדענים בשנים הארוכות של המחקר גילו את הפטנט – טכנולוגיה שבה הצבע החדש – "אילומינה", מכסה את הנחושת והחספוס במעטה הגנה, שגורם לאחידות לכל אורך השערה, ומכאן להחזר מדויק של האור בכל כיוון, מכל תאורה. התוצאה בשורה התחתונה- שיער בוהק וחי בכל מצב ובכל שעה.

כמובן שאני חייבת לבדוק את הדברים בעצמי והתנדבתי לדגמן את הצבע החדש. בסטודיו "וולה פרופשיונלס" פגשתי את עופר טורג'מן – מנהל ההדרכה, שאיבחן את שערי ואחר כך צבע אותו בצבע הנבחר בגוון חום. טווח הצבעים נע בין בלונדיני בהיר לצבעים כהים, ובקרוב גוונים נוספים.
מה שנחמד ב"אילומינה" שהצבע "לא נראה כמו צבע" או במילים של עופר "ללכת עם ולהראות בלי"- השיער לא נראה "צבוע" (ויסלחו לי כל תאומותיה של מיסיס סלוקומב המיתולוגית עם השיער הכחול/ירוק/כתום) אלא נראה טבעי וחי, וכמובן גם מרגיש בהתאם.

בזמן ההמתנה של הצבע הסביר עופר כי יש שלושה סוגים של צבעי שיער- הצבע העמיד מכולם הוא הפרמננטי – צבע חי, עשיר ועמוק, שמיועד למי שרוצה לבלוט בשערו. מהצד השני של הסקאלה נמצא צבע "קולור טאץ'" שהוא צבע שטיפה, כלומר שיורד מעט אחרי כל חפיפה ואמור להחזיק כ24 חפיפות, מיועד למי שלא רוצה עדיין צבע "מלא" אלא רק נגיעה, וכאמור בקטגוריה משל עצמו נמצא ה"אילומינה" שמצד אחד הוא צבע פרמננטי, ומצד שני לא נראה כזה אלא "סתם" כשיער אמיתי, חי, בריא ו..הזכרנו כבר מבריק?

מעבר לצביעה, הצבע גם מגן על השיער וכמובן מכסה 100% שיער לבן.

ולמבחן התוצאה –
הנה אני לפני הצביעה..

באמצע התהליך….
בסוף..

התוצאה ניכרת. השיער חי יותר, מבריק יותר ואם אפשר היה להעביר תחושה בצילום הייתם מרגישים את רכותו .

עופר גם נתן טיפים להגנה על השיער- למשל –
לזכור ששיער רטוב רגיש פי עשר משיער יבש, מה שאומר שאסור לשפשף אותו אחרי חפיפה אלא רק לטפוח בעדינות כדי לא לשבור, להשתמש במברשת איכותית (אם יש מברשת עם כדוריות, לא להשתמש אם נפלו ממנה כדוריות), ולבעלי שיער דק מומלץ לייבש עם הראש למטה.

כמובן שלכל אחד חשוב גם להגן על השיער במסיכות הגנה והזנה לשמירה על הצבע, בהתאם לסוג השיער.
הצבעים של "אילומינה" בשימוש מספרות בלבד (לא צבעים שניתן לרכוש בקופסאות בפארמים למשל) והמספרות מסומנות במדבקות כך שניתן לדעת איפה אפשר לקבל את הצביעה.

עוד פרטים – https://www.facebook.com/wellaProfessionalsIsrael

בשנים האחרונות עולה המודעות לאוכל בריא ואחד הדברים הפחות בריאים שיש במזון הוא מלח, אם הוא מגיע בכמויות העולות על הכמויות הנדרשות לגופו של אדם בריא.
צריכת המלח היומית אמורה לפי ארגון הבריאות העולמי, להיות מקסימום חמישה גרם מלח ליום למבוגרים ולילדים. בפועל הציבור צורך הרבה יותר ובעיקר הילדים שתשעים אחוזים מהם צורכים מלח בכמות הרבה יותר מדי גבוהה, מה שמהווה גורם ללחץ דם גבוה.

חברות המזון לקחו על עצמן להקטין את כמויות המלח במוצרים אהובים ומוכרים ולהפכם לבריאים יותר. "תנובה" עושה זאת מאז 2006 כשהשיקה גבינה לבנה דלת מלח, ועד עכשיו כשיוצא לשוק הקוטג' מופחת מלח – 20% פחות. כל זאת במסגרת "המצפן התזונתי" – נתינת חשיבות גבוהה לתזונה מונעת.

קיבלתי להתנסות את שני המוצרים. הכוונה המקורית היתה ליצור מהם ארוחת ערב, אבל הפיתוי היה גדול להפוך אותם לשתי מנות שאני מאד אוהבת להכין – לזניה ופשטידת פטריות קלה.
אני שמחה לציין שבטעם לא היה שום הבדל ואף אחד לא ידע שיש הפחתה בכמות המלח.

שני המתכונים שהכנתי –

פשטידת פטריות לייט (פשטידה טעימה ודיאטטית)

1. מחממים תנור לחום 180 ומרפדים תבנית
2. שמים קצת שמן זית במחבת ומטגנים 3 סלסילות פטריות קצוצות, 5 בצלים קצוצים (לטגן בכמה מחזורים כי לא נכנס למחבת)
3. בקערה לערבב 5 ביצים טרופות, 400 גרם גבינה כחושה דלת מלח, 5 כפות קמח. מוסיפים את הבצל והפטריות ומערבבים. במידת הצורך מוסיפים חלב מתבלים במלח ופלפל.
4. שמים בתבנית ואופים 30 דקות או עד השחמה.
5. מקררים קצת ומגישים עם סלט ירוק.

לזניה –

המצרכים:
חבילת אטריות לזניה שלא דורשות בישול
2 קופסאות רסק עגבניות
1/2 כוס מים
2 שיני שום כתושות
1כפית מלח
1/2 כפית פלפל
1 כפית אורגנו או יותר
1 בצל קצוץ
2 ביצים
2 גביעי קוטג דל מלח.
לציפוי – גבינה צהובה מגוררת או פרוסות.
אופן ההכנה:
1. משטחים בתבנית שכבת אטריות לזניה
2. מערבבים את כל מצרכי המילוי חוץ מהגבינה הצהובה.
3. שופכים על האטריות חצי מכמות המילוי
4. מכסים בגבינה צהובה וזורים עוד אורגנו
5. עושים שוב מההתחלה את השכבות
6. אופים בחום בינוני כ25 דקות בתנור שחומם מראש עד שמשחים אבל לא יותר מדי.

את המוצרים דלי המלח ניתן להשיג כמו יתר מוצרי "תנובה" במקררי החלב של רשתות השיווק והמרכולים.

חג שבועות הוא חג הגבינות ללא ספק, אם כי בכל השנה מוצרי חלב הולכים טוב עם מזג אוויר ישראלי, עם הצורך במשהו קליל אבל טעים, בריא ולא מעיק. את הגבינות של "משק צוריאל" כבר סקרתי בעבר (http://cafe.mouse.co.il/post/2853647/) ועכשיו בגירסה המורחבת – שהחלה ב 24 לאפריל עד 17 במאי, חוזרים על ההצלחה של השנה שעברה עם "טעימה מהגליל" כשבמסגרתה 30 בתי מלון של רשת פתאל, ו110 מסעדות ובתי קפה ברחבי הארץ מציעים לסועדים תפריטים מיוחדים בניחוח הגליל ומוצרי "משק צוריאל". במלונות פתאל אגב המבצע הוא עד 31 לאוגוסט.
המנות פותחו על ידי שף משק צוריאל – ברק חי חורש, והן מיוחדות ומגוונות.
מכיוון שיש מבחר רב כל כך של מקומות להתנסות במטעמי הגליל של "משק צוריאל" זו לא בעיה למצוא מקום שנוח לציבור להגיע. אני בחרתי להגיע ל"אילן'ס "בקניון ערים – כפר סבא, , שהוא כאמור מקום אחד מתוך 140 מקומות שונים אפשריים.

קרן בעלת הסניף אירחה אותנו בלבביות והגישה לנו לטעום שתי מנות מתוך "טעימה מהגליל" –
– "כריך גלילי" – גבינת ריקוטה, ירקות מוקפצים בטריאקי בשילוב פקאן מסוכר ורוטב פסטו לימוני (35 שקלים בתפריט)
– "סלט גלילי" – לקט חסות בתיבול ווינגרט בשיבוצי חציל קלוי, פטריות, זיתי קלמטה, בליווי כדורי מוצרלה וצפתית על בסיס יוגורט מתובל (45 שקלים בתפריט).
שתי המנות היו גדולות מאד (שתי נשים למשל היו יכולות לחלוק בכל אחת מהמנות). הלחם של הכריך (שהוגש גם בפרוסות קלויות בסלט) היה ממאפיה משובחת וספג היטב את הטעמים. הטעם של הגבינות בשתי המנות לא השתלט אבל נוכחותו היתה מורגשת. קשה לי להחליט איזו מנה העדפתי יותר מכיוון שהן היו בסגנונות שונים. מבחינת דרגת תיבול, הסלט היה יותר מתובל והכריך יותר עדין.

(בתמונה למעלה – סלט גלילי, בתמונה למטה כריך גלילי)

קרן פינקה אותנו גם במשקאות הקפה המיוחדים של המקום – כוס "אנגלו מיו" – קפה שחור בתערובת מיוחדת של המקום (13-15 ₪ תלוי בגודל הכוס) שמגיע בליווי טעמים שונים (במקרה שלנו ממתיק קוקוס), כוס גדולה של "קפה דבלין" – קפה בתיבול אייריש קרים (26 שקלים – מתוך תפריט משקאות החורף של "אילן'ס") וטעימה של "אנג'לינה" – גם כן מאותו תפריט – קפה עשיר מאד עם גלידה. ליד כל זה היו כמובן עוגיות שקדים נימוחות.

כאמור מלבד במסעדות , ניתן להנות מהמנות במלונות רשת פתאל – כשהמנות הגליליות יוגשו בארוחות הבוקר, בלובי ובבריכה.
עוד הפתעות:
משק צוריאל מעניקה קופוני 1+1 על המנות הגליליות שאפשר יהיה לממש בבתי הקפה והמסעדות, בפעילות שתפורסם בWAZE באופן שנהגים יוכלו לנווט הישר למלונות ולמסעדות שמשתתפים בפעילות ולקבל קופונים.
בנוסף לכך תתקיים גם פעילות נושאת פרסים באינסטגרם בה הסועדים יכולים להעלות תמונות של המנות ולזכות בפרסים וחוץ מכל זה- סועד יכול לסרוק את הQR בזמן שהוא ממתין למנה ולראות את הכנת המנה שלו והמתכון שלה היישר למייל.
מעבר לשתי המנות שאני טעמתי, מוגשות במסעדות גם – ארוחת בוקר גלילית וגם פסטה גלילית ברוטב שמנת עיזים וגבינות.

לאתר "משק צוריאל" – http://www.zuriel.co.il/
לרשימת המסעדות המשתתפות – https://www.facebook.com/Meshek.tzuriel/app_150241825152369

כן, הכותרת כבר מעוררת ענין "שוש מבשלת". הכצעקתה?
ידוע הוא שאני לא חובבת בישול גדולה וגם בסדנאות בישול אני בדרך כלל על תקן הסו-שף, זו שתולשת המון עלי כוסברה (יאמי יאמי).
אבל כשמציבים לי אתגר… איך אני יכולה לסרב? האגו ….
קיבלתי להתנסות שתי אריזות של מוצרי "חמים וטעים" – רביולי במילוי גבינה ורביולי במילוי בטטה.
האתגר היה לנסות להכין אחד מהם בגירסה אישית. אז הסתכלתי עליהם, בחנתי מכל הצדדים, אחר כך הרמתי את העיניים וחיפשתי איזה שף בסביבה, אבל לא היה כזה. אז אמרתי לעצמי – האתגר שלי הוא למצוא משהו לעשות מהמוצר, שיהיה גם קל להכנה (כלומר מתכון של שלוש שורות ומטה), גם מהיר (כי אין לי יותר מדי זמן, יש לי תותים לקצור בFARMVILLE), וכמובן שיהיה טעים.
ואז זה בא לי…


אנחנו בבית מכינים מדי פעם פשטידת פסטה קלילה, שמבוססת על אטריות מבושלות, בתוספת חומרים מאחדים ,וטעמים. חשבתי לעצמי, מה יקרה אם במקום אטריות פשוטות (בדרך כלל אנו משתמשים בפסטה מסוג "פפיון" – אלוהים יודע למה בעצם, סוג של קיבעון) אשתמש ברביולי בטטה?

אז הנה מה שהכנתי…..
בישלתי את הרביולי לפי ההוראות והוצאתי בשניה שצפו.
הכנתי תערובת של 5 ביצים מקושקשות, 3/4 חבילת מרגרינה מומסת, 1 כף אבקת מרק (אני השתמשתי במרק בצל, והאמת, שמתי יותר מכף אחת), מלח ופלפל .
שפכתי לתערובת את הרביולי ואת הכל לתבנית מצופה נייר אפיה.

(בתמונה למטה- המצרכים).

הכנסתי לתנור שחומם מראש לחום גבוה (250). אחרי חצי שעה הרביולי שהיו למעלה כבר היו שחומים וזה היה הסימן שלי שהפשטידה מוכנה.
(בתמונה למטה- הפשטידה לפני האפייה)

השארתי להתקרר והגשתי עם סלט ירוק.
(הצעת הגשה נוספת – עם כף גבינה לבנה או קרם פרש בצד).

(בתמונה למעלה- הפשטידה המוכנה, בתמונה למטה מבט מבפנים)

הערה חשובה – אני יודעת שבשלן גורמה לא ישלב במנותיו מרגרינה או אבקת מרק אבל לא התיימרתי מעולם להיות בשלנית, אני בסך הכל בן אדם רעב (ועייף). אם למישהו יש הצעות לתחליפים למצרכים האלה, אשמח לתגובה.

"חמים וטעים" הם חברה המתמחה בייצור מוצרי מזון ביתיים קפואים בטעמים אתניים. הרעיון מאחורי הטעמים הוא שכל אחד, מכל עדה ומכל מוצא, ימצא מנה שתחזיר אותו לטעמי הבית שעליו גדל, וכך יש במבחר כארבעים מוצרים שונים כמו קובה, סיגרים, אמפנדס, אגרולס, חטיפי כרובית ועוד רבים.
עכשיו נכנסה "חמים וטעים" לקטגוריית המזון האיטלקי והשיקה ארבעה סוגי רביולי – במילוי בטטה, במילוי פטריות, במילוי תרד ובמילוי גבינה, וכן ניוקי תפוחי אדמה.

המוצרים ניתנים להשגה ברשתות השיווק ובחנויות הפרטיות.
האתר של "חמים וטעים" – http://www.hamimvetaim.com/

"אהבה ונישואין" הולכים ביחד, כך אומר השיר, וגם בין פסטות למוצרי חלב יש שידוך מצוין שהופך מנות לקלילות מצד אחד, מהירות מצד שני וגם טעימות מכל הצדדים.
התכנסנו חבורת בלוגרים רעשנית במיוחד, ב"מבשלים חוויה " עם שף יניב פרטוש, כדי לבדוק איך אפשר לשלב בכמה שיותר קומבינציות – פסטות "ברילה" עם מוצרי חלב באופן שיתאים לארוחת שבועות מוצלחת, טעימה וקלה להכנה.

(בתמונה מימין -שף יניב, בתמונה משמאל -דוגמן ידיים -ששת)
כדי להכניס ענין לכל העסק, שף יניב חילק אותנו לשתי קבוצות והטיל משימות – כל קבוצה צריכה להכין שלושה סוגי סלטים המשלבים מוצרי חלב ופסטות, מנת דג אחת, ( הארוחה היתה כשרה ולכן חלבית בלבד), מנת פחמימה אחת ומנת קינוח.
הסינרים נחגרו, הסכינים נשלפו, והבלוגרים – חמושים במיטב מתכוניהם וכמובן לא מניחים לרגע את המצלמה, מתחילים לחגוג.
רוב המתכונים שהוכנו , הוכנו על ידי אילתור והחלטות של הרגע מה רוצים להכניס במתכון או מה לא, ושינויים בדרך.

(בתמונות- קצת מחומרי הגלם שעמדו לרשותינו).

מלבד הכנת המנות, שף יניב גם הדגים כיצד לפלט דגים, וטיפים על איך למלא קנלוני בדרך הנוחה ביותר (כמובן אחרי הכנת שק זילוף כמו שצריך).
השולחן התמלא במהירות במנות רבות – סלטים צבעוניים של פסטות, גבינות וירקות (ואיזה כיף שהשף אהב את הצעתי להוסיף לסלט שהכנתי המון, אבל המון כוסברה…).
בין המנות הרבות הוכנו –
סלט קוסקוס וגבינות, פורלים ברוטב רטטוי על מצע פטוצ'יני (איטלקי אסלי הישר ממטבחו של ג'אקומו שגם הסביר לנו איזה רוטב הולך עם איזה סוג של פסטה), פטוצ'יני ברוטב שמנת ולימון, סלט קפרזה, דגים מבושלים ברוטב, מגדלי חצילים עם גבינות, פסטה ברוטב שמנת קישואים, וקינוח קנלוני ממולא בגבינות , מכוסה בשוקולד לבן ואפוי בתנור, יחד עם מעדן גבינה ושמנת חמוצה ומתוקה ששימרית אילתרה ככה על הדרך,ועם כל הגבינות שנשארו עוד נוצר מגש גבינות חגיגי. בנפרד אני מציינת את הפיבוריט שלי – סלט "קוגל" מהיר של ששת ומאיר, שהזכיר לי את הבית הפולני שלי והכיל פסטה ברילה מסוג פפרדלה, שבושלה ועורבבה עם בטטה שנצלתה אחרי שתובלה בשמן זית ומלח גס ונאפתה 20 דקות בתנור, וגם קינמון, סוכר, תפוחים קצוצים וחמוציות. אני תרמתי את חלקי הצנוע בהכנת סלט שכלל הרבה ירקות , כאמור כוסברה בשפע, גבינת פטה ואטריות "פפיון" כתומות (בטעם דלעת), ביחד עם שמן זית, חומץ בלסמי ומלח גס.
שף יניב ציין שבדרך כלל הוא רגיל שאחרי שמבשלים מתנפלים עם מזלגות ואילו אנו מתנפלים עם מצלמות… טוב, ככה זה בלוגרים.
בתמונות ניתן לראות את הבלוגרים בעבודה, את שף יניב וכאמור מבחר מהמנות המדהימות שיצאו בסוף הערב.

(מימין למעלה- הסלט שאני הכנתי!!)

(משמאל למטה- סלט בסגנון קוגל).

פסטה ללא ספק היא האוכל האולטימטיבי של ילדים, וגם מבוגרים נהנים ממנה בשלל רב של סגנונות, אפשרויות, טעמים ודרכי הכנה וכאמור לחגיגות החלב ולארוחות החלביות של שבועות, אין כמו השילוב של פסטה ומוצרי חלב.

את מתכוני הבלוגרים המלאים אפשר למצוא בבלוגים של עמיתי, אני מעדיפה לצרף שני מתכונים שאהובים עלי על בסיס פסטה "ברילה" – אחד הוא ה"קוגל" הקלאסי, זה שנזכרתי בו בעקבות הסלט שהוכן בסדנא, והשניה – לזניה קלאסית, שופעת ונדיבה, מתכון שלמדתי בנעורי (הרחוקים) בשיעורי "כלכלת בית".

קוגל – פשטידת אטריות קלאסית.
המצרכים:
400 גרם איטריות דקיקות "ברילה"
1/3 כוס שמן (או אפילו פחות לפי הצורך)
1 כוס סוכר
6 ביצים
מלח לפי הטעם
פלפל שחור גרוס טרי – לפי הטעם ורצוי הרבה, לא לפחד!!!

חשוב להשתמש בקערה חסינת חום מכיוון שהיא הולכת להכיל קרמל רותח.
אופן ההכנה:
1. מבשלים את האטריות ומוציאים לקערה רחבה
2. יוצקים את השמן למחבת בינונית, מוסיפים את הסוכר ובוחשים עד שנוצר קרמל.
3. יוצקים את הקרמל הלוהט על האטריות ומערבבים במהירות. זהירות – זה מתיז!
4. מתבלים במלח ובהרבה פלפל שחור.
5. מוסיפים את הביצים ובוחשים במהירות לפני שיתגבשו
6. שמים בתבנית מצופה בנייר אפיה ואופים בתנור שחומם מראש בחום של 150 מעלות כשעה וחצי.

לזניה
המצרכים –
חבילת דפי לזניה "ברילה" שלא דורשים בישול מוקדם
2 קופסאות רסק עגבניות
1/2 כוס מים
2 שיני שום כתוש
1 כפית מלח
1/2 כפית פלפל
1 כפית אורגנו או יותר , לפי הטעם
1 בצל קצוץ
2 ביצים
2 גביעי קוטג'
כמה פרוסות גבינה צהובה או במצב מגורר.

אופן ההכנה:
1. משטחים בתבנית שכבת אטריות לזניה.
2. מערבבים את כל חומרי המילוי חוץ מהגבינה הצהובה.
3. שופכים חצי מהתערובת לתבנית מעל לאטריות.
4. מכסים בגבינה צהובה
5. חוזרים על התהליך שוב מההתחלה ויוצרים שכבות נוספות.
6. מסיימים בשכבת גבינה צהובה וזורים אורגנו.
7. אופים בחום בינוני כ25 דקות בתנור שחומם מראש.
הערות: א. מי שמפחד שהאיטריות לא יהיו רכות מספיק יכול לחלוט אותם לכמה שניות במים חמים.
ב. אני אוהבת יותר בצל כדי שיהיה לי קראנץ' בזמן האכילה וטיפה חריפות.
ג. אפשר להכין במנות אישיות בתבניות חסינות אש.

בתמונות- מצד ימין קוגל, מצד שני לזניה. שניהם הוכנו וצולמו על ידי!!

ועל "מבשלים חוויה- מרכז פרתם" – המקום מארח סדנאות וימי גיבוש עסקיים ומספק חוויה מבשלנים חובבים ועד מאסטרים. – כתובת האתר : http://www.mevashlim.co.il

על "ברילה" – http://www.barilla.co.il/

את העוגות של "מתוקה" סקרתי בעבר, עוגות מפוארות לחגים, עוגות באוריינטציה בריאותית וכך הלאה (כך לדוגמא סקירת העוגות היפיפיות ש"מתוקה" ייצרו לראש השנה- http://cafe.mouse.co.il/post/2715336/).
חג שבועות הוא כמובן חגן של עוגות הגבינה, וזו הזדמנות מופלאה למירי ארזי, השף והבעלים של "מתוקה" ליצור מבחר ענק של עוגות לכבוד החג – מעוגות גבינה בסגנון טירמיסו או קרם שניט, דרך עוגות בתוספת קצפת, תותים, לימון, ווניל ופירורים, מסגנון קלאסי ועד עוגות דלות קלוריות שמכילות שליש עד חצי מכמות הקלוריות שבעוגת גבינה רגילה, כך שגם מי ששומר על גזרתו יכול להנות, וכמובן גם מלוחים – קישים משפחתיים, בלינצ'ס מלוחים ואיך אפשר בלי עוגות השמרים?
קיבלתי לסיקור שתי עוגות – עוגת פס גבינה פירורים (59 שקלים) – עוגת גבינה קרה בשילוב ווניל אמיתי ופירורים פריכים. הדבר שהרשים אותנו (שלושה מבוגרים חובבי מתוק) דבר ראשון היתה הקלילות של הגבינה, במרקם מוס עדין, במתיקות עדינה. רק חשוב לחתוך את העוגה על משטח כלשהו מכיוון שהעוגה עשירה בפירורים שנוטים להתפזר.

השניה היתה עוגת גבינה אפויה. רק אחרי שאכלנו אותה הסתבר שזו אחת מהעוגות דלות הקלוריות. בחיים לא היינו מנחשים. כל מי שטעם ממנה לא תאר לעצמו שיש בה פחות קלוריות.
שתי העוגות היו רכות, נימוחות, מתוקות במידה שמשאירה מקום לטעם הגבינתי ובעיקר יפות, כמיטב המסורת של "מתוקה".

מירי הקונדיטורית אף מצרפת מתכון לבלינצ'ס המפורסמים שלה –
ל15 יחידות צריך:
לערבב בקערה:
2 ביצים מספר 1
1 כף סוכר
1 כפית תמצית ווניל אמיתית
1 כוס חלב
30 גרם חמאה
רבע כפית מלח.
אחרי שהעיסה הומוגנית מוסיפים 1 כוס קמח ומקפלים למסה חלקה.
מחממים שמן קנולה במחבת ויוצקים למרכזה מעט מהבלילה, ומנערים לצדדים כך שהבלילה תתפזר בצורה אחידה. להפוך בזהירות ולטגן את הצד השני.
הכנת המילוי:
לערבב:
200 גרם גבינת דבורק או כנען יבשה
250 גרם גבינה לבנה 9%
1 כוס סוכר
חצי מקל ווניל מגורד
גרידת לימון מ2 לימונים.
אחרי שהבלילה חלקה ואחידה מוסיפים 50 גרם צימוקים כהים.
את המילוי מזלפים על הבלינצ'ס ומגלגלים כמו סיגר. מחממים מחבת עם קצת חמאה וצורבים את הבלינצ'ס משני הצדדים. אפשר לפזר מעל סוכר או קינמון.
בתאבון!!
מחירי העוגות בגודל פס נעים בין 49 ל59 שקלים.
אתר "מתוקה" – http://www.metuka.co.il/