השילוב בין מתוק ומלוח כבר הפך לשכיח במחוזותינו- וכולנו נהנים מנניח גבינות חריפות עם ריבת פירות מתוקה, או כמובן שוקולד עם מלח ים. גם בייגלה כבר נראו לא אחת ב"מפלי שוקולד".
"אסם" מביאה לנו חידוש בתחום חטיף ה"אפרופו" האהוב- אפרופו מצופה שוקולד, שמערב טעמי מתוק ומלוח, בדיוק כמו ה"במבה נוגט" הפופולארי וה"שטוחים עם שוקולד".
כשחושבים "אמסטרדם" בדרך כלל האסוציאציות הן "תעלות, כפכפי עץ, טחנות רוח". יש כאלה שיש להם טיפה יותר אסוציאציות אבל בגדול- זה מה שזה. אחר כך נזכרים שבעצם בהולנד יש גם מאכלים ייחודיים שגורמים לתורים ארוכים בדוכנים השונים.
מי אמר שלנוער יש ענין רק בחיפוש פוקימונים ואינסטוש? במקרה של "ביסלי על האש" לנוער היו רעיונות מדליקים, תרתי משמע.
המושג "תינוק" לא היה כל כך רלוונטי בבית שלי ב23 השנים האחרונות, ה"ילד" בן 25, נכדים עדיין אין (NOTE TO SON – בלי לחץ…) ולכן אם אני מקבלת להתנסות מוצר לתינוקות, מה שאני יכולה לעשות זה להתנסות בעצמי.
במבה בומבה ובמביני מקבלים בברכה את הבן החדש למשפחה- הבמבה העגולה. המוטיב העגלגל כבר הופיע בבייגלה ועכשיו אסם מפעילה את הקסם גם על הבמבה האהובה , והצורה החדשה מעוררת ענין רב.
"נאש"- מילה שמוצאה אירופאי, אבל חדרה היטב ללקסיקון הישראלי, והפכה למילה (ולפעולה) הכל כך אהובה של "נשנוש". אכילה לא מרעב, רק בשביל הכיף, משהו קטן, בתנועה חוזרת, פריך כזה, שעושה לנו טוב גם בקיבה , גם בפה וגם בנשמה.
נתחיל מהתחלה- כשהפריכיות הומצאו והגיעו לשוק הישראלי, טעמתי, עיקמתי את הפרצוף ומאז לא נגעתי בהן. הפריכיות שטעמתי היו בטעם של פופקורן ישן ועם ריח של אבק. תוסיפו לזה את הדימוי של "אוכל של שמנות" והסבירו לי איך זה אמור להחליף חלה מתוקה וטריה? לחם חם מהתנור? פוקצ'ה? לא בבית ספרי.
במשך השנים התמדתי בתפיסה הזו, וחייתי בשלום לצד הפריכיות, ביחסי "שלום שלום" בלי יותר מדי קירבה.
עד שהשבוע הגיע הקופון של שופרסל וגרם לי לנסות שנית, בשם הבלוג כמובן.
לחדר הכושר אני מגיעה רק בשעות הערב , כך שהביתה מהאימון אני מגיעה כשכבר חושך בחוץ, והעיניים כבר נדבקות מרוב עייפות. הדבר היחיד שאני יותר מאשר עייפה זה רעבה.
השילוב של רעב ועייפות הוא מסוכן במיוחד כי הוא יכול לחרב את כל האימון שהרגע השלמתי, לא חבל?
אז צריך משהו שהוא מהיר, ומשהו שהוא בריא.
איך זה עובד?
"במבה" הוא אחת המילים הראשונות שאומרים ילדים ישראלים, וכולנו מכירים את הטעם , המרקם והפריכות האופייניים לחטיף האהוב של "אסם".
אז מה כבר אפשר לחדש?
אז אחרי במבה ענקית בשם "בומבה" הגיעה הוורסיה המנוגדת- במבה קטנה, בערך שליש גודל, שמחדשת לנו את צורת האכילה של החטיף.
כדי שלא ישעמם לנו בפה, וכדי לשפר לנו עוד קצת את החיים, חברת אסם מביאה לנו בימים אלה שני מוצרים חדשים, שהם למעשה גרסאות מיוחדות של דברים שאנחנו כבר מכירים.
