בצק עלים הוא הדילמה הנצחית- מצד אחד טעים ברמות ומשתלב מצוין עם מנות מלוחות או מתוקות, ומצד שני.. טוב, זה לא בדיוק דל קלוריות בהתחשב בזה שאופן הכנתו כולל הרבה שומן.
עכשיו, אני לא עושה דיאטות, אני לא רוצה לעשות דיאטות ובגלגול הזה אני כבר לא אהיה מידה 38 (אלא אם כן זה בנעליים) וזה בסדר מצידי. אני אוהבת אוכל טעים.
מצד שלישי- אם אפשר לקזז בקלוריות ועדיין לקבל את אותה מנה טעימה, למה לא?
אז זה מה שנחת על שולחני השבוע- בצק עלים מרודד מופחת שומן של "מעדנות".
בילדותי בשנות השבעים, נקניקים ופסטרמות היו מוצר מותרות. מה שכונה ביידיש "דליקטעסן" נשמר בהקפדה וניתן במשורה. כילדה כשרציתי נקניק תמיד קיבלתי המון המון לחם, עם פרוסה בודדת של נקניק, כזה שנחתך במכולת במכונה הזו שתמיד דאגתי ל אצבעות של החנווני.
אחר כך , כשגדלתי וביקרתי במקומות כמו "ניו יורק" שם מושג ה"דלי" הוא קלאסיקה יהודית שאהובה על בני כל הדתות, הכרתי את הכריכים העסיסיים, עם המון בשר ותוספות, כאלה שאי אפשר לנגוס בהם בלי ללכלך את הלחיים.
חברת "עוף טוב" החזירה אותי לניו יורק מצד אחד, ולתיקון זכרונות הילדות מהצד השני, עם סידרת "DELI" – שמתאימה במיוחד לכריכים (אם כי אני ,שוב, בהתקף נוסטלגיה, מסוגלת לחסל קופסה כמו שזה, בעמידה ליד המקרר הפתוח).
בלב התוסס של תל אביב, רחוב אבן גבירול, כוכבת חדשה מפציעה ומפתיעה- הSHAWARMAX.
כן , שווארמה, אותה מנה כל כך ישראלית , עכשיו בגירסת האקסטרים. השף גלעד דולב בנה לנו תפריט שווארמה כפי שמעולם לא נראה בעבר- שיטות הכנה, טעמים, סגנונות והגשה ייחודיים ו… כן, טעימים לאללה….(את המנות מכין השף בר ישראל).
הוזמנתי להשקת הסניף הראשון בתל אביב, בבריזה חורפית נעימה ישבנו לטעום את כל מבחר הטעמים של המקום, ואז להחליט (החלטה קשה מאד, כמעט בלתי אפשרית) מה הכי טעים.
המקום- פתח תקווה. השעה- ערב. מה בא לי הכי הרבה עכשיו? נכון, ארוחת בוקר.
ארוחת בוקר ישראלית – גבינות, סלטים, לחמים, ביצים, מאפים- למה בעצם רק בבוקר? מדובר בארוחה שיכולה להיות ארוחת ערב מצויינת, ארוחת צהרים נפלאה או בכל שעה שרוצים- יש בה מרכיבים טריים, היא לא מכבידה כמו ארוחת סטייקים שאחריה רוצים רק לישון, והיא מגוונת מאד. זה בדיוק הקונספט שמנחה את "בוקריה" במתחם Y סנטר בפתח תקווה (יכין סנטר לשעבר)- מקום בו אפשר לקבל ארוחת בוקר משובחת בכל שעה.
מקור השם "בוקריה" הוא שילוב של השוק המפורסם בברצלונה, יחד עם המילה "בוקר".
איך זה עובד?
בעוד שבועיים נחגוג את ראש השנה לאילנות, הגשמים הרבים בתקופה האחרונה עוזרים לעצים לפרוח וללבלב, הארץ שופעת פירות וירקות ורק צריך לחגוג.
כשהייתי תלמידה ט"ו בשבט התמצא בהבאת סלסלות (ליתר דיוק קופסאות נעליים) מקושטות עם פירות בתוכם, שתילת עץ בגינת בית הספר והרבה שירי שקדיה. מאז זרמו הרבה מים בנהר, והיום יש אפשרויות רבות ומגוונות לחגוג את החג הכל כך ישראלי הזה.
הפעם הוזמנתי לחגוג בירושלים, ליבה הקדוש של הארץ, שמרכזת בתוכה כל השנה שפע של אטרקציות ואפשרויות בילוי לכל המשפחה, ובט"ו בשבט מוסיפה לתפריט עוד ועוד מעדנים קולינריים ומוסיקליים.
ההגדרה של "מאנצ'יז " לפי ווינט היא "מושג שנולד בשנות השישים בתקופת ההיפים כתיאור לרעב פתאומי וחשק עז לחטוף משהו לכול כמה שיותר מהר, בדרך כלל בשעות הלילה המאוחרות". אחר כך יש עוד שורה שאומרת "הרצון למאנצ'יז יכול לתקוף בכל שעה ובכל מצב, בעיקר בזמן הצפייה בסרטי מתח, אופרות סבון ומשחקי כדורגל".
האמת שאצלנו בבית השתמשו בשם קוד אחר – "משהו לנשנש" , שמשמעותו משהו קטן, מלוח ושאפשר לאכול בתנועה מונוטונית היישר מהשקית, להבדיל מהמושג "משהו טעים" שהתייחס בעיקר למתוקים- קרי שוקולד ונגזרותיו.
כשאני נוסעת לחו"ל ויודעת שאני אבקר חברים, המתנה שאני תמיד מביאה היא מוצרי ים המלח מהדיוטי פרי. במשך השנים נראה לי שחבריי צברו מספיק מלח ובוץ כדי לפתוח אתר ספא אצלם בבית. עם הזמן גדל הרצון לגוון ולהציג את כל היופי שיש בישראל מלבד בוץ, בריא ככל שיהיה.
בעבודה שלי עובדים עם ספקים מחו"ל ועד עכשיו בכל שנה נשלחו אליהם ארגזי תפוזים ואשכוליות, נראה לי שגם להם זה מתחיל להמאס.
קריית שדה התעופה- ליד נתב"ג, מרכז עסקים שוקק חיים. בעיקר בשעות הבוקר והצהרים ניתן לראות אנשים רבים- אם בעובדי המשרדים או בנשים בחופשת לידה, פנסיונרים או אורחים, כולם רוצים משהו טעים ומשביע במחירים הוגנים.
בית המאפה "מאפה נאמן" הוא רשת ידועה ופופולארית שהומה קונים בכל שעות היום. בצמוד אליה יש את "קפה מאפה נאמן" שבו אפשר לשבת לארוחה כייפית מתפריט מגוון. וכדי שיהיה עוד יותר מעניין יש גם מנות ספיישל שמומלצות על ידי המלצר.
כשמגיעים לרמת "מלך החומוס"- צריך כל הזמן לשכלל ולגוון, כי מלוכה זה דבר שעובדים קשה בשבילו. לכן " צבר" מרחיבה את סידרת "מלך החומוס" – סידרת הפרימיום שכוללת 40% טחינה משובחת, בניגוד למתחרות שמגיעות מקסימום עד 25% בלבד, ומוסיפה שתי תוספות ייחודיות בשיתוף היועץ הקולינרי- השף אבי לוי- שמומחה בחומוס- "חומוסטחינה עם קונפי שום" ו"חומוסטחינה עם פלפל מטוגן חריף".
המאכל שהכי מחמם אותנו בחורף הוא ללא ספק המרק. מרק הוא גם סמל למנת המזון המינימלית שאדם רעב מתגעגע אליה, בעיקר בימים הקרים.
ב"שרונה מרקט" בתל אביב, נפתחה אמש מסעדת פופ אפ מיוחדת- Soup Market – חנות שבה נמכרים שני סוגי מרק , בעשרה שקלים בלבד למנה נדיבה מאד, כשמחצית מההכנסות ייתרמו ל"בית השנטי" שמסייע לנוער בסיכון ונותן להם בית חם.
