טיולים למיטיבי לסת.

מי שקורא אותי כבר יודע שאוכל הוא האהבה שלי. פחות להכין, יותר לאכול.

ישראל משופעת במקומות טובים לאכול, אבל לא כולם מפורסמים וידועים, והכיף הכי גדול הוא לגלות את הפנינים הסודיות ,את אותה חנות שמוכרת את המוצר הכי טעים, הכי נדיר, הכי מיוחד.

ואיך מגלים את המקומות האלה ?

או שבמקרה מגיעים אליהם, אם אלת המזל מחייכת, או שבאים עם מישהו שיודע. בשנים האחרונות התפתחה בישראל (ולא רק) תרבות של סיורי אוכל. במקום לבוא למקום מסוים לראות נופים, באים לראות ובעיקר לטעום המון אוכל טוב ומיוחד.

(כל התמונות הן דברים שצילמתי בסיורים קולינריים שונים שבהם השתתפתי)

היתרונות הם שכאמור מעבר לגילוי המקומות עצמם, יש גם מישהו שיודע מה בדיוק כדאי לטעום, ואיפה כדאי לקנות, ובעלי המקומות כבר מכירים אותו ומצ'פרים את המטיילים באקסטרה טעמים.

במשך השנים נעשתה התמקצעות בתחום הסיורים הקולינריים והם כבר נחלקו לפי נושאים – לחובבי הבשר, לחובבי היין והאלכוהול, לחובבי המתוקים, לבשלנים "כבדים" ולכאלה שרק מתחילים, בשילוב סדנת בישול או הדגמות, וכמובן גם סיורים בחו"ל שמשלבים נופים עם מיטב המסעדות מצד אחד, והיצרנים מהצד השני – יקבים, מעדניות, בוטיקי גבינות ועוד.

אחד המקומות הפופולאריים ביותר לסיורים הוא כמובן השוק, מכיוון שהוא מקבץ באזור אחד המון חנויות שונות, עם מגוון גדול של מוצרים, ומצד שני, יש בו סמטאות ופינות חבויות שקל לפספס ולהחמיץ את האוצרות שמסתתרים שם. אחד הכייפים הגדולים הוא להגיע לסיור כזה עם סלסילת קניות, ועל המקום לבחור כל מני דברים טעימים שלוקחים הביתה (או מחסלים עוד בדרך).

יש סיורים בקונוטציות שונות כמו סיור קולינרי לקראת חג המולד בערים נוצריות כמו נצרת נניח, או סיורים לפי חגים והמאכלים הפופולאריים בהם, ויש גם סיורים שנכנסים לתוך בתים של משפחות מארחות, שמכינות מנות מתרבותן ובדרך כלל גם משלבות פולקלור כמו סיפורים, שירים וריקודים.

בגלל המגוון הגדול של עדות בישראל, יש המון תרבויות אוכל, ושווה לבדוק אותן – מה מבשלים בבני ברק לכבוד יום השבת? איפה השווארמה הכי טובה בארץ? איזה יין מיוצר בצפון הארץ ואיזה בדרומה? מהו טעמו של דג שהעלינו בחכתנו במו ידינו במסגרת הדרכת דיג? איפה הירקות הכי טובים וכמובן – המאפיות והקונדיטוריות המשובחות בארץ.

במקום העבודה שלי ערכו סיור כזה במסגרת "יום גיבוש" – ואחרי סיור וטעימות בשוק, השפית שליוותה אותנו והדריכה, גם אספה מצרכים וביחד הכנו ארוחת צהרים (טוב, הרוב הכינו, אני צילמתי…). אני חושבת שמדובר ברעיון מדליק גם לימי הולדת, מסיבות רווקות (ולא לשכוח לדאוג גם להרבה אלכוהול להגברת השמחה), אירוח מיוחד לחברים מחו"ל שרוצים להכיר את הארץ בדרך הטעימה ביותר שלה, וכבילוי זוגי רומנטי וכמובן יום כיף לעובדים.

ואז כשיבואו אלינו אורחים ונגיש להם את הטחינה המיוחדת, את הכנאפה הייחודית או את הגבינות , והם ישאלו "איפה קניתם"? נוכל לומר "אה, זה? זה ממקום קטן כזה, משהו בוטיקי, איפשהו בגליל, גילינו את זה במקרה…".