ארכיון

טונה- מלכת הדגים.

כולנו שמענו המון על דגים. מיתוסים, אמונות, עובדות, הכל מבולבל.

מה היתרונות של דגים? באיזה גילאים מותר לאכול אותם? מה הקשר לכושר גופני ומה מותר ומה אסור לנשים בהריון ולמניקות?

חברת "סטארקיסט" באה לעשות סדר בדברים ולעזור לנו להחליט מה הכי טוב עבור גופנו.

 

בסדרת סרטונים משעשים וקצרצרים, מסבירה הדיאטנית הקלינית רותי אבירי , כל מה שרצינו לדעת על הדגים בכלל והטונה בפרט-

הקישור – https://www.youtube.com/playlist?list=PLnwAr2S8rPOPhA18E4OTb4HtHu5qQFHwj

בתכלס, אין מישהו שלא יכול להפיק רק טוב מהטונה-

מלפני הלידה ועד הזיקנה –

בזמן ההריון כשמה שאמא אוכלת משפיע על העובר, חומצת השומן אומגה 3 וחומצת DHA, חשובים להתפתחות מבנה המוח, מערכת העצבים והראיה ועוד. גם על האם העתידית משפיעות החומצות שבדגים כיוון שהן מסייעות למניעת דיכאון לאחר לידה למשל וכמובן שטונה ודגים קלים לעיכול מה שעוזר לנשים עם הצרבות והבחילות וכל תופעות הלוואי של ההריון, וכן הוויטמינים והמינרלים שבטונה מסייעים לתקן את החוסרים שנוצרים בעקבות ההריון.

במזל טוב נולד התינוק ומגיע שלב ההנקה, שבו שוב, מזונה של האם משפיע על התינוק והתפתחותו – שלא לדבר על הצורך של האם לאכול תזונה מאוזנת ובריאה כדי שתוכל להניק בהצלחה. גם אם אישה בוחרת שלא להניק, היא עדיין צריכה לשמור על בריאותה ועל כוחה באמצעות תזונה נכונה כדי שתוכל ביחד עם האב (שגם הוא צריך לאכול בריא למעשה כל הזמן…) לטפל בתינוק ובכל צרכיו.

בעיה נוספת שמתעוררת אחרי הלידה היא הנסיון לחזור לגיזרה, וזה קשה כשנמצאים בבית ב"חופשת הלידה" (גם אם חולקים אותה עם האב) וקרובים למקרר, ועוד לא ישנים טוב, לא אוכלים טוב וההרגשה היא תשישות כללית שמובילה לאכילה בלתי מבוקרת שלא מאפשרת להוריד את הקילוגרמים שנוספו בהריון. בטונה יש המון חלבון, מה שהגוף מתאמץ לפרק ודורש יותר זמן, ולכן תחושת השובע ארוכה יותר וגדולה יותר. נוסף לכך, בגלל שניתן לחמם טונה, אפשר לשלב אותה בקלות בכל דיאטה ולתת תחושה של מנה חמה וממלאית בצירוף למשל לחביתה או לירקות או לפשטידות.

התינוק גדל, הופך לפעוט, לילד ולנער, ובכל השלבים של הגדילה והצמיחה, חשובות מאד חומצות אמינו שנמצאות בחלבונים ושהגוף לא מייצר, בדיוק מה שיש בדגים. מעבר לזה ישנם כמובן גם הוויטמינים והמינרלים – בדגש מיוחד על הסלניום שהוא נוגד חימצון שחשוב מאד להתפתחות המוח בגיל הרך.

וכשהילד יוצא לגן ולבית הספר? טונה מהווה פתרון מעולה לכריך של ארוחת העשר. היא נשמרת היטב, היא עסיסית וטעימה, היא משביעה ומחזיקה את הילד לשעות הלימודים הארוכות (כך שהפיתוי של הקיוסק פתאום לא כזה חזק), נוח להכין בבוקר בכריך להורה הממהר, וזה הרבה יותר טוב ובריא מאשר כריך עם ממרח שוקולד למשל… (והורה שחושב שממרח חרובים זה אותו דבר, יגלה מהר מאד לאן הולכים הכריכים הבריאים שלו…).

טונה הולכת מצוין גם בארוחה של הילדים כשהם חוזרים הביתה מבית הספר או בארוחת ערב, בעיקר בגלל שהיא לא נראית או מריחה כמו דג, כך שאפשר לשלבה במבחר מנות – סלטים, מנות פסטה, פשטידות וכדומה, ובגלל שהיא גם פרווה, אפשר לשלב בארוחות בשריות או חלביות במשפחות שומרות מסורת.

וכשהילדים ישנים, הגיע הזמן ללכת לחדר הכושר – ורצוי מאד לאכול טונה לפני או אחרי אימון, כי אין כמו טונה לסייע לבריאות כלי הדם, שיפור מערכת החיסון ומצב הרוח, וכשיש מצב רוח, גם האימון אפקטיבי יותר ותוצאותיו טובות יותר.

הטונה נשמרת היטב בקופסאות שימורים, כך שאפשר להחזיק מלאי במזווה ופשוט לשלוף כשרעבים, ואפשר לשדך אותה לכל כך הרבה דברים, שתמיד יהיה משהו שיסתדר איתה בבית, ותוך דקות יש ארוחה משביעה ובריאה מאד.

הנתחים בקופסאות השימורים של "סטארקיסט" הם נתחי פילה מובחרים שמשומרים ללא משפרי טעם וחומרים משמרים בטכנולוגיות מתקדמות ששומרות על הערך התזונתי הגבוה של הטונה.

כמובן שניתן לבחור בין טונה בשמן (איכותי) לטונה במים ש"זולה" יותר בקלוריות.

קיבלתי להתנסות מבחר ממוצרי "סטארקיסט" –

טונה בשמן זית כתית מעולה (ששווה "לנגב" אחרי האכילה בעזרת לחם לבן טרי), נתחי פילה סלמון, טונה והרינג שעברו תהליך עישון), סידרת "סטארקיסט" של 99 קלוריות, שמגיעים בטעמים של נגיעות שמן זית ולימון, שמן זית לבד או שמן זית ועשבי תיבול  והכל בחבילה קומפקטית שלא דורשת ספירת קלוריות, מכילה מזלג ומכסה פלסטיק לסגירה חוזרת ומצויינת לקחת לטיולים, למשרד, לנסיעות לחו"ל לשומרי כשרות למשל שנושאים איתם את האוכל וגם טונה 5% שמאפשרת ערך קלורי נמוך במיוחד עם טעמים של טבעי, לימון ופלפל או עשבי תיבול.

הפיבוריטים שלי היו

זו עם השמן כתית מעולה, שצורף לגבינה איכותית וכוס יין , והכל לוטף באמצעות חלה טריה של שבת, כי אין כמו לפתוח שבת כזו בעשר בבוקר כשכולם ישנים ואפשר להנות מהשקט, ההרינג המעושן שצורף לטבעות בצל והפך לסלט נוסטלגי של ילדות בבית הכנסת (הקידוש ה"אשכנזי" לא היה אותו דבר בלעדיו), טונת ה99 קלוריות שאומצה להפסקות הבוקר של המשרד, כשעוד יש הרבה זמן עד ארוחת הצהרים ומצד שני לא כדאי להתפתות לעוגיות של פינת הקפה, וגם מתכון שהכנתי מתוך המתכונים הרבים שמוצעים באתר של "סטארקיסט" -http://www.starkist.co.il/,

וזה מה שהכנתי –

מהחוברת של סטארקיסט בחרתי מתכון בשם "פסטה ברוטב טונה ועגבניות שרי". שיניתי קצת את המתכון כי לא היו לי כל המצרכים, וכי יש לי העדפות אחרות (למשל בסוג העלים שנכנס לרוטב) וגם את הכמות כי הכנתי כמות ליחיד ולא לשישה כמו במתכון המקורי.

בישלתי פסטה (היה לי רק ספגטי), במקביל טיגנתי בשמן זית בצל קצוץ (אני לא מצרפת כמויות מדוייקות כי בסופו של דבר ההעדפה היא אישית), הוספתי קצת שום וטיגנתי עוד מעט, כדי שלא יישרף, הוספתי עלי כוסברה (במתכון המקורי היה כתוב בזיליקום וצ'ילי) וטיגנתי עוד שתי דקות. הוספתי חצי קופסת טונה לפי הטעם (אני לקחתי את זו של ה99 קלוריות) שסיננתי מהשמן ועוד עגבניות קצוצות. בישלתי כשלוש דקות ותיבלתי במיץ לימון, מלח ופלפל, ואת הכל הנחתי על הספגטי המוכן.

בתמונות אפשר לראות את תהליך ההכנה ואת המנה המוכנה.

למעלה שלב הכנת הרוטב , למטה המנה המוכנה.

אם כבר אני במטבח, הכנתי גם מנה ראשונה נחמדה של עגבניה ממולאת שפשוט רוקנתי את תוכנה (הוספתי אותו למתכון הקודם), בישלתי ביצה קשה, וערבבתי אותה עם בצל קצוץ, מלפפון חמוץ קצוץ, החצי השני של קופסת הטונה וקצת מיונז (או אלף האיים אם אין מיונז). את הכל החזרתי בחזרה לעגבניה המרוקנת וכיסיתי אותה בחלק העליון שלה.

יש בחוברות ובאתר של "סטארקיסט" המון מתכונים, גם לילדים וגם לספורטאים כמו גם לציבור הכללי, שווה לעיין, וכמובן ללמוד מהסרטונים המשעשעים מה באמת היתרונות של אכילת דגים.

מעיינות חמי טבריה- עונג בחמישה חושים.

את ההנאה והבריאות שבטבילה במעיינות חמים גילו כבר בימי קדם. בכל מקום שבו היו מעיינות כאלה, קמו ערים שאליהן הגיעו כל מי שרצו להבריא, להרגיש טוב או סתם להתפנק. היתרונות שבטבילה במעיינות אלו היו ידועים לכולם – הגופרית והמינרלים בעלי תכונות בריאותיות רבות, המשקל הסגולי מסייע להגדיל טווח תנועה לשיפור מגבלות גופניות או פגיעות שונות, השהייה במים ממריצה את מחזור הדם והמטבוליזם והחומרים ההורמונים המופרשים בגופו של הטובל מסייעים בהפחתת תהליכים דלקתיים שונים. (וזאת חוץ מהעובדה שהטבילה במים החמימים והעשירים היא חוויה מפנקת שמותירה את העור חלק ונעים).

מקור המים ב"מעיינות חמי טבריה" הוא 17 מעיינות של מים תרמו מינרליים שמגיעים מבטן האדמה בטמפרטורה של כשישים מעלות ולמעשה מקוררים עד ל37-39 מעלות בקירור טבעי כדי לאפשר טבילה נעימה בכל עונות השנה.

בשנת 2011 קמה חברה בשם "חמשת החושים" שהחלה להפעיל את מלון "נופים" על שפת הכינרת, ושנתיים אחר כך עברה לנהל את "מעיינות חמי טבריה" אחרי שיפוץ מקיף.

הגענו ביום חורפי חמים למתחם ובסיור שערך לנו המנכ"ל, מר עמי ישראל ראינו את המתקנים שעומדים לרשות הציבור – משטח דשא ענק , בריכת שחיה חיצונית חצי אולימפית שמחוממת בחורף (ואכן, כפי שאפשר לראות בתמונות שצילמתי, למרות שמדובר ביום בחודש ינואר, אנשים בילו בבגדי ים בבריכה, שחו ונהנו ממנוחה על כסאות השיזוף), שתי בריכות מים תרמו מינרליים – אחת פנימית ואחת חיצונית, שכוללות גם מתקני עיסוי מימי כייפי וכמובן איך אפשר בלי חדר כושר משוכלל וסאונות – יבשה ורטובה? חוויה כוללת לכל חמשת החושים, כפי שמציע השם.

אנחנו התחלנו את הבוקר בארוחת בוקר בקפיטריה של המקום, עם מבחר גדול של אפשרויות (ובתמונות רואים רק חלק קטן).

אחר כך עלינו על ה"מדים" של המקום – חלוקים ונעלי ספא, השארנו את החפצים בלוקרים והופ- לתוך המים. בגלל שהמים חמימים, אז הדבר הכי בולט הוא שבניגוד לכניסה לבריכות מים רגילות, גם בקיץ, כשנכנסים וחוטפים מכת מים קרים ואז מנסים להכנס לאט לאט, כאן, בגלל שהמים חמים, אפשר להכנס בבת אחת ותוך שניות להיות עטופים בחמימות מלטפת ומרגישים איך השרירים מתרפים וכל תא בגוף נושם לרווחה.

אנחנו עשינו את מה שהתבקש, התיישבנו על המדרגה בתוך המים, דואגים שכל חלק בגוף טבול ועטוף היטב בחמימות הזו, וקשקשנו על "ככה צריך לבלות יום שישי".

הסיבה היחידה שהצליחה להוציא אותנו מהמים היתה התור לטיפול בספא "חמשת החושים" שמציע תפריט גדול של טיפולים לפי הדרישה והצורך. אני קיבלתי מעסה בשם ילנה שעשתה לי עיסוי שוודי במהלכו עברה על כל שריר ומצאה שם נקודות תפוסות שאני בעצמי לא הכרתי (ורק על החלק של כפות הרגליים כבר הייתי מציעה לה נישואין…).

רכה ורגועה יצאתי לכיוון המקלחות, משם לחדרי ההלבשה ואז – כל הפעילות הזו עשתה אותי רעבה ומיהרתי לפגוש את כולם במסעדת "היגאה" הכשרה שבמקום. השם "היגאה" הוא שמה של אלת הבריאות וההגיינה, שם מתאים מאד ל"מעיינות חמי טבריה". המסעדה מנוהלת על ידי שף אבי מוזס, ששלח לנו לשולחן מבחר ענק של הסלטים, הבשרים, התוספות וכמובן הקינוחים. המגוון כל כך רחב שכל אחד יכל למצוא בו מה שהוא רוצה, (ובתמונות רואים שוב, רק חלק קטן מכל מה שהיה שם). ההמלצה האישית שלי – לא להחמיץ את שיפודי העוף בטמפורה – מעדן על מקל.

למעלה ולמטה – מטעמי מסעדת היגאה

נוף הכינרת השתרע מולנו כשהגיע לנו מגש קינוחים. כבר סיפרתי לא אחת על החשש שלי מקינוחי פרווה. שף מוזס השכיל למצוא דרך להמנע מקינוחים שדורשים תחליפי חלב, והפיק מעדנים אחד אחד- מקרונים בצבעים ומילויים שונים, עוגת תפוחים, עוגת פירות, סופלה שוקולד חם וסלט פירות טרי, (ולא הניח לצלחת עד שלא יצר גם לבבות צבעוניים מרוטב פירות).

במקום נערכים גם אירועים שונים, וגם ארוחות דגים לצליינים שבאים למקומות הקדושים. צ'ופר מיוחד הוא הגעה למקום על ידי סירה, דרך מינגש הסירות, ישר למסעדה או לבריכות.

לאורחי מלון "נופים" הכניסה למעיינות חינם.

פרטים על האתר והמסעדה- http://hamei-tveria.co.il/

MAPPO קורה פה?

logo2

 

 

כולנו אוהבים מועדוני צרכנים, כי כולנו אוהבים להרוויח כמה שיותר (ולהוציא כמה שפחות). זו הסיבה שיש לנו בארנק כל מני כרטיסי מועדון שנותנים לנו הנחות או הטבות ברשתות השונות. המגבלה של הכרטיסים האלה היא שכל כרטיס שייך לרשת או לחנות, וצריך לחזור אליה ספציפית ולרכוש רק בה כדי לקבל את ההטבות.

תומר באומל, יזם צעיר, חשב כמה צעדים קדימה ועלה על רעיון טוב יותר- למה לא ליצור מועדון לקוחות עם מבחר אפשרויות ענק, שבו כולם מרוויחים?

וכך קמה אפליקצית MAPPO – מועדון צרכנות שבו מקבלים חזרה כסף על כל קניה, במבחר ענק של מקומות, וללא הגבלה.

איך זה עובד?

נניח שבא לנו לאכול ארוחת צהרים ואנו באזור מסוים. מה שעלינו לעשות הוא להכנס לאפליקציה, למצוא רשימה ענקית של מסעדות, ברים, מסיבות, אירועים ועוד שנמצאים בסביבה שלנו (או בסביבה הרצויה לנו גם אם אנחנו לא נמצאים בה כרגע) ולבחור מקום. יש חיתוכים שונים כמו כשרות, מנות צמחוניות , ואפילו מקומות ידידותיים לכלבים, כדי שלא נצטרך להפרד מידידנו השעירים בשביל להנות. מגיעים למקום, נהנים מהארוחה, המשקה או האירוע ומקבלים את החשבון. במעמד התשלום מקלידים באפליקציה את סכום התשלום (שמופיע גם אצל בעל המקום שמאשר אותו) ובאותו רגע ממש, עשרה אחוזים מהתשלום חוזרים לארנק האלקטרוני שלנו באפליקציה, לשימוש עתידי , שמאפשר צבירה, מאפשר שימוש ללא הגבלה ונוח מאד.

ביום אחר, כששוב מתחשק לנו ללכת לאכול, שוב בוחרים מקום באותה השיטה, והפעם במעמד התשלום שולפים את האפליקציה ואומרים "אני רוצה לשלם חלק/ הכל בכסף שהצטבר לי" וכך הסכום יורד מהחשבון מיידית, ובניגוד למבצעים שונים , כאן אפשר לכסות את כל מחיר הארוחה בכסף הווירטואלי של "מאפו". ארוחה חינם, מה יותר טוב מזה?

(ואגב, גם על התשלום הווירטואלי מקבלים שוב החזר של עשרה אחוזים… ).

יתרון גדול נוסף של MAPPO  הוא שבשום שלב לא מכניסים פרטי כרטיס אשראי למשל, כך שהכל בטוח ומסודר.

יום יום מצטרפים עוד ועוד בעלי עסקים לרשימת Mappo friendly כך שהמבחר הולך וגדל, וכולם מרוויחים – הצרכן מקבל הנחות וארוחות חינם, והעסקים מקבלים עדיפות בבחירה של הלקוח שיעדיף ללכת למקום שבו יש לו הטבה מאשר מקום שלא מאפשר את ההטבה ולא לשכוח את הפירסום והחשיפה.

מעבר לזה, לא רק שמקבלים הנחה ,מקבלים גם אינפורמציה- איפה יש מסעדות, מה יש בהן, איפה יש מסיבות , ברים וכו' (ובעתיד אפילו חיתוכים כגון מידת הצפיפות באותו מקום בזמן אמת, כי יש הבדל בין צפיפות רצויה כגון במסיבה, לבין צפיפות לא רצויה כמו במסעדה).

השירות חינם!.

"מאפו" קיימים כבר חודש, והשאלה היחידה שיכלתי לחשוב עליה היא "איך לא חשבו על זה קודם"?

עוד פרטים באתר הבית – https://www.mappo.co.il/#!/

דף הפייסבוק- https://www.facebook.com/MappoApp

סרטון הסבר מפורט – https://www.youtube.com/watch?v=lUM-kIivxCk&list=PLoSM7wZxcyu2gzZRVt4ywlC17HIUFKzRl&feature=c4-overview-vl

שופרסל – רק בריאות

המודעות לאוכל בריא לא פסחה על "שופרסל " והחבילה כללה הפעם מכל טוב- מוזלי, גרנולה עם אגוזים, שקדים וגרעינים, שיבולת שועל להכנה מהירה, וסילאן בבקבוק לחיץ (ואיזה כיף שלא צריך לחבוט בתחתית של צנצנת ולחכות שהזרם האיטי יזוז סוף סוף…)

לגבי שיבולת השועל והסילאן ההחלטה היתה פשוטה היות ואני אוכלת דייסות שיבולת שועל על בסיס קבוע, ולכן פשוט שמתי כחמש כפות מלאות שיבולת שועל בקערה שמתאימה למיקרוגל, הוספתי חלב כדי כיסוי, חיממתי כשתי דקות על חום מקסימלי, הוצאתי, ערבבתי והוספתי סילאן, קינמון (המון) וחמוציות. אפשר גם צימוקים.

ארוחת ערב חמה, משביעה וזריזה (וכמובן שופעת בריאות).

הגרנולה והמוזלי הפכו לעוגיות לפי מתכון של פיליס גלזר שמצאתי באינטרנט (כמובן שרשמתי "מתכון לעוגיות גרנולה מהירות" עם דגש על המילה "מהירות".(

אני לא מביאה פה את המתכון בגלל זכויות יוצרים של פיליס, אבל בכללי הוא מכיל חמאה, קמח מלא, סוכר, קצת מלח, אבקת אפיה, ביצה וכמובן חמאה, ושש דקות בצד אחד של התנור, ואז שש דקות בצד השני.

יצא קריספי עדין מבחוץ ורך מבפנים.

אם שיבולת השועל היתה לארוחת ערב, העוגיות מצויינות לארוחת בוקר או נשנוש של עשר בבוקר במשרד (ובגלל שהן רכות אז הן גם "חרישיות" ככה שהעובדים האחרים לא יקחו לכם…).

רק בריאות!

המלכה אסתר.

בלב יהוד, בחצר שקטה, יושבת לה "אסתר" – שמוגדרת כ"בית אוכל ומעדנים". השף איציק בר סימן טוב , בעברו ב"קלודין" והתמחות במסעדות מישלן בצרפת, בנה תפריט שמשלב סגנונות שונים, מהמטבח הצרפתי והים תיכוני , בצלחות מרהיב ובמגוון טעמים ומחירים (שפויים לגמרי אגב). המסעדה קיימת שבע שנים ומגוונת מדי עונה את התפריט.

השולחנות ערוכים בחגיגיות, כוסות קריסטל ומפות לבנות, ומבחר יינות לליווי כל ארוחה.

הוזמנתי באמצע השבוע והמסעדה המתה סועדים, אווירה רגועה ושירות מהיר וחרישי.

עד שבחרנו מהתפריט, קיבלנו שני קוקטלים אלכוהוליים – "קמפרי ותפוזים סחוטים "( 30 שקלים) ו"ברז'ר מרסי" – על בסיס פסטיס עם סן פנגרינו (30 שקלים). בברז'ר לא נגעתי כי אני לא חברה טובה של טעם וריח אניסי מודגשים, אבל הקמפרי התקבל בעונג רב, וסידר לי את הראש למצב רוח כייפי לארוחה.

היינו אחת קרניבורית ואחד צמחוני ולשנינו היו הרבה אופציות.

בחרנו –

הוא – "סלט כמו ב- ל'אנטריקוט" – שם שמסתיר מאחוריו סלט ירוק של הרבה חסות, וינגרט צרפתי, אגוזי מלך וגבינה כחולה (35 שקלים) ואני – הרינג הולנדי ותפוחי אדמה (38 שקלים).

הסלט היה מרענן, אני רגילה לסלטים כאלה גם עם תוספת פרי כמו אגסים למשל, אבל הוא טען שהסלט עשיר ולא צריך להוסיף כלום. אני חזרתי למחוזות ילדותי עם ההרינג, לא שאני הולנדית אבל גם במחוזות פולין שילוב של הרינג, תפוחי אדמה והרבה בצל משני צבעים, יוצר מנה כייפית.

אם הייתי צריכה לבחור בין שתי המנות, הייתי נשארת עם הבחירה שלי של ההרינג, פשוט כי סלט, גם אם הוא מוצלח ומרענן, נשאר עדיין סלט.

 

לעיקריות בחרנו

"ניוקי פטריות שימגי ושמן כמהין" – 65 שקלים, ואני "לחי עגל וירקות שורש" – 95 שקלים.

הניוקי היה רך והיה לו המון רוטב שנוגב בעזרת לחם הבית (15 שקלים) – לחם עם צימוקים ומתיקות עדינה שהגיע עם חמאה , רוטב איולי, וכמובן שמן זית וחומץ עם זיתים.

הלחי.. ובכן, בהתחלה חששתי שמדובר במנה עזת טעמים כמו מנות רבות בבישול ארוך ואיטי, אבל בפועל התיבול היה עדין (ציר הבקר שעליו הושתתה המנה לא היה תוקפני ומרוכז מדי למרות הבישול הארוך), הבשר היה רך ונימוח, כמעט הזכיר פטה כבד במרקם שלו, ותוספת הפירה (החלבי- כמו שהדגישה המלצרית לשמחתי) , הכל ביחד יצר מנה חורפית משביעה (מאד!). לצד הבשר היו גם פרוסות ירקות כמו כרישה וגזר שהזדגגו מהרוטב.

גם כאן, אם הייתי צריכה לבחור בין המנות , הייתי מתאימה יותר את הניוקי לארוחת צהרים, כשעוד צריך לחזור למשרד, ואת לחי העגל לארוחת ערב, כשאפשר להזיז את הכיסא אחורנית ולפתוח את הכפתור העליון במכנסיים…

יין של "קסטל" ליווה את הארוחה והחמיא בעיקר לבשרים.

חמישה קינוחים הגיעו לנו לשולחן (מחיר ממוצע כ30 שקלים)- חלקם קלאסיים כמו תותים על מרסלה ומסקרפונה, ומוס שוקולד, למי שרוצה טעמים מוכרים ובטוחים, וחלקם חדשניים יותר – סברינה עם טאצ'ים מיוחדים, והמנה המצליחה ביותר לדברי המלצרית – חבושים בסגנון טורקי עם גלידת קאימק וקישוט קדאיף- כשהחבוש מזכיר קצת ריבה ומאד מתוק והגלידה מרגיעה את המתיקות. אני אהבתי ביותר את הקינוח החמישי – ששייך לקטגוריית הקלאסיים אבל תלוי בביצוע מדוייק- קרם ברולה, שהרגיע את החשש שלי מטעם "בייצתי" שהרבה פעמים ניכר בו, אבל במקרה הנוכחי הקרם היה פשוט מתוק אבל לא מתוק מדי, ורך לעומת הציפוי הסוכרי קרמלי המתפצח שהיה בעובי הנכון כדי ליצור פיסות "זכוכית" כייפיות ולא עבות מדי או דקות מדי.

לקראת ה"וואלנטיינז" (ואיזה כיף שבישראל חוגגים חג אהבה פעמיים בשנה, הלוואי כל יום!) "אסתר" עורכת מבצע שיתוף פעולה עם חנות פרחים מקומית, שתפתח "סניף" במסעדה עצמה ותאפשר הזמנת פרחים לפני ארוחה או קישוטים מיוחדים לשולחנות.

מידע על אירועים ועל תפריטים ניתן למצוא בדף הפייסבוק של המסעדה- https://www.facebook.com/Msdtstr

"אריבה, אריבה!" – "דונקי" – מקסיקו בתל אביב.

בכל תוכנית בישול אמריקאית, כשרוצים להראות מנה מהירה, בריאה ומשביעה, מציגים מנות מהמטבח המקסיקני, עד כדי כך שהטורטיה, הקסדיה,הבוריטו והטאקו כבר הפכו למושגים אמריקאים שגורים.

הסיבה לחיבה הגדולה לאוכל המקסיקני היא שמעבר להיותו טעים ומשביע, הוא גם מאד בריא ומכיל מרכיבים כמו אבוקדו, עגבניות, תירס, כוסברה ושעועית, כך שאפשר גם להנות מהטעם וגם מהבריאות (ובגלל שטורטיה גם דקה יותר מלחמניית המבורגר למשל, אז המנה מכילה יותר חלבונים מאשר פחמימות).

הוזמנתי לסניף "דונקי פרש מקס"- אחד מהשניים בתל אביב (יש ברחוב החשמונאים 91 וברחוב הרצל 10) כדי להתנסות במיטב הטעמים של מקסיקו, ויש הרבה.

התפריט בנוי כהרכבה, כלומר קודם בוחרים את סוג המנה – בוריטו, טאקוס או קסאדיה (ההבדל הוא בצורת ההגשה, כך למשל הבוריטו מגיע מגולגל בעוד הקסדיה מגיעה כטוסט עם גבינה וחתוכה למשולשים מקופלים). אחר כך בוחרים את המילוי- ויש המון כאלה – צ'ילי קון קארנה הקלאסי (בשר בקר טחון עם שעועית שחורה), תבשיל בקר עם ירקות שורש בבישול ארוך, תבשיל עוף, חזה הודו, או מנות צמחוניות-טבעוניות של תחליף בשר עשוי מטופו ותבשיל ירקות.

אחרי הבחירה הזו (ושווה להתייעץ עם הצוות לגבי הטעמים והשילובים) בוחרים את הרוטב שיחבר את כל העסק- כמו סלסה מקסיקנה, גוואקמולי, שעועית שחורה, סלסת תירס וכדומה.

אחרי ההזמנה הצוות מגלגל את המנה לפי הצורה המבוקשת (או במקרה של קסאדיה גם הופך אותה לטוסט) ויש ארוחה.

בנוסף לטורטיה יש גם תוספות בצד כמו נאצ'וס, תפוחי אדמה, ירקות וכו'.

אנחנו קיבלנו ארוחות שכללו מנה אחת בשרית (עבורי) ומנה נוספת צמחונית עבור זה שלא אוכל בשר. אני ביקשתי קסאדיה וקיבלתי פצצה של כל טוב- במקום לבנות את המנה שלי, פשוט ביקשתי שישימו את המלצות המקום, רק שלא יהיה חריף. זה שלא אוכל בשר ביקש בוריטו עם תחליף בשר ותוספות כמומלץ וגם טיפה חריף (יש כמה סוגים ודרגות של חריפות).

קודם כל, עשיתי מה שמתבקש וטעמתי משלו. בדרך כלל יש לי רתיעה מטופו אבל פה בגלל המירקם (שמדמה בשר טחון) ביחד עם שפע הטעמים והתיבולים, באמת שאי אפשר היה לחוש שלא מדובר בבשר אמיתי. המנה שלי הבשרית היתה עשירה ומלאת מרקמים – הרכות של הבשר, הקרנצ'יות של הירקות והמוצקות של הטוסט טורטיה השתלבו למנה אחת.

לצד המנות קיבלנו את התוספות לפי המלצת המקום – סלסילה של נאצ'וס עם גוואקמולי למעלה (וטעם תירס טרי טרי) וסלסילה של תפוחי אדמה אפויים עם רוטב שמנת. אגב, גם הקסאדיה הוגשה עם רוטב שמנת לפי בחירה (שמנת כוסברה- יש!!!! חולה על כוסברה!). ולא לדאוג- אם נגמר הרוטב מלמעלה, אפשר לקבל תוספת!

כדי להוריד את זה קיבלנו כוסות של תה "חמאיקה" שעשוי במקום מפרחי היביסקוס ויש לו טעם של מיץ אוכמניות, מרענן מאד.

הערה שלי – ניסיתי להיות מנומסת ולאכול עם סכין ומזלג. לא הולך. האוכל המקסיקני הוא חוויה לכל החושים, אוכל מכל הנשמה, וככזה אוכלים בידיים, אחרי שפותחים פה גדול (או ענק כשזה בוריטו, או "סתם גדול" כשזה קסאדיה) ובגלל שיש כל כך הרבה מילוי, גם אין סיכוי שהליפסטיק לא יהרס…

מבחינת מחירים מקבלים הרבה תמורה – יש דיל של 35 שקלים לארוחה (הרבה פחות מרשתות המבורגרים למשל) שכולל בוריטו, זוג טאקוס או קסאדיה ותה חמאיקה שמספיק בהחלט, ומי שרוצה יותר יכול לקחת דיל של אותו דבר עם נאצ'וס ב42 שקלים, ויש גם ארוחות גדולות יותר – מהסוג שאנחנו אכלנו (והאמת, לא הצלחתי לסיים- כי נאצ'וס עם שתיים משלושת פרוסות הקאסדיה שקיבלתי כבר גמרו אותי סופית, לא היה מקום לחתיכה השלישית) עולה 52 שקלים שזה מחיר של עיסקית בכל מסעדת פועלים שמנונית.

מה שגם אהבתי הוא שבגלל המגוון הענק של תוספות ורטבים, אפשר לאכול המון פעמים ובכל פעם להנות ממשהו אחר, והכל בריא מאד.

דף הפייסבוק של "דונקי" (שהוא אגב התרגום באנגלית ל"בוריטו") – https://www.facebook.com/DonkeyFreshMex

שם אפשר למצוא את כל התפריט, המחירים וגם תחרויות אינסטגרם שמזכות בארוחות חינם, שווה לבדוק.

אז VAMOS ל"דונקי"!

ווקי טוקי -אסיאתית כשרה בתל אביב

(למטה מימין – צוות הברמנים של המקום).

כן, המילים "אסיאתית" ו"כשרה" בהתחלה נשמעים מוזר – איך אפשר אסיאתי בלי פירות ים?

אז מסתבר שאפשר ובגדול.

השבוע הושקה "woki toki" – בלב תל אביב, מסעדה אסיאתית כשרה שהתפריט שלה הונהג בידי השף משה בדישי, ששילב את הטעמים האסיאתיים ואת החיך הישראלי.

בתפריט מנות ראשונות, מנות גיוזה, ווק, פלנצ'ה וסושי, יחד עם הקינוח הפופולארי – הבננה לוטי.

נכחתי בהשקה ופשוט טעמתי מגוון גדול של מנות – אגרול וויטנאמי ממולא עוף (מצוין, פריך, עסיסי, ובעיקר עם המון מילוי), סלט ווקאמי בריאותי במיוחד (אצות מכילות יוד והרבה דברים טובים אחרים), גרין קארי (חריף!!!!), סוגים שונים של נודלס בתיבולים ובתוספות שונות ושני הפיבוריטים שלי – מרק טום יאם שאמור להיות חריף, ואכן בעירת הג'ינג'ר ניכרה בו, אבל היה לי כל כך טעים שהתגברתי על החריפות וחיסלתי את כל הקערית, וגם סאטה פרגיות ששילב כל מה שאני אוהבת- פרגית עסיסית עם בוטנים (מתה על השילוב הזה) והכל עם חלב קוקוס. כמובן שהיה גם סושי, המון סושי- עם דגים וצמחוני, במגוון שיטות, שילובים , צבעים וטעמים.

המסעדה שהוקמה על ידי מסעדנים וותיקים – אלי עוזר, שרון עוזר וכפיר חזיזה, מעוצבת עם המון אלמנטים אסיאתיים  וצבעים מקוריים.

לכבוד הפתיחה מבצע מיוחד- תפריט אוכל בימי שישי ב10 שקלים – כן , אותו מטבע עגול בעל שני הצבעים שמסתובב לנו בארנק, עכשיו יכול לארגן לנו טעמים אסיאתיים מצויינים וכשרים –

איך זה עובד?

בכל יום שישי בחודש הפתיחה (כך שאפשר לרוץ כבר מחר..), בין השעות אחת עשרה בבוקר לשלוש וחצי בצהרים, יש תפריט מיוחד שמיועד ליושבים במקום, שכל אחת ממנותיו ניתנת להשגה תמורת מטבע של עשרה שקלים  (למעט קומבו סושי, מוגבל לשתי מנות לאדם בישיבה במסעדה בלבד).

בתמונה- סאקה ,סושי ובאמצע- הפתעה שאירגן לי המקום לרגל יום ההולדת שלי, מתוקים מדהימים (פרווה!).

כתובת המסעדה-

לינקולן 11 תל אביב.

פרטים נוספים על שעות פתיחה, תפריטים וכו' –

http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=15473

נפוליאון רזה יותר – 16 אחוזי שומן.

ביום יום, מי שמקפיד (או לפחות מנסה) על משקלו, חזקה עליו שתהיה לו בעיה כשירצה לאכול משהו מאד טעים אבל בעל אחוזי שומן גבוהים. לכן יצרנים היום מנסים ליצור מוצרים חדשים, זהים בטעם לאלו עם אחוזי השומן הגבוהים, אבל לקצץ בשומנים.

לאתגר הזה, של שמירת הטעם למרות קיצוץ באחוזי שומן, ניגשה חברת "תנובה" עם המוצר המוביל שלהם בשוק הגבינות – ה"נפוליאון".

לגבינת "נפוליאון" טעם ומירקם ייחודיים, ולשמחתי זה נשמר גם בגרסה הרזה יותר, עם 16% שומן בלבד.

אני החלטתי להשתמש בה במסגרת מנה שאני אוהבת כי היא משלבת הפכים  – חם וקר, מתובל ובעל טעם ניטרלי , והכל מאזן אחד את השני.

אז הכנתי את הגירסה (המופרעת ) שלי ל"רושטי" תפוחי האדמה הקלאסי. חתכתי תפוחי אדמה לקוביות זעירות (לא מצאתי את המגררת, זה אמור להיות מגורר) . ערבבתי אותם עם שמן זית, שום (המון), ציר עוף (אפשר גם בלי לשומרי כשרות, או בתיבולים אחרים לפי הטעם), שמן זית (די בנדיבות), מלח ופלפל, הדקתי לתחתית של התבנית ואפיתי תוך בדיקה מתמדת שלא יישרף כי זה כמות קטנה ו"שטוחה".

כשהיה רך על גבול הקלוי, הוצאתי והנחתי בצלחת, והגשתי עם גבינת נפוליאון מלמעלה וחמוצים. בכל ביס היה לי כאמור גם קר, גם חם, גם מתובל וגם חלבי ניטרלי. ארוחת ערב מצוינת.

החמוצים זה בגלל שהתעצלתי להכין סלט ירוק, אבל גם עם זה , זה הולך נפלא.

הנה התמונות –

למעלה בהכנה, למטה המנה המוכנה

להשיג בכל רשתות השיווק, כשר חלבי.

 

צבר – החומוסיה הפרטית שלי.

כולם יודעים שאכילת חומוס בבית מהקופסה, זה נחמד אבל לא משתווה לחוויית החומוס שאפשר להשיג בחומוסיות בעיקר בגלל שהמנה שונה לחלוטין – יש תוספות חמות, יש מרכיבים נוספים, שהופכים ביחד את החומוס למשהו אחר, משהו "קומפלט".

"צבר" מביאים אלינו את החומוסיה הביתה, ויצרו ערכות חומוס, שמביאות לנו את הבסיס וגם את התוספות וההוראות הן קלות, פשוט לחמם את התוספות במיקרוגל, להניח על החומוס, והופ- יש לנו מנה של חומוסיה (וגם במחיר הרבה יותר נוח).

בסדרה כפי שאפשר לראות בתמונות – שני סוגים – חומוס מסבחה – חומוס מיוחד למסבחה עשיר בגרגרים, וחומוס קומפלט – בלאדי עם תוספת גרגרים.

הנה המנה שאני הרכבתי –

אני פרשתי את החומוס "קומפלט", הנחתי עליו את הגרגרים החמים והוספתי תוספות לפי טעמי – חציל בטחינה ועלי פטרוזיליה.

להשיג בכל רשתות השיווק, כשר.

ט"ו בשבט – הכל במאה

לא מזמן סקרתי כאן את הפעילות הברוכה של אתר "מועדון המאה" שמחלק כל מאכל לאריזות של מאה קלוריות באופן שקל הרבה יותר לדעת בדיוק כמה אכלנו ועד כמה זה מתאים לשיטת האכילה שלנו. (http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2013/12/25/%D7%94%D7%9B%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94/)

בקרוב ט"ו בשבט ואחד המוקשים הגדולים ביותר של כל דיאטה הם האגוזים למיניהם שמצד אחד מאד מאד בריאים וטעימים, ומצד שני, פצצות קלוריות לא קטנים. כמובן שאם הבחירה היא בין הקלוריות של חטיף מטוגן או אגוזים טבעיים, ברור שהאגוזים מנצחים, אבל זה לא אומר שאפשר לנשנש בלי סוף ובלי לשים לב כמה אוכלים, ויש הרבה מאיתנו שאוכלים פשוט עד שהשקית נגמרת.

חברת "שקדיה" הרימה את הכפפה ויצרה שקיות של סוגי אגוזים שונים, כולם בערך קלורי של מאה קלוריות בדיוק לשקיק. בצורה כזו אנו יכולים לספור שקיקים ולדעת כמה מותר לנו לאכול, או כמה אכלנו, ומצד שני גם בגלל שהשקיק קטן, יש לנו גבול שמודיע לנו "עד כאן" ולא בור ללא תחתית.

בתמונה אפשר לראות חלק קטן מהשקיקים של "השקדיה" (יש עוד סוגי אגוזים וכמובן גם פירות יבשים).

האגוזים כאמור מאד בריאים ויש להם שלל תכונות טובות  – אוכמניות מונעות דלקות בדרכי השתן, אגוזי מלך טובים ללב, קשיו , שקדים ופיסטוק מסייעים לדיאטה והמלצה לגברים – תאכלו אגוזי ברזיל ופקאנים, זה כדאי.

האריזה הכי טובה- אריזת מיקס שנותנת לנו את מירב היתרונות הבריאותיים ואת גיוון הטעמים.