ארכיון

ALL CLUB- הכוח שבקבוצה.

אם אתם עובדים בחברה גדולה או גוף גדול, אתם בוודאי מכירים את הטלפונים שאתם מקבלים לפני חגים, בעיקר לפני חנוכה, מכל מני אחיינים רחוקים שנזכרים בכם ואחרי ה"מה שלומכם"   המתבקש עוברים ל"שמעתי שאצלכם יש כרטיסים לפסטיגל יותר בזול, אתה יכול לקנות לי ארבעה?"

וכן, לגופים גדולים יש הנחות ומבצעים פשוט כי הם הרבה, כוח קניה גדול. את זה כבר גילו קבוצות רכישה, מקומות עבודה והתאגדויות שנוצרו כדי לקבל מחיר טוב יותר על מוצרים ושירותים וגם בסופרמרקט לא תצליחו להימנע מהשאלה הנצחית "יש לכם כרטיס מועדון"? .

להמשיך לקרוא

GOLFZON – לחבוט בסטייל!

גולף תמיד נתפס כספורט אליטיסטי, של מליונרים שלובשים חולצות יוקרתיות ויש להם נער שסוחב עבורם את מחבטי הגולף. עכשיו כבר לא צריך להיות מליונר, וגם לא צריך להתאמץ – אין צורך לנסוע למגרשים רחוקים, לנהוג ברכב הגולף בין גומה לגומה, לסחוב ולהיות תלויים במזג האוויר, מכיוון שלישראל הגיעה בשעה טובה ענקית הגולף GOLFZON – המייצרת טכנולוגיות מתקדמות לסימולטור גולף INDOOR.

להמשיך לקרוא

מונבטים – המוציא לחם (בריא) מן הפריזר

"מונבטים" הם לחם שיוצא מהקופסה. תרתי משמע. כשפותחים קופסה של "מונבטים" מקבלים מעין דיסקים עגולים מוקפאים. מחממים לפי ההוראות (כולל בדיוק שתי דקות בטוסטר) ומקבלים חוויה מסוג אחר.

את ה"מונבטים" הכרתי כבר בעבר, כשניסיתי מבחר מהטעמים המוצעים. תזכורת- מדובר בלחמים שאוגרים בתוכם את כל טוב הטבע הבריא- קינואה, כוסמת ירוקה, דוחן, בטטה, גזר, דלעת, בננה, תפוח עץ, קטניות, ועוד הרבה הפתעות משובחות, יחד עם מים מטוהרים ומלח הימלאיה שידוע בשפע סגולותיו.

להמשיך לקרוא

טבעול- קרוב יותר אליך …צ'יקן…

יש שיחות טלפון שבלוגרים לא אוהבים.

הנה דוגמה לאחת מהן, בשני חלקים.

החלק הראשון היה אופטימי

אני:  "לקחתי מהסופר את נתחי הסויה דמויי העוף" – המוצר החדש של "טבעול".

הוא: (בעברו צמחוני ועכשיו קרניבור- המועמד המושלם לטעימה) – "אשמח לטעום".

אני: "סבבה, אשמח לדעתך."

להמשיך לקרוא

"בונז'ור ולתנור" – החגיגה נמשכת!

קל מאד להתרגל לדברים טובים, וחיש מהר התרגלנו לזה שכשרוצים מאפה שמרים טרי, ריחני וטעים כבר לא צריך ללוש, להתפיח ולהתאמץ, כשיש בפריזר חבילות של "בונז'ור" שמאפשרות שליפה מהירה, אפילו ללא הפשרה (!), רק למרוח ביצה, לזרוק לתנור ויש מאפים שאי אפשר לעמוד בפניהם.

להמשיך לקרוא

"בא לי מהטבע" – מתיקות החרוב אצלכם בבית.

החרוב אינו משבעת המינים, אבל מופיע רבות באגדות ובספרי קודש – אם כפרי שהחזיק את הצדיקים שברחו מהרומאים ואכלו מפריו כדי להתקיים, ואם כמשל על אדם שנוטע עצי חרובים למרות שהוא לא יזכה לאכול מפריים, כדי שהדורות הבאים ייהנו מהם, ועוד.

להמשיך לקרוא

ארץ זבת טחינה ודבש.

"משהו מתוק". לא משנה באיזה שפה המילים הללו נאמרות, הן תמיד מלוות במבט הזה בעיניים, שמשוטטות ברחבי המקרר או המזווה, כי מה לעשות שבני אדם מתים על מתוק ותמיד יש השתוקקות. יש הרבה גרסאות של "מתוק" ואם כבר אז לא עדיף משהו שיהיה גם בריא ולא רק סוכר וקלוריות ריקות?

בראש השנה הקרב ובא המנהג הוא לאכול תפוח בדבש, והמנהג הזה נתן את ההשראה לחברת "אחוה" שפיתחו מוצר חדש בסדרת ממרחי הטחינה- ממרח טחינה עם דבש.

להמשיך לקרוא

"שמרית" מציגה "נטורינה" טעימה, בריאה וטבעונית!

בדיחה ישנה מספרת על אישה יהודיה בכפר קטן שפנתה נסערת על הרב ואמרה לו "הכנתי סיר מלא תבשיל בשר, ובטעות נפלה חתיכת חמאה קטנה, האם עלי לזרוק את כל הסיר? אין לי כסף למצרכים חדשים!". בדק הרב את הסיר ופסק "הסיר גדול, יש בו הרבה תבשיל, לכן כמות החמאה שנפלה לך לתוך הסיר היא קטנה והיא בבחינת "בטל בשישים" ואת יכולה להציל את התבשיל ולהגיש את המנה למשפחתך בלי חשש". שמחה האישה והלכה לביתה. כעבור כמה ימים הרב פגש אותה ברחוב והתעניין לדעת איך היו הבישולים. ענתה האישה "תשמע, מאז שהתחלתי להוסיף לתבשיל את ה"בטל בשישים" – המשפחה שלי מתענגת!"

להמשיך לקרוא

אררררריבה לה מוחיטו!!

קיץ, חם, כולם רוצים לשתות משהו מרענן, שיהיה גם כייפי, טעים וחדשני. המלצר עובר עם כוסות קוקטיילים מקושטות במטריות קטנות או בעיטור סוכר, מגיש לזו, מגיש לזה, ואז מגיע למי שנאלץ לסרב כי "אני הנהג התורן" ורואה את החברים שלו נהנים בלעדיו. נכון, מישהו צריך להיות הנהג התורן, אבל למה שלא ייהנה כמו כולם?

להמשיך לקרוא

סל כביסה מתקפל – או – איך לא חשבו על זה קודם?

אם הייתי צריכה לכתוב כרוניקה של הליך הכביסה אצלנו בבית, זה היה משהו כזה- המכונה מסיימת ומצפצפת בקול ענוג "ביפ ביפ" שפירושו "סיימתי, בואו לרוקן אותי". היא בדרך כלל זוכה להתעלמות. (כי מי שישמע אותה יצטרך להיות זה שמרוקן אותה, לא משתלם לשמוע אותה). המכונה ממתינה מעט ומצפצפת שוב במסר של "לא שמעתם אותי? " ואם עדיין מתעלמים, זה כבר זוכה לצפצופים עצבניים של "מתעלמים ממני? נראה אתכם! אני אשגע אתכם!". זה השלב שמישהו נכנע ופותח אותה, ואז מעמיס את הכביסה הרטובה לתלייה , אם בקיץ -בחבלים החיצוניים, ואם בחורף, על החבלים המתקפלים שמעמידים ליד המזגן.

להמשיך לקרוא