ארכיון

לאונרדו פלאזה אילת –אהבה מהדרום.

נסיעה לאילת תמיד דורשת סיבה טובה. כי עד שכבר נוסעים כל כך הרבה זמן, או לחילופין, מוציאים הרבה כסף על טיסות, צריך להגיע בסוף למלון שיתן לנו את התחושה האולטימטיבית של חופשה, כזו שתגרום לנו לרצות ולשוב עוד ועוד לקצה הדרומי של ישראל.

אז כשחשבנו על נופש, התלבטנו לגבי המלונות ולבסוף נפלה ההחלטה- "לאונרדו פלאזה" – זאת משתי סיבות – ראשית כי בעבר התארחתי במלונות "לאונרדו" שונים בארץ ותמיד הייתי מרוצה מאד, ושנית, כי המיקום מעולה- על הטיילת מול הים.

 

אז יצאנו לדרך, השגנו טיסות (מצרך די נדיר אבל הצלחנו!) ונחתנו בעיר הכל כך רחוקה וקרובה בבת אחת. המרחק משדה התעופה היה קצר כך שתוך עשר דקות הליכה כבר היינו במלון.

 

להמשיך לקרוא

City Break – חופשה קטנה (וכייפית) מהחיים.

כשאנחנו חושבים על המושג "חופשה" אנחנו חושבים על נופש ארוך, מזוודות, אריזה, סידורים לפני וסידורים אחרי (הדבר שאני אישית הכי חושבת עליו למשל בטיסה הביתה מחו"ל הוא על הכביסה שהצטברה…) והרבה פעמים כבר מעייף יותר לצאת לחופשה מאשר להשאר בבית. מצד שני, כולנו שקועים במירוץ החיים שכולל ילדים, עבודה, מטלות הבית, ומילת הקסם "סידורים" שכוללת את כל מה שמעצבן –בנקים, דואר, ביורוקרטיה ועוד. בקיצור, לא פעם אנחנו מרימים את העיניים מהמקלדת או מההגה ומגלים שהשבוע ברח לנו בין האצבעות. במצב כזה חופשה היא פשוט MUST , והפתרון מגיע בדמות City Break – 24 שעות של פינוק שלא דורשות לוגיסטיקה מרובה ומאפשרות בריחה להטענת המצברים (וגם הזוגיות…) ממש כאן, קרוב לבית.

הקונספט הוא של רשת מלונות "פתאל"  שאומרת לנו "קחו את האוויר הזה שאתם כל כך צריכים, בתוספת המון פינוקים והפתעות, והכל במרחק פחות משעה נסיעה מהבית, אבל עולם אחר".

מלון "לאונרדו פלאזה אשדוד" מרשת פתאל ,הזמין אותי לנסות את הבריחה הקטנה הזו, וכך תוך שעה כבר אירגנתי תיק קטן (איזה כיף שלא צריך להסחב עם מזוודות!)  ארבעים דקות נסיעה מהמרכז (איזה כיף שאין "מתי נגיע???? " שזה בדרך כלל הטקסט שלי ולא של ילדים….) וכבר אנחנו בפאזה אחרת. המלון ממוקם בקצה הדרומי של אשדוד, כך שאין שום דבר מסביב- שמורת טבע של דיונות מצד אחד, כיכר יפיפיה מצד שני, טיילת ארוכה מאד עם המון דברים לעשות, ובעיקר הרבה שלווה.

להמשיך לקרוא

ביזנס אנד פלז'ר –"לאונרדו" אשקלון.

רשת "פתאל" הפכה את מלון "לאונרדו" החדש באשקלון, לשילוב הכמעט בלתי אפשרי – ביזנס ופלז'ר ביחד, עסקים ותענוגות. אני לא אשת עסקים אבל תענוגות תמיד מתאימים לי. הוזמנתי לנסות כמה מהם בסופשבוע של שמש באשקלון.

כל 131 החדרים של של מלון לאונרדו אשקלון פונים לים והם זהים ומעוצבים על ידי אותן מעצבות מוכשרות של מלונות "הרודס" שעשו עבודה מקסימה של שילוב עיצוב מודרני ויוקרתי עם נוחות מקסימלית.

מהקומה השביעית ואלך, ההגדרה היא "חדר עסקים" והמשמעות היא ערך מוסף של פינוקים טעימים בחדר, חלוקים וכפכפי ספא, גישה לטרקלין העסקים (שעוד יסופר עליו) וכל מני פינוקים קטנים.

אנחנו התחלנו מטרקלין העסקים, שמכיל מקומות ישיבה נוחים, שולחנות, עיתונים, פינוקים טעימים כמו שוקולדים, עוגיות, פירות, שתיה קלה וכמובן גם יינות, ועמדות מחשב הכוללות אינטרנט (ששם התבצרתי כדי להשוויץ בהמון תמונות שלי על יד הבריכה, אבל זה אחר כך…).

לטרקלין יכולים להכנס רק מבוגרים, מה שמהווה גם פינה של שקט ורוגע ומאפשר לקיים פגישות עבודה.

למי שהמקום קטן מדי לפגישות עבודה, ורוצה אולמות גדולים עם כל הפסיליטיז הנדרשים לישיבות כאלה, ישנם גם חדרים שמיועדים מ50 איש ועד 800, כך שתמיד אפשר להסתדר.

אחרי הטרקלין הלכנו לשוטט במלון ומצאנו שתי פינות חמד- הראשונה- הספא – "לאו" שכולל 8 חדרי טיפולים כששניים מהם זוגיים וכוללים גם ג'קוזי (וכוסות יין רומנטיות כמובן), ותפריט גדול של טיפולים מפנקים (וגם סאונה וחדר כושר לשימוש כל אורחי המלון), ומועדון הילדים הכי מתוק, כולל ג'מבורי מושקע עם בריכת כדורים והרבה מקום להוציא את המרץ…

אבל ביום שמש כזה יש באמת רק דבר אחד לעשות – לעלות על "מדי ב'"  – להלן חלוק וכפכפים, ולצאת אל הבריכה. בצידי הבריכה יש "קבאנות"  – מעין מרבצים מקורים שבהם כל המשפחה יכולה לנוח ולתפוס צל, וגם כסאות ומיטות שיזוף למי שרוצה לשנות צבע (בדרך כלל לגוון של חום ,במקרה שלי, לאדום כהה….). ליד בריכת הילדים יש גם את התחביב האולטימטיבי שלהם – ה"מתנפחים". לשמחתי אין צוות בידור כך שאין מי שיצעק לי "ועכשיו משחקי בריכה" עם מוסיקה קולנית, וכך יכלתי לשבת ולקרוא עיתון בשקט . (עיתונים מחולקים חינם בלובי).

אחר כך הגיע החלק שנחשב המרכזי ביותר בכל נופש- האוכל. כלל ידוע הוא שבחופשה כל אורח מגדל שלוש קיבות נוספות שיכולות להכיל את כל הדברים הטובים שיש למסעדות להציע. אני הייתי שם בסוף שבוע, ולמרות מגבלות השבת והכשרות, "לאונרדו" הצליח לספק מבחר גדול של מנות, מכל הסוגים, לכל הגילאים ולכל הטעמים.

אותי קנו כבר בהתחלה עם מגשים מרהיבים של סושי, ובארוחת הבוקר – עם מבחר גדול של גבינות קשות מכל הסוגים (וגם המון ריקוטה!!). המלצרים ניגשו לכל השולחנות ופינו כלים במהירות כך שהנקיון תמיד נשמר (וגם היה מקום לצלחות נוספות…. 🙂

(בתמונות למעלה ולמטה- חלק קטנטן מכל המטעמים של המלון).

בערב בהמלצת המלון הלכנו להוריד את הקלוריות בהליכה ארוכה למרינה היפיפיה , על שלל אורותיה ומסעדותיה.

המלון הציע בסוף השבוע שבו הייתי גם פעילות אינטלקטואלית של הרצאה על אשקלון וכל הטמון בה, הרצאה של קוראת בקלפים למי שחושק לדעת את עתידו, וגם סדנת מדיטציה מוסיקלית לרגיעה מלאה.

אני, שלשתוק בסדנת מדיטציה זו דרישה מוגזמת ממני , הלכתי להסתובב בכיוון השני של החוף – בטיילת המרהיבה שכוללת המון צמחיה, מתקני ספורט ומסלולים לרצים ולרוכבי אופניים, וממנה ירדתי לשני חופים- החוף הלא מוכרז שם אפשר לצפות בגולשים מנסים לתפוס גלים, והחוף המוכרז שהמה מתרחצים, גדולים וקטנים שנהנו מהמים הקרירים והשמש.

כמובן שאפשר לבקר באחת או יותר מהאטרקציות הרבות שקיימות באשקלון ובסביבה –

ה"אשקלונה" – פארק מים עם המון סוגי מגלשות – ממסלולים לפעוטות ועד "קאמיקזות" מטורפות לאמיצים בלבד, מרכז המבקרים של מבשלת "קרלסברג" לצפיה בתהליך ההכנה של הבירה, מרכז המבקרים של חברת החשמל – אתר "רוטנברג", אתר "ברנע" ההסטורי שבו אפשר לראות שרידים עתיקים מהתקופה הביזנטית, גן שעוני השמש והגן הארכיאולוגי, הגן הלאומי של אשקלון, ומוזיאון החאן, קניונים ומרכזי קניות כמו מרכז אפרידר, קניון גירון וקניון חוצות שבכולם עשרות בתי עסק- ממיטב הרשתות הפופולאריות בארץ, ומסביב לאשקלון מקומות כמו הגן הלאומי בית גוברין – למי שרוצה לטייל, קיבוץ "יד מרדכי" שמלמד כל מה שצריך לדעת על דבש ודבורים, ולמי שרוצה להתפנק עד הסוף – מרחצאות "חמי יואב" – מים בעלי סגולות מרפא וכל הפינוקים.

(ואת כל הפרטים על האטקרציות ניתן למצוא ב- http://www.ashkelon.muni.il/tour/Pages/default.aspx ).

מה שאהבתי ב"לאונרדו" אשקלון הוא החוויה הכוללת, מהבריכה הרחבה ועד הפרטים הקטנים – חדר הגיהוץ, המשחקים הכי חדשים במועדון הילדים, והחנייה הנוחה, וכמובן היצירתיות במנות וטעמים בארוחות שבמסעדת "אלמוג" של המלון.

אה, והזכרתי כבר מרחק של חמישים דקות מהמרכז?

 

 

קיץ קיץ אל הים (עם שופרסל).

הנה אוקסימורון – אני ברזילאית, ואני לבנה כמו ערפד.

כשאומרים "ברזילאית" אנשים מדמיינים את המולטות המקפצות בקרנבל, וצבע עורן חום שוקולדי. ואז הם רואים אותי, ומתייגים אותי כאחת שהגיעה הישר מהמחוזות הקפואים של פולניה, ודי בצדק, אני לבנה יותר מערפד ממוצע, ומגיבה כמוהו לשמש- בכאב.

לחיות בישראל שטופת השמש, הקיצית, עם החופים המפתים (וגם כמה בריכות לא רעות בכלל), זה אומר שאי אפשר לברוח מהשמש. לכן יש להתגונן ככל האפשר כדי שבילוי כייפי בים לא יהפוך לעגבניה מתקלפת שמרוחה באשל (זוכרים את זה מהילדות שלנו?).

לשופרסל יש קו מוצרים ללפני, תוך כדי , ואחרי הבילוי בשמש, לכסות את כל האופציות.

קיבלתי חבילה שכוללת קרם פנים להגנה מקרינה על שמש בדרגת הגנה 30, שחוסם מעל 90% מקרני הUVA , מה שהפך לקרם הרגיל שלי לא רק לים אלא גם ליומיום מכיוון שהפנים חשופות כל היום, ואפילו מנהיגה אפשר לתפוס צבע וקרינה, שלושה סוגי קרם הגנה בדרגות שונות (יפורטו בהמשך) וגם קרם אלוורה להקלה על העור אחרי השיזוף.

המילה "קרם" בעצם לא מתאימה מכיוון שמדובר בתרסיס, כך שנוח מאד להשתמש בו, והשלושה שקיבלתי היו  –

Sun 30 – תרסיס הגנה היפואלרגני, עמיד במים (מה ששימושי מאד כשנכנסים ויוצאים מהמים ולא רוצים להתמרח כל רגע , במיוחד כשמדובר בילדים שאין להם סבלנות), ללא פראבנים, מועשר בוויטמין E.

Sun 30 kids – אותו הדבר רק לילדים- בניחוח מלון עדין.

Sun 15 שמן גזר- כי בילדות שלנו היינו נמרחים בשמנים כדי לחזק את השיזוף, וכאן יש מוצר שאשכרה גם שומר על הבריאות במקום לטגן אותנו ודואג לשיזוף אחיד בגוון טבעי, כמובן כולל גם את כל הייתרונות שבקרמים האחרים.

כל התרסיסים הם שקופים, נספגים בקלות ולא דביקים, מתאימים לכל סוגי העור, כשהוויטמין E גם מגן מפני רדיקלים חופשיים ומונע הזדקנות של העור.

ואחרון חביב, לאחרי השיזוף – sun aloevera – תרסיס אלוורה להרגעת העור, להקלה ורענון לאחר שיזוף, כי גם עם קרם הגנה העור שלנו עדיין עבר תהליך לא קל עבורו והאלוורה מועשרת בלחות וויטמינים, מחזירה לו מראה והרגשה בריאים.

ואחרי כל ההקדמה הזו, גם ההתנסות האישית.

את קרם הפנים כאמור ניכסתי לעצמי ליום יום מתחת לאיפור, ואני שמחה לציין שלא רק שלא נכוותי מהשמש, גם הנמשים השנתיים לא הופיעו.

לגבי תרסיסי ההגנה, עשיתי פה ניסוי מעניין. למרות שהבן כבר גדול, הוא די מזלזל בקרמי הגנה וחושב שגבר גבר לא צריך דברים כאלה. (גם אם זה "גבר גבר" שעדיין מוגדר כנהג צעיר לפי החוק). בכל מקרה, התערבתי איתו על ניסוי – מרחנו חצי רגל שלו לאורך בתרסיס הגנה, והשארנו את החצי השני ללא הקרם. התוצאות בתמונה. בערב הוא בהחלט נזקק לאלוורה…

בתמונה למעלה- רגל ה"חצי חצי". בתמונה למטה, אחרי כמה טיפולי אלוורה.

אני לעומת זאת, נמרחתי כולי וראו איזה רגל לבנבנה (עם נעל מהממת מלאס ווגאס שהייתי חייבת לשתף בתמונה…) נשארה לי, בלי כאבים, בלי התקלפויות, תענוג.

בשורה התחתונה, לכל צבע עור, גם בהיר וגם כהה, וכמובן לכל גיל, השמש היא מזיקה וצריך להתגונן מפניה ככל שאפשר. מצד שני, לא כיף לוותר על בילוי בשמש ועכשיו גם לא צריך, כי יש תרסיסים וקרמים שיעזרו לנו לבלות בלי לסבול מתוצאות כואבות (גם בהווה וגם בעתיד בנזקי עור והזדקנות).

ברשיון משרד הבריאות.