ארכיון

"אקויה" ו"חמי יואב"- העונג הלוהט של החורף!

התקופה היא לפני כאלפיים שנה כשרומאי אחד אומר לחברו "שמעת על הלהיט החדש?" והוא התכוון למעיינות חמים , משופעי חומרים מזינים ובריאים לגוף ולנפש, שהופכים כל אדם עירוני עצבני לחתלתול מתפנק.

עונת החורף היא האידאלית למעיינות חמים, מגיעים מהקור שבחוץ, עטופים במעילים, צעיפים וכובעים, מסירים את הכל ונכנסים לחלוק מפנק ומשם למים מהבילים ומרגיעים. אין יותר טוב מזה.

בעצם יש, אפשר להגדיל את החוויה הכוללת. בהרבה. "אקויה". ספא מפנק במרחק שעה מהמרכז, שמגדיל את חוויית החורף למימדים מפנקים במיוחד, והופך יום חורפי ליום פינוקי.

להמשיך לקרוא

ספורטן פתח תקווה- האיכות שבחיים.

שנות השבעים, פתח תקווה. קיץ, אין מזגנים, וגם אין חוף ים. הדרך היחידה להצטנן קצת היא ללכת "לבריכה".  ומהי ה"בריכה"? בפארק "יד לבנים"- מוסד ידוע בפני עצמו, היתה בריכה בגודל חצי אולימפי או פחות, שהחלה בגובה של כמה סנטימטרים בקצה אחד, והגיעה עד לכמטר וחצי בקצה השני, עם דשא מסביב. ללא מלתחות, ללא מזנון, פשוט גיגית גדולה.

להמשיך לקרוא

דרמה סאן דיפנס – ההגנה שבפנינה

שמש שמש אל הים, שמש שמש כמה חם. הקיץ הישראלי הוא שטוף שמש. לא סתם מגיעים לכאן תיירים ממדינות הקור והאפרוריות, לשכב על חוף הים ולספוג את החום והאור. אבל מה שנעים, יכול גם להיות מסוכן- קרינת השמש יכולה בצד הליטוף גם לגרום לנזקי עור שחלקם בלתי הפיכים, וגם לטווח ה ארוך למחלות עור קשות.  כולנו כבר יודעים שצריך להיות "חכמים בשמש" ולהשתמש בקרם הגנה, אבל בשוק יש כל כך הרבה מבחר, איך נדע מה הכי יעיל עבורנו?

להמשיך לקרוא

דוקטור תציל אותי (מהשמש!)

אחרי שכבר בדקתי כאן בבלוג כמה וכמה ממוצרי "ד"ר פישר "– בעיקר פריטים מסדרות ההגנה מהשמש של "אולטרסול"- וכמובן את ה"אולטרסול MEN" ששומר על הגברים שלנו בריאים ומוגנים (ונראים פיצוץ), הגיע הזמן ללכת לבדוק את המקור- מנין הכל מתחיל.

לשם כך נסענו לצפון, למפעל "ד"ר פישר" – לראות – הכצעקתה?

להמשיך לקרוא

קיץ קיץ- עם ד"ר פישר- אל הים

קיץ תחילת שנות השמונים. סינדי לאופר "רק רוצה לכייף", ג'ורג' מייקל לוחש בחושניות על רקע סקסופון, סמנטה פוקס רוצה שיגעו בה, ובנות ישראל נחלקו בין לירוי לברונו ב"תהילה". והיה גם הקיץ. כלומר, תמיד יש קיץ, ובישראל הוא לח ומהביל, מה שמושך אליו הרבה תיירים מארצות קרות שבהן יש קרן שמש חד שנתית.

להמשיך לקרוא

החיים המתוקים ב"דיוויד ים המלח".

פיסקת פתיחה- יש הרבה "דיוויד" בעולם, אני מאוהבת בשניים – דיוויד האסלהוף ודיוויד טננט. למה? כי זה הטעם שלי. אבל השבוע הוספתי לי אהוב שלישי- דיוויד ים המלח – ריזורט וספא. נכון, זה לא בן אדם שאפשר לבקש להצטלם איתו סלפי, אבל השהות בו היתה הרבה יותר כייפית מאשר כל תמונה סלולרית בפייסבוק.

ים המלח, אחד מתופעות הטבע הנדירות, פנינה של טבע שמענגת את כל החושים- הנוף היפיפיה הוא תענוג לעיניים, האוויר הצח והייחודי מרחיב את הנשימה, השקט המדברי, הטעמים והתחושות. יש מספר מלונות לא מבוטל בעין בוקק, אבל "דיוויד " יש רק אחד- בגדול. כמה גדול? "דיוויד" הוא הגדול והמפואר ביותר באזור, על 606 החדרים שלו, בדרגות שונות, והשטחים הגדולים שלו בכל קטגוריה.

הוזמנתי לעשרים וארבע שעות סוערות בים הרגוע הזה, ותאמינו לי, יש כל כך הרבה מה לעשות בים המלח בכלל וב"דיוויד" בפרט, שלא נותרה דקה פנויה.

להמשיך לקרוא

O-LIVE נהריה- הצפון האורבני מפנק במיוחד.

בלב השוקק של נהריה, קרוב לתחנת הרכבת, ניצב לו קניון "ארנה", ובליבו המלון האורבני O-LIVE נהריה. על מה מדובר? זהו מלון בוטיק בן 24 חדרים בשתי קומות, עם חנייה נפרדת ושמורה, שבו כמה סוגי חדרים, בגדלים שונים – חדרים לזוגות או למשפחות, סוויטות, וסוויטות עם מרפסת ענקית.

להמשיך לקרוא

City Break – חופשה קטנה (וכייפית) מהחיים.

כשאנחנו חושבים על המושג "חופשה" אנחנו חושבים על נופש ארוך, מזוודות, אריזה, סידורים לפני וסידורים אחרי (הדבר שאני אישית הכי חושבת עליו למשל בטיסה הביתה מחו"ל הוא על הכביסה שהצטברה…) והרבה פעמים כבר מעייף יותר לצאת לחופשה מאשר להשאר בבית. מצד שני, כולנו שקועים במירוץ החיים שכולל ילדים, עבודה, מטלות הבית, ומילת הקסם "סידורים" שכוללת את כל מה שמעצבן –בנקים, דואר, ביורוקרטיה ועוד. בקיצור, לא פעם אנחנו מרימים את העיניים מהמקלדת או מההגה ומגלים שהשבוע ברח לנו בין האצבעות. במצב כזה חופשה היא פשוט MUST , והפתרון מגיע בדמות City Break – 24 שעות של פינוק שלא דורשות לוגיסטיקה מרובה ומאפשרות בריחה להטענת המצברים (וגם הזוגיות…) ממש כאן, קרוב לבית.

הקונספט הוא של רשת מלונות "פתאל"  שאומרת לנו "קחו את האוויר הזה שאתם כל כך צריכים, בתוספת המון פינוקים והפתעות, והכל במרחק פחות משעה נסיעה מהבית, אבל עולם אחר".

מלון "לאונרדו פלאזה אשדוד" מרשת פתאל ,הזמין אותי לנסות את הבריחה הקטנה הזו, וכך תוך שעה כבר אירגנתי תיק קטן (איזה כיף שלא צריך להסחב עם מזוודות!)  ארבעים דקות נסיעה מהמרכז (איזה כיף שאין "מתי נגיע???? " שזה בדרך כלל הטקסט שלי ולא של ילדים….) וכבר אנחנו בפאזה אחרת. המלון ממוקם בקצה הדרומי של אשדוד, כך שאין שום דבר מסביב- שמורת טבע של דיונות מצד אחד, כיכר יפיפיה מצד שני, טיילת ארוכה מאד עם המון דברים לעשות, ובעיקר הרבה שלווה.

להמשיך לקרוא

ויהי צל.

הרי לכם פרדוקס- נולדתי בברזיל, ארץ שטופת שמש , ארץ של ים וחול, ארץ שחומה שזופה. ואני? לבנה כמו קיר שהרגע סויד. בעצם, יש לי שני מצבים – בצל – לבנה, בשמש – אדומה, צלויה ומבעבעת.

לכן כשאני במקומות שטופי שמש, אני מיד ממהרת להתמרח בקרמים בדרגת הגנה גבוהה, ומשתדלת כמה שיותר למצוא צל. כל זה נכון לעכשיו כי בילדותי הטרנד היה "לא נשרפת, לא נהנית" והמדד להנאה בחוף הים בשבת היה מידת הכאבים של הכוויות ביום ראשון (וטונות של "לבן" לנסות להרגיע את הכאב).

היום יש הרבה יותר מודעות לנזקי השמש, וכולנו "חכמים בשמש" ויודעים להזהר. מצד שני, כולנו אוהבים להיות בחוץ, בתים עם חצרות ומרפסות הן יקר המציאות ואיך משלבים את שני הדברים?

התשובה היא צל – יצירת צל – על ידי פתרונות הצללה. אפשר על ידי כובעים, שמשיות או הצללות שונות. ואיך בוחרים את ההצללה הנכונה? קודם כל היעד- האם זה שטח שאמור להיות מוצל כל הזמן או רק חלק מהזמן (למשל בעונות מסוימות? ) – ואז מחליטים אם רוצים הצללה קבועה או הצללה לפי הצורך על ידי מתקן שאפשר לפתוח ולסגור לפי כמויות האור והצל. (כך שאפשר לדאוג לעציצים דורשי האור מצד אחד, ולדודה שבאה מלונדון לשמש הישראלית מהצד השני).

לא צריך גינה בשביל ליצור צל נעים לשהות שמאפשר הנאה מהאוויר החופשי, מספיקה מרפסת שרוב הזמן לא מנוצלת ואנו רוצים להפוך למקום בילוי נעים לכל המשפחה, ובאמצעות קירוי והצללה יהיה נוח לכל האורחים ובני הבית.

ויש כמובן את החורף – כמו שלא כיף לשבת בבית קפה שפתוח לגשמים ולרוחות , כך גם במרפסת הביתית , כי חבל שחצי מהשנה לא נוכל לנצל אותה, לא? סגירת חורף מאפשרת שימוש גם בימים קרים וסגריריים ואין יותר רומנטי מאשר לצפות בגשם באווירה חמימה ויבשה…

מה שנחמד בסגירות הללו, אם זה צל ואם זה לחורף, שאפשר לשלב גם עיצובים שונים, כך שהסוכך או המרקיזה למשל, יהוו חלק מעיצוב החדר ויתאימו לו, וגם יתנו תנאי תאורה לפי הרצון, כך שבמקום לשבת על מרפסת ולספוג מכת שמש ישר לעיניים , מה שיאלץ אותנו לאכול מהברביקיו עם משקפי שמש וכובע, אפשר לשבת רגועים, הקרניים המזיקות והלא נוחות רחוקות מאיתנו, וההנאה- מאה אחוז צמודה.

ונקודה על הקטנטנים – עורם של ילדים רגיש יותר, ומצד שני, הם פעלתנים ורוצים להשתולל, אז מה יותר מושלם ממרפסת או חצר מקורה ששומרת עליהם ומאפשרת להם להוציא אנרגיות? גם בבריכות שחיה וגני שעשועים כבר הבינו את הענין ויותר ויותר עיריות ומועצות מקומיות דואגות להצללה של מתקני השעשועים.

אז בואו נשמור על עצמנו ועל ילדינו ונשנן – צליה בשמש – אאוט, חכמים בשמש- תמיד!

נווה מדבר- שלווה בין הדיונות

את סודות המעיינות החמים כבר גילו לפני אלפי שנים, ובכל מקום בו התגלו מים נובעים מינרליים, קמו אתרי בריאות מפנקים שנותנים לנו פסק זמן מהביל ומרגיע מהחיים המהירים והלחוצים של כולנו.

הוזמנתי להתנסות במרחצאות וספא ב"אחוזת נווה מדבר" ובהתחלה חשבתי "אלוהים, לנסוע עד באר שבע?" אבל אז גיליתי שזה היה שווה ועוד איך , כי באמצע המדבר שוכן לו באמת "נווה מדבר" – פנינה חמה ומפנקת, בריחה מהלחץ העירוני. למעשה, כשהנופים מהחלון השתנו מנוף אורבני לדיונות מדבר, האווירה כבר השתנתה, וכולנו נמלאנו ציפיה למילוי מצברים שקט ורגוע.

אחוזת נווה מדבר ממוקמת בלב רמת הנגב, בתוך נוף מדברי רגוע והמעיינות שבה נובעים מעומק של קרוב לקילומטר עומק, בטמפרטורה של ארבעים מעלות צלזיוס.

כשנכנסנו, הדבר הראשון שהרגשנו היה הריח, כלומר, האין – ריח. בניגוד למרחצאות המקובלים, שבהם יש ריח גופריתי חזק בגלל המינרלים, ב"נווה מדבר" השקיעו במערכות איוורור רבות ומשוכללות שמנטרלות את הריחות, כך שאפשר לנשום בכיף.

התחנה הראשונה שלנו היתה המלתחות, שם הכנסנו את התיקים שלנו, יחד עם טרדות היומיום, ויצאנו משם ב"מדי א'" של המקום – חלוק ונעלי בד. אחר כך החלטנו לעבור בבריכות לפי מידת הטמפרטורה שלהן, מהחמה ביותר עד הקרה (מינוס בריכת הפעוטות ). התחלנו בבריכת הזרמים הגדולה והחמה ביותר- 39 מעלות, ותוך שניות מרגע שנכנסנו, זה היה כמו להתעטף בשמיכה רכה. בבריכה הזו מותר מבחינה בריאותית להשאר רק עשר דקות, אז אנחנו לא פראיירים, כל פעם יצאנו וחזרנו כדי למצות את הכיף עד הסוף.

אחר כך עברנו לבריכה הבינונית מבחינת טמפרטורה- בריכה גדולה של 37 מעלות, שבה מותר לשהות זמן ארוך יותר והיא כייפית לתנועה במים . (במקום יש גם טיפולי הדרותרפיה שמשלבים את יתרונות המים המינרלים מבחינה בריאותית ומבחינה תחושתית).

כדי להספיק ולהתנסות בהכל, יצאנו גם לבריכה החיצונית (שאפשר להגיע אליה גם מבפנים כך שבחורף אפשר להכנס למים מבפנים ואז לצאת החוצה ולהישאר חמימים ונעימים). בחוץ יש גם מפלי מים ולמעשה סוג של "קאנטרי" והמים הם בטמפרטורה נינוחה של כ28 מעלות בקיץ ו33 בחורף, ותמיד אפשר גם לבחור אם לתפוס שמש על מיטת שיזוף או להשאר תחת השמשיות.

השמש היתה מפתה, נתזי המים קרירים ומלטפים, אבל אנחנו כבר היינו צריכים להכנס לספא "ספא במדבר" כדי להתנסות בחוויות שמוצעות שם.

הספא, שהכניסה מותרת אליו מגיל 18 ומעלה, הוא פינה מפנקת במיוחד עם כל מה שצריך – ריחות נעימים, תאורה רכה, בריכת ג'קוזי חיצונית שגרמה לארבע בנות להתיישב בה , להדיר את הבנים ולנהל שיחה עמוקה שבסופה הכרנו את כל תולדותיה של כל אחת מאיתנו, מהרחם ועד היום, וגם פינות זולה בשמש.

ויש גם תפריט טיפולים שממנו בחרנו . מבין סוגי עיסויים שונים , עטיפות בוץ וחבילות מיוחדות (ורומנטיות במיוחד) אני בחרתי בעיסוי רגליים, וזכיתי לארבעים דקות בגן עדן, כשפאינה המקסימה (שבע וחצי שנים באתר) שיחררה את כל המתח שנובע מעקבים גבוהים, ריקודים וישיבה רבה מדי.

(אורחי הספא מקבלים לוקרים, חלוקים, מגבות ונעלי רחצה, הכל כלול).

בכלל, לרגליים יש גם את האופציה לספא דגים, אותם יצורים קטנטנים שמאד אוהבים כפות רגליים. לצערי לא יצא לי להתנסות בכך ב"נווה מדבר" אבל מחוויה קודמת בטיפול, בלי לקחת בחשבון יתרונות בריאותיים או קוסמטיים, זה פשוט כיף לאללה (גם למי שרגיש לדגדוגים, מתרגלים תוך שניה).

גם את הסאונות (היבשה והרטובה) לא הספקתי לנצל מקוצר הזמן.

אחרי כל זה, נעשינו רעבים, וצוות המקום, באווירת שבועות, ארגן לנו ארוחת טפאס ממטבחו של השף גיא פרץ, עם מגוון מנות חלביות חמות או קרות.

למעשה המקום מספק אופציות לכל דבר ולכל צורך – ממבקר של כמה שעות, דרך זוגות רומנטיים שרוצים חבילות של בריכות, ספא וארוחות, דרך קבוצות בקומבינציות שונות, משפחות, וגם שעות רחצה נפרדות בחלק מהזמן שמתאימות לציבור הדתי.

למי שרוצה לבלות יותר זמן ולא להיות מוגבל בגלל נסיעות, ישנה אופציה של לינה בכפר הנופש "משאבים" שנמצא כמה דקות נסיעה מהאתר , וכן כל מני אפשרויות של צימרים ולינות שטח, כך שבכל תקציב ניתן להתפנק ולהרגע.

אחרי כמה שעות באתר, בנסיעה הביתה, כולנו היינו אנרגטיים במיוחד, (ואין לכם מושג מה זה חבורת בלוגרים אנרגטית….). תוך שעה וחצי בעזרת כביש שש, כבר היינו במרכז, אורות העיר משום מה הרבה פחות מלחיצים.

לפרטים נוספים – אתר "אחוזת נווה מדבר" – http://neve-midbar.co.il/

דף הפייסבוק- https://www.facebook.com/Nevemidbar