ארכיון

בבאר של סבא- ארץ טרופית יפה.

חמישים אלף זוגות נישאים בישראל מדי שנה. חמישים אלף זוגות שרוצים שהחתונה שלהם תהיה המרשימה ביותר, הבלתי נשכחת ביותר ובעיקר המהנה ביותר למשפחה ולאורחים. כיצד עושים את זה?

ב"באר של סבא" מציעים פתרון מצוין- כיצד לדאוג שהפקת החתונה על שלל הפרטים שבה, תהיה המושלמת ביותר. גן אירועים שנבנה לפני 19 שנים על ידי שלום ושלומית קאופמן, נועד לשמר את רוח החלוציות ואהבת הארץ על ידי הפיכת הפרדסים של סבא יעקב, והבאר שהשקתה אותם, למקום של יופי ורוחניות, מקום שמאחד זוגות אוהבים למשפחה. במשך הזמן המקום הפך לא רק לאולם אירועים אלא גם לגוף שמאחד מותגים של אנשי מקצוע שונים ומיוחדים, שנותנים שירות לא רק במקום עצמו אלא לכל זוג בכל רחבי הארץ.

להמשיך לקרוא

יום העצמאות- הגודיז שליד.

יום העצמאות- הגודיז שליד.

אוקי, ברשימת הקניות של יום העצמאות נמצאים כמובן הבשרים (וקצת ירקות בשביל צמחונים…). ומה עם ה"מסביב"? יש עוד הרבה דברים טובים שצריך מסביב לבשר כדי שיהיה לנו באמת חג שמח.

ונתחיל מהבסיס-

זוכרים את הקמח המיוחד לאזני המן של "הטחנות הגדולות של א"י"? ( אפשר להזכר כאן). –

להמשיך לקרוא

גלריית לורנס – לילות יפו הרומנטיים.

 

 

גבר-אישה-אהבה-טבעת.  חתונה, כמו אירועים אחרים בחיים- הופכים לזיכרון מתוק גם לנו וגם לאורחים . כשאנו מחליטים איפה נינשא או איפה נחגוג לילדינו, אנו רוצים את החוויה המושלמת, הן מבחינת קולינריה, הן מבחינת הבידור וכמובן האווירה והעיצוב.

להמשיך לקרוא

פסטיבל "אוצרות הגליל" – הגליל המערבי- פסח תשע"ו

אביב הגיע, פסח בא, השמש הזורחת ביחד עם חופשת בית הספר, מוציאים אותנו החוצה אל הטבע- לטייל, לנשום, לראות את הארץ ולאהוב אותה ברגליים ובנשמה.

אחד האזורים המקסימים ביותר בארץ הוא אזור הגליל המערבי, מרחק נסיעה קצר מהמרכז, ואנחנו בלב הפורח והירוק, עם המון פעילויות לכל הגילאים , רק לבחור.

איפה להתחיל? הדרך הנוחה ביותר להתחיל היא באתר של "אוצרות הגליל".

להמשיך לקרוא

"דן תל אביב" – כשיוקרה ויופי נפגשים.

יש הרבה מלונות בתל אביב אבל אם בתשבץ  תופיע לנו ההגדרה "מלון הפאר הראשון של תל אביב שמושך אליו שועי עולם", גם בלי להסתכל על התשבץ אנחנו יודעים שיש שם שתי אותיות, ושהתשובה היא "דן".

להמשיך לקרוא

חרוסת אוליביה- לחג מתוק ונוח

בילדותי, כשסבתא שלי היתה מכינה חרוסת, זה מעולם לא היה בכמות גדולה, יותר בכיוון של כמה צנצנות, כי אנחנו תמיד חיסלנו את החרוסת לא רק בליל הסדר עצמו אלא כממרח וכמעדן לכל אורך החג.

היום לאף אחד אין כבר כוח להתחיל לרסק תפוחים, לערבב עיסות ולהכין את המתוק מתוק הזה ולכן חרוסת מוכנה היא פתרון אידאלי, ורצוי שיהיו לה בדיוק הטעמים של הבית.

להמשיך לקרוא

אסם- ניחוחות השמרים של פסח.

אחד הדברים הכי מגרים בעולם הוא ריח של מאפה שמרים. אחד הדברים הכי מתסכלים בחג הפסח הוא שבגלל שאין קמח, מוגבלים באפייה, בעיקר במוצרי שמרים שקשה לשחזר עם קמח תפוחי אדמה או דברים דומים לזה.

מגיעים אסם ועושים מהפכה- מעכשיו אפשר לאפות עם שמרים, ועוד בקלות.

איך עובד הפטנט?

"תערובת להכנת מאפי שמרים לפסח" – שקית קטנה שטומנת בחובה את כל הסוד- מוצר שהוא כמו קמח לכל דבר, שמכיל כבר שמרים  ומאפשר להכין כל מאפה שעולה על הדעת- לחמניות, פיצה, עוגות שמרים שוקולד, הכל כבר שם. (להעתיק מתכון על האריזה). הסוד הוא קמח אורז שבצירוף שמרים וחלבון אפונה, עם בונוס של סיבים תזונתיים- והכל ביחד יוצר את המרקם המבוקש.

ובונוס נוסף- התערובת להכנת מאפי שמרים לפסח הינה ללא גלוטן ככה שגם מי שרגיש לגלוטן יכול להנות ממאפים ריחניים וטריים כיד הדמיון.

התערובת כשרה לפסח לאוכלי קטניות.

הבעיה מתחילה כשאומרים לי שאפשר לעשות המון דברים, ואז אני מתחילה להסחף- מלוח? מתוק? מאפה שמוגש חם או קר? מה אני יכולה לגוון ולחדש?  בסוף הלכתי על ההמלצה שעל האריזה, בעיקר כדי להתיידד עם החומר ולהבין איך הוא פועל, ואז בפעם הבאה אוכל להיות חופשיה יותר. כמובן שלא יכלתי ממש לעשות אחד על אחד, אז בחרתי לשפר ובמקום ליצור "לחמניות" כמו שמופיע במתכון המומלץ, הלכתי על "לחמניות ממולאות מתוקות".

וזה מה שעשיתי:

ההוראה הראשונה שעל השקית אמרה "לחמם תנור ל180". אני דילגתי על השלב הזה כי אחרי זה עוד צריכות להיות שתי התפחות ועוד לישה באמצע, כך שאין טעם שהתנור יעבוד סתם במשך קרוב לשעתיים. העברתי את הסעיף הזה קצת לפני סוף המתכון.

להמשיך לקרוא

BuyMe – הדרך לאושר מעולם לא היתה קצרה יותר.

בכל שנה לקראת חג המולד אנו רואים בטלוויזיה כיצד האמריקאים משתגעים, ממלאים את הקניונים, מתרוצצים מחנות לחנות בחיפוש אחרי מתנות לחג. אנחנו חושבים לעצמנו "איזה פראיירים הם, משתגעים בגלל מתנות שבדרך כלל הן לא מה שהמקבל בכלל רוצה". ואז עוברת חצי שנה, מגיעה תקופת הפסח אצלנו, כולל ההתארחויות אצל משפחה וחברים, ואנחנו מוצאים את עצמנו בדיוק באותה סיטואציה- מתרוצצים בין חנויות, מחפשים את הוואזה המושלמת או את סט הכלים הדקורטיבי (בכלל, המילה "דקורטיבי" מופיעה על כל דבר, נראה לי שיש אפילו קיסמי שיניים "דקורטיביים" ) כדי להביא לחמות או לסבתא, רק בשביל שהיא תחייך בנימוס, תגיד משהו כמו "לא הייתם צריכים" ותקבור את זה בבוידעם ביחד עם מתנות "דקורטיביות" אחרות ששוכבות שם משנים קודמות.

וזה לא רק בחגים ולא רק לסבתא, אישית – כבחורה, תשעים אחוז מהמתנות שאני מקבלת ליום ההולדת שלי הן איכשהו מחנויות סבונים למיניהם, כך שאם מישהו רוצה למלא בריכה עם קרם גוף- אני הכתובת.

ואז נשאלת השאלה- למה בעצם? למה שהצד הנותן יצטרך להתרוצץ , בדרך כלל מלווה בילד או שניים שמשתעממים מכל העסק, בין חנויות כלי בית או מצעים, כשהוא מנסה לחשוב "מה סבתא זלדה תגיד על מפת שולחן מנוקדת באדום לבן?", תוך הדחקות בין אלפי אנשים שעושים אותו דבר, וזה בתנאי שמצאנו חנייה כמובן.

להמשיך לקרוא

"משחקי השף" ב"רשת" – כשהלהבות מתגברות.

נתחיל בגילוי נאות- אני מתה על תוכניות ריאליטי קולינרי. קודם כל כי הרעיונות שעולים שם בלחץ של זמן הם דברים שלא בהכרח הייתי חושבת עליהם (ואני בשלנית קטנה מאד, אבל אכלנית גדולה…), שנית כי המקצוענות מרקיעה שחקים, גם אם מדובר בבשלן חובב ולווא דווקא באיש מקצוע, ושלישית כי בניגוד לתוכניות ריאליטי אחרות,  יש רוח חברות אמיתית (כפי שהדגיש מושיק רוט בשלב מחנה האימונים – עזרה הדדית היא חלק מהמשימה) וביחד יוצאות יצירות שנראות כל כך טוב על המסך, שאני כבר למדתי לאכול קודם ארוחת ערב טובה, כי אחרת הבטן מקרקרת מהר מאד לנוכח המנות המגרות.

להמשיך לקרוא

החגיגה הירוקה של עיריית תל אביב.

חגיגות "סנט פטריק" האיריות כבר מזמן חצו גבולות ונחגגות בכל העולם, בדיוק כמו "וולנטיינס" , פשוט כי למה לא לשמוח כמה שאפשר בחגים כייפיים? במקור החג הוא לכבוד הקדוש פטריק שהוא הקדוש  המגן של אירלנד והיום המוקדש לו הוא ה17 למרץ, והוא נחגג בצבעי ירוק כמובן, ועם הרבה בירה אירית, וויסקי אירי ואיך אפשר בלי מוסיקה וריקודים?

להמשיך לקרוא