את קרין גורן אין צורך להציג, הכוהנת של המתוקים בישראל, מלכת השוקולד שדואגת לחדש ולהביא מתכונים רבים שמשמחים את כל מי שמכין אותם (וכמובן את מי שאוכל).

במיזם חדש חברה קרין גורן ל"סוגת" וביחד פיתחו את "סוכרלוז" – תחליף סוכר שמושלם לאפייה, בישול וטיגון.

ישנם בשוק תחליפים רבים לסוכר, אבל היות והסוכר בעוגה למשל הוא לא רק ממתיק אלא יש לו תכונות נוספות (שמירה על טריות, גובה המאפים, עזרה לתפיחה היות והסוכר הוא המזון של השמרים, קרמליזציה וכו'), התחליפים פשוט לא מתאימים לאפייה ויוצרים אכזבה כשמשתמשים בהם.

כאן נכנסה לתמונה קרין גורן ובמשך תקופה ארוכה ניסתה סוגים שונים של תחליפים מהארץ ומחו"ל, שילבה במתכונים שלה, בדקה מה יצא ובסוף נולד המוצר החדש- הסוכרלוז של "סוגת", היחיד שקרין מעידה עליו ש"התחליף המושלם לאפייה, רק עם תחליף סוכרלוז הגעתי לתוצאות מעולות".

ה"סוכרלוז" בעל תו אי"ל (של האגודה הישראלית לסכרת), והוא מיועד כמובן גם למי שמעדיף לצמצם בצריכת הסוכר, שלא לדבר על כך שהמוצר מכיל 30% פחות קלוריות, כך שאפשר לאכול את פרוסת ה עוגה בלי נקיפות מצפון (או כמו שקרין אומרת "לאכול בשקט את הפרוסה השניה").

התכנסנו לבדוק "הכצעקתה" – האמנם אפשר להכין עוגות וקינוחים שיהיו בעלי טעם זהה, למרות שהם מכילים "סוכרלוז" ולא סוכר "אמיתי"?

אז כן, קרין הכינה לנו שתי עוגות זהות (עוגת הסופלה שוקולד המפורסמת שלה, עם חלבה). באחת היה סוכר, בשניה היה סוכרלוז. שתיהן היו טעימות נטו, ואי אפשר היה להבדיל מי זו מי. (כדי שבכל זאת נוכל להבדיל, קרין קישטה אחת מהן בחלבה מפוררת ואחת בשערות חלבה).

גם במטעמים אחרים שקרין הגישה לנו (קרמבו, עוגת רולדה קפה) אי אפשר היה להבחין שמדובר בתחליף סוכר, מה שהיה משמח מאד.

שתי העוגות, אחת עם סוכלוז (משמאל), השניה עם סוכר רגיל (מימין), אין הבדל, לא במראה ולא בטעם.

קרין ביקשה להדגיש שכשבוחרים מתכון כלשהו, ורוצים להמיר את הסוכר ב"סוכרלוז" יש להמיר לפי נפח ולא לפי משקל – כוס אבקת סוכרלוז של סוגת בתפזורת (זו שבצנצנת) שווה במתיקותה לכוס אחת של סוכר רגיל.  כמו כן, הקצפה עם תחליף סוכר היא קצרה יותר (גם עם ביצים וגם עם שמנת מתוקה) וגם זמן האפייה יהיה קצר יותר. בעוגות שמרים יש להגדיל את כמות השמרים במקצת ויש להקפיא לשמירת טריות אם לא אוכלים על המקום. (מה שבדרך כלל קורה..)

קיבלנו הרבה מתכונים למתוקים על בסיס "סוכרלוז" ומתוכם בחרתי להביא עבורכם את "סחלב שוקולד מחמם" שמתאים לי אישית גם בגלל שהוא קלי קלות של הכנה, וגם בגלל שאני מתה על סחלב, מתה על שוקולד, והשילוב של השניים עושה לי את זה בגדול.

אז ככה –

החומרים לארבע מנות:

4 כפות קורנפלור

8 שקיות קטנות של אבקת "סוכרלוז סוגת" (או 12 כפיות מהצנצנת כי שם זה פחות מרוכז).

1 ליטר חלב

8 קוביות שוקולד מריר ללא תוספת סוכר.

אופן ההכנה :

מערבבים בסיר את הקורנפלור והסוכרלוז, מוסיפים רק כוס אחת חלב וטורפים למניעת גושים, מחממים על אש בינונית תוך כדי טריפה עד רתיחה ומוסיפים את שארית החלב.

משגיחים שלא יגלוש ומורידים מהאש.

שמים בכל ספל 2 קוביות שוקולד בתחתית ומוזגים מעליו את הסחלב החם, וכמובן מגישים מיד.

אפשר לקשט בשוקולד מגורר.

ההפתעה היא שמי שמקבל לא יודע שיש קוביות שוקולד בתחתית, וכשהוא מערבב זה עולה ומתערבב ומפתיע במתיקות שוקולדית כייפית (וואי, כשאני כותבת את זה אני כבר משתוקקת שיהיה חורף שמתאים בול למשקה הזה, ואני בכלל בן אדם של קיץ…)

(בתמונות, מתוקים נוספים שקרין הכינה עם "סוכרלוז" )

ה"סוכרלוז" מתאים לכולם, כולל נשים בהריון וילדים.

במסגרת ההשקה קרין גורן גם סיפרה לנו על ספר הבישול החדש דנדש שלה "אם לסבתא היה מיקסר" שבו היא אספה (במשך 3 שנים!!) מתכונים של סבתות, והתאימה אותם לזמנים שלנו, כולל הפיכת כמויות כמו "לפי העין" או "כמה שתופס" לכמויות מדידות, שימוש במכשירי חשמל חדישים יותר (מיקסר, מיקרוגל, מעבד מזון), ושידרוגים לטעמים הקלאסיים עם טוויסט מודרני.

בסידרת ה"סוכרלוז" יש צנצנת של 100 גרם גרגרים,שקית מילוי לצנצנת, קופסה של מאה שקיות אישיות (מצוין לקפה) ומיכל של 100 טבליות, לנוחות המשתמשים.

כצ'ופר יש על האריזות גם בר קוד שמאפשר הורדה של מתכונים של קרין.

בתמונות – שני שפים ובלוגרית – עם קארין גורן ותום פרנץ זוכה "מאסטר שף".

להשיג בכל רשתות השיווק, כשר.

לאתר של "סוגת" – www.sugat.com

דגני בוקר כבר הפכו לחלק בלתי נפרד מהתפריט שלנו, הם נוחים, הם בריאים, הם זמינים והם גם טעימים. "תפריט החיים" שלנו מצד שני, כולל ריצות, נסיעות, טרטורים, עבודה, תחביבים, ילדים, עייפות נצחית…

איך משלבים את הכל בלי לקרוס ובלי להרגיש שאנחנו כל הזמן רק רצים ועובדים ובעיקר עושים דברים בשביל אחרים (הבוס, הילדים, בן הזוג, ההורים, כל העולם בעצם)?

ב"פיטנס" הרימו את הכפפה והחליטו לשלב בריאות וכיף ביחד .

נפגשנו עם ענת הראל, הפרזנטורית של "פיטנס" ובעלת הבטן הכי שטוחה בארץ, להכיר את המבצע החדש – מבצע הפינוקים של "פיטנס". "פיטנס" מוגדר כמוצר לנשים (למרות שגם גברים יכולים בהחלט להנות ממנו) ולכן האוריינטציה היא נשית. המפגש נערך ב"הולמס פלייס" הרצליה פיתוח. (רחוב ספיר 1).

הרעיון הוא שבכל אחת מאריזות דגני הבוקר של "פיטנס" (ויש מבחר ענק עם המון תוספות כייפיות- פירות, אגוזים, שוקולד ועוד) יש קוד. אוספים שני קודים ונכנסים לאתר הפייסבוק (הכתובת בסוף הפוסט) שם אפשר להקלידו ולקבל הטבה שמתחלפת כל חודשיים. בחודשים אוגוסט וספטמבר למשל ההטבה היא הנחה של 100 שקלים לקניית חזייה של פמינה ב"משביר לצרכן", (כי כולנו יודעות שחזייה טובה נדרשת לתפקוד יומיומי, בעוד חזייה גרועה יכולה להרוס לנו את היום ואת הגב והכתפיים, שלא לדבר על הלוק). באוקטובר ונובמבר הפינוק יהיה קרם ידיים של "ללין" (אוי, הריחות!!) ובדצמבר ינואר הפינוק הוא יום כיף ברשת "הולמס פלייס"  כולל השתתפות בחוג לבחירה,פגישה אישית עם מאמן כושר אחד על אחד  ופגישה עם הדיאטנית, כמו גם כמובן שימוש במתקני המקום. כל ההטבות והפינוקים הם ללא הגרלה- כל משתתפת זוכה. קבלת ההטבה היא פשוטה ומיידית.

אחרי ששמענו על כל הכיף הזה מענת, התנסינו במגוון האפשרויות במקום , והתחלנו עם אימון גופני בעזרת שני מדריכים מקסימים של המקום – אוהד ואבי  (האמת, אחד אימן אותנו ואת השני ניצלנו כדי שיצלם אותנו מכל הזוויות). עברנו אימון תחנות שנראה קליל אבל הותיר אותנו מתנשפות.

לאחר מכן נפגשנו עם רינת טואף- מנהלת תחום התזונה של הולמס פלייס שהסבירה לנו שממש אין צורך לספור קלוריות מכיוון שלעולם אנחנו נטעה בספירה (ואיכשהו זה תמיד יהיה לכיוון ההמעטה ). היא סיפרה לנו על הBMR- הוצאת הקלוריות הבסיסית של כל אדם הנדרשת לו לתפקוד היומיומי, ועל בסיס המספר הזה, מה הצריכה המומלצת – הכפלת הנתון הזה עם פעילות עיכול המזון ופעילות גופנית. היא גם הציעה איך לתבל סלט בלי לטעות ולחשוב שאנחנו אוכלים בריא אבל בעצם סופגים ים קלוריות בגלל תוספות כמו שמנים , אגוזים ועוד, ובסופו של דבר- המסקנה היתה – תאכלו בריא, תרגישו טוב, תעשו פעילות גופנית, אין דרכי קיצור, וכל הדיאטות מהמוכרות דרך המשוגעות (ותרשו לי לא להזכיר כאן כמה דברים מטורפים אנשים עושים, בעיקר נערות צעירות, כדי לנסות לרזות) הן לא יעילות במקרה הטוב, ומסוכנות במקרה הנפוץ.

התחנה הבאה היתה אצל איילת סורוקה, הדיאטנית הקלינית של "הולמס פלייס" שעברה על הנתונים שהוצאו מהמחשב אחרי שנשקלתי, ברמה של איזה סוגי שומן יש לי בגוף, נתונים על השלד (תקין, איזה כיף! ), אחוז המים בגוף (צריך להיות לפחות חצי ממשקל הגוף), וגם הנתון שהכי אהבתי – מה הגיל המטבולי שלי (הידד, אני שבע שנים פחות מהגיל הביולוגי למרות כל ארוחות הבלוגרים המטורפות!).

ב"הולמס פלייס" הרצליה, שהוא סניף פרימיום, יש גם ספא עם מסאג'ים שאני בהחלט מתכוונת לנסות בעתיד. (ולרוץ לספר בבלוג כמובן…).

דף הפייסבוק של "פיטנס" עם המבצעים והרבה טיפים ודברים מעניינים – https://www.facebook.com/pages/%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%A1-Fitness/359151007522136

דף הבית של "הולמס פלייס" – http://www.holmesplace.co.il/

את "יופלה" כולנו מכירים זה שנים, המבחר הגדול של יוגורטים עם פירות (והגדרות חמודות, אני עדיין מתה על "אפרסק מאוהב").  מסתבר שגם על קלאסיקות אפשר לעשות חידושים, והפעם – אקסטרה. אקסטרה מה? אקסטרה פרי. לא שלא היתה כמות נדיבה של פרי ביוגורטים עוד קודם אבל עכשיו? חגיגה של פרי ומתיקות יחד עם היוגורט המוכר והאהוב.

כי בשורה התחתונה, כולנו אוהבים "יותר". אישית, הקטע שלי הוא בגלידריות כשאני תמיד אבקש "יותר קצפת, יותר סירופ שוקולד, וכמובן יותר מדובדבן אחד למעלה".

וב"יופלה" החדשים ה"יותר" מורגש מאד, וכל כפית מעלה גם יוגורט וגם פרי.

מעבר ללאכול את זה ככה (והראשון שחמדתי לעצמי היה האננס הספונטני), גם ישר חשבתי איך זה יכול לשדרג למשל עוגות יוגורט, כשעכשיו זה לא יהיה סתם יוגורט אלא יהפוך לעוגת פירות חלבית ועשירה (ובריאותית על הדרך).

בני הבית העדיפו להפוך את כל העסק למוזלי עשיר, בהוספת גרנולה וסילאן.

אחד מהיוגורטים עוד הצלחתי להציל ולקחת לעבודה לשעה הזו שבין היציאה מהבית לבין ארוחת הצהרים המשרדית (שמתחילה אגב ב11.30 וגם אז אנחנו כבר גוועים מרעב).

אחוזי השומן הנמוכים יחסית וכמות הקלוריות הנמוכה גם היא, הופכים את "יופלה" עם האקסטרה פירות לפינוק חסר נקיפות מצפון ולארוחה קלה בפני עצמה.

עוד מידע (וקופון הנחה שווה) אפשר למצוא ב –

http://www.tnuva.co.il/OurProducts/PuddingAndYogurt/yoplait/Pages/Home.aspx

באידאל כולנו אוכלים שלוש ארוחות מסודרות ביום ,קבועות ויציבות. אבל המציאות רחוקה מהאידאל וכולנו אוכלים בצורה לא מסודרת, אוכל ממקורות שונים. כבלוגרית בכלל יוצא לי המון פעמים לעשות סלט בבטן של סגנונות שונים, טעמים שונים, ומקורות תזונה שונים.. (תראו מה אני עושה בשביל קוראיי היקרים…).

בכל אופן, כל עזרה בהתמודדות הגוף עם כל זה, מבורכת.

הוזמנתי לסדנה ב"לגעת באוכל" בפתח תקווה, כדי להכין (או ליתר דיוק לצלם אחרים מכינים ולאכול אחר כך) מנות שונות, שהמשותף לכולם הוא נוכחות סיבים תזונתיים של "בנפייבר". למעשה, קל מאד לשלב בנפייבר כי הסיבים טבעיים לחלוטין, חסרי טעם וריח (כך שאפשר להוסיפם אפילו ליוגורט לבן או לכל דבר בעצם, מתוק , מלוח, חם, קר, מתבשל או חי, הכל הולך), בעלי ערך קלורי נמוך מאד, (בכל כף של 4 גרם יש 3 קלוריות) וגם למי שחשוב- הכשר בד"צ העדה החרדית.

מהם הסיבים הללו ומדוע יש בהם צורך?

בלי להכנס להסבר המדעי, הסיבים הם פחמימות צמחיות שלא מתפרקות במערכת העיכול העליונה. יש בהם סיבים מסיסים שמתפרקים במעי הגס וכשהם נמהלים במים צורתם הופכת לג'ל (נמצאים למשל בשיבולת שועל, שיפון, תפוח עץ וכו') וסיבים בלתי מסיסים שלא מתפרקים כלל במערכת העיכול ומסייעים לתנועת מערכת העיכול (ומצויים בקמח חיטה מלאה, נבטים, אגוזים, ירקות וכו').

תפקיד הסיבים לשפר ספיגת מינרלים, לסייע לתפקוד תקין של המעיים (מה שחוסך נפיחות, עצירות, כאבי בטן ואי נוחות), לייצר מצע פרה ביוטי שמחזק את המערכת החיסונית, למנוע מחלות לב וכולסטרול בדם, להפחית סיכון לסרטן המעי הגס ולמנוע סוכרת.

בעקרון הכמות הרצויה של סיבים לאדם היא בין 21-38 גרם ביום, תלוי במין ובמשקל הגוף, ואין מצב שאדם בעולם המודרני מצליח לקבל מתזונתו הרגילה את הכמות הנחוצה.

בסדנה שף גלי ברמן, שפית עם רקורד ענק בבישול, בקונדיטוריה, בהופעות בטלוויזיה בתוכניות אירוח שונות כמו "אודטה", והנחיית סדנאות רבות, הדגימה ולימדה מנות שונות, ממנות דג, דרך מאפים מתוקים ומלוחים, סלט וכדומה, כשהמשותף הוא כמובן האפשרות להוסיף בנפייבר למנה בלי שנחוש שזה שם אלא רק נרגיש את התועלת הבריאותית. המנות שהוכנו היו – פטריות פורטובלו ממולאות בפירה תפוחי אדמה ואגוזים ברוטב פטריות, פילו אישי ממולא מתוק או מלוח, פילה מוסר בציפוי פרומעז ופסטוקים, סלט בוקצוי עם נבטי חמניה וכרוב אדום, מקלות בצק עלים מתוקים במבחר טעמים, ופילו ממולא ריקוטה פירות יער ואגוזים.

מעבר לזה גם למדנו טיפים כמו למשל שבבישול תפוחי אדמה או פסטה או כל דבר שמבושל במים, רצוי שלמים יהיה טעם, וזה יתן ערך מוסף לתבשיל (אפשר אפילו לטעום את המים לראות כמה טעם יש להם ). בכלל, האפשרות לאלתר בכל מנה, מביאה ליצירת מתכונים שלא חשבנו עליהם. אחת המנות שהוכנו בסדנה היתה בצק פילו אישי ממולא , ואפשר היה לאלתר על המילוי. כדי להכין צריך להניח על השולחן עלה אחד של פילו, למרוח בחמאה, להניח עוד אחד, שוב למרוח ומעליו שכבה שלישית. על זה מניחים מילוי שבנוי כיד הדמיון הטובה עלינו ועל טעמנו (בסדנה שמנו גבינה בולגרית, גבינת פרומעז, קשקבל, ביצים, מלח, פלפל , אורגנו וכמובן 4 כפות בנפייבר) ומגלגלים לרולדה (או למאפה אישי בצורת פרח). מורחים את השכבה החיצונית בחמאה, מניחים על תבנית אפיה ומכניסים לתנור לעשרים דקות לתנור של 180 מעלות שחומם מראש. אופים עד הזהבה.

אפשר לעשות מילוי מתוק באותו האופן (למשל עם צימוקים, חמוציות מרוסקות עם סוכר וכדומה).

כך שהדרך לצרוך סיבים בריאים, שיגרמו לנו להרגיש טוב בכל זמן, היא פשוט לבחור כל מתכון אהוב עלינו, או אפילו מוצר קנוי כמו יוגורט, להוסיף את כמות הבנפייבר הרצויה ולערבב. ילדים לא ירגישו שזה שם, מבוגרים לא ירגישו שזה שם, אבל הבטן ומערכת העיכול ירגישו , והדבר היחיד שיורגש הן התוצאות של תחושה קלה ונוחה בכל השעות.

עוד מידע – http://www.benefiber.co.il/

כולנו יודעים שרצוי לאכול מסודר, לספור קלוריות, לדאוג לאבות מזון ולאכול כשמרוכזים אך ורק באוכל. בסדר, אז יודעים. בפועל כולנו מנשנשים. למה? אין צורך להכנס להסברים פסיכולוגיים עמוקים. זה פשוט כיף. אז כולנו מחפשים את הכרסום המלוח הזה, משהו קטן, התנועה הזו של הכנסת היד לשקית, הרשרוש שבתוכה, והיציאה ישירות אל הפה. הבעיה היא שביחד עם אותו הבוטן או החטיף, באים גם שומן, קלוריות, מלח ועוד כל מני חומרים לא ממש נחמדים.

קיבלתי משופרסל לסיקור כמה סוגי חטיפים והנה הקונספטים שבניתי סביבם.

ביגלה שטוח עם שומשום ועם מלח – אין לי מושג למה אבל הביגלך השטוחים איכשהו שונים בטעם מהרגילים. אולי זה שטח הפנים הגדול יותר, לך תדע. בכל מקרה ביגלה כאלה הפכו ללהיט ומה שאני הכי אוהבת בהם זה שמצד אחד הם משביעים ומצד שני הם אפויים ולא מטוגנים כך שאפשר לאכול מהם בלי רגשות אשמה. זו הסיבה שהם הפכו לארוחת העשר שלי במשרד, יותר טובים מחטיפי אנרגיה שאחרי חצי שעה כבר לא משביעים. בתמונה למטה אפשר לראות מה אני לוקחת למשרד – טלפון, מפתחות, משקפי שמש וכמובן ביגלה שיהיה לזמן הנואש הזה שבין הבוקר לבין ההליכה למתחם האוכל של אירפורט סיטי….

אחרי העבודה יש חדר כושר (להוריד את כל ארוחות הבלוגרים האלה..). ואחרי שמסיימים אימון מיוזע (שלושת רבעי השעה משקולות, חצי שעה בטן, רגליים וכל מני, ועוד ארבעים וחמש דקות אליפסה בדרגת עצימות בינונית ושיפוע בינוני על רקע תוכניות שיפוצים בטלוויזיה…) חבל להרוס את כל המאמץ במשהו משמין.. אז לזמן הזה פריכיות מלוחות (או מתוקות כשיש קרייבינג למתוק) מתאימות בדיוק. אהבתי את העובדה שלפריכיות יש שקע שמאפשר לשים גבינה או ממרח אחר. בתמונה ניתן לראות קונספט של משקולות, כפפת אימון ופריכיות עם גבינה לבנה (שלושה אחוזים…)

ואחרון אחרון חביב – פופקורן למיקרו. הכי נוח. כבר לא צריך למלא סיר גדול עם שמן ולנסות לנחש כמה פופקורן להכניס בלי שיגלוש.. (כן אמא, יש לי טראומת ילדות מהפעם ההיא ששפכת שקית שלמה של גרעינים והכל התחיל לעוף במטבח). כי הכי כיף בשבת בצהרים זה סרט, טלוויזיה איכותית וקערת פופקורן כדי להעלות זכרונות על פרקים ישנים של "היו היה"…

אז עכשיו אנחנו מסודרים מכל הבחינות – בעבודה, בבית ואחרי אימון.

כל המוצרים כמובן ניתנים להשגה ברשת "שופרסל" ומה שיפה – בגלל שמדובר במותגי הבית, המחירים גם זולים מהמתחרים!!

כולם רוצים להיות רזים וחטובים. כולם לא רוצים לחיות על חסה בשביל זה. איך משלבים בין הדברים? איך אוכלים משהו שהוא גם טעים, גם בריא וגם עוזר לשמור על הגיזרה?

את "קלוגס" מכירים כולם, החברה הוותיקה שעל ברכי הדגנים שלה כולנו גדלנו ועכשיו היא משיקה טעמים חדשים לסידרת דגני הבוקר "קלוגס ספיישל קיי" – בטעמי שוקולד חלב ואגוזי לוז.

במקור הדגנים יועדו "לנשים שרוצות לשמור על הגיזרה" אבל אני מוצאת שאין סיבה שגברים לא ישמרו על גזרתם , מה, אנחנו לא אוהבות לראות גברים חטובים ובריאים?

אז לכל מי שרוצה לשמור על גזרתו (וגזרתה) – הרעיון הוא להתמקד בתחושות ובהרגשה ולא בתוצאה, כי כך אפשר לשמור על ההשגים לאורך זמן, ומה שווה אם נהיה רזים אך לא נרגיש טוב?

"קלוגס ספיישל קיי" עוזר לנו להרגיש חיוניים, בטוחים וגאים בעצמנו, תוך שאנו שומרים על הרגלי תזונה נכונה ובריאה. הטעמים מכוונים לטעמן של נשים אבל אני בטוחה שגם גברים אוהבים (גם אם הם לא מודים) שוקולד חלב ואגוזי לוז, וכמובן את הטעמים האחרים שבסידרה- קלאסי , דבש ושיבולת שועל, ופירות אדומים.

אישית אני אוהבת דגנים גם כשהם בחלב וגם לנשנוש מול הטלוויזיה או כשבא משהו מתוק.

כל סידרת "קלוגס ספיישל קיי" מכילים סיבים תזונתיים, עשויים מדגנים פריכים מאורז וחיטה מלאה, מועשרים בוויטמינים וכמובן ללא צבעי מאכל או חומרים משמרים.

להשיג בכל רשתות השיווק, כשר.