ארכיון

"אין מסיבה בלי…לא רק עוגה".

נכון, עוגות הן חלק חשוב במסיבות, אבל הדבר הכי חשוב במסיבה היא האווירה. בלי שמחה, המסיבה די מדכאת …

הדרכים ליצירת מסיבה טובה ושמחה הן המוסיקה, התפאורה, האנשים וגם האקסטרות הקטנות שהופכות אותה למיוחדת.

בחתונה שלי, שהיתה ממש ממש ממש מזמן (שנות השמונים, זוכרים? שיר הסלואו היה של גלן מדירוס…), כבר חולקו כנהוג ברחבה משרוקיות, בועות סבון, שרשרות "הוואי", מסיכות ועוד, ומאז הרבה מים (ונצנצים) כבר זרמו בקצף השמפניה והיום מסיבות הן דבר מושקע שכל פרט קטן שלו נבחר בקפדנות, והיופי  (וגם אלוהים) כמו תמיד נמצא בפרטים הקטנים.

בפני עורכי המסיבה יש המון אפשרויות, כשקודם כל, הדבר הכי חשוב , הם הבלונים לאירועים.כשהבן שלי היה קטן וערכתי לו מסיבות (לאורך שנות התשעים ותחילת האלפיים) הטרנד היה בלוני הליום עם חוטים ארוכים. הייתי מזמינה משלוח של מאה בלונים, קשורים כולם בסרטים צבעוניים, משחררת אותם לתקרה ויוצרת יער של חוטים וצבעים (שכמובן כל הילדים היו לוקחים אחר כך הביתה, חלק בכמות כל כך גדולה שהם יכלו להתחיל להתרומם בעצמם כמו בסרט "UP".).

אחר כך באים האביזרים לרחבת הריקודים  – כלים מוסיקליים שונים כמו תופים ורעשנים, משרוקיות (מצוין לקטעי המוסיקה הלטינית), פעמונים, כובעים מצחיקים, "פפיונים ועניבות" ענקיים וצבעוניים, והרבה דברים שיעשו שמח. (וכן, שרשרות "הוואי" עדיין אקטואליות).

כמובן שלא שוכחים את הילדים הקטנים, ושוס שתמיד עבד עליהם – מאז ועד היום – תנו להם בקבוקון בועות סבון וקניתם אותם לכל הערב.

גם בדרך הביתה אורחים אוהבים לקחת משהו למזכרת – מחזיק מפתחות, תמונות מגנט, אפילו שוקולד (עם תמונת בעלי המסיבה למשל) , העיקר צ'ופר (ולא, אף אחד לא אוהב באמת לאכול את השקדים המצופים הללו שמופיעים בצבעים שונים בתוך עטיפת טול עם סרט ומכונים "דרז'ה".).

הכי כיף הן מתנות שימושיות שמזכירות לנו את האירוע, והכוכב הוא ללא ספק אותו מפתח לעגלות של הסופרמרקט, שתמיד מאבדים ותמיד צריכים חדש, וגם דיסק און קי הולך חזק.

אם מדובר באירועים מסחריים או אירועי חברה, היריעה מתרחבת כי כאן אפשר לשים את הלוגו של החברה על כל דבר- עטים, קופסאות ממתקים ממותגות (ושאפו למי שחשב על הקופסאות המגנטיות העגולות שיש בהן סוכריות מנטה זעירות, מצוין להחזיק באוטו), עצי ריח למכונית, ולמי ששומר מסורת – גם כיפות עם כיתוב.

אז מה נשאר לנו בעצם? רק למצוא סיבה למסיבה….

קופ"ח מאוחדת מציגה "ביקור בריא".

במדינת ישראל ילדים הם המשאב החשוב ביותר. ילדים הם גם ההשקעה הגדולה ביותר שעושה אדם בחייו, גם אם הוא לא מודע לכך בהתחלה. וכדי לגדל ילד בריא ושמח, שיגדל להיות אדם מאושר, יש לשמור ולבדוק כל כך הרבה דברים, שלפעמים אפילו לא יכולים לחשוב על הכל.

אז "מאוחדת" חושבת עבור ההורים של הגילאים הכי קריטיים – מגיל שנתיים ועד שש (מיד עם תום המעקבים של "טיפת חלב" ) ולמעשה מאריכים את הזמן שבו ניתן לעקוב ולגלות בעיות כדי לפתור אותן עוד כשהן קטנות.

היום יש המון בעיות שלא היו פעם – אם זה בגלל אורח חיים מודרני או בגלל מודעות גדולה יותר. כך למשל היום גדל מספר הצעירים והילדים שחולים במחלות כרוניות שפעם היו נחלתם של מבוגרים , כמו סכרת, כמו לחץ דם ועוד, ואיך אפשר לשכוח את המגיפה העולמית מספר אחת בעולם המודרני? ההשמנה וההשמנה הקיצונית?

ליאורה ולנסקי, מנהלת המחלקה לאיכות קלינית של "מאוחדת" הציגה בפנינו בערב השקת "ביקור בריא" את הבעיות השונות שהורים נתקלים בהם בימינו, שלא היו בילדותם שלהם, מה שיכול לפגום בזיהוי ובהתמודדות –

אם פעם לדוגמא,  בעיית קשב לא היתה מקשה בהרבה, כי הילד היה מוקף רק במורה שעומד ומדבר, ועכשיו הוא שומע בבת אחת גם את הטלויזיה, המחשב, הטלפון, האייפד, ושאר גאדג'טים שרק מחמירים את הבעיה.

בעיות וסיכונים נוספים שאורבים לילדים הקטנים –

סיבת המוות הראשית של ילדים קטנים היא אסונות ופציעות – אם זה ילד שלרגע מורידים ממנו את העיניים והוא טובע בבריכה או באמבט שהכיל עשרה סנטימטרים גובה של מים, אם זה תינוק שנשכח ברכב, אם זה באירועי אלימות בין ילדים, ועוד.

בעיה נוספת – הוכח מחקרית שככל שהמצב הסוציואקונומי קשה יותר, והשכלת ההורים נמוכה יותר, כך הסיכונים לילדים גבוהים יותר, בין אם מדובר בתזונה לא בריאה (כי אוכל בריא עולה יותר), באי הקפדה על בטיחות (למשל רכישת מיטת תינוק בטיחותית עם תו תקן וכל מה שצריך, עולה יותר מאשר מיטה שמקבלים במתנה או בהשאלה מהדודה ורק אומרים תודה שיש כי אין כסף לרכוש אחת תקנית), במגורים בסביבות מסוכנות יותר, בתנאים פיזיים קשים יותר וכדומה.

ישנם גם ילדים שזקוקים לטיפול מיוחד כמו ילדים אסטמטיים, ילדים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי ועוד, ולעיתים טיפול כזה עולה הרבה כסף וייעוצים בענין גם הם לא תמיד אפשריים.

כאן בדיוק נכנס לתמונה ה"ביקור הבריא" שמטרתו לגלות את הבעיות בנינוחות.

רופא הילדים דוקטור גסלר, הסביר לנו מה מתרחש בפגישה כזו, שנערכת פעם בשנה, למשך כחצי שעה, אחד על אחד עם הילד הספציפי והוריו (ללא אחים נוספים באותה פגישה), וכשהוא בריא .

חשיבות מצבו הבריא של הילד בפגישה היא קריטית כי אחרת ההורים  (וגם הרופא) נוטים להתמקד באותה בעיית בריאות במקום במצב הכללי.

הפגישה נערכת בשעות שונות מאשר שעות המרפאה הרגילות, כך שהורה לא צריך לחשוש להביא את הילד לקופת החולים שמא ידבק במחלה מאיזה ילד חולה שבא להבדק, ואורך הזמן – מחצית השעה לעומת הדקות הבודדות ביום עבודה רגיל של רופא, מאפשר תשומת לב מלאה לילד, וכן בגלל שהשעות מדויקות, גם לא צריך לחכות בחוץ ול"התייבש".

במהלך הפגישה בודק הרופא היבטים שונים של הילד- מבדיקה פיזית מקיפה, דרך בדיקת הרגליו, התזונה, התקדמות מוטורית (תלוי לפי הגיל, הבדיקות שנערכות לילד בן שנתיים כמובן שונות מהבדיקות לילד בן חמש למשל),התפתחות פיזית,  גמילה מהרטבה, תזונה, קשר עם ההורים – הצבת גבולות, בעיות שינה, תקשורת  ועוד זוויות רבות שמפוספסות בבדיקות כשהילד חולה.

במידה ומתעוררת בעיה, לרופא יש מערך שלם של "מעגלי המשך" – עובדים סוציאלים, מאבחנים, רופאים, פסיכולוגים, וגם קבוצות הורים שמחולקות ל"קבוצות הורים לילדים רגילים" ו"קבוצות הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים" המכונים ב"מאוחדת" – "שובבנים".

עוד ענין שנדון בזמן ה"ביקור הבריא" הוא הדרכות כיצד לשמור על בטיחות וביטחון הילדים על מנת שלא ייפגעו וכיצד לשמור על אורח חיים בריא.

לפני הביקור ההורים ממלאים טופס יחד עם הגננת או המורה, ומכינים רשימת שאלות.

ואיך קובעים תור לכל השפע הזה? לא צריך אפילו להתאמץ, כי ב"מאוחדת" יתקשרו באופן יזום להורים לילדים בני שנתיים עד שש וכל מה שנשאר זה לתאם תאריך.

כי ילד בריא של היום, זה מבוגר בריא של מחר.

עוד פרטים http://www.bikurbari.co.il/

פינת אוכל – פינה בלב.

לדודה שלי נולדו שלושה ילדים. היה לה שולחן עם חמישה מקומות. זה הספיק. אחר כך הילדים גדלו ונישאו, הביאו הביתה את בני הזוג החדשים ולאט לאט החלו גם הילדים להצטרף, ומ3 ילדים נולדו 13 נכדים. כשהמשפחה הגיעה להתארח אצל הדודה, כבר התחילו להאריך את השולחן בכל מני אמצעים ביזארים כמו הוספת שולחנות ושרפרפים (ותמיד מישהו קיבל את השרפרף של הפסנתר). עכשיו חלק מהנכדים כבר גדולים, יש להם בני זוג וילדים משלהם, שבט ענק נוצר, וכבר אין מספיק תוספות לשולחנות בשביל כולם.

(למעלה- שולחן במצב סגור, למטה אותו שולחן פתוח).

אצלי בבית לעומת זאת, כמו אצל הרבה אחרים, לא היתה שעת אוכל מוגדרת, ובני הבית פשוט לקחו לעצמם אוכל והלכו כל אחד לדרכו – אחד לחדרו, להסתגר שם עם המחשב ולאכול תוך כדי, אחת לאכול על הברכיים , אחד לאכול על שולחן הקפה בסלון מול הטלוויזיה.

מחקרים מראים שכדי שהמשפחה תהיה מגובשת, רצוי לאכול לפחות ארוחה אחת ביחד, כזו שמדברים בה ולא שקועים בטלפונים החכמים או בטלוויזיה. אבל איך אפשר ליצור דבר כזה בלי פינת אוכל מושקעת?

שולחן נוח, רחב ומזמין, כסאות שמתאימים לכל המידות והגדלים, עיצוב שמאפשר לכל אחד להגיע לכל מנה ושיהיה לו מספיק מקום (ראיתם פעם ילדים נלחמים עם המרפקים?), והכל לפי הטעם האישי, ושגם יתאים לשאר הריהוט בבית כמובן.

לא לכולם יש מספיק מקום בבית לשולחן גדול, ומה עושים כשבאים בני המשפחה המורחבת או האורחים? שולחן אוכל שנפתח הוא הפתרון הנוח ביותר, אבל הוא צריך להתאים בדיוק לדרישות.

אני תמיד מעדיפה ריהוט שייוצר בדיוק בשבילי ולפי הדרישות שלי ושל האפשרויות העומדות בפניי (כמה מקום יש לי? כמה תקציב יש לי? לאיזה שימוש בדיוק אני צריכה את הרהיט? וכך הלאה.). שלא לדבר על זה שפריט שמיוצר בדיוק לפי הדרישות שלי, גם יהיה שונה מכל מה שיש אצל חבריי, ולא ייראה כמו פס יצור של יצרן שוודי שאולי אני אוהבת את כדורי הבשר שלו אבל לגבי ריהוט הייתי מעדיפה קצת ייחוד.

כמובן שחשובה לי גם נוחות הפתיחה, בעיקר עם מניקור מטופח…, משהו שלא צריך להפעיל כוח פיזי, שגם דודתי המבוגרת תוכל לפתוח בקלות כדי לארח את ילדיה, נכדיה וניניה, ובעיקר- שהגבולות יהיו אחידים כדי שקערה שתעמוד בדיוק בחלק המחובר, גם תעמוד ישר…

ומה עוד? כמובן שחומרי הגלם צריכים להיות טובים, כדי שלא שבוע אחרי הקניה העץ כבר יתנפח, יתגלו בו פגמים והלך הכסף והריהוט…ויש להתחשב גם בבני הבית הקטנים יותר, כשפינות חדות יכולות לסכן אותם למשל.

בתוכניות העיצוב רואים איך משפחה בת מזל מקבלת עיצוב מיוחד לפי הבית שלה וטעמה , וכיף לדעת שגם הציבור הרחב, בלי תוכנית טלוויזיה וצוות צילום, יכול לקבל בדיוק את מה שהוא צריך, ויותר מזה- את מה שהוא רוצה.

(ואיזה כיף לראות את הנכד מכין שיעורים על שולחן האוכל הרחב למשל….)

 

רומנטיקה קולינרית.

אחד הדברים הרומנטיים ביותר שאהוב יכול לעשות עבור אהובתו (וההפך) הוא לבשל לה. להזמין אותה למקום שקט ורומנטי, להדליק נרות, למזוג לכוסות יין , ולהגיש לה מנות שהוא עצמו בישל והשקיע עבורה. הבעיה היא שרבים אינם יודעים לבשל, ומה לעשות ש"מנה חמה" לא נחשב הכנת ארוחה?

יש כאלה שיתאמצו בכל זאת, יחפשו מתכונים, יהרסו את המטבח ויוציאו תחת ידם יצירה לא ברורה, אולי לא תמיד אכילה, כזו שהבחורה תראה בצלחת (אחרי שהבשלן גרד את החלקים השרופים או הטביע ברוטב כדי שלא ירגישו טעמי לוואי) משהו מוזר, אבל תאלץ לאכול ולחייך בפה מלא (עד שתירק לעציץ או תכבד את הכלב) ולהגיד "זה נפלא יקירי".

אחרים ימצאו את הפתרון הנוח יותר- שף פרטי.

נשמע כמו משהו שראוי למלכים ורוזנים? כבר לא.

במקום הכי נוח – בבית או בלוקיישן לבחירה, מזמינים שף שמביא איתו כל מה שצריך, מתאם בדיוק מה הטעמים הרצויים (וממה להמנע, כמו רגישויות למיניהן), מכין ארוחה אסטטית וטעימה שמוגשת מיידית כך שאפשר לאכול בנחת והמנות מגיעות בדיוק כפי שהן אמורות להיות, ובסוף גם מנקה אחריו…

רק לדמיין הצעת נישואין למשל, מי הבחורה שתסרב אחרי ארוחה עם שף פרטי, כשבצלוחית הקינוח מונחת הטבעת?

כשאני חושבת על שף פרטי, יש עוד כיוון שאני חושבת עליו – אני לא טיפוס של פיקניקים וחיק טבע, מתעבת "מנגלים" למיניהם (לשבת על נמלים, לאכול אוכל עם המון עשן ובלגאן בסביבה המונית ורועשת). אבל אם מישהו (רמז רמז לקורא ספציפי אחד…)היה חושב למשל להזמין שף פרטי למקום יפה בחיק הטבע, מעמיד שולחן, ומכין ארוחה על המקום, שיכולה היתה להיות גם במסעדה מבחינת האיכות, הפרזנטציה והנקיון, הדבר בהחלט היה מוציא אותי מלפני המסך…..

כמו שאני מכירה את עצמי, אם אזמין שף פרטי הביתה, רוב הסיכויים שגם אדחף לו לתוך הסירים כדי לבדוק בדיוק איך הוא עושה (וגם לצלם כמובן) ויש שפים שתוך כדי גם מלמדים מה הם עושים, ומאפשרים התנסות, כך שזה לא יהיה ממש שקר להגיד ש"אני הכנתי את הארוחה".

שמעתי גם על שפים שמקושרים לנותני שירות נוספים כמו מעסים, וביחד מרכיבים חבילת פינוק אולטימטיבית, שהייתי ממליצה עליה במיוחד לזוגות נשואים שיכולים לאפסן את הילדים ללילה אצל הסבים, ולחזור להיות הזוג הצעיר והרומנטי טרום משכנתא-גננת-שעות נוספות.

וכשהבן שלי יתחתן, זה בהחלט יהיה הפתרון שלי ל"שבת חתן" אצלי בבית, כי אפשר להנות גם כל המשפחה ולא רק בזוג. (ואולי אפילו אגלה לאורחים שלא אני הכנתי? …אולי אמליץ גם לכלה הנבחרת להזמין שף פרטי למסיבת הרווקות שלה, כי למה להסתפק רק בנומרולוגית או חשפן?).

בקיצור, באמת שיש אפשרויות רבות להתפנק, להנות מאוכל ומשירות מפנק, ולא צריך להיות מליונר או בן מלוכה בשביל זה.

מוצר השנה- אירוע מוצרי השנה 2014.

זו השנה התשיעית שבוחרים בישראל, במקביל להמון מדינות אחרות בכל רחבי הגלובוס, את המוצרים שיש בהם מספיק חידוש בשביל לזכות ב"מוצר השנה", ולא סתם חידוש אלא כזה שתורם את האקסטרה "משהו" הייחודי לטובת הציבור. באמצעות חברת המחקר TNS MYSEKER נשאלו יותר מ2000 צרכנים מהי הבחירה שלהם ,והם ייצגו את האוכלוסיה הבוגרת בישראל.

המטרה – לעודד חדשנות בנוסף לאיכות גבוהה, ולהכיר את המוצרים החדשים לקהל הרחב.

המוצרים נבחרו, התוויות הודבקו, עכשיו נשאר להתרשם. באירוע "מוצר השנה 2014" זכיתי לשמוע על המוצרים , להתנסות ולחוות דעה. כל אחד מהמוזמנים הופנה לקבוצה אחרת לפי תחום התעניינותו (טיפוח ויופי, אוכל או צרכנות). בקבוצה שלי – קבוצת הצרכנות – שמענו ולמדנו על המוצרים הבאים  –

ביסקוויטים לפעוטות של מטרנה- הבסקוויטים שמיוצרים על ידי "נסטלה" הידועה באיכותה, מוגדרים כ"מזון אצבעות" שהוא מזון שתינוק יכול לאכול לבד (בהשגחה!) במרקם מתאים , והדבר מאפשר לו עצמאות, מוטוריקה עדינה ומגוון טעמים רחב יותר. טוב , הביסקוויטים שמתאימים לאכילה מגיל שנה  – מכילים ברזל, סידן וויטמינים הנחוצים לגדילה והתפתחות טובה, וגם נשמרים טריים בגלל מנגנון הסגירה החוזרת. האמת, אני לא מחכה לנכדים, הביסקוויטים טעימים בפני עצמם גם למבוגרים, אני הולכת לחסל אותם בעצמי. (מצויין ליד קפה אגב..)

חיתולים – טוב, פה אין לי זווית אישית כי בפעם האחרונה שהשתמשתי בחיתולים היה עבור הבן שלי שהיום בן 23, והוא עדיין לא חושב על  נכדים ככה שאת החלק הזה אנסה רק בעוד כמה שנים. בכל מקרה, הזוכה בקטגוריה הזו הם החיתולים של "האגיס החיתול הראשון שלי" – שנועד להתאמה מושלמת לגופו הקטן של התינוק שרק נולד, כולל פתח ייחודי לחבל הטבור (ואיך לא חשבו על זה כשאני ילדתי?) וסמן רטיבות למניעת נזילות בגב. בחיתול יש גם אינדיקטור לרטיבות כך שלא צריך לפתוח כל רגע או לחילופין להחליף סתם.

סדרת "אבקמול" של טבע- הומצאה כאילו בשבילי אישית. כאן יש ווידוי – אני לא מסוגלת לבלוע כדורים. נכון, הבן שלי בולע כדורים וכמוסות מגיל חמש בערך, אבל אני לא מצליחה. אתם לא רוצים לדעת מה קורה כשאני מנסה, אז אני פשוט לא, וכל תרופה שאני צריכה לקחת, הופכת לשיתוף פעולה בין פטיש לבין מעדן חלב כלשהו, שבו אני מערבבת את האבקה שטחנתי ומקווה שהטעם של המעדן ימסך את המרירות ויאפשר לי לקחת את התרופה שאני זקוקה לה.

במקרה של "אבקמול" הכל יותר פשוט – מדובר באבקה  להורדת חום וכאבים בטעמי תות וניל וקפוצ'ינו, לבליעה קלה וללא צורך במים. מבחינתי, מדליית הזהב הולכת למוצר הזה ולהתחשבות במי שאינו יכול או רוצה לבלוע כדורים. "טבע" עובדים על פיתוחים רבים וחידושים רבים מדי שנה- הפיכת טבליות לקפסולות, אריזות "TO GO" , תרופות המתאימות לזמן השינה בלילה וכדומה. האבקות הן ביחס של 1 שקית אבקת "אבקמולי" למזרק אחד של אקמולי לילדים גדולים, ואחד שקיק "אבקמול" למבוגרים, ביחס לכדור אחד.

ריצפז פרש הום של סנו- הגענו לתחום הנקיון. האמת, אני לא יכולה להעיד לגבי חומרים לרצפה, מכיוון שאני מעדיפה לשלם (חוקית ובצורה הוגנת) לאנשים אחרים שינקו, אבל את התוצאות אי אפשר לפספס- לסידרה אפקט של בישום מתמשך, כך שגם כשאני מגיעה הביתה, שעות ארוכות אחרי שהמנקים כבר הלכו, הרצפה עדיין מריחה נפלא. אני התנסיתי בשלושה ריחות שהיו הולכים טוב גם כמטהרי אוויר משובחים – כותנה מלטפת, טבע רענן, וסבון מפנק. אני הכי אהבתי את הראשון, אבל לפי התגובות של חבריי, כל אחד אהב משהו אחר, כך שיש מבחר לכולם.

הריחות עוברים הרבה נסיונות ומחקרים כדי לקלוע לטעם הקהל הרחב, וטיפ – גם אם נדמה לכם שהפסקתם להריח את הבית, ברגע שתצאו ותחזרו – תריחו שוב. ענין של הסתגלות.

חוץ מהריח יש גם את שאר האפקטים של "ריצפז" – נקיון, הברקה והגנה.

BUBLLE BAR של תמי ארבע– אחד משני המכשירים של "תמי ארבע" שזכו ב"מוצר השנה" – בר מים שמוציא סודה באיזה רמת תסיסה שרוצים- מצוין גם להכנת קוקטיילים. המוצר הוא פורץ דרך (ומי זוכר את ה"סיפולוקס" שהיווה מתנת חתונה פופולארית בשנות השמונים?), חדשני, מעוצב כך שייראה טוב ולא רק יהיה שימושי, ונוח לשימוש (וכולל גם שירות נוח ומתקדם). בניגוד ל"סודה" שמכילה תוספים שונים, תמי באבל בר מכיל שני מצרכים בלבד- מים וco2 . המים המוגזים יוצאים במידה מדוייקת לכוס אחת כך שגם אין נזילות וכמות ההגזה תמיד שווה, מה שאומר אותו טעם בכל פעם. גם הטמפרטורה של המים נבדקה והותאמה להיות האידאלית לכוס מרווה וטעימה. (ומעבר למים המוגזים ניתן כמובן להנות במכשיר גם ממים קרים רגילים, פושרים או חמים, ואפשר גם לבחור את רמת ההגזה הרצויה).

"לה קט בתוספת חמוציות" – בזווית האישית – גידלתי חתולה במשך 19 שנים. חתיכת חיים. מההתחלה ועד מותה בשיבה טובה , היא אהבה בעיקר את מזון החתולים של "לה קט" ואנחנו קנינו שקים על שקים (וגם קצת בשביל חתולי הרחוב המקומיים). ב"מוצר השנה" זכה מזון החתולים של "לה קט" בתוספת חמוציות שמסייע בבעיה נפוצה של חתולים – דלקת בשלפוחית השתן.

בזק FREE CLOUD – כי כשהמחשב קורס וכל מה שנשמר עליו נעלם- תמונות, מסמכים, סרטים, קבצים, זה בערך מקביל לחורבן בית שלישי. כדי למנוע את זה, קל מאד לשמור את הכל על הענן של בזק, בחינם, ללא הגבלת נפח ולגשת מכל מקום ובכל זמן. עד היום כל הפתרונות בסגנון הזה היו תלויים בנפח מסוים או בתשלום .גם חווית השימוש קלה ונוחה, כך שאפשר לגבות הכל בקלות. השימוש הנפוץ ביותר היום בענן בקרב לקוחות "בזק" הוא הורדת ושמירת סרטים, מה שתופס המון מקום במחשב הביתי או בכוננים ניידים. עד כה נרשמו לשירות מעל 150,000 איש. אף אחד לא עזב.

טיפ שלי – כשנוסעים לחו"ל – להעלות לענן את כל המסמכים – סריקה של הדרכונים, כרטיסי הטיסה, ביטוחים ,העברות כספים וכו', וכך אם נתקעים בחו"ל – הכל זמין.

 

חברת הסלולר של YOUPHONE– כי הלקוחות מקבלים יותר מאשר שיחות – שירות שמאפשר לקבל הנחות בחשבון החודשי כנגד קניות יומיומיות ברשתות של MEGA וYOU   ודלק ב"דור אלון". מה הכוונה? כל פעם שעושים קניה ברשת "מגה" באמצעות כרטיס המועדון הפשוט (אין צורך בכרטיס האשראי של "יו") הקניה נרשמת ומחושבת , וישנן הטבות שיורדות ישר מחשבון הטלפון, כך שעושים קניות שבמילא צריך (עם המון מבצעים לחברי מועדון הלקוחות) וגם מקבלים הנחה על הטלפון. כך גם בתדלוק ב"דלק אלון" ובחנויות הנוחות שלו , "אלונית". "יופון" יושב על תשתית של רשת וותיקה ומאפשר גלישה מהירה וחבילות מוזלות מאד בשיחות לחו"ל ובחו"ל עצמו לשיחות מקומיות. ובונוס נוסף – מדי כמה זמן ישנו "מוצר הפתעה" מוזל במיוחד ללקוחות "יופון" כמו חיתולים בתשעה שקלים או סוכר בשקל אחד וכדומה כך שבכל מקרה רק מרוויחים.

 

עוד מוצרים שלא נסקרו בקבוצה שלי אבל הם חביבים עלי –

רבלון "COLORSTAY ULTIMATE SUEDE" – כאחת שמתאפרת בבוקר והולכת ליום ארוך שכולל אוכל ושתיה, ואחר כך גם הולכת לרקוד (עם המון נישוקים וחיבוקים לחברים) – השפתון צריך לשרוד, והרבה. אני לא סובלת שפתונים שנמרחים על כוסות שתיה, על אנשים אחרים או על עצמנו ואין בחורה שלא מכירה את הקטע של שערה שנתפסת על השפתון וכשמרחיקים אותה, הופכת לפס על הפנים. השפתונים של רבלון עמידים 16 שעות אבל לא מיבשים אלא מטפחים את השפתיים ומשאירים אותן רכות (כך שגם כיף להתנשק וגם השפתון לא נהרס!) ומכילות חמאת שיאה, תמצית אלוורה וגם ויטמין E.

בלחמים – לחם 100% שיפון קל של "לחם הארץ" – גם היתרונות של השיפון, גם חצי מהקלוריות. טעם עדין, מרקם קליל, הולך מצוין עם ממרחי ירקות. הלחם נאפה בתנורי אבן מיוחדים באפיה מסורתית שכוללת ידע ונסיון רב, השיפון מגביר את זמינות המינרלים והפעילות של החיידקים הטובים בקיבה, לחם שיפון הוא בעל אינדקס גליקמי נמוך כלומר תחושת השובע ארוכה יותר, ויתרון נוסף של השיפון הוא הסיבים  שעוזרים לפעילות מערכת העיכול.

MOISTUREDEEP של "ניטרוג'ניה". את מוצרי ניטרוג'ניה גיליתי בזכות אמא שלי, שסבלה שנים רבות מכפות ידיים יבשות בגלל חורף, עד כדי דימומים וכאב. שום דבר לא עזר עד שגילינו שמה שלא עושה אף משחה רפואית, עושה "ניטרוג'ניה". העור הפך רך ונעים, הסדקים נעלמו ואנחנו הפכנו למעריצות. הקרמים של "דיפ מויסטור" חודרות ל10 שכבות עליונות של העור ומשאירות אותו רך ונעים. אני במיוחד מתה עליהן בטיולים ארוכים כשכפות הרגליים הרוסות, בעיקר במזג אוויר קר.

קוטג' תנובה מופחת נתרן (מלח)  (המצפן התזונתי) ושוקו – מסדרת משקאות השוקו של תנובה- משקאות מופחתי סוכר (שלושים אחוז פחות) ולעומת זאת מכילים 96% חלב, וויטמינים וכמה שפחות לקטוז. כי גם לילדים מגיע לגדול בריאים (והאמת, אני מתה על שוקו בעצמי…) – "המצפן התזונתי" הוא מיזם של "תנובה" שבו מנסים להפחית לאט לאט את כמויות הנתרן והסוכר במוצרים, ועדיין להשאירם טעימים ואיכותיים. ההפחתה היא איטית כדי שהציבור יתרגל לטעם וירוויח בריאות.

ניוקי – גם הוא מסדרת GREEN של שופרסל – למי שאוהב ניוקי אבל אסור לו לאכול גלוטן, הניוקי היחיד שלא מכיל גלוטן, וטעים באותה מידה. עם רוטב טוב, עם סלט ירוק ליד, כל בני המשפחה יכולים להנות .

פסטרמה הודו – אם כבר מרכיבים ארוחה , פסטרמה היא פתרון בשרי מהיר, נוח ודל שומן, והכי טוב- מאה אחוזי רכיבים טבעיים – והכל של יחיעם.

סדרת המטליות החכמות היומיות של ניקול – כי שוב, אני ועבודות נקיון לא הולך ביחד (חבל על המניקור!!) ומטלית יומית שניתן לזרוק, היא פתרון מצוין (ראיתם מישהו שאשכרה מכבס מטליות?).

לאתר מוצר השנה- http://www.productoftheyear.co.il/ (שם אפשר למצוא את הרשימה המלאה של הזוכים).

 

חלומות דבש

"חתונה". כמה אמוציות מסתתרות במילה אחת שמתחילה בהצעה רומנטית (אם זה מול כל החברים והמשפחה ואם זה באינטימיות זוגית) ועוברת דרך מירוץ מטורף שמטרתו ליצור את הערב הקסום ביותר האפשרי, הערב שנזכור לנצח.

בעבר השטאנץ' היה קבוע – מזמינים את "אולמי בונבון", קונים שמלות באלנבי (עם המון נצנצים), עושים תסרוקת קשיחה כמו קסדת אופנוע, הולכים לצילומים בסטודיו של הצלם על רקע פוסטרים של שקיעה, אוכלים "רבע עוף" ו"בורקס פטריות" ובסוף רואים את האורחים לוקחים הביתה את זרי הפרחים של האולם.

אבל היום יש רשות לחלום, והחלומות הם רבים, ואין שום סיבה לא להגשים אותם. הבעיה היא שפנטזיות רבות הן יקרות, ולהגיע לחופה בעזרת מסוק, בצניחה חופשית או עם כל התזמורת הקאמרית מנגנת ברקע, קצת הופך לבלתי מושג.

אז מה עושים אם בכל זאת רוצים חתונה בלתי נשכחת?

הסוד הוא בפרטים הקטנים, ועל כך עלו ב"מיתוגיה" וב"MINT DESING" – שתי מחלקות בתוך "הבאר של סבא" – גן ואולמות אירועים בפתח תקווה, שנותנים שירות לא רק למתחתנים במקום אלא לכל מי שמעוניין להגשים את חלומות הערב המיוחד שלו.

השבוע התקיים כמידי שנה אירוע פרזנטציה ב"באר של סבא" שבו הוצגו הטרנדים החדשים בעולם האירועים והחתונות לעונה הקרובה, והאמת, אפילו הדמיון לא מספיק בשביל לחשוב על כל הדברים המיוחדים שהיו שם.

"המיתוגיה" – מספרת הסיפור. בניית הקונספט על בסיס אווירה, נושא, סיפורים אישיים של בעלי השמחה, וטעמם. במסגרת הסיפור ישנם למשל קודים של צבעים שחוזרים  באביזרים שונים ובעיצוב החל מההזמנה עצמה ועד עמדות קבלת הפנים, השתיה, המזנונים והמתנות בסוף (וחכו תראו, שוס אמיתי שאין דברים כאלה).

בפרזנטציה ניתן היה לראות למשל אפשרות לסרוק בד לתפירת הכריות לאירוע, כך שישמש גם כרקע להדפסות שונות כמו שלטים, מפיות, מדבקות על צנצנות שתיה וקישוטים שונים.

"מינט דיזיין" – אחראים על שירותי ההפקה והעיצוב תחת ליווי צמוד והשגחה על כל הפרטים הקטנים.

ומה החידושים והטרנדים שראינו?

מבחינת עיצובים –DIY– מה הכוונה? נייר. נייר שמשמש לקישוט, חופה שעשויה פונפוני נייר, מפיות מיוחדות, עיצובי הזמנה מיוחדים , תגיות שמות, אריזות למתנות ועוד.

מיחזור ארגזי תחמושת למשל לכלים לבופה ממתקים ענק, קופסאות פח ממוחזרות ככלי לנרות ועוד.

במקום פתקיות הושבה משעממות – צנצנות רומנטיות עם פירות ומדבקה של DIY אישית.

שליחת "SAVE THE DATE" במיילים, לשריון התאריך.

שרביט חתונות – מקל עץ שבקצהו רצועות בד לנפנוף במקום השלכת קונפטי (או אפשרות של קונוסים המכילים עלי פרחים טריים להשלכה).

מכירים את העמדה הזו בכל השקה של סלבריטיז, שהם נעמדים שם ומצטלמים? עכשיו הטרנד הגיע גם לחתונות וישנן עמדות צילום משעשעות עם כיתובים שונים וקופסאות ובהן אקססוריז שונים שהאורחים יכולים להצטלם איתם כמו שלטי "בועה" בסגנון קומיקס עם כיתובים שונים, "שפמים ומשקפיים" משעשעים ועוד, עונג מיוחד לכל חובבי ה"סלפיז".

GIVE AWAY– כבר לא יוצאים מהחתונה עם שקית תחרה קטנה עם שלושה שקדים מצופים סוכר (מישהו בכלל אוכל את זה?)- היום יוצאים עם מתנה מיוחדת שיכולה להיות צנצנת עם משהו טעים בפנים, כלי עם נצנצים בסגנון "כדור שלג", נר ריחני, ומה שהכי אהבתי – לחתונות של שישי בצהרים – חלה טריה תוצרת המקום או זר פרחים לשבת.

ואפרופו פרחים – הדוכן שקנה אותי על ההתחלה, ואיתי ביחד בערך את כל הנשים שהיו בסביבה- דוכן פרחים שמכין על המקום קשתות עם פרחים, "קורסאגי" בסגנון אמריקאי ליד, או פרח לדש הבגד של הגבר, לא ראיתי בפרנזטציה אישה אחת שלא התקשטה בהם, ולאורחות חתונה זה פינוק מיוחד ומפנק.

דוכן ממתקים  – חגיגה של סוכר שלמרות שיש לה אוריינטציה לילדים, בפועל ומנסיון, מי שחומס את כל סוכריות הגומי הם דווקא המבוגרים….

דוכן שמחלק קונוסים של פופקורן מפנק, ולידו דוכן אבטיחים פרוסים, עגלת כובעי קש צבעוניים ליד הרחבה שמאפשר להצטלם איתם (ולקבל את התמונה כתמונה או מגנט) וגם לרקוד איתם ולעשות שמח, דוכן גלידה בהרכבה עצמית עם כל הפינוקים, ומגשי מתוקים שמסתובבים ומציעים את המשהו המתוק, למי שעוד נשאר מקום.

וזה עוד בלי להזכיר את עמדות האוכל של ה"אפטר פארטי" – אחרי שרוקדים, שותים הרבה מהבארים, ורוצים עוד נשנוש קטן ככה לקראת הסוף – ממנות קלאסיות של המבורגר וצ'יפס, דרך שוואמה עם מסבחה ותוספות, ועד ללחמניה ענקית עם המון סוגי נקניק בפנים, והכל בטוסטר הופך ל"סודוך" – כי צריך עוד משהו על הדרך.

כדי להרגע אפשר לשבת על נדנדה רומנטית, לתפוס איזו עוגית מזל ולקרוא את העתיד, ולנשום את הרומנטיקה באוויר.

בסיום הפרזנטציה נערכה תצוגת אופנה של שמלות כלה של בירצוויג, "לולאות" ורוני קנטור, עם מבחר שמלות לכל הטעמים ולכל הסגנונות.

את כל הגודיז המתוארים כאן, אפשר כמובן לקחת לכל אולם שמחות ולכל מקום שרוצים לחגוג בו, אבל מי שיחליט על "הבאר של סבא" מקבל ערך מוסף של מקום שהופך כל ערב לעולם קסום אחר, והוא ממוקם בחלקת אלוהים יפיפיה במרכז שדות חקלאיים, עם בריכת אגירה שמקבלת את מימיה מבאר אמיתית, ומסביבה פרדס כמו של פעם, עם התפוזים והניחוחות, לצד אולמות וגנים רומנטיים, חמים ומשפחתי עם הקפדה על כל פרט.

מה נשאר עוד לאחל מלבד "מזל טוב" ו"שתגשימו את כל חלומותיכם"?

עוד מידע יש ב –

הבאר של סבא – http://www.sabawell.com/

מינט דיזיין – https://www.facebook.com/MintDesignIL

המיתוגיה- https://www.facebook.com/mitugia

 

זכרון מנחם – מבשלים אהבה.

מנחם ארנטל היה בן שנה בלבד כשהסרטן תקף בפעם הראשונה. המחלה ליוותה אותו עד מותו בגיל 15, ואז החליטו הוריו – חיים ומירי, להנציח את זכרו בצורה שתסייע לחולי סרטן אחרים. הם הבינו שכוח החיים והרצון הם גורם מכריע במלחמה במחלה ובנצחון עליה, והחליטו שמטרתם היא לתמוך בחולי סרטן ומשפחותיהם באמצעות "הסחת דעת" – כל דבר שישמח את החולה ויעודד אותו ואת משפחתו, כדי שיאזור כוחות להלחם, כי האושר, התחושה האישית, היא הרפואה הטובה ביותר.

 

עשרים וארבע שנים חלפו מאז, ו"זכרון מנחם" הפך לארגון שמגייס מתנדבים רבים ועורך פעילויות רבות לטובת החולים ומשפחותיהם – תמיכה בבתי חולים – לשמח את החולים המאושפזים, לתת להם מה שהם צריכים, להחליף הורה עייף או בן זוג שצריך עזרה, ציוד רפואי, מסיבות וחגים , דרך תמיכה במטופלים כשהם יוצאים מבתי החולים וזקוקים להתרעננות – מחנות קיץ לכל הגילאים, פעילויות במרכזי היום שגם מסייעים לילדים להשלים חומרי לימוד כשהם לא יכולים להיות בכיתה רגילה בגלל רגישות רפואית, סדנאות, חוגים, מפגשים, מסיבות ימי הולדת, וזכור לטוב המבצע הבולט האחרון בעזרת חברת "פנטן" שבה התגייסו מספרות רבות לספר בעלי ובעלות שיער ארוך כדי להפוך אותו לפאות שיעזרו למי שאובדן השיער מקשה עליה, מסעות, אטרקציות ועוד.

בתמונה למעלה- חיים ומירי ארנטל, מייסדי "זכרון מנחם".

עוד פעילות ברוכה של "זכרון מנחם" היא ימי כיף לבני המשפחה של החולים, ששוכחים את עצמם במהלך המלחמה של בן משפחתם, ו"זכרון מנחם" מארגנים טיולים, ימי כיף ופינוק ופעילות תמיכה (כולל אפילו עזרה בייעוץ זוגי למי שהטיפול באדם החולה פוגע ביחסים במשפחה) ועוד.

 

קבוצה מיוחדת בתוך המטופלים של "זכרון מנחם" הם קבוצת הבוגרים, בני העשרים עד שלושים – שבדרך כלל נשכחים כשמדברים על חולי סרטן. תשומת הלב הציבורית בדרך כלל ניתנת לילדים, ו"זכרון מנחם" הם היחידים שמטפלים באהבה רבה בקבוצה זו, שזקוקה לעידוד לא פחות.

 

השבוע ניתן לי הכבוד והעונג להשתתף בפעילות מיוחדת של "זכרון מנחם" בדיוק לקבוצת הגיל הזו. כשנלחמים בסרטן, נלחמים בתותחים כבדים, תרופות וטיפולים שגורמים לתופעות לוואי קשות. חלק מתופעות הלוואי הם אובדן חוש הטעם ופצעים בפה, שמונעים הנאה מאכילה. כדי לפצות את החולים, אירגנה אריאלה פיקסלר אלון, אישה גדולה מהחיים (מה זה "גדולה" – ענקית!), אירוע "מאסטר שף" שבו התקבצו בהתנדבות עשרות מהשפים הטובים במדינה, להכין ביחד עם קבוצת הבוגרים של "זכרון מנחם" את מיטב המנות הכי טעימות שלהם. "דן גורמה" תרם את המקום, חברות שונות תרמו את הפרודוקטים, השפים כאמור הגיעו בשמחה ובהתנדבות והאירוע כולו היה ענק ומרגש וסוחף, עליז ושמח, וכמובן טעים.


בתמונות למעלה- נערי "זכרון מנחם" מבשלים עם השפים.

תקצר היריעה מלספר מי היה שם – שאול בן אדרת שהלהיב את החבורה סביבו והוציא ביחד איתם מנה מטוגנת ומיוחדת, אייל שני שתימרן בין להכין אוכל לבין להצטלם עם כל מי שרצה, והיו הרבה כאלה, מידן סיבוני, איש הסושי של "משחקי השף" שהוציא את הגלילים הכי טובים בעולם , אפרת ליבפרויינד שאף אחד לא יכל לעמוד בפני הריחות של הלחמניות שלה, שנחטפו לוהטות ישר מהתנור, בינו גבסו על הסירים עם השקשוקות הכי עסיסיות ולוהטות, וגם אוהד אמזלג, אוראל קימחי, בועז צעירי, מאיה רביבו, עומר עילואן, וכאמור עוד רבים וטובים.

בתמונה למעלה – אריאלה פיקסלר אלון עם מידן סיבוני איש הסושי.

בתמונות למעלה ולמטה- חלק מהשפים שהתנדבו.

המנות זרמו, המשתתפים למדו, עשו, הצטלמו וטעמו, ובעיקר – שכחו. שכחו את המחלה והכאב, הטיפולים והסבל, והתמסרו לטעמים, לריחות, לתחושות.

 

בתמונות למעלה ולמטה- המנות המדהימות שהכינו השפים ונערי "זכרון מנחם".

לעוד מידע על כל הטוב שעמותת "זכרון מנחם" עושה, וכן לתרומות, עזרה ובירור איפה אפשר להסתפר חינם ולתרום את השיער- באתר של "זכרון מנחם" – www.zichron.org

 

הדג שנולד עם גזר ביד – פסטיבל הקרפיון ב"פארק הדייג"

מי שגדל בשנות השבעים, זוכר את הסידרה "נייבורס" – שכנים ,עם ירמי קפלן בתפקיד "בני" , הירקן ששר שיר אהבה ל"מלון אחד" ועובדי הדואר שמתמוגגים כי "יש להם חבילות". באחת מהסצינות המפורסמות של הסידרה, יושבים שניים לאכול ארוחת צהרים ומתווכחים מה להזמין, כי הוא לא אוהב מרק והיא לא אוהבת בשר, ולבסוף מגיעה הגאולה כשהם מחליטים ש"FISH IS MY FAVORITE DISH" והכל בא על מקומו בשלום.

והם צודקים, דגים נחשבים לבריאים במיוחד, טעימים ודלי שומן, וגם קלים להכנה , וזה בלי להזכיר את המנות המסורתיות של דגים שיש לכל עדה, מגפילטע פיש ועד חריימה. ועכשיו, פסטיבל הקרפיון שמתקיים בפארק הדיג של מעיין צבי, מלמד אותנו בכל החושים, מהו קרפיון (ואיך הוא חי עם הגזר הזה שתקוע לו על הראש…).

לפני כן, כמה הסברים על המקום. בריכות הדיג של "מעיין צבי" שוכנות דקה מזכרון יעקב, מטרים ספורים מחוף ים מקסים. בפארק הדיג יש  קודם כל – דיג.  ניתן לבוא עם חכות מהבית או לשכור את הציוד, להטיל חכה למים ולחכות, והיות ואוכלוסיית הדגים גדולה פי כמה אלפים ממה שיש בים, אז סיכוי סביר שתוך זמן קצר כבר יהיה שלל בקצה החכה. לקחנו על עצמנו את האתגר, קיבלנו הסבר מעופר- בעל המקום, על מה צריך לעשות, כרכנו את הפתיונות סביב הקרס וזרקנו את החכה למים. בתוך שעה כבר עלו בחכתנו שלושה קרפיונים שמנים (שהושלכו מיידית בחזרה למים ללא פגע). מי שרוצה לקחת את הדגים שהוא דג, יכול לרכוש אותם לפי משקלם במחיר מוזל ממחירם בשוק, והאמת, נראה לי שדג שדגת בעצמך, הרבה יותר טעים מאשר משהו שסתם קונים.

(הדג הוחזר למים מיד לאחר הצילום).

בכל אופן, אם מגיעים כמשפחה, והילדים קצת חסרי סבלנות, הם לא צריכים לעמוד ולחכות שיגיע דג (למרות שבזמן שהייתי שם, היו בהחלט ילדים שדגו בבריכות הגדולות ביחד עם ההורים) – יש מליון ואחד פעילויות לילדים בכל הגילאים – נתחיל באומגה בגודל המתאים לילדים קטנים, רכיבה על חמורים, בריכת שכשוך עם מגלשה שההורים יכולים להיות בטוחים שהילדים לא מסתכנים , משחקי מים בעונה- עם תותחים והתזות כמו שילדים אוהבים, מתקנים מתנפחים, שיט בסירות, מתקני שעשועים, ומה ששמתי לב שריתק במיוחד את הילדים הקטנים – בריכות של דגיגונים שהילדים יכולים לתפוס ברשתות קטנות. הם עמדו שם שעות. עוד משהו לגילאים טיפה יותר גדולים הם בריכות של דגים קטנים שהילדים יכולים לדוג בעצמם ולזרוק חזרה למים.

מה שנחמד הוא הגישה הידידותית של צוות הפארק. מכירים את המקומות האלה שלא מרשים לך להכניס אוכל מהבית כי רוצים למכור לך במחיר מופקע במקום? ב"פארק הדיג" לא רק שאין מחירים מופקעים, למעשה אפשר להביא אוכל מהבית, מנגל, מה שרוצים, ועוד להעזר במקררים של המקום למשל כדי לשמור דברים מהבית, יש פינת קפה חופשית, בקיצור, תרגישו הכי בנוח בעולם.

יש גם אזור קמפינג שבו אפשר לחנות עם אוהלים (מהבית או מהמקום – בתשלום נוסף, ואז אלה אוהלי VIP עם המון פינוקים כמו מאווררים ומחצלות) ולבלות יממה במקום.

וזה עוד לא הכל- יש גם ספא דגים מדגדג במיוחד, ואפשרות לשכור אופניים או לצאת לטיול סוסים על החוף הרומנטי.

אנחנו ישבנו לאכול דגים על האש ודג מעושן שנעשה במיוחד במקום, בעישון עדין ששומר על העסיסיות.

ב28 למארס מתחילה העונה וכאמור בחופשת הפסח – בין התאריכים 15 ל21 באפריל, יתקיים פסטיבל הקרפיון שיכלול הפעלות לכל המשפחה גם הדגמה על "איך הופך קרפיון לגפילטע פיש" מההתחלה – משלב השחייה בבריכה, ועד הצלחת. במזנון יוגשו מנות על טהרת הדגים כמו מרק דגים, קרפיון מעושן, וכמובן הגפילטע.

עוד פרטים ב- http://fishing-park.co.il/wp/

 

אפליקציית "האגיס" – לחווית הורות מושלמת.

בילדותי אמא שלי עשתה לי אלבום, שמרה בו את טביעת הרגל הראשונה, את תאריך נפילת שן החלב הראשונה והרבה תמונות, בשחור לבן , כולל הפוזה הכל כך מפורסמת של תינוק-עירום-על-הבטן-על-שמיכה, ופחות או יותר בזה זה נגמר.

היום כל תינוק מתועד מההתחלה ועד הסוף, משידור ישיר בפייסבוק של רגע הלידה, ועד כל תנועה שהוא עושה, כל מילה, כל משחק וכל חיוך.

אז הילדים אולי צעירים מכדי להעלות לעצמם "סלפיז" בטיים ליין אבל למען ההורים החדשים (או החדשים שוב) הגו ב"האגיס" את אפליקצית "האגיס" לטלפונים חכמים, שמקיפה את כל עולם ההורות החדש. מה הכוונה? ההורה יכול לבנות טיים ליין לתינוק החדש (או לילדים שכבר קיימים ) ולהעלות תמונות (שיישמרו בטלפון הפרטי, לשמירת הפרטיות המלאה, ובעתיד תהיה אפשרות לחלוק עם קבוצה נבחרת נניח של קרובי משפחה ), לתעד אירועים החל ממשקלו של הרך הנולד ועד כל תחפושות פורים ומסיבות יום הולדת, חברים, חיוכים והמון רגעים קטנים שרוצים לזכור.

מעבר לשמירת הרגעים יש גם שימושים רבים כמו מעקב אחרי ההתפתחות והגדילה, שמירת מסמכים ומידע הנוגעים לילדים, מועדון "האגיס" שנותן הטבות שונות ומידע וכמובן שיש גם קטלוג חיתולים ומוצרים לכל גיל ולכל צורך.

"האגיס" שמים דגש על ההורות המשותפת, אבות ואמהות כאחד כפי שאפשר לראות בתמונה הפותחת של האפליקציה, וכל אחד משני ההורים יכול להשתתף ולשתף ולהעזר באפליקציה.

 

לאתר האגיס – http://www.huggies.co.il/