ארכיון

שופרסל – הגירסה המלוחה.

הסלסילה של "שופרסל" לסוף חודש ינואר כללה קרקרים מלוחים – בטעמי מלח, זיתים, סובין חיטה מלאה ורוזמרין. לקחתי בחשבון כשטעמתי שמדובר ב"קרקרים" ולא ב"חטיפים" כי בקרקרים יש תמיד פחות מליחות ופחות שומניות מאשר בחטיפים.

המסקנות שלי מטעימת השקיות הן כאלה- אני בן אדם שאוהב טעם מלוח, היתה חסה לי מליחות, בכולם. עם זאת, כשפתחתי את הרוזמרין, שהוא הפייבוריט שלי, הדבר הראשון שעלה מן השקית זה הניחוח הממכר של רוזמרין, שהוא טעם שאני מאד אוהבת. כשחיטטתי בשקית והוצאתי כמה מהחטיפים, בחלק מהם היה יותר רוזמרין, בחלק פחות, גם מידת האפייה היתה שונה, היו שם שחומים יותר ופחות (אני מעדיפה פחות).

אז מה ההתנסות שלי?

הקרקרים יותר מתאימים עם משהו ולא בפני עצמם, ניסיתי אותם עם גבינה ויצא נחמד מאד, סוג של פינגר פוד. הלכתי על עוד אפשרות ואת אלה עם הרוזמרין פוררתי ופיזרתי על סלט כמו סוג של שבבים או קרוטונים. החתיכות נשארו קרנצ'יות די זמן כדי לא לספוג את הרוטב יותר מדי ובכך לתרום זווית נוספת לסלט.

חשבתי שגם אפשר לעשות אותו דבר עם מרק, להגיש כוס מרק ובתוכה נעוץ קרקר אחד, במיוחד הארוכים שמתאימים לכך בצורה, או לחתוך אותם בסכין לצורה של שקדי מרק, או פשוט לשבור חתיכות לסוג של קרוטונים.

אפשר כמובן להשתמש בהם לפונדו, במקום לחם, עם המון גבינה מותכת למעלה, ואפשר גם להתפרע ולהשתמש באלה עם המלח -לפונדו שוקולד, כמו שעושים עם ביגלה. עוד רעיון – לטחון אותם ולהשתמש בהם כפירורים לשניצל בטעמים שונים, יכול להיות מענין.

בניגוד לחטיפים שמנוניים, הקרקרים אינם משאירים אצבעות שומניות ולכן אפשר להחזיק כמה מהם לשעת חירום של רעב, הם סותמים רעב מצוין (אבל רצוי שיהיה בקבוק מים ליד, כי הם די יבשים מעצם היותם קרקרים).

חשוב רק למי שמקפיד – כמות של כארבע מאות קלוריות למאה גרם היא לא כל כך דיאטטית, גם כשמדובר בקרקר עם הסובין והחיטה המלאה. הגודל מתאים לכף היד של ילדים, שזה נחמד.

 

נפלאות ה"ברא".

הרבה לפני הרפואה המודרנית, היתה רפואת הצמחים. המרפאים השבטיים ידעו בדיוק איזה צמחים לרקוח כדי לרפא מחלות ובעיות. אחר כך הגיעו התרופות התעשייתיות ואז בעצם עלתה המחשבה "למה לא לשלב?" למה לא להשתמש גם בידע הקדום של הצמחים כתוספת וכמניעה של מחלות כדי שלא נזדקק בכלל לתרופות?

הוזמנו לבקר במרכז "ברא" ביוקנעם, שמוביל את רפואת הצמחים בארץ, בעזרת מעבדה שמעבדת למעלה מ700 צמחים איכותיים – שמגיעים טריים או יבשים , מאסיה ומהמערב, והופכים למיצויים ולתרכובות שמוציאות את המקסימום מהצמח, עבורנו.

המיצויים הם תהליכים מדוייקים ומבוקרים שפותחו אחרי מחקר רב, והמפעל הוא מודרני , נמצא בפיקוח משרד הבריאות ועומד בכל התקנים המחמירים ביותר.

במקום מספר פונקציות. קודם כל יש את הגן שמקיף את המקום ובו גדלים כמאה צמחי מרפא, ואפשר לטעום, להריח ולקבל הסברים. אנחנו הגענו לשם עם נורית הנטורפיסטית  שעזרה לנו לחקור צמחים ולהחליט לאיזה שימושים ניתן להעזר בהם .

(בתמונה למעלה- נורית והגן)

הפונקציה השניה של המקום היא מרכז טיפולי קליני שבו מערך טיפולי רחב שמותאם לכל אדם לפי צרכיו ודרישותיו, וכולל אבחון מקיף, התאמת פורמולה, טיפול אירוודה שכולל מלבד נסך שמן גם עיסויים, סאונות, תהליכי ניקוי, תרגילי נשימה והדרכה תזונתית מפורטת, הידרוקולוניק- ניקוי הגוף והמעי הגס מרעלים, נטורופתיה, פסיכותרפיה שעובדת על הקשר בין גוף ונפש, ורפואה סינית מסורתית. במקום גם מתקיימות סדנאות ניקוי רעלים והתחדשות בהדרכת הרבליסטים ,מטפלים איורוודים ומרצים בכירים מ"רידמן" בסדרת מפגשים והרצאות.

הפונקציה השלישית היא סדנאות שונות שמתקיימות במקום כמו שימוש בצמחי מרפא ביומיום, סדנאות בישול בריא ואפילו קונצרט קערות טיבטיות לשלווה פנימית.

אחר כך שמענו  הסברים על המוצרים ודרכי העיבוד שלהם ב"ברא" – כולל הסבר על הפטנט המיוחד של המקום – ה"כורכומין אפקט" שיעילותו הוכחה בעשרות מחקרים שונים כמגביר את פעולת הספיגה בגוף ומשפיע לחיוב על מנגנונים ביולוגים בגוף האדם, יעיל גם במניעת מחלות וגם בטיפול בהן. הבעיה היתה עד עכשיו שבצריכת כורכומין, שהוא החומר הפעיל שבכורכום, הספיגה היתה נמוכה יחסית וכך אי אפשר היה להשיג את התועלת המירבית מהצמח. הפטנט של "ברא"  גורם לכך שהספיגה של הכורכומין בגוף, על כל התועלת שלו, היא עד פי 30 בהשוואה לכורכומין נקי. הטבליות של "כורכומין אפקט" הן קטנות ונוחות לבליעה פעם ביום .

(בתמונה למעלה – הסברים על הפורמולות ודרכי העיבוד השונות)

ראינו את התהליכים במפעל עצמו, כולל בישול בטכנולוגיות סטטיות דינמיות, כמו שיטה מהפכנית של "ברא" שהופכת את הצנצנות ונוזלי המיצוי שלהן כל כמה דקות וכן תהליכים שבונים לחץ שבאמצעותו מחדירים את נוזל המיצוי אל החלק המולקולרי של הצמח כדי להפיק ממנו כמה שיותר, ואז פורקים את הלחץ במהירות כדי ל"חלוב" את הרכיבים הטובים של הצמח.

השלב הבא של ביקורנו היה סדנת אוכל בריא (ואפילו טבעוני) בהדרכתו של יגאל קוטין, שבעזרת ירקות שקטף בגינה שלו, ומוצרים אורגנים טבעיים ובריאים, יצר לנו ארוחה שכללה ממרחים, מנה עיקרית פחמימתית ואפילו קינוח מתוק ושוקולדי.

המנה שנחטפה ראשונה ואזלה תוך דקות על ידי המבקרים היתה "גבינת אגוזי קשיו"  שבסך הכל הכילה אחד וחצי כוסות קשיו שהושרו למשך לילה, כף אחת או שתיים של שמרי בירה (או כף מיסו לבן), קורט מלח, כף אחת שמן קוקוס ושלושת רבעי כוס מים. כל הכבודה הזו הונחה בתוך מערבל ונטחנה, ואז כמו גבינה חלבית – הכל הועבר לשק גבינה ונתלה במקום מוצל לבין 12-24 שעות, עד התנקזות כל המים, ואז הועבר לכלי זכוכית לשמירה בקירור. כמובן שאפשר להוסיף דברים שאוהבים כמו שום, מיץ לימון, עגבניות מיובשות, בזיליקום או כל תיבול אחר שאוהבים.

(בתמונה למעלה – יגאל בעבודה)

עוד מנות כייפיות שיגאל הכין היו ממרח שעועית לימה (המכונה גם "בובס") שהאמת שאנחנו אכלנו אותה עוד לפני שלב הטחינה, ישר מהסיר החם, כרוב כבוש ביתי שיגאל הכין (והוא ממליץ רק על מלח אטלנטי או מלח הרים וורוד, שהם אלה שלא עברו עיבוד), שקדים מיובשים ברוטב טריאקי (שהיו די מתקתקים ויכולים להיות יופי של כיבוד לאירועים), איטריות סובה עם אצות ונבטים, סלט ירוק עם תיבול של עוד ירקות טחונים כמו עגבניה, מלפפון, זיתים ועלי תבלין, וקינוח קקאו שהכיל מלבד הקקאו גם פירות כמו תאנים או תמרים, צימוקים, ג'וגי בריס (הלהיט החדש, דומה קצת לחמוציות), אבקת קקאו איכותית, ווניל, וגם קצת תיבול של מלח וצ'ילי חריף, והכל הוכנס לבלנדר ביחד עם חלב שקדים שיגאל הכין על המקום תוך דקות (במקום לקנות מוכן), עוד קצת תיבול של אגבה או מייפל אמיתי, ואחרי הטחינה לקירור, רצוי בפריזר בשביל המהירות. התוצאה היתה מוס שוקולדי מאד, מתוק מאד, ומתאים גם לטבעונים וכמובן לשומרי כשרות שרוצים קינוח אחרי ארוחה בשרית.

(בתמונות למטה ולמעלה  – חלק מהמנות שיגאל הכין)

בסוף ישנה גם חנות עם כל מוצרי "ברא"  כמו למשל –JADE SCREEN שעוזר בהגנה על הגוף מפני מחלות החורף, GAN NAO LING- פורמולה של רפואה סינית שמסייעת לטיפול בתסמיני שפעת שונים, ISATIS – שעוזר בבעיות בגרון כמו נפיחות, כאב וקושי בבליעה, KANG NING WAN שמועיל במקרי וירוס בטן וקלקול קיבה עם הקאות או שלשולים, ועוד מיצויים ופורמולות רבות לפי הצורך.

כל מוצרי "ברא" כשרים בד"צ וניתנים להשגה מלבד בחנות המפעל ביוקנעם, גם ברשתות טבע רבות בכל הארץ.

www.bara.co.il

מומלצי חודש ינואר- מתוק, בריא ומשתלם.

חודש ינואר הביא איתו המון מוצרים כיפיים ואיכותײם למדפים, והבחירה היתה קשה. הקרבתי את גופי ואת גזרתי (האלוהית) וניסיתי , והנה המסקנות שלי למומלצי חודש ינואר.

ראשית כל- איך אפשר בלי משהו מתוק? ליתר דיוק – משהו קטן, מתוק, מהיר, וכייפי, ואם אפשר תוצרת בית, זה הכי טוב, או במילה אחת  – "עוגיה". במקרה שלנו במשמעות כפולה.

מה הכוונה? מעבר ל"עוגיה" במשמעות הדבר הכייפי והטעים הזה, "עוגיה" הוא גם קונדיטורית בוטיק משפחתית ביבנה, שבה תומר וענת שמיר מגשימים את חלומה של ענת עוד מבית הוריה- הכנת עוגיות איכותיות במיוחד ובעיקר משדרות את החום הביתי בצד המקצועיות . התוצאה- מגוון עוגיות רחב כמו  – "עוגיות קרנצ'יות" – שמבוססות על המון דברים בריאים וטובים כמו שקדים, גרעיני חמניה, שומשום, חמוציות, גרעיני דלעת ועוד כל טוב, ללא תוספת קמח. אין לי מושג איך ענת הצליחה לגבש את הבריאות הזו לכדי עוגיה, אבל זה עובד, והתוצאה מצד אחד לא קשה ולא שוברת שיניים כמו שאנו מכירים ב"שומשומיות" למיניהן, ומצד שני מספיק חזקה כדי לא להתפורר.

האמת שקיבלתי את הקופסה הזו בערב, הספקתי לצלם והשארתי על השולחן בסלון. יצאתי לטיול של כמה שעות . כשחזרתי מצאתי רק פירורים. בני הבית הואילו בטובם להשאיר לי עוגיה אחת שלמה לטעימה. (אז העצה של – קנו שתיים והחביאו אחת לעצמכם).

עוד עוגיות בסידרה הן למשל "עוגיות סבא שוקולד" שמכילות המון שוקולד מריר ולבן (ענת משתמשת בשוקולד בלגי איכותי), ויהיו מצויינות למשל במשלוחי המנות של פורים שתיכף מגיע (רמז רמז למי ששולח לי…) ועוגיות מלוחות משומשום עם המון גבינות כמו פרמז'ן, קשקבל וצ'דר שמקבלים חיזוק של גרעיני חמניה, דלעת, שומשום ועוד, ונותנים לנו גם קצת להרגע מהמתוקים.

כל העוגיות הן על בסיס חמאה (ולא סתם המטבח הצרפתי למשל כל כך משוגע על חמאה, כי כל דבר על בסיס חמאה תמיד משתבח בכמה דרגות נוספות) , לא מכילות חומרים משמרים, וכמובן הכל עבודת יד.

העוגיות נמכרות במעדניות , קונדיטוריות ומאפיות ברחבי הארץ כמו ספייס, לגעת באוכל, יוז'י, גולדשטיין ועוד, וגם בחנות המפעל ביבנה (רחוב הירמוך 1, טלפון 052-2579383) והן כשרות חלביות בהשגחת הרבנות של יבנה.

עוד מידע בדף הפייסבוק של "עוגיה" http://on.fb.me/1Eg65eB

ומה יותר טוב עם עוגיות מאשר תה, רצוי תה מחליטות צמחים בריאות?

והחידוש- חברת "סרמוני" שמייצרת תה פרימיום בישראל, מביאה לנו לכבוד חג הטבע האולטימטיבי- הוא ט"ו בשבט, שתי חליטות מיוחדות – חליטת פירות יער, וחליטת לימונית ולואיזה.  

החליטות, שעשויות מעלים שלמים וחלקים גדולים של הצמחים, נמצאות בתוך שקיקים דמויי פירמידה כך שאפשר למצות עד תום את כל הטוב שבהן. ומה הטוב? או – יש הרבה, תתכוננו לרשימה מלאה בריאות –

צמח ההיביסקוס, ביחד עם פרי סמבוק שחור ותמצית פירות יער, מרכיבים את חליטת "פירות יער" וביחד עובדים על מגוון בעיות בריאותיות – חיזוק מערכת החיסון (שזה טוב בעצם לכל אחד, לווא דווקא למי שחולה או שיש לו בעיה), הורדת חום, טיפול בבעיות במערכת העיכול, מניעת זיהומים וברוח התקופה גם מלחמה בשפעת ותופעותיה. (ושמענו לאחרונה שהחיסונים לא ממש עוזרים, אז הרפואה הטבעית והעממית עושה את זה במקומם).

צמחי הלימונית והלואיזה מרכיבים את החליטה בשם זה, וגם הם מונעים בעיות במערכת העיכול, משככים כאבים, מטפלים בנדודי שינה, מקלים על דלקות גרון ושיעול ומכילים גם חומרים שנלחמים בתאים סרטניים.

החלטתי לשלב את שני הדברים, שידכתי את הלימונית והלואיזה לעוגיות המתוקות, ואת פירות היער שהם יותר מתוקים, לעוגיות המלוחות . יצאו יופי של נשנושים חמים וכייפיים לחורף ובכלל.

החליטות הן כשרות פרווה, וניתנות להשגה ברשתות כמו טבע עדן מרקט, ניצת הדובדבן, קסטל מרקט ועוד, וגם דרך האתר (ועוד מידע חשוב) –

www.ceremonietea.co.il

ובפינת ה"משתלם במיוחד" – כולנו אוהבים פסטה, כולנו אוהבים איכות, וכולנו אוהבים שלא צריך לשלם יותר מדי עבור פסטה איכותית ועדיין לשמור על הסטנדרט.

הפתרון הוא של "תומר" – יבואני מזון שמביאים לנו עכשיו את "LA PASTA"

מהי "לה פסטה"? פשוט פסטה איכותית, שפותחה בשיתוף עם חברת מזון איטלקית מובילה, ברמת פרימיום, ומה שהכי נחמד? המחיר זול בכ35% ממחירי פסטות מקבילות בשוק.

כרגע אפשר להשיג בארץ ברשתות השיווק השונות שבעה סוגי פסטה של "לה פסטה" – כולל ספגטי, פרפלה, פוזילי, פנה ועוד, הכל ממאה אחוזי חיטת דורום משובחת. בעתיד יצטרפו גם מוצרי פסטה כמו לזניה וקנלוני, רטבים לפסטה, מוצרי עגבניות וניוקי.

עכשיו, בהיותי בשלנית קטנה מאד, ועצלנית די גדולה, פסטה מככבת אצלי כל פעם שרוצים ארוחה מהירה ומשביעה. גם בני המשפחה האחרים הולכים בעקבותי ומתמחים בכל סוגי הפסטה האפשריים. ניסינו את הפסטה בערב שבת, ביחד עם הרוטב הכי פשוט על עגבניות ובזיליקום. הטעם לא רק שהיה טוב, הבישול הניב פסטה בדיוק בדרגה שאנחנו אוהבים, כמו שאנחנו רגילים, אלא שאף אחד לא יכל להבדיל בינה לבין מותג ידוע ויקר הרבה יותר שאנו קונים מדי פעם.

פתרון מצוין של שמירה על איכות מצד אחד ,ועל תקציב מהצד השני.

הפסטות מעוצבות באריזות בולטות וצבעוניות על מדפי רשתות השיווק כך שלא צריך לחפש הרבה.

וכדי שתבינו כמה זה חסכוני – אריזה בת 400 גרם, עולה 3 (!!!!) – כן, שלושה שקלים בלבד לאריזה, וזה לא הכל כי יהיה גם מבצע קבוע של 4 אריזות בעשרה שקלים (!!!!!), כלומר אריזה בשניים וחצי שקלים, כך שאפשר לארגן ארוחות למשפחה לפחות ליומיים שלושה במחיר של פחות ממנת פלאפל אחת !.

הכשרות היא של חתם סופר בבני ברק וכאמור ניתן להשיג את המוצרים ברשתות השיווק.

 

לה בלה איטליה די ג'אקומו.

יעקב פיאלקוב, הוא ג'אקומו ויולה, מוכר יותר כ"ג'אקומו – מעצמת ידע קולינרי על איטליה". מי שרוצה לדעת משהו על הקולינריה באיטליה לא צריך שום דבר מלבד לפנות לג'אקומו – הכל כבר שם.

וכדי שהידע הזה יעבור הלאה, ג'אקומו מוביל זה שנים רבות סדנאות אוכל איטלקי על כל גווניו, לקבוצות, זוגות, בביתו – במטבח מאובזר, או בבתים אחרים , ותוך כדי הלימוד והעשייה, גם לומדים טיפים על בישול בכלל, ועל החיים.

ג'אקומו שרכש את הידע שלו בהשתלמויות בישול איטלקי ברומא ופירנצה, וגם מ"מאמות" איטלקיות אמיתיות בכל רחבי ארץ המגף, עבד במסעדה ברומא והיה הבעלים של מסעדה שהיתה גם מעדניה ומפעל פסטה בישראל בשם "ג'אקומו". במקביל גם כתב שלושה ספרי בישול (איטלקי כמובן) וספר הדרכה על הכנת גבינות.

הסדנאות והקורסים כוללים גם קורס מקיף להכנת גבינות ביתיות, ועל כך בהמשך.

מעבר לקורסים ג'אקומו עורך סעודות לקבוצות עד 40 איש בביתם או בלוקיישן שיבחרו, ומספק גם שירותי קייטרינג עד 100 איש.

עד כאן המידע, עכשיו – איפה האוכל?

אז הנה הוא –

התכנסנו בביתו לסדנה שנשאה את הכותרת "המיטב של  איטליה".

קיבלנו דפי מתכונים, והסירים החלו לשקשק.

היינו שש בלוגריות מורעבות, שכוסות היין שנמזגו לנו רק פתחו לנו את התאבון, ולכן ג'אקומו פתח מיד במתכון הראשון, שהוא מהיר וירגיע לנו את הרעב  – ברוסקטה עם עגבניות, שום ושמן זית. כאן גם קיבלנו הסבר על משמעות השם "ברוסקטה" – "לחם חרוך"  ושאם מניחים על הברוסקטה כל דבר אחר מלבד עגבניות, שום ושמן זית, זה הופך כבר להיות "קרוסטיני".

ג'אקומו חילק משימות – אחת לשה את הבצק, אחת חתכה ירקות והשלישית (נחשו מי) צילמה את כל העסק.. סדנה פעילה שבה גם עובדים, לא רק צופים.

(בתמונות למעלה ולמטה- ההכנות).

מנות ירקות הוכנו במקביל, חלק נאפים, חלק נצלים, חלק בשלבי חיתוך וכך הלאה כך שעד מהירה הונחו צלחות על השולחן –

גזר בדבש ושום שקיבל מחיאות כפיים סוערות והיה הכי פשוט שיכול להיות – ג'אקומו טיגן שום, הוסיף לו רצועות גזר, וטיגן עד שהתרכך, הוסיף סוכר, דבש, מלח, צ'ילי ואורגנו, בחש עוד קצת והופ – יש מנה כייפית. (מתכונים מדוייקים ניתן למצוא באתר של ג'אקומו – http://www.giacommo.net/index.htm.)

(בתמונה למעלה – ג'אקומו בעבודה).

מנת הירק הבאה היתה "שומר בשמן זית ולימון" – כשהלימון מנטרל את הטעם ה"אניסי" ומשאיר ירק רך במיוחד.

בנתיים בשביל שיהיה מה לאכול עם הירקות, הוכנסה לתנור פוקצ'ה שקיבלה זרזיפי שמן זית ועלי רוזמרין.

פרוסות חצילים קלויות הפכו להיות "חציל במילוי גבינת מוצרלה ופרמזן" (שאגב, הגבינות מעשה ידי ג'אקומו להתפאר) ונכנסו לשיזוף בתנור, מנת פתיחה לא רק טעימה אלא גם יפיפיה.

(בתמונות למעלה ולמטה – המנות המוכנות)

אישית, המנה הפיבוריטית שלי היתה "כרובית מטוגנת ברוטב שמנת וחרדל" שג'אקומו הרשה לי לפנק את קוראי במתכון המדויק- מכינים בלילה מכוס אחת קמח לבן, חצי שקית אבקת אפייה, קצת מים (תלוי לפי מידת הסמיכות של הבלילה, שלא תהיה נוזלית). טובלים בה פרחי כרובית מפורקת (כרובית בינונית), ממש כמו סוג של ירק בטמפורה. מטגנים בשמן עמוק עד שהציפוי משחים ומניחים על נייר סופג . במקביל מרתיחים מיכל אחד של שמנת מתוקה, וכשהיא רותחת מוסיפים כף חרדל ומערבבים. מסדרים את הכרובית על צלחת הגשה, שופכים למעלה את הרוטב ו.. בתאבון!

הפוקצ'ה יצאה בנתיים מהתנור, שזופה ומריחה מרוזמרין, והצטרפה לעוד מנות שהונחו על השולחן כמו – "קפונטה חצילים" – מנה חורפית עשירה של חצילים מטוגנים ואחר כך מבושלים עם בצלים, שום, עגבניות, זיתים , סלרי ובתוספת צלפים וצנוברים, ותיבול שכולל גם סוכר חום, ויש מנה צמחונית (למעשה אפילו טבעונית) שמחממת וממלאת יופי בליל חורף גשום, ולא רק.

(בתמונה למעלה – הפסטות היפיפיות תוצרת בית של ג'אקומו)

הגיע שלב הפסטה. ג'אקומו שלף מכונת פסטה והדגים איך עושים בצק פסטה, ואיך מפעילים את המכונה ומוציאים ממנה את כל האוצרות – ספגטי, רביולי, אטריות "פפיון" ועוד. מה שאהבתי במיוחד זה את השילוב שג'אקומו עשה כשהוא הניח על הבצק עלי בזיליקום ואז העביר יחד במכונה, ויצר ספגטי בזיליקום מאוחד.

במקביל הוכן גם בצק ללזניה והפסטות יצאו לדרך.

שתי מנות הפסטה שהוכנו היו –

"פטוצ'יני ברוטב פלפלים ושמנת" – עם פסטות משני צבעים – כמובן תוצרת בית טריה, פלפלים צבעוניים קלויים וברור שתהיה שם גם שמנת, נכון?

הלזניה היתה "סיציליאנית" וכללה שכבות של פסטה, רוטב עגבניות, בזיליקום, מוצרלה והמון פרמז'ן, מהסוג שנמתח ונמתח ….  בגלל שהפסטה היתה טריה ולא יבשה (ובלזניה משתמשים הרבה פעמים בדפי לזניה מוכנים שלא צריך לאפות והם תמיד יוצאים יותר קשים), הלזניה היתה יותר נימוחה ורכה.

(בתמונה למעלה- גבינות שג'אקומו מייצר ומשלב במנות הסדנה, וגם מלמד להכין לבד).

הקינוח הנבחר (ג'אקומו שאל מה בא לנו – קנלוני או פנקוטה) היה פנקוטה שנבחרה רוב קולות. מנה שמזכירה קצת "פלאן" במראה, אבל לא דומה בטעם (בפלאן יש המון ביצים, כאן אין בכלל). כל הסיפור היה קרם קרמל שג'אקומו מכין לבד (באתר אפשר למצוא את המתכון), שנמזג בתחתיות של קעריות, שמנת שהורתחה ביחד עם ג'לטין וסוכר ווניל ונמזגה בעדינות על הקרמל, וקירור. כשהקעריות נהפכו על הצלחות, הן גלשו ומעליהן גלש הקרמל שכיסה אותן והמתיק אותן בעדינות סוכרית. גם כל מי שטענה שהיא מפוצצת מכל הפסטות והירקות והפוקצ'ה, איכשהו מצאה מקום גם למנה הזו.

הסדנאות מתקיימות כבר כ14 שנים, כשג'אקומו מקפיד כל שנה לנסוע לפחות פעמיים לאיטליה כדי להתעדכן בחידושים הקולינריים האחרונים והן מיועדות לא רק למבינים בבישול אלא גם לכאלה שביצה קשה היא אתגר עבורם.

כמו שהזכרתי בהתחלה, סדנאות הגבינות הן שוס אמיתי, וצוברות פופולאריות במהירות רבה – גם לומדים, גם טועמים וגם יכולים לעשות בבית.

מי שממש לא רוצה להתאמץ, ג'אקומו גם מספק אוכל מוכן, אירועים פרטיים, ארוחות רומנטיות (כי ביננו, האוכל האיטלקי הוא הכי רומנטי), מסיבות יום הולדת, מסיבות רווקות ועוד.

הפרטים על סדנאות הגבינה , וכל מה שצריך כדי להכין גבינות בבית – כאן – http://www.gvina-cheese.com/index.htm

 

שופרסל – חורף בטעמים

הסלסילה של אמצע ינואר 2015, בשיא הגשם והחורף, הכילה שלושה בקבוקי "מים בטעמים" – אפרסק, תפוחים וענבים, ושלוש שקיות עוגיות  – עם שמנת, מחיטה מלאה, ומצופה בגרגירי סוכר.

חשבתי לי, סתם לשתות מים בטעמים זה נחמד, אבל מה עוד אפשר לעשות מהם?

אז מצאתי שני דברים ממש נחמדים.

הראשון – יותר לקיץ – הקפאתי קוביות קרח שעשויות מהמים בטעמי האפרסק והענבים, וקיבלתי אקסטרה טעם לקוקטיילים שונים (בעיקר בלוויית חברתם הטובה והקפואה- הוודקה). בצורה כזו המשקה לא נעשה סתם דליל כשהקוביות נמסות אלא ממשיך להיות טעים.

השני – חורפי יותר, ולשם ניכסתי את טעם התפוחים- ופשוט הכנתי תה קינמון, ובמקום להשתמש במים רותחים רגילים, הרתחתי את המים בטעם תפוחים, וקיבלתי תוספת טעם לתה. יותר מכך, אני חושבת על זה עכשיו , ניתן להשתמש במים בטעם תפוחים במקום מים רגילים, בהרבה מתכונים – מסנגריה ועד לפתן פירות למשל, כשצריך לבשל פירות במים כדי לרכך אותם מההתחלה.

העוגיות אגב, הולכות הכי טוב עם התה ממקודם, כי הן לא שתלטניות. אישית הבחירה שלי היא זו עם גרגרי הסוכר, כי אני מתה על המרקם הזה על הלשון.

שני המוצרים – כשר פרווה.

רטבי טחינה של "אחלה" – אחרית דבר.

החבילה המוזהבת עטופת הסרט האדום, הכילה הפתעות מרתקות – שלושה רטבי טחינה של "אחלה" – עשבי תיבול, עגבניות ופלפלים ושום ולימון. ביחד איתם קיבלתי שתי כפות קישוט של "ארקוסטיל" לעיטור צלחות מקצועי.

האתגר היה מה לעשות עם הרטבים כדי שיצא הכי טעים (וכמובן גם הכי יפה). אז אני לא שפית, למעשה רחוקה מכך, ואני גם לא אומנית (גם פה יש מרחק גדול) אבל בסוף הצלחתי להוציא תחת ידי צלחת יפה (נסיון ראשון לא רע)  וגם טעימה.

כשהסתכלתי על הרטבים הבנתי שהם בעיקר יעזרו לי לשפר, לשדרג ולגוון מנות שאני כבר מכירה ומכינה פחות או יותר כל פעם אותו דבר.

היות ויש לי צמחוני בבית, כל מה שקשור לבשר די ירד מהפרק ,ונשארנו עם אוכל בנות קלאסי – מאפינס פטריות, וסלט קוסקוס.

וזה מה שעשיתי.

לקחתי את המתכון הסטנדרטי שלי לפשטידת פטריות (שהיא גם פרווה, כך שמתאימה גם לארוחות בשריות למי ששומר על כשרות )- שכולל טיגון שתי קופסאות שימורים של פטריות (או פטריות טריות, אני פשוט השתמשתי במה שיש לי בבית), בצל (הוספתי גם חתיכות כרישה) ובזמן שהם מטגנים ערבבתי 2 ביצים, 3 כפות שמן, כוס קמח תופח (אם אין אפשר לערבב כפית אבקת אפייה לכל כוס קמח), בערך שתי כפות רוטב "טחינה עשבי תיבול" של "אחלה" שמחליפים את אבקת המרק שבמתכון המקורי, והאמת, שזה גם הרבה יותר בריא, ותיבול – מה שרוצים.

(למעלה- המצרכים למאפינס)

הוספתי את הפטריות והבצל המטוגנים וערבבתי הכל . שפכתי לתבניות מאפינס משומנות ואפיתי כעשרים דקות בתנור שחומם מראש לכ200 מעלות. יצא לי קצת חיוור אבל טעים, ואני מניחה שאפשר למרוח בעוד שמן למעלה או ביצה כדי לקבל קצת צבע שחום.

בזמן שהמאפינס היו בתנור, בישלתי קוסקוס לפי ההוראות שעל השקית, וקצצתי דקיק עלים כמו פטרוזיליה וכוסברה, חסה (שמרתי כמה עלים מלב החסה בשביל קישוט), צנונית, ומעט פלחי לימון שקצצתי ממש קטן, שנותנים טאצ' חמצמץ בלי להשתלט. תיבלתי ברוטב ה"שום לימון" וערבבתי.

(למעלה- המצרכים לסלט הקוסקוס)

בנתיים המאפינס שלי יצאו מהתנור, התקררו ויצאו בשלום מהתבניות.

התחלתי לחשוב על העיצוב. אחרי תירגול של שתי דקות כבר הבנתי איך עובדות הכפות והתחלתי ביצירה.

סלט הקוסקוס היה הקרקע שלי, עם אניצי דשא (הירוקים). ציירתי גבעולים בעזרת רוטב העגבניות והפלפלים, הוספתי עלים עשויים מעלי חסה קטנים , הצבתי את המאפינס כפרחים, ובסוף גם הוספתי חתימה שלי למעלה על ידי עירבוב רוטב הטחינה עם טיפה קטשופ בשביל הצבע. (ומזל שבחרתי בגירסת ה"שוש" ולא בגרסת ה"שושנה אלישבע חזן גרינברג".

בעזרת סרטון ההדרכה של "ארקוסטיל" אני מתכוונת ללמוד עוד עיצובים יפים וקלים (יש שם אפילו ילדים שמצליחים).

את הרטבים ניתן להוסיף להרבה דברים אחרים – רוטב "שום לימון" מצויין בין השאר לסלט ירוק, לסלט קיסר בתוספת אנשובי, לסלט עוף או סלמון עם ירוקים, כרוטב לדגים בתנור, וכממרח לסנדוויצים, רוטב עשבי התיבול מצוין לסלט ישראלי, סלט ניסואז, סלט טונה, טעם נוסף לאורז לבן משעמם, בתוך הבלילה של הקבב (סוד!!!), כמרינדה לעוף ועוד. רוטב העגבניות והפלפלים מצוין לשקשוקה, מטבל למסיבות, תחליף לקטשופ על צ'יפסים או כל אוכל אחר שהילדים אוהבים לשפוך עליו רוטב, מילוי לרביולי, לבישול קציצות עוף, ולבישול אורז.

#אחלהרטביטחינה

 

 

 

יותר טוב "שופרסל" (כאילו שלא ידענו).

 

ב23 לדצמבר פורסמה השוואה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" שבה קבוצת נסיינים של מבוגרים וילדים טעמו מוצרים שונים, ואת המוצרים המקבילים ממותג "שופרסל" – ו"שופרסל ניצחה בגדול" – כשהמון מהמוצרים (למעשה, למעט אחד) זכו ביתרון או בתיקו עם מוצרים מתחרים, ממותגים ויקרים הרבה יותר.

החבילה שקיבלנו החודש הכילה איפה, בדיוק את המוצרים הזוכים –

פתי-בר שופרסל 500 גרם ,דגני בוקר כדורי שוקולד 500 גרם ,עוגות מאפין שיש שופרסל 400 גרם ,קפה נמס שופרסל 200 גרם ,שוקולד חלב שברי אגוז שופרסל 100 גרם  (לא השגתי ובסניף הסכימו להחליף לי לשוקולד אחר מאותה סידרה), ואבקת שוקו שופרסל 500 גרם

המוצרים (שאת רובם אני גם ככה קונה, בעיקר ה"פתי בר" שכבר מזמן הוכרז כיותר טעים מאשר המתחרה המוכר כי הוא יותר רך ויותר מתוק) נפרשו על השולחן וחולקו לקבוצות לפי מה שהולך לצאת מהם.

החלוקה היתה כזו – הפתי בר (יחד עם קוקוס של "שופרסל" שאני תמיד משתמשת) הופך להיות כדורי שוקולד קלאסיים.

חיפשתי באינטרנט מתכונים ל"כדורי שוקולד" וקיבלתי כל מני גרסאות מפונפנות עם שוקולד יוקרתי, עם כל מני תוספות אלכוהוליות ומה לא. החלטתי שהכי טוב זה טעמי הילדות, מה שהיינו עושים כילדים, כולל הבלגאן במטבח והפטיש כמובן, והשינוי היחיד שעשיתי היה החלפת המרגרינה של פעם בחמאה של היום (בני הבית לחצו, מה לעשות…).

אז אחרי הקקאו, הסוכר, החמאה, הבסקוויטים שרוסקו באלימות מסוימת , תמצית ווניל, וחלב, והכל מגולגל בקוקוס כמו של פעם.

(למעלה- האלימות. .למטה – שכרה)

השוקולית והשוקולד ביחד עם קמח של "שופרסל" , סוכר של "שופרסל" ותבניות חד פעמיות כמובן של "שופרסל" , הופכים להיות עוגת יום הולדת צבעונית . המתכון הוא של עוגת שוקולד בחושה פשוטה, שאפשר למצוא ברשת בווריאציות שונות, רק שבמקום קקאו שמתי את השוקולית ובהתאם הפחתתי את כמות הסוכר. הקישוט היה שוקולד שהומס בתוך שמנת מתוקה, וכמובן סוכריות צבעוניות לשם החגיגיות.

(למעלה- המצרכים לעוגה. למטה- מה יצא פלוס השוקולית ששכחתי לצלם בתמונת ה"מצרכים").

(עוד יותר למטה- מה עלה בגורלה של העוגה בערב הסלסה).

IMG_0923

שתי המנות הללו הוכנו ונטרפו ביום חמישי, במסיבת יום ההולדת המוקדמת שלי בסלסה.

הקפה והעוגה שימשו כארוחת בוקר כייפית של שבת (האמת, בשבילו הקפה, בשבילי השוקולית), והדגנים יתחלקו בין הילד (עם חלב רגיל) והבן זוג (עם חלב סויה).

בסך הכל, יש המון מוצרים תחת המותג של "שופרסל" ולעיתים אנו מוצאים את עצמנו בעגלה מלאה במוצרי המותג, לכל המוצרים שאנו זקוקים להם ליומיום (ולשמחות).

ומי שרוצה לראות את ריקוד יום ההולדת החגיגי, שילחץ כאן ויגביר את המוסיקה!!

שופרסל אמריקה.

אז הפעם החבילה משופרסל כללה מוצרי בסיס – שמן חמניות, שמן תירס, קמח לבן, ריבת תות שדה וחמאת בוטנים.

הקרבה לחג החנוכה כיוונה ישירות לסופגניות . מבחינתי זה היה צפוי מדי, וגם לא רציתי להגזים בסופגניות שכבר זללתי (ועוד לא הגענו אפילו לנר הרביעי..) אז ניסיתי לחשוב על דברים אחרים.

כאן בא לעזרתי המלך. איזה מלך? זה שבשמיני לינואר, ממש עוד מעט יהיה לו יום הולדת – אלוויס פרסלי. אחד הדברים שאלוויס אהב הכי הרבה היה סמל אמריקאי- כריך שהכיל חמאת בוטנים, בננות ובייקון, מטוגנים בחמאה. אז החלטתי שזה הכיוון שלי. על הבייקון וויתרתי כי המטבח שלי בבית כשר ונשארתי עם פרוסות (היה לי רק לחם קל  אבל זה לא הפריע…) שמרחתי בחמאת בוטנים, פיזרתי בננות, חיממתי שמן (בחרתי את זה של החמניות פשוט כי הוא היה הראשון שהיה לידי) והוספתי חתיכת חמאה בשביל הטעם (אי אפשר לטגן רק עם החמאה כי היא נשרפת מהר מאד. לחצתי את הכריך על המחבת לכמה שניות, הפכתי, ויש מעדן חם, מתוק, קצת מלוח מהבוטנים, שילוב שמסביר למה אלוויס שקל 150 קילו בסוף חייו.

(למעלה ולמטה- ההכנות)

ומה יצא?

(אגב, במחשבה נוספת, אפשר בהחלט לזרות למעלה אבקת סוכר למשל…)

אם כבר אמריקה, החלטתי לנסות גם שילוב אמריקאי קלאסי – כריך חמאת בוטנים וריבה. הפעם בלי טיגונים, רק לעשות את הכריך. אמריקאים מתים על זה, לי זה בהתחלה היה מוזר קצת אבל יש לזה הגיון, ובסופו של דבר גם הפרוסה הזו נטרפה.

(למעלה- בשלב ההכנה, שכבת הריבה על שכבת חמאת הבוטנים, למטה- הכריך המוכן).

אז למעשה השתמשתי בכל המצרכים למעט הקמח, שהוא מוצר שתמיד נמצא בשימוש אצלנו, כי הוא איכותי בדיוק כמו כל החברות האחרות שיש בשוק, רק במחיר נוח יותר. הקמח ינוצל בימי האפייה הבאים.

בכלל, לגבי מוצרי הבסיס – קמח, שמן, סוכר , ואפילו ביצים (ראיתי בסופר שיש של "שופרסל") – אין שום סיבה לשלם יותר, המוצר זהה.

ו… יומולדת שמח אלוויס!

"לחץ לי שוקולד".

את ממרח "השחר" הוותיק והאהוב, אין צורך להציג. אין מי שלא גדל עליו, אין מי שלא ליקק אותו, וגם כמבוגרים אנו לעיתים נוטשים את כל הקינואות למיניהן, כדי להתענג על טעם של ילדות. (ותשאלו את אייל גולן על זה…). הבעיה היתה רק שכשילדים (וגם מבוגרים) רוצים להכין לעצמם פרוסה, צריך להתחיל ללכלך סכין, וכשאתה ילד, זה נגמר בדרך כלל בשיפוץ המטבח.

חברת "השחר העולה" חשבה על זה ומרעננת את ליין המוצרים שלה במהדורה מוגבלת של "שוקולד למריחה השחר העולה" בשפופרת. רק לוחצים (ולא צריך להפעיל כוח, גם ילד יכול בקלות) וזרם בדיוק בגודל הנכון יוצא מתוך השפופרת. אין לי מושג איך חישבו את גודל הפיה שממנה יוצא השוקולד, אבל הזרם דק מספיק כדי לא להציף בלחיצה אחת ועדיין עבה מספיק כדי שנוכל להכין את הפרוסה בזמן מהיר. אין לכלוך, אין כלים, הכל נקי.

יתרון נוסף הוא שבגלל שזה זרם אחיד, ניתן עכשיו לקשט עם "שוקולד השחר" עוגות, עוגיות וכל מה שרוצים, לכתוב הקדשות, לצייר ציורים ועוד, הכל בנקיון ובנוחות.

כפי שאפשר לראות בתמונה, אני ניצלתי את השפופרת לשני שימושים – האחד, להכין פרוסה (הוספתי בננות לתוספת טעם) והשניה.. טוב , זה לטעמי הסיכון שבמוצר- כי הפיתוי גדול לעשות מה שעשיתי, ולחסל את כל הטוב הזה בעצמי…

השפופרת מצטרפת לשאר המוצרים של "השחר העולה" – ממרח "השחר העולה חלבי" (השפופרת היא פרווה), ממרח אגוזים, ממרח נוגט אגוזים, ממרח שמשלב את שניהם – האגוזים והנוגט ביחד, מוצרים בכשרות מהודרת, וגם מוצרים לבישול ואפיה כמו קקאו, נוגט וצימקאו.

השפופרת מכילה כמות של 330 גרם.

מפעל "השחר העולה" קיים מאז 1948, והוא הוקם על ידי האחים וידברג, ונקרא על שם החלק היפה ביותר של היום. בתחילה הם ייצרו ממתקים, וופלים, ריבות, טחינה וחלבה, אבל אז עלו על הנוסחה הסודית שהפכה את ממרחי "השחר העולה"  למוצר פופולארי שנמכר כבר שלושה דורות בארץ (ולא חסרים ישראלים שחיים בחו"ל ומבקשים שישלחו להם כמה יחידות , כדי שירגישו טעם של בית).

כשר בהשגחת הרבנות הראשית חיפה (וכאמור, יש גם מוצרים בהכשרים מחמירים ומהודרים יותר) ונמכר בכל רשתות השיווק.

Barbary – הכי טבעי לי.

בדרך כלל כשאני מסקרת מוצר, אני אוהבת לספר מה יש בו. במקרה של החטיפים הטבעיים של "ברברי" אני מעדיפה להתמקד במה שאין.

אז מה אין לנו שם? אין שום דבר מלאכותי, אין גלוטן, אין צבעי מאכל וחומרים משמרים, אין מרכיבי חלב או בשר (ולכן גם פרווה עבור שומרי הכשרות, וגם טבעוני עבור הנמנעים מכל מוצרים מן החי).

מה יש לנו שם? מדובר בארבעה מארזים של חטיפי תמרים, שזיפים, קשיו ואגוזי מלך שכוללים מעל 70% אגוזים ופירות  וזה בעצם מה שיש בהם – רק את כל הטוב של הטבע.

קיבלתי להתנסות את ארבעת הטעמים השונים – חטיף תמרים – שכולל אגוזי מלך ושומשום מלא, חטיף שזיפים עם אוכמניות וקוקוס (ממש טעם של עוגיה צ'ואית כזו), חטיף קשיו שהולך לכיוון האגוזי יותר ומכיל אגוזי מלך, חמוציות וסילאן, וחטיף אגוזי מלך שכולל גם שקדים , צימוקים ודבש (והוא היחיד שלא מתאים לטבעונים שמתנזרים מדבש).

קשה לי להחליט מה ההעדפה שלי, כי לכל אחד כיוון אחר, אבל אם אני צריכה לבחור אחד, העדפתי את זה עם האוכמניות והקוקוס שאפילו הזכיר לי קצת משקה טרופי באיזה אי פורח (ומלון חמישה כוכבים כמובן..).

הסידרה, המכונה "fruit & nuts" הזכירה לי את יועצת הבריאות המהוללת דוקטור ג'יליאן מקית' שכיכבה בערוצי הבריאות והלייפסטייל לאחר שסייעה לאנשים בעלי משקל עודף ובריאות רעועה, להפוך לבריאים, בעלי חיוניות ומרץ. הסוד שלה היה המון, אבל המון אגוזים ופירות.

החטיפים של הסידרה חוסכים לנו להתחיל לקנות את כל המרכיבים בתפזורת, ולהתאים טעמים, מאחר ונבחרו שילובים שעברו מבחנים של טעם ומרקם נכונים.

החטיפים יציבים ולא מתפרקים בידיים, כך שאפשר לאכול בלי להתמלא בפירורים. הגודל אופטימלי ומתאים לנשנוש כשרוצים משהו טעים, מתוק, כשארוחת הערב רחוקה אבל לא רחוקה מספיק ורוצים לסתום את הרעב בנתיים, ובעיקר- וזה יתרון גדול שאני גיליתי על עצמי – כשמשהו מתבשל במטבח, ונורא רוצים לנשנש מהפרודוקטים או ללקק קערות (ובלי לשים לב, להתמלא בכל מני קלוריות מיותרות שאנחנו נוטים לשכוח לחשב), עדיף להחזיק ביד אחת חטיף אקסטרה טבעי ובריא, וביד השניה להקציף או לבחוש, וכך מונעים את הפיתויים וגם מוסיפים לבריאות.

אני לא אתחיל לספור כאן את היתרונות הבריאותיים הרבים של האגוזים והפירות, כולנו יודעים על נוגדי החימצון, הוויטמינים והמינרלים, חומצות השומן הבלתי רוויות, הסיבים התזונתיים ועוד, והכי כיף – כל הטוב, כל מה שגוף האדם זקוק לו, באריזה נוחה אחת.

החטיפים נמכרים בבודד או במארזים של ארבע ,כמובן לא דורשים מקרר כך שיכולים להיות במכונית או בתיק לכל מקרה של רעב טורדני ומתיקותן קורצת גם לילדים (מעל גיל 5!!).

Barbary הוא מתוצרת חברת "טבעית מוצרים מן הטבע" שמתמחה בחטפי בריאות כבר 13 שנים והמפעל עומד בכל התקנים והנהלים לאיכות ובטיחות מזון.

כשר פרווה בד"צ, להשיג ברשתות השיווק.