מי שמטייל בברזיל למשל, בשכונות העוני, רואה המון, אבל המון צעירות בהריון. ילדות כמעט. והתופעה הזו חוזרת בכל מקום שבו המצב הכלכלי נמוך. ככל שיש פחות כסף, כך יש יותר הריונות ויותר ילדים שנולדו לאמהות שלא ממש רצו בהם או יכולות לטפל בהם. ולמה? כי הנגישות לסיום ההריון קשה יותר. בעיקר כלכלית. (וכמובן גם לאמצעי מניעה שהיו מונעים את המצב הזה מההתחלה).

כשילדה בת 14 מקיימת יחסי מין, ולא רק בשכונות העוני בברזיל אלא גם בישראל של 2014, נוצר הרבה פעמים נתק בין הגוף המפותח לבין שיקול הדעת שעדיין שייך לילדה ולא לאישה בוגרת.

ולא רק ילדות – גם נשים לעיתים לא חושבות (וכמובן בן הזוג שאיתן, שיש לו מחצית מהאחריות על ההריון) או בטוחות שאלה "ימים בטוחים" או "לא נורא אם שכחתי גלולה" או שסומכות על בן הזוג שידע "להזהר", שלא לדבר על סטוצים או סקס חטוף עם מעורבות גדולה של אלכוהול ואורות מנצנצים של מועדון…

התוצאה היא אותה תוצאה- הריון.

הריון שמביא איתו ילד, שמביא השפעה ענקית על חיי האישה או הנערה – בין אם היא רווקה וצריכה להסתדר בעצמה עם התינוק (והרבה פעמים האבא נעלם או מתחמק), בין אם היא עדיין תלמידת בית ספר שכל העתיד האקדמי שלה יכול לההרס כי היא תצטרך לנשור מהלימודים כדי לטפל בתינוק שנולד לה מוקדם מדי וכך גם אפשרויות הפרנסה העתידית שלה ייפגעו, ובין אם היא אישה נשואה שכבר יש לה ילדים והיא לא מסוגלת להתמודד עם עוד ילד מבחינה כלכלית, נפשית או פיזית.

(צילום ארכיון)

במדינת ישראל המצב לגבי האחרונות הוא הכי גרוע כי אישה נשואה גם לא תקבל אישור מהוועדה (שהיא ביזוי של נשים ושל המדינה ביחד) והיא תאלץ לשקר ולהגיד שההריון ממאהב, גם אם הוא מהבעל החוקי, רק כדי שיאשרו לה הפלה, ובכך היא מסתכנת בנזק עתידי במקרה של גירושין.

גם כשהוועדה מאשרת, זה עדיין כרוך באלפי שקלים (או יותר אם מדובר ברופא פרטי) וגם ההליך מאד לא נעים בלשון המעטה.

מכל זה אפשר להסיק שהדרך הטובה ביותר למנוע את כל הסבל הזה הוא "גלולת היום שאחרי" שעוזרת לסיים הריון לפני שהתחיל ובכך מונעת את כל הבעיות .

עד היום הכרנו את "פוסטינור" מבית "תרימה", שעולה 100 שקלים לכדור. עכשיו הגיעה שחקנית לשוק – ששוברת את הכללים ומנגישה את הגלולה לכל אישה שצריכה אותה, במחיר של 55 שקלים בלבד. הגלולה – "נורלבו" מבית כצ"ט – זהה בדיוק לפוסטינור, גם היא נמכרת כתרופה ללא מרשם רופא, וכאמור- במחצית מהמחיר, כך שמי שגם ככה מבוהלת מהריון לא רצוי, לא תצטרך לגייס סכום גבוה שלא תמיד בהשג ידה, ותוכל לסיים את הכל בדיסקרטיות ובמינימום סבל. למעשה, הגלולה לא חדשה, היא וותיקה ונמכרת תקופה ארוכה במעל חמישים מדינות אחרי שעברה את כל תקנות הבטיחות כמובן והחידוש הוא כאמור המחיר הנוח והנגיש.

לא מדובר במותרות, גלולת ה"יום שאחרי" היא לא פינוק או בילוי, היא צורך חירום שמונע כאב גדול, פיזי ונפשי בעתיד , ובמחיר נמוך יותר, נשים יוכלו לשלוט על גורלן וגופן ולא ייאלצו לשאת הריון וגידול ילד (או מסירתו לאימוץ שזה הליך כואב ומייסר לא פחות), לא יצטרכו לחוות את הבושה שבהריון כזה, לא יצטרכו ללכת לוועדות משפילות (או להאלץ לשקר להן) ולא יצטרכו לקבור את עתידן בין חיתולים צואים.

נערות, חיילות, סטודנטיות, נשים נשואות, לכולן יהיה קל יותר מהיום לצאת מצרה שלא התכוונו להכנס אליה, אם בתמימות ואם בתאונה (כי גם קונדומים נקרעים לפעמים…). (וכן, מיועד גם לנשים שחיות בחברות סגורות וקשוחות שבהם הגברים או אנשי הדת שולטים במיניות ובילודה, וכך הן יכולות להמנע מהריון לא רצוי שנכפה עליהן).

ולמי שחוששים ל"תומתו של הנוער" – מחקרים הוכיחו כי זמינות של אמצעי מניעה ושל כדורי "היום שאחרי" לא גרמו לפעילות מינית מוגברת, או אי שימוש באמצעי מניעה. גלולת "היום שאחרי" היא אמצעי חירום וכך היא נתפסת.

להשיג ברשתות הפארם ובתי המרקחת.

נורלבו – זכות האישה על גופה!

כששני ההורים עובדים, לאף אחד אין כוח להתחיל לבשל. מצד שני, כשיש ילדים בבית, צריך משהו קצת יותר מאשר ספגטי ברוטב מצנצנת.

במשך שנים רבות עבדה פרידה רז כבשלנית בבתיהם של אנשים שרצו אוכל ביתי טעים, אבל לא היה להם כוח או זמן להשקיע. פרידה, אוטודידקטית בבישול, התמחתה בבישולים לפי טעמים שונים והעדפות שונות והחליטה שהגיע הזמן להגשים חלום ישן ולהפוך את הידע בבישול לנחלת הכלל – באמצעות סדנאות שהיא מעבירה בשוהם.

כשהגעתי לסדנת "קטניות, ירקות ותבשילים" גיליתי כמה דברים. ראשית – שהרעיון הוא שמה שלומדים בסדנה ניתן לעשות בדיוק בבית. לשם כך אין בסדנה תנורים מקצועיים או מערבלי ענק שעולים הון , אלא יש את מה שיש לכולנו בבית – תנור ביתי, סכינים לא מותגיות וכך הלאה, כך שרואים בדיוק מה אפשר לעשות עם הציוד. מעבר לזה, יש אנשים שאוהבים להשתתף בבישולים ויש כאלה שמעדיפים רק לצפות, והכל הולך- אפשר להתנדב להשתתף, אפשר לשבת ולצפות, לא מחייבים אף אחד. גם המצרכים הם מצרכים נפוצים שאמורים להיות בכל בית, והמשתתף לא נשלח לקנות "פטריה נדירה שיש רק בחנות אחת בצפון רמת הגולן" למען המתכון. מכיוון שפרידה עבדה בבתים של אנשים עסוקים, המתכונים נועדו לאנשים כאלה בדיוק, והם קצרים, כך שבשעתיים בערך שהיינו בהכנות, הורכב משתה שלם עם המון מנות, טעמים, מרקמים וסוגי עשייה. לכל אורך ההכנות והבישולים קיבלנו המון המון טיפים, חלקם דברים שבכלל לא היינו חושבים עליהם. הידעתם למשל שכשמכינים אורז לא צריך לספור יחס של כוס וחצי מים לכוס אורז? מספיק לשים את האורז בסיר ולכסות אותו במים ואז להוסיף מים עד גובה של סנטימטר נוסף וזהו, בלי מדידות ובלי מתמטיקה (כי כמה זה אחד וחצי כפול כוס ורבע אורז למשל?)

עוד לפני שהתחלנו עם הבישולים התכבדנו כולנו במרק ביתי חם (שגם ביקשנו וקיבלנו את המתכון) , כי החוויה היא חווית אירוח ביתי, וגם כי נעשים רעבים במשך הסדנה ולא כדאי לנשנש ולגמור את הפרודוקטים…

כוסות יין נמזגו (כי השפים בטלוויזיה תמיד שותים יין עם הבישול) והופ להכנות.

פרידה הראתה לנו איך אפשר לתכנן את המנות והכנתן כך שבזמן שאחת בתנור, ואחת על האש, אפשר בנתיים להכין משהו נוסף כך שהכל יהיה מוכן במקביל (וכאן טיפ נוסף – אם מכינים משהו, נניח קוביות ירק, אפשר להכין כמות קצת יותר גדולה על הדרך, ואז יש מצרך מוכן למנה נוספת. כך למשל כשחתכנו קוביות חצילים למנת ירקות בתנור, השארנו קצת עבור מנה נוספת של חצילים בטחינה).

(בתמונה – פרידה רז בפעולה).

נושא הסדנה היה קטניות והשתמשנו רבות בבורגול וקינואה (שלפי פרידה לא כדאי לבשל כמו שמבשלים אורז, עדיף כמו שמבשלים פסטה, יותר מהיר ויעיל). במהלך הסדנה למדנו למה עדיף להשתמש בחלמונים בלבד ולא בכל הביצה בלביבות, איך עושים טרנספורמציה לאוכל שאמור להיות מטוגן, לאפייה או צליה בתנור באופן שהוא יוצא טעים לא פחות אבל בריא הרבה יותר, איזה טעם יש לסוגי תפוחי אדמה שונים ואיך לוודא שכל התיבול נכנס לתוכם, איזה ירקות מפרישים נוזלים ולכן איזה ירקות צריך להפריד זה מזה בזמן הצליה, איך להשתמש בשום כדי שלא יישרף ועוד ועוד.

הבישולים בעבודה…

בסוף הבישולים המנות נפרשו על השולחן, המזלגות נשלפו והמנות נטרפו. כמובן שכולנו קיבלנו כלים חד פעמיים כדי לקחת הביתה מה שנשאר, לשמח את שאר בני המשפחה (שאחרת רק היו רואים צילומים של המנות בטלפון הסלולרי ).

בתמונות למעלה- חלק מהמנות המוכנות.

במקביל לסדנאות מנהלת פרידה גם קייטרינג מצליח בשם "ארוחות ערוכות" שמספק מנות מיוחדות לאירועים עד מאה איש, כמובן כשר בהשגחת הרבנות שוהם. הקייטרינג מתאים כמובן גם להרמות כוסית משרדיות, או ארוחות פרטיות שבהם המנות המוכנות מגיעות על מגשים למארחים שיכולים לכבד את אורחיהם.

פרטים על הסדנאות והקייטרינג ניתן למצוא בדף הפייסבוק – לפי "ארוחות ערוכות – קייטרינג וסדנאות בישול". (ויש גם מבצעי "חבר מביא חבר" וכדומה). הסדנאות בשעות קבועות ובימים קבועים אבל קבוצות מאורגנות מראש יכולות לבחור את היום, השעה ותוכן הסדנה. הסדנאות מצויינות לימי גיבוש, מסיבות רווקות, ימי הולדת ואירועים מיוחדים. בין הסדנאות ניתן למצוא נושאים כמו בישול אסיאתי, ממולאים, אירוח , אוכל שילדים אוהבים וכדומה. אורך סדנה ממוצעת – כ3 שעות.

כשר בהשגחת הרבנות שוהם.

לדוד ויוסף יש יום הולדת ארבע. טוב, דוד (דודו) אלמקייס ויוסף (יוסי) שטרית הם גברים מבוגרים אבל ל"בייבי" שלהם קוראים "דוד ויוסף דאונטאון" והם חוגגים ארבע שנות פעילות פורחת.

המיקום הראשוני היה ברחוב ירמיהו, מקום קטן שאירח בגדול, בתפריט ים תיכוני, דגים ופירות ים, אלכוהול והרבה אווירה. אחרי שלוש שנים עברו לכתובת הנוכחית – ברחוב מונטיפיורי 21 בתל אביב, שם יש הרבה יותר מקום להרבה יותר אורחים (ואפילו שירות וואלה פרקינג למי שמעוניין!).

לכבוד יום ההולדת והשקת תפריט החורף הוזמנתי להתיישב בפינת ה"לאונג'" הרחבה, על רקע מוסיקה אופנתית, וקיבלתי לטעימה מבחר מהמנות – ראשונות, עיקריות וקינוחים.

כנהוג במחוזותינו- לחם הבית הגיע ראשון עם קערית שמן זית. הלחם נאפה במקום (אין לי מחיר), כמו גם הפוקצ'ה (14 שקלים). את הפוקצ'ה אהבתי במיוחד בגרסתה ה"פוקצה סרדינים כבושים" (64 שקלים) – פוקצה משולבת עם סרדינים טריים כבושים, קרם עגבניות, מוצרלה בופאלו, ארוגולה, ביצה חצי קשה ווינגרט לימון כבוש. מנה מפתיעה, משביעה ומעניינת.

עוד מהראשונות זכיתי לדגום –

קרפצ'יו פילה בקר (68 שקלים)- שכלל עגבניות שרופות (צירוף מעניין), שקדים, פלפל חריף (שנמנעתי ממנו), ביצת עין ופרמז'ן – טוויסט מעניין על מנה מוכרת (שאגב, יוסי, הוא "יוסף" אמר שזה בדיוק הכיוון שלהם – לתת פרשנות אישית למנות שאוהבים).

"סלקים ואנדיב" – סלט שהזכיר לי בהתחלה סוג של וולדורף בגלל תפוחי העץ ואגוזי המלך, שביחד עם מרכיב שלא זיהיתי בשם "טולום בקר" (ואם מישהו יודע, אשמח להסברים..) ווינגרט חרדל והכל על עלי אנדיב עגלגלים (58 שקלים) – פינגר פוד קלאסי.

והבחירה שלי  – מנת חציל שרוף בשרני ועוקצני (58 שקלים) שהוגש עם וינגרט אגוזים, תמר מג'הול, גרגרי חומוס, טחינה גולמית וגם כאן היה אותו "טולום בקר". אין לי מושג מה זה אבל זה השתלב ביחד יפה מאד.

בעיקריות דגמתי ארבע –

מנת ספיישל שאין לי את מחירה והיתה מעניינת – רביולי במילוי לחי עגל עם שערות קדאיף, פטריות, אפונה טריה והכל בטעם ותבלינים (60 שקלים). היושבים סביבי אהבו את רעיון הקדאיף.

נתח סלמון – (126 שקלים) – פרוסה נאה של סלמון שבושל במינימום כדי לשמור על האישיות שלו, והוגש עם חמאת תפוזים, ארטישוק ירוק, בקצ'וי, שרי קונפי וטפנד זיתים – מומלץ לחובבי סלמון.

אנטריקוט בדקה (90 שקלים) – כשמו כן הוא, אנטריקוט דקיק שנצלה בדיוק דקה (ולכן דקיקותו) שהוגש עם תפוחי אדמה, אווז מעושן, פטריות שימגי, מוח עצם ורוטב יין אדום . מנה בשרית חורפית, בהגשה מקסימה.

והבחירה שלי – פילה דניס (128 שקלים) שהוגש על קרם כרובית לימוני , בקצ'וי, וינגרט עגבניות וחמאה לבנה – אני מאד אוהבת את שילוב הדג עם הכרובית הרכה והחמאה. אם המנה הקודמת, של האנטריקוט היתה בעלת מאפיינים "גבריים", הדניס היה מנה "נשית" יותר.

הקינוחים הגיעו לשולחן ומהם זכיתי לטעום שניים –

מנה של מוס תות מסקרפונה, בסגנון ביתי, ומנה המכונה "כדור הפתעה" שהוא כדור שוקולד שבתוכו מסתתרים כל מני אוצרות כמו נוגט ואגוזים, כשרוטב שוקולד חם שנשפך מלמעלה ממיס את הכדור וחושף את אוצרותיו. לא הספקתי לאפיין בדיוק מה יש בפנים כי הוא פשוט נחטף על ידי כל הנוכחים.

אין לי מחירים לקינוחים, יש לברר עם המלצרים.

כשעזבתי את המסעדה, ביום של אמצע שבוע בשעה עשר בערב בערך, היא היתה פשוט מפוצצת, לא היה מקום (לכן כדאי למי שמעוניין להזמין מקום מראש).

דוד ויוסף מדגישים שהם נוכחים בכל ערב כדי להקפיד על איכות המנות וההגשה.

לפרטים נוספים – http://davidveyossef.co.il/

כשרוצים לרזות, לשמור על הגזרה או סתם לשלוט על מה שאנחנו מכניסים לפה, אנחנו מחפשים שיטה ומוצאים. אחת? לא, מליון. המון שיטות, המון טבלאות, המון נתונים. מה אין לנו? זמן לכל זה.

כי למי יש אפשרות, סבלנות או ידע כדי לספור אחוזי שומן, ביחד עם כמה סוכר, ביחד עם פחמימות או תהליכים או שעות… רק המחשבה עושה תאבון לעוד חפיסת שוקולד…

את ספירת הקלוריות לא צריך להציג, השיטה הנוחה ביותר והקלה ביותר לדעת כמה אנחנו מכניסים לפה.. זה כמובן בתנאי ש.. אנחנו יודעים כמה קלוריות יש בכל מוצר. אז נכון, בחבילות מוצרים תמיד יש נתונים על ערך קלוריות למאה גרם אבל לכו תתחילו לשקול כל חלק מהחבילה כדי לדעת כמה הוא שוקל ואז לעשות חישוב כמה קלוריות זה..

זו בדיוק הדילמה שבה נתקלה לפני כעשר שנים רוני גורדון, שפשוט רצתה להוריד כמה קילו והסתבכה עם החישובים עד שחשבה על ביצת קולומבוס- למה בעצם שבמקום שהצרכן יתחיל לחשב כמה קלוריות במה שהוא מכניס לפה, שהיצרן לא יעשה את זה?

היא המשיכה לפתח את הרעיון וחשבה על כך שהמידות שדיאטניות ותזונאים בדרך כלל מקציבים הן ביחידות של מאה קלוריות, מה שאומר שעדיף לספור ביחידות האלה, להפוך אותן למעין "מטבע" שקל יותר לספור כך שאם התפריט הרצוי מקציב למשל 2000 קלוריות ביום, זה קל הרבה יותר לצרוך 20 כפולות של מאה קלוריות שמחושבות מראש מאשר להתחיל לחשב כל מוצר ומוצר, לגלות כמה קלוריות יש בחלק היחסי או להפך – לחפש חלק יחסי במשקל קלורי מסוים ואז לעשות חשבון של הכל ביחד, מה שדורש תואר שלישי במתמטיקה.

וכך נרשם הפטנט – אריזות של מאה קלוריות של כל מוצר, כשהחישוב הוא על פי ספירת האריזות, בערך כמו במסעדות סיניות מסוימות שבהם לא  סופרים את המנות שאכלת אלא את הצלחות הריקות שהותרת.

אחרי רישום הפטנט קם האתר – מועדון ה100- http://www.100cal.co.il/

כל המידע, כל המוצרים שארוזים באריזות של מאה קלוריות, כך שקל לבחור ולדעת בדיוק מה אכלנו בכל יום מבחינה קלורית.

כמובן שאין דין קלוריות שנובעות משוקולד למשל כקלוריות שנובעות מקמח מלא, אבל תפריט מאוזן יהיה קל יותר לשמירה כשנדע לחלק את הקלוריות היומיות לקלוריות "בריאות", לקלוריות "משביעות" ולקלוריות "פינוק" שאנו יכולים להרשות לעצמנו בתנאי שנשגיח על הכמות, מה שקל לעשות כשמדובר באריזות מוכנות מראש.

בתמונה למעלה – רוני גורדון מחזיקה קופסה גדולה וכבדה שמכילה המווווווווווווןןןןןןןןןן אוכל שאפשר לאכול ב2000 קלוריות יומיות שיסייעו לנו לשמור על המשקל ועל הבריאות.

היתרון של אריזות כאלה הוא כמובן ברור – לא צריך לעשות חשבונות, ניתן לקחת אריזות מוכנות לכל מקום, זה עוזר לנו לקבל פרופורציה על הכמויות שאנו אוכלים ולשלוט עליהן כי כשהאריזה קטנה, אוכלים רק אותה, וכשהיא גדולה וצריך לאכול רק חלק ממנה… טוב, כמה אנשים יכולים למשל לעצור אחרי ארבע קוביות שוקולד בלבד?

מעבר לכך, מדובר גם בענין חסכוני מכיוון שכשאנו קונים אריזות גדולות, שאמורות להיות "חסכוניות" , בפועל אנו נזרוק חלק מהתוכן בגלל שיעמום ,בגלל התיישנות, בגלל קילקול, מה שאומר שהוצאנו יותר כסף על אוכל פחות טרי, מה שלא קורה באריזות קטנות.

באתר אפשר למצוא חיתוכים שונים שיעזרו לנו להרכיב את התפריט הנכון לנו לפי גופנו ולפי רצוננו – לרזות, להעלות במשקל או פשוט לשמור על המצב הקיים, כגון לפי סוגי מזונות, לפי מחירים, לפי מדד בריאות (כך למשל משקללים כמה נתרן יש במנה, כמה שומנים וכו' לפי סולמות מדעיים שונים). כמו כן יש אפילו אפשרות לדעת כמה אוכל מקבלים ב"מחיר" של מאה קלוריות מכל מוצר (שהרי נקבל באותו ערך הרבה יותר סלט מאשר עוגה למשל…).

ובעידן של השמנת ילדים, ללמד אותם מילדות להסתפק באריזה קטנה עם כמות נשלטת, קל יותר מאשר לתת להם שקית ענק ולצפות שיאכלו רק חלק…

גם היצרנים החלו להבין שהציבור היום מודע לצורך בשליטה על הכמויות למען הבריאות (וגם הכיס) ויותר ויותר יצרנים אורזים את מוצריהם גם באריזות של מאה קלוריות. את כל המוצרים הללו ניתן למצוא כאמור באתר, בחיתוכים שונים.

כשרוני הרכיבה לנו סל של מוצרים בערך כולל של 2000 קלוריות, מה שאמור להתאים לאישה הממוצעת, הופתעתי לגלות את כובדו ואת הכמות הגדולה של מוצרים שבעצם "מותר לי" לאכול ביום אחד, מה שנתן לי פרופורציה על שטויות אחרות שאני אוכלת ושיכלתי במקומם לאכול את כל הקופסה ולשבוע הרבה יותר (וגם להיות יותר בריאה על הדרך).

בעתיד מתכננת רוני אף לפתוח חנות כמו "הכל בדולר" רק במקרה הזה "הכל במאה קלוריות" כך שבכל רגע נתון נדע בדיוק כמה קלוריות בסל הקניות שלנו ומאוחר יותר בתפריט שלנו.

בתמונה למעלה- חלק קטן ממבחר המוצרים שיש בו חלוקה פנימית לפי אריזות של מאה קלוריות כך שזה גם חסכוני וגם נותן לנו שליטה על הכמויות שאנו אוכלים (והאריזות גם שומרות על הטריות).

"מועדון המאה" הוא אובייקטיבי ומטרתו להגדיל כמה שיותר את מאגר המוצרים הארוזים ב"מאה קלוריות" כדי שיהיה יותר מגוון למי שרוצה להשתמש בשיטה.

השימוש באתר וההצטרפות ל"מועדון המאה" הם חינם.

רובנו לא ממש מסמפטים רופאי שיניים. לא רק שזו פוזיציה לא נעימה של חוסר אונים כשמישהו רוכן מעליך ועושה כל מני דברים מפחידים בתוך הפה שלך, גם בסוף צריך לשלם ולא מעט. זו סיבה מרכזית לזה שרבים מאיתנו דוחים את הביקור אצל רופא השיניים עד שאנחנו מטפסים על הקירות מרוב כאב, ואז זה גם הליך קשה יותר, כואב יותר ובעיקר יקר יותר.

לנוכח זה, בדיקת שיניים תקופתית היא בפירוש "מאסט" אבל שוב ,המחיר מרתיע אנשים והיות ולא כואב אז "אפשר לדחות".

כדי לתקן את המצב הזה, השיק מותג הגיינת הפה הבינלאומי קולגייט מהלך ייחודי בשיתוף ההסתדרות לרפואת שיניים ובעידוד משרד הבריאות, שבמהלכו כל אחד ואחת יכולים לגשת לאחד ממאות רופאי שיניים בכל רחבי הארץ, ולעבור לגמרי בחינם וללא כל התחייבות בדיקת שיניים  תקופתית שתעזור לגלות צרות ובעיות לפני שהן מתפתחות.

בהשקעה של למעלה מחמישה מליון שקל, חברת קולגייט פלמוליב מזמינה במהלך חודש דצמבר ולמשך חודש שלם, את כל הציבור לבוא ולהבדק בלמעלה מ470 מרפאות בפריסה ארצית, אצל רופאים שהתנדבו לפרוייקט לטובת הציבור.

המוטו של "קולגייט" – עידוד הציבור לשמור על הגיינת הפה באמצעות בדיקות חינם, במקביל לפיתוח טכנולוגיות  מתקדמות למוצרים שיסייעו לנו לשמור על בריאות הפה, מה שמביא לאיכות חיים טובה יותר.

פרטים נוספים ואפשרות לקביעת תור אפשר למצוא ב – http://www.gumhealth.co.il/

ויש גם סירטון מדליק ושימושי   –

https://www.youtube.com/watch?v=_Wc5ztaDWqQ&feature=youtu.be

בשניים ובשלישי לינואר מצויין יום העסקים הקטנים. אנו רגילים לרשתות הענק, לפרסומות בטלוויזיה ובתקשורת, לתקציבי ענק של חברות ולא תמיד אנו שמים לב לאנשים שחלומם היה להיות עצמאיים ולהביע את כישוריהם בעצמם, בעסק קטן.

אין להם תקציבי ענק לפרסומות או פרזנטורים מפורסמים, אבל יש להם לב ונשמה שמושקעים בעסק שהקימו במו ידיהם.

כדי לעזור ולעודד את העסקים הקטנים נוצר יום העסקים הקטנים שבו מעודדים רכישה ושימוש בעסקים הקטנים וכן להעניק חבילת קידום לעסקים שתסייע להם להתקדם.

התבקשתי לבחור את העסק הקטן שחביב עלי ולא היססתי לרגע – כי מאחורי כל אישה עומד הספר שלה עם מכשיר פן בידו ואוזן קשבת לחלומותיה. במקרה שלי מדובר ברוני פסקל, ממספרת "רוני פסקל" בפתח תקווה (רחוב איכילוב 6) שמאחוריו שלושים שנה של הפיכת נשות העיר ליפות יותר, בטוחות יותר בעצמן וגאות יותר. למי שיודעת מה היא רוצה , רוני מקשיב ומגשים, למי שלא יודעת מה היא רוצה , רוני מוצא מה הכי מתאים לה וכדאי לה, מתסרוקת יומיומית שקל לתחזק ועד לתסרוקות מיוחדות לאירועים, כל החידושים בעולם השיער, כל החומרים – רוני מתעדכן בטרנדים ובשיטות החדשות ביותר ומאפשר ללקוחה את כל האופציות לבחירתה.

כשאני מגיעה למספרה של רוני, אני אוהבת במיוחד את האווירה החמה , את המשפחתיות ואת החיוך שבו כל אחד מתקבל והכל תוך שירות מקצועי ויעיל. וזה לא קל למצוא את כל זה ולסמוך על מישהו עם השיער, את זה כל אישה יודעת.

רוני אף התמחה באיפור מקצועי כך שאפשר לקבל את כל החבילה ולצאת מתוקתקת מכף רגל ועד ראש (או מתוקתק – יש גם המון לקוחות גברים ) וכמובן שגם ילדים מתקבלים בחיוך ויוצאים מרוצים- גם הם וגם ההורים שלהם.

במספרה יושבת גם מניקוריסטית מנוסה כך שעל הדרך אפשר לסדר גם את הציפורניים להופעה מושלמת.

בעלי עסקים קטנים מוזמנים להנות מחבילת קידום לעסקים ואולי גם לזכות בפרס בשווי 30000 שקלים. כל הפרטים בלינק- http://www.mako.co.il/special-small-business

פרטי הגעה לרוני פסקל – http://www.d.co.il/9352540/30540/

ככל שהשנים עוברות, קשה יותר לשמר מראה בריא ויפה. כשאנו מוקפים בזיהום אוויר, לא ישנים מספיק ולא תמיד מקפידים על אי חשיפה לשמש ועל שתיה מספקת, העור שלנו הוא הראשון שסובל והדבר ניכר עליו ומכיוון שהפנים הם כרטיס הביקור שלנו , חייבים להקפיד עליהן במיוחד.

מבין המבחר הגדול של מוצרי קוסמטיקה, קשה לנו לבחור מה מתאים לנו בדיוק. הוזמנתי להתנסות בחווית הטיפוח של "דרמלוג'יקה" , כדי להרגיש בדיוק איך המוצרים והשיטה עובדת.

נפגשתי עם ליאת הלפרט פליסר – סמנכ"ל ההדרכה בחברה, והתהליך שאני עברתי היה כזה –

ראשית עברתי "FACE MAPPING"  – ליאת הרכיבה מכשיר תאורה כדי לראות היטב את פניי, ועברה על העור גם בראייה וגם במגע ומישוש. השיטה של "פייס מפינג" מחלקת את העור והצוואר ל14 חלקים וכל חלק נבדק ונרשם לחוד. בצורה כזו ניתן להתאים בדיוק את הטיפול הנדרש, וגם לעקוב אחרי השינויים והשיפור שמתרחשים.

אחרי המיפוי עברתי לSKIN BAR  – בר של קוסמטיקה, שכשמו כן הוא- בר שכולל עמדה אחת או יותר של תכשירי דרמלוג'יקה, מכשירי אדים, מגבות חמות, וכל מה שצריך כדי להתנסות יד ראשונה במוצרים ובתחושות שהם מביאים עימם, וכל זאת בהדרכה צמודה של ה"ברמנית" – המטפלת המוסמכת של החברה.

בהתנסות שלי עמדה שם ליאת והתאימה לי כל מה שאני צריכה – בתחילה חומר להסרת האיפור שהגעתי איתו – במקרה שלי אולטרא קלמינג קלינסר (היינו כמה בנות בגילאים שונים, הן היו צעירות יותר , אני קיבלתי חומרים לעור בוגר יותר, ככה זה כשאת בת עשרים פלוס…עוד עשרים…), אחר כך פילינג מיוחד "מולטי ויטמין תרמפוליאנט" שהפתיע אותי כשהוא התחמם על פני (ועל הדרך ליאת גם לימדה אותי מה הדרך הטובה ביותר למרוח פילינג ואיפה להזהר), אחר כך השלמת שלב הניקוי  בהתזת "אולטרה קלמינג מיסט"- ספריי עדין שקירר והרגיע את העור, אחר כך מסיכה שגם היא מסדרת "אולטרא קלמינג" שנועדה לעזור עם האנטי אייג'ינג (מסכה שלא מתקשה ובסך הכל דורשת כמה דקות בודדות כך שזה נוח מאד גם בבית), ולבסוף אולטרה סנסטיב טינט- סוג של לחות שהיא גם מייקאפ עדין (עם מקדם הגנה בדרגה 30). קיבלתי גם המלצה לסרום אנטי אייג'ינג בשם "מולטי ויטמין פאוור סרום" לשימוש בלילה כמה פעמים בשבוע, מתחת לקרם הלילה.

כל התהליך הזה ב"סקין בר" עזר לי מאד להבין מה אני באמת צריכה וכיצד להמנע מרכישה רק בגלל שדיילת מכירה זו או אחרת "דגה" אותך בקניון או בחנות הפארם ורק רוצה לדחוף מוצרים בלי שתדעי אם זה בכלל מרגיש לך טוב.

השלב האחרון בהתנסות שלי היה טיפול פנים MICROZONE- שקיבלתי מהדר המקסימה, שמדריכה במרכז "דרמלוג'יקה " בתל אביב כבר שלוש וחצי שנים. הטיפול אורך 20 דקות ומצויין לאישה העובדת והעסוקה (והאמת, גם לגברים!). יתרונות נוספים הם שלא צריך לקבוע תור מראש, שהוא עולה פחות מטיפול של שעה וחצי, ושהוא נוח מאד וממוקד. ישנם טיפולים שונים שמתמקדים כל אחד באזור אחר- עיניים עייפות, שפתיים, פילינג מהיר או במקרה של הטיפול שאני קיבלתי- אנטי אייג'ינג.

אגב, לדעתי רעיון מוצלח מאד הוא מסיבת רווקות למשל שכוללת את בר ה"סקין בר" וטיפול "מיקרוזון", או לפינוק אם ובת, חברות טובות ועוד.

ל"דרמלוג'יקה" נקודות מכירה רבות בכל רחבי הארץ כולל בקניונים, במלונות, במכוני ספא, ומרכזי יופי, את כל הפרטים ניתן למצוא באתר –

http://www.dermalogica.co.il/