פורים בא והלך, ואיתו טונות סוכר שיכלו להמתיק את ים המלח. עכשיו הגיע הזמן לקצת אוכל בריא לחזור לתלם (ולחדול מהתזזיות).
בחבילה של הפעם היו – חבילת עדשים שחורות, חבילת קינואה, ומבחר רטבים , מהם השגתי אלף האיים ורוטב שום לייט.
ארכיון
לילות בני ברק הסוערים (והטעימים)
הכל התחיל כשלאמא של איציק אלמן היה יום הולדת. מה כבר אפשר לתת ליום ההולדת שישים שהיא לא קיבלה מליון פעם? אז הרעיון של איציק , מרפא לפי התורה הסינית שחזר בתשובה יחד עם אשתו לפני 17 שנים, היה סיור קולינרי בבני ברק, מקום שלמד לאהוב ולהכיר. אחרי ההצלחה הגדולה של הסיור, הוא חשב "למה לא?" ויצר משהו ייחודי- סיור קולינרי במקומות הכי טעימים בבני ברק, בזמני השיא שלהם- חמישי בערב, כשכל העיר והסביבה (וגם מערים רחוקות) מגיעה לקנות אוכל לשבת קודש.
"צלופן"- הטיפול המבריק!
שיער- הרבה יותר מסתם מה שיש על הראש (במובן הטוב) או על שאר הגוף (במובן הקצת פחות טוב). שיער הוא תמצית היופי, בעיקר הנשי אם כי גם הגברים מודאגים כשהם מתחילים לאבד שיער ודואגים שהפריזורה תמיד תראה טוב. (זוכרים את התקופה שגברים הסתובבו עם מסרק קטן בכיס והעבירו "ויש" מדי פעם?).
VISPRING – לישון באווירה מלכותית.
אוקי, אז לתה של ארבע עוד לא הוזמנתי עם המלכה אליזבט, וגם ב"טארדיס" עוד לא נסעתי למקומות רחוקים, אבל לישון באווירה בריטית זה אפשרי בהחלט עכשיו עם VISPRING– מותג המזרנים הבריטי היוקרתי, שנולד ב1901 ועדיין מפנק בשינה נוחה במיוחד. ואיפה להשיג את כל הכיף הזה? רשת "הולנדיה" מביאה לנו את המזרונים שעשויים בעבודת יד אומנותית כבר 115 שנים מהחומרים המובחרים ביותר.
הייתי ב"אטרף"- היה מטורף
פורים נגמר, ואיתו גם ההופעה המדהימה של "אטרף" בפתח תקווה, אחת מתוך הרבה הופעות שהיו ועוד יהיו, ללהקה שמוכיחה שהמזג הישראלי תואם בדיוק למזג הלטיני.
ויקטור עזוז, דורון רפאלי, אהרון בנארי, זהר כחילה ואורן בלבד מההרכב המקורי, ביחד עם ארתור כץ שנכנס לנעליים הענקיות של רובנס וממלא אותן בכבוד ובלהט, בצירוף הנשפנים- מתן ממן ואדיר כוכבי, הרימו את ההיכל שהיה מלא עד אפס מקום בכל הגילאים.
נסטלה 2017- הקפואים הלוהטים!!
שמח בפורים- אני ב"אטרף"!
נתחיל בווידוי- שמי שוש ואני סלסוהוליק. מכורה לסלסה ולקצב הלטיני מלידה, עם דרכון שמעיד על האותנטיות. סלסה היא מעבר לסגנון מוסיקלי- היא אהבה, היא תמצית חיים. אין מצב שמישהו, גם לא לטיני, ישמע קצב סלסה ולא יתחיל לזוז. זו מוזיקה שמזיזה אותך מבפנים. אותו דבר כמובן גם למקצבים נוספים לטינים כמו ממבו, רומבה, והלהיט התורן בארץ- הבצ'אטה.
את להקת "אטרף" הכרתי לפני שנים, בפסטיבל סלסה, והקליק היה מיידי- לאוסף האהבות שלי (ג'וני ואסקז, להקת "ואן וואן" וכמובן האלוהים של הסלסה- מארק אנטוני) נוספו חברי הלהקה שהוכיחו שגם בעברית אפשר לעשות מקצבים לטיניים משובחים.
טבעול 99- על טעם וגיזרה.
על סף דלתי (או פריזרי ליתר דיוק) הופיעה חבילה מ"טבעול" מסדרת "תשעים ותשע קלוריות" של קציצות קינואה וברוקולי, המוצר החדש בסדרה, שמצטרף לשניצלים שונים כמו תרד ותירס, המבורגר צמחוני, חזה וקבב צמחוניים ועוד.
השוס של המוצר הוא הערך הקלורי הנמוך, לעומת הטעם והאיכות. אז לארוחת הערב פתחתי את השקית להתנסות-
Zoot Allures – כי גבעתיים זו תל אביב (המיוחדת) החדשה.
בפינת רחובות כצנלסון וויצמן בגבעתיים, נדמה כאילו אנחנו בדיזנגוף תל אביב – השעה רק שבע בערב, אמצע השבוע, "זוט אלורס" רק פתחו, וכבר כל השולחנות וגם הבר תפוסים עד אפס מקום, המוסיקה מנגנת, הנרות מהבהבים והאווירה תוססת .
תום מייזל – אחד מששת השותפים במקום, מסביר שהקונספט הוא ש- "אין קונספט"- כלים שונים ומשונים משמשים להגשת המשקאות והמזון, סוגי חומרים שונים משמשים לחיפוי ולעיצוב המקום, וגם המנות לא מוגדרות כ"ראשונות/ עיקריות" אלא "מה שיוצא מהמטבח" בסגנון ה"שרינג".
אסם- שמרים בהילוך מהיר!
יש לי יחסים אמביוולנטיים עם שמרים. מצד אחד אני כבר לא מפחדת מהם, מצד שני אני משתמשת רק בגרסת השמרים היבשים, רצוי אינסטנט, כי להתחיל לגדל שמרים בתוך מים רותחים וכל הבעבוע הזה, זה באמת לא בשבילי.
אחת הבעיות עם שמרים היא הזמן. כל שלב באפייה עם שמרים לוקח זמן התפחה, ובחורף זה גם מתארך, ורק בשבוע שעבר מצאתי את עצמי מתפיחה בצק שמרים ממש על המזגן, עטוף בשמיכת צמר מפנקת כאחרון הפרינצסות.