כמו בכל שנה הגיע העת לבדוק מה התחדש בתחום הקולינרי, בחומרי הגלם ובכלים לשוק הפרטי והמוסדי. את המיטב ניתן למצוא כמו תמיד בתערוכת "קולינרי" שמפיק סטודיו בן עמי, ושמיועדת לקהל מקצועי של שפים, בעלי מסעדות, מלונאים, בעלי אולמות אירועים ובתי קפה, עיתונאי אוכל ובלוגרים ועוד.
יותר משבעים מציגים הציעו בדוכניהם שפע של חידושים (וטעמים!!) מסקרנים. היו שם מותגים מוכרים כמו "קפה עלית" ו"מחלבת טרה" לצד מותגים פחות מוכרים אבל ששווה להכיר.
חטיפי בריאות, מרציפן, עוגות חגיגיות, נשנושים, סלטים, פשטידות, את האגוזים מהסוגים השונים ניתן למצוא בשפע של מתכונים למנות ראשונות, עיקריות וכמובן קינוחים.
הם נותנים את ה"קיק" המלוח, הם נותנים את הקראנץ' והם נותנים שפע של בריאות. השומן בהם נחשב לשומן בריא ולכן הם מומלצים בכל דיאטה –
האגוזים.
תקופת הרמדאן היא תקופה מרתקת בתרבות המוסלמית, הצום והתפילות ביום, והארוחות המפוארות בשעות הערב, הקישוטים, הממתקים, הכל הופך לקסם גדול שכולם רוצים להיות שותפים בו.
בעיר רהט, היישוב הבדואי הגדול בארץ והעיר הבדואית היחידה, ניתן למצוא ריכוז של התרבות, הקולינריה, הסיפורים והפולקלור של העולם הבדואי, ששיאו בחגיגות הרמדאן אבל לא רק, אלא כל השנה.
בתקופת הרמדאן נערכים סיורים שכוללים את המיטב של העיר. (וכמובן שאפשר להגיע לסיורים גם מחוץ לתקופה זו).
אמריקה, אמריקה, אין כמו לצעוד ברחובות מנהטן, להנות משאון העיר הגדולה, להרים ראש כדי לנסות לראות את קצה גובהם של רבי הקומות, ולנגוס בכריך עסיסי ומלא כל טוב שהוכן באחד מה"DELLI" המפורסמים של העיר.
"עוף טוב" כבר הביאה לנו את חווית הDELLI באמצעות סדרה של נקניקים כמו "סלמי איטליאנו עם גרגרי חרדל", "כתף בקר עסיסית", "קורנביף ניו יורקי" , פסטרמות רומניות ופולניות, סלמי פפרוני איטלקי ועוד, כמו כל המהגרים שהגיעו לניו יורק וחיפשו את עתידם תוך כדי שהם מביאים את טעמי המולדת הישנה שלהם.
עכשיו החידוש של "עוף טוב" הוא פסטרמות וכתף בקר בגרסה הדקיקה, מעולים לכריכים, פינגר פוד (רק נסו לעטוף בהם מלפפון חמוץ פרוס, פשוט תענוג!) והחגיגה בעיצומה, במיוחד כשהמונדיאל בפתח ואין זמן ממש להכין ארוחה מלאה אלא כריך מהיר שאפשר להכין בזמן פסקי הזמן ולרוץ לראות את ברזיל מנצחת.
בכל סרט אמריקאי ראוי לשמו יש סצינת "חג ההודיה" שבה בני המשפחה הרבים מתכנסים סביב שולחן האוכל העמוס לעייפה, ומחכים לגולת הכותרת- תרנגול הודו שמוגש בשלמותו, ממולא בכל טוב, ומוגש עם רוטב חמוציות, שהאדם המכובד ביותר בחדר זוכה בכבוד לפרוס אותו.
אמש נפתח פסטיבל "תל אביב EAT 2018" בגן צ'ארלס קלור, וחגיגת ענק קולינרית החלה בדיוק בשעה שש בערב. עשרות דוכנים של מיטב השפים והמסעדות משכו את המוני הסועדים הרעבים שהתפנקו במנות מעניינות, מסקרנות וכמובן טעימות, במחיר גג של 35 שקלים בלבד.
כל מה שהיה צריך לעשות הוא להסתובב, לקרוא את התפריטים שהציע כל דוכן, להתלבט קצת או הרבה ולבחור את המנות שהוכנו במהירות (ונזללו במהירות לא פחותה!).
אם יש מוצר מזון אחד שיש עליו קונסנזוס שהוא משמעות המילה "אוכל", זהו הלחם. כבר מימי קדם הלחם היה הבסיס למזון של בני האדם, בגרסאות רבות ושונות, ובתוספות אין סוף.
יש ברכות על הלחם, יש מנהגים הקשורים בלחם, יש אמונות העוסקות בלחם, פתגמים ועוד, מ"לחם! עבודה!" ועד "אם אין לחם אין תורה" ועוד.
בעבר יכולנו לבחור בערך בין שני סוגי לחמים- הלבן והשחור, שנפרסו במכולת לבקשתנו (ואם לא היה כסף, קנינו חצי לחם). אחר כך התחילו להגיע סוגי לחם שונים מסוגי קמחים שונים ובטעמים מגוונים.
כשאנו מסתובבים בערים עתיקות כמו אתונה, רומא או קדיס, אנו מתפעלים ממבנים שנותרו ואוצרים בתוכם קסם של אלפי שנים, של רבבות אנשים שפסעו על אותן מרצפות, ניהלו חיים שוקקים וחלפו. אבל אם רוצים לבקר בעיר כזו, אין צורך במטוסים ובנסיעות ארוכות.
אחד המקומות העתיקים והקסומים ביותר בארץ נמצא ממש מתחת לאף, מרחק כשעה ושלושים מהמרכז, העיר בית שאן.
אחד הדברים שאני מאד אוהבת הוא לגלות חידושים בתחום הקולינריה, מרקמים, טעמים ואפשרויות שלא הכרתי.
ואחד החידושים שזכיתי להכיר לאחרונה הם "פתיתי בירה" שבניגוד לאסוציאציה הראשונה שלי , של בירה אלכוהולית בצורה מוצקת, הם דווקא לא אלכוהוליים ומהווים סוג של גרגרים בטעמים שנעים בין פרמז'ן לצ'דר.
יש לנו הרבה אסוציאציות כשמדובר במילה "צרפת" – מגדל אייפל, שאנז אליזה, נשיקה, וכמובן כל ה"פטיסרי" ו"בולנז'רי" למיניהן שרק חלונות הראווה שלהן כבר גורמות לנו להשמין שלושה קילוגרם.
אפייה צרפתית נחשבת לאפייה איכותית וטעימה.
