גלידה היא פינוק היסטורי. שליטים קדומים ציוו שיאספו עבורם שלג בהרים הגבוהים כדי שהטבח המלכותי יערבב עם מיצי פירות ויצור להם את המעדן האהוב עליהם, הכובשים שגילו את הגלידה במקומות אליהם פלשו והוסיפו לה תוספות כמו דבש ומאוחר יותר גם חלב, המצאת מכונות הגלידה והנלווים- גביע הוופל ומקל הגלידה, אין מי שלא אוהב גלידה, מקטן עד גדול.
ארכיון תגים | מעדן
"יופיקס" – ליופי של בריאות וטעם.
ליצור מעדנים טבעוניים זה תמיד אתגר כי הלשון רגילה לטעמים חלביים. איך בכל זאת יוצרים מעדן שהוא גם טעים, גם בריא וגם טבעוני?
למעדן כזה יש קהל יעד שאינו דווקא טבעוני אלא אנשים שלא יכולים או לא רוצים לצרוך לקטוז, או שומרי כשרות שלא רוצים להמתין שש שעות אחרי ארוחה חלבית וכדומה.
גלידת אנדרי- קרירות מענגת.
מהזוגות הרומנטיים של שנות השישים שנפגשים ליד הגלידריה, דרך השיטה האולטימטיבית להתחיל עם מישהי "אפשר להזמין אותך לגלידה" ועד לגלידה שטורפים היישר מתוך הקופסה כשמצב הרוח קצת שפוף, גלידה תמיד משמחת לבב אנוש, בכל גיל ובכל מצב.
ישנן גלידריות מעטות שהופכות להיות מיתולוגיות וילדים שאכלו בהן בילדותם חוזרים עם הילדים והנכדים.
"אחוה" – עוגת שמרים בטעם קרמל- כי החיים מתוקים מתמיד.
"עוגת שמרים" . אין מושג קולינרי יותר אמביוולנטי מאשר "עוגת שמרים". מצד אחד זהו מעדן שכולם אוהבים. מצד שני ההכנה מסורבלת וזמני התפיחה הארוכים לא מאפשרים לאפות לבד, בעיקר כשאין זמן והאורחים בפתח.
לקראת פורים וסלי משלוחי המנות, מצטרפת אחות חדשה לסדרת המאפים הביתית של "אחוה" , שכבר כוללת עוגת שמרים שוקולד, קינמון ופרג – עוגת קרמל.
"מולר RICE" – כי סבתא כבר לא צריכה לבשל דייסה.
על המדפים בסופרמרקטים יש בערך מליון סוגי מעדני חלב – לילדים, למבוגרים, בטעמי שוקולד או פירות, חמצמצים או בטעמי עוגות, בתוספות כיד הדמיון – חתיכות פרי, גרנולה, ממתקים, שוקולדים, הכל שם. הבעיה עם מעדן חלב ממוצע הוא שהוא לא משביע, אין לו את תחושת ה"אוכל" אלא יותר הוא נשנוש נחמד.
"מולר" טורפת את הקלפים עם "מולר RICE" שהוא פחות מעדן ויותר דייסת אורז קרירה.
שנה חגיגית עם "יחיעם".
החופש הגדול בעיצומו, וקשה לחשוב על החגים , אבל האמת שהם ממש בפתח, בעוד כחודש כבר ראש השנה (ואם תשאלו את אמא שלי- ראש השנה מגיע מיד אחרי פסח, לפחות כשזה נוגע להתחשבנויות של מי מתארח ומי מארח, כיאה למשפחה פולנית קלאסית).
ארוחות החג נוטות להיות בשריות, ואין כמו הכבד לככב במנות הפתיחה (ומצידי גם בעיקריות ואין לי בעיה עם קינוח שמבוסס על החלק הזה ). "כבד קצוץ" על שלל צורותיו מהווה מעדן בפני עצמו, מרוח על קרקר או על לחם. (או בכפית ישר מהקופסה, שעונים על השיש במטבח, בעמידה כמובן, כשלעיתים אפילו לא סוגרים את דלת המקרר…).
יאללה יולו, עולים שכבה!
קופסאות רבות של יולו כבר הספיקו לבקר במקרר שלנו, במגוון טעמים, כשהאהוב עלי ביותר הוא זה בטעם שוקולד תפוז (לא שהייתי מתנגדת לכל אחד מהאחרים שוב ושוב ושוב…).
לכן שמחתי לקבל את הצידנית ובתוכה ההגדרה It's a double sin – אם כבר לחטוא אז בגדול (למרות שאני לא רואה באכילת משהו טעים- חטא. מבחינתי זו מצווה לכל דבר, כמאמר הרבי הגדול ב. מקפרין "dont worry be happy".)
פינוק של המבורגר ב"אגאדיר".
מה הייתם אומרים על חיים שכוללים שתיית בירה ועיסויים על בסיס קבוע? נשמע טוב נכון? אז אלה החיים של פרת ה"קובה" , שמבלה את החייה בסוג של ספא, והתוצאה (לבני האדם כמובן) היא בשר רך במיוחד, ושבעולם נמכר במחירי עתק.
"אגאדיר" ראתה בבשר הקובה ביף אתגר והיא הראשונה והיחידה בארץ להביא את הבשר ולהפוך אותו להמבורגר גורמה שלא צריך ולא דורש שום דבר מלבד עצמו על הגריל.
הוזמנתי לסניף "אגאדיר" ברחוב בן יהודה 120 בתל אביב, בעיתוי מצוין – יום ההולדת שלי . (בת עשרים, ברור!). וכדרום אמריקאית קרניבורית, זה היה מקום מצוין לחגוג.
גלעד מנהל המשמרת קיבל את פניי והסביר לי על ההמבורגר המיוחד, וגם על אפליקציה מיוחדת בשם REWARDY שמאפשרת החתמה דיגיטלית על כרטיסים כך שכל כמה ביקורים מקבלים הטבות. כך למשל יש "כרטיס בורגר" שבכל פעם שרוכשים המבורגר ב"אגאדיר" מקבלים חתימה דיגיטלית ואחרי צבירת מספר מסוים של החתמות מקבלים תוספת חינם להמבורגר, ואחרי עשר החתמות (כלומר בפעם ה11 ) מקבלים המבורגר מקסי מתנה. כרטיס נוסף הוא "כרטיס קוקטייל ויין" וגם שם אחרי מספר מסוים של הזמנות משקה אלכוהולי והחתמות מקבלים צ'יסרים, ובפעם השביעית (אחרי שש החתמות) מקבלים קוקטייל או כוס יין מתנה, וכרטיס "קינוחים" שמזכה בכוסות אספרסו חינם אחרי מספר מסוים של הזמנות. בקיצור, יכול להווצר מצב שמישהו מגיע למסעדה ומקבל עוד המון דברים חינמיים רק בגלל ההחתמות האלה, על ארוחות שהוא ממילא היה סועד.
בגלל שהגעתי עם בן זוג צמחוני (כן, גם אני לא מבינה למה… לא למה הבאתי אותו אלא למה הוא צמחוני…), המנות הראשונות שהצוות בחר להגיש לנו היו צמחוניות והן היו :
"לחם מרוקאי" (16 שקלים בתפריט) ללחם שעשוי "כמו בבית" (של מרוקאים, לא של פולנים ) שמגיע עם חמאה, זיתים ועגבניות בשמן זית. הלחם הזה הוא מילכוד- כי מצד אחד אי אפשר להפסיק לנשנש אותו, ומצד שני, יודעים שתיכף יבואו ההמבורגרים עם לחמניות כייפיות, וצריך להשאיר מקום.
"חציל קלוי" (31 שקלים) – עם טחינה, זרעי עגבניות, צנונית ובצל ירוק- מנה מאד מרעננת. בהתחלה הנחנו את החציל על הלחם אבל אז החלטנו שהוא טעים בפני עצמו, ועדיף להתרכז בטעמים שלו. החציל לא היה "שרוף" ונתת קונטרה "עגולה" של טעמים לזרעי העגבניה החמצמצים. גם הטחינה תובלה ביד עדינה כך שאף טעם לא השתלט על האחרים.
"סלט קייל" (33 שקלים) שכלל עדשים, חמוציות וסלק, היה האחרון במנות הראשונות שטעמנו, והוא הוגש עם קערית יוגורט מעוטרת בשמן זית בצד. הסלט עצמו מאד עשיר, והעדשים נותנות לו "נפח" מבחינת שובע. אישית אני לא מגיעה למסעדת המבורגרים בשביל סלט, אבל לצמחונים או למי שיושב בחבורה ולא בא לו משהו בשרי, מדובר במנה עשירה מאד, שוב, בתיבול עדין שמאפשר להרגיש את המרקמים השונים – העדשים לעומת העשבים, מתיקות החמוציות לעומת הבצל הירוק וכך הלאה.
כדי להתרענן, וגם בגלל הנסיבות החגיגיות, נשאלתי איזה קוקטייל מתפריט האלכוהול ארצה לנסות. בחירה מהתפריט היא נוחה במיוחד כי הצוות מסתובב עם אייפדים שעליהם בפונטים גדולים ובהירים, עם המון תמונות יש את המנות במדויק, ככה שיודעים מה לבחור. שאלתי מה המלצת המקום וקיבלתי תשובה שיש קוקטייל חדש ומומלץ עבורי בשם "תותים HP" – רום בהיר, נענע, תותים ולימודה ביתית (34 שקלים). המשקה הגיע בצנצנת קטנה, עם קרח וקישוט של נענע. מידת חוזק בינונית, ועשה המון מצב רוח.
עכשיו הגיע תור המנות העיקריות שלשמן התכנסנו – הצד הצמחוני קיבל את ההמבורגר הטבעוני שנקרא "המבורגר פטריות טבעוני" ומשקלו 200 גרם (49 שקלים). הוא ביקש כתוספת גווקמולה (9 שקלים) וסלט ירוק קטן (14 שקלים). המסקנה שלו מהמנה- "טעים מאד, תחליף מצוין לבשר". כמובן שטעמתי לו מהמנה, המסקנות שלי – זה טעים בפני עצמו, אבל בשר זה לא. הסלט היה טרי מאד ומרענן, הייתי מקטינה במעט את כמות רוטב הווינגרט שלו.
כוכב הערב נחת על הצלחת שלי – המבורגר WAGYUBURGER – המבורגר מבשר בקר מזן וואגיו שמאופיין באקסטרה רכות ושומן – הוא ה"קובה ביף"!. כדי להנות מהמקסימום של הטעם, הבשר מומלץ במידת מדיום או מדיום וול (שזו המידה שביקשתי) ומוגש נטו, בלי תוספות למעט טבעות בצל בצד שמגיעות עם מטבל וצירוף של חסה, בצל, עגבניה ומלפפון חמוץ . כל היוקרה הזו מגיעה על לחמניית בריוש חלבית עדינה. (72 שקלים – מחיר מבצעי הרצה).
(למעלה- המבורגר "קובה ביף" במצב פתוח – למטה- אחרי שהרכבתי אותו).
טעמתי את ההמבורגר בשני שלבים- הראשון כיחידה עם הכל, כלומר נגיסה ממש ענקית מכל הגובה של ההמבורגר, כולל הירקות והלחמניה. התחושה הראשונה היא הרכות, כשהקציצה היא בצורה דרמטית רכה יותר מקציצה סטנדרטית (טובה לכשלעצמה). בשלב השני פירקתי את מחצית ההמבורגר שנשארה לי, והתעמקתי בקציצה לבד, ללא שום תוספות. אם הייתי צריכה למצוא שלוש מילים לתאר אותה, זה היה "על גבול הסטייק". ב"אגאדיר" השכילו לא לתבל יותר מדי, והשאירו את הבשר לדבר בעד עצמו. והוא דיבר, הוא למעשה שר בשני קולות "אני רך, אני ענוג".
משקל הקציצה הוא 250 גרם .
הכפתורים במכנסיים כבר איימו להתפקע, אבל אין ארוחה בלי קינוח, בטח שלא ארוחת יום הולדת חגיגית.
האייפד הציג לנו את מגוון הקינוחים , כולל כמה מפתים במיוחד. בסוף בחרנו בהמלצת המקום "שטרוייזל" – (35 שקלים) – שכבות של קרם ווניל , בננה או תות (תלוי בעונה, אנחנו קיבלנו תות), קצפת, מרנג ופירורי עוגיות. את הקינוח ליווה סטיבי וונדר בשיר יום הולדת, וגלעד מנהל המשמרת עם זיקוקים. כשתמו החגיגות, נשלפו הכפיות. גם כאן היו המון קונטרסטים – מתיקות המרנג כנגד חמצמצות התותים, קרם הווניל לעומת הקצפת האוורירית, והכי כיף – הגרגריות של פירורי העוגיות שהתגלגלו על הלשון וציפו את חתיכות התות.
ב"אגאדיר" מתחדשים כל הזמן, גם במסעדה וכמובן גם במשלוחים, ובאתר שלהם ניתן לראות מבצעים לסטודנטים, תפריט חיילים, תפריט לילה, עסקיות, וכמובן גם כרטיסי ההחתמה הדיגיטליים.
אז למי שרוצה בשר מענג במיוחד, למי שחושב שהוא כבר מכיר את כל ההמבורגרים האפשריים ומה כבר אפשר לחדש, למי שרוצה פינוק והמון דברים טעימים מסביב (וגם לצמחונים וטבעונים!) – שווה לקפוץ לאחד הסניפים של "אגאדיר" ולנסות.
כל הפרטים כאן – http://www.agadir.co.il/
JOY כי מגיע לנו להתענג.
מילון ספיר מגדיר "עונג" כ"תענוג, הנאה רבה, נעימות". הגדרה קצת מעורפלת האמת. להגדיר "עונג" זה באמת קשה מכיוון שמדובר בענין סובייקטיבי. כך למשל יש אנשים שמתענגים משמיעת אופרה בעוד שבשבילי זה מזכיר שריטת ציפורניים על לוח, או לחילופין הפעם ההיא שדרכתי לחתולה על הזנב.
אז נתבקשתי לכתוב על התענוגות הקטנים שלי (ברור שגם להשתרע במיטת אפיריון על יאכטה מפוארת ששטה בקריביים היא עונג עבורי, אבל פה אנחנו הולכים בקנה מידה קצת יותר קטן).
אז מהו "עונג" בשבילי?
כמו שאפשר לראות בתמונות למטה- עונג בשבילי הוא לטייל בעולם ולחוות חוויות חדשות, עונג בשבילי הוא לרקוד סלסה עם חברים טובים, להתפנק בספא וכמובן אוכל טוב בלי לעשות חשבון.
וגם…
בכל התקופה שאני כותבת את הבלוג, מצאתי עונג רב בטעימת מאכלים רבים ושונים, מרקמים שונים, טעמים מפתיעים ושילובים שלא הייתי חושבת עליהם, ועל הדרך גם יצא לי להתנסות באפייה ובישול, אמנם לא ברמה של שף אבל ברמה של "שיואו, תראו, הצלחתי לעשות משהו טעים!" וזו ממש הרגשה מענגת.
ואחד הדברים הכי כייפיים בלהיות במטבח הוא המתוקים , כי מה לעשות, אין דין שניצל שצריך להכין לילדים לבין אפיית משהו מתוק, פינוק, קישוט, עיטור ובסוף גם שיהיה טעים – או במילה אחת – קאפקייקס.
אותה עוגה קטנה ומפונפנת שהופכת שעת אפייה לשעת יצירה, איתגרה אותי ליצור כמה סוגים שונים, אותם ביססתי על סדרת מעדני החלב של JOY שהמוטו שלהם הוא "לענג לענג לענג".
בתמונה אפשר לראות שלושה סוגי קאפקייקס שהכנתי במו ידי העדינות , כשבכל אחד מהם עשיתי חור קטן מלמעלה (בעזרת כלי לריקון ליבת תפוחי עץ) ושמתי מעדן בהתאמה- JOY בטעם ווניל שימש למילוי קאפקייק שוקולד בסיסי עם ציפוי קצפת וסוכריות, JOY בטעם שוקולד קוקוס למילוי קאפקייק שוקולד עם קישוט קרם שוקולד ובצק סוכר צהוב עם סוכריה באמצע, וJOY שוקולד עם מחית תות למילוי קאפקייק שוקולד עם קישוט קרם שוקולד וסוכריות צבעוניות בשביל הקראנץ'.
הטעמים המיוחדים נתנו קיק לשוקולד הבסיסי, ניגודיות וכמובן מרקם שונה.
בכלל, ענין המירקם הוא מאד חשוב עבורי כי לאכול אותה כפית פעמיים זה תמיד משעמם, וכעת, עם המעדנים החדשים של שטראוס JOY, הצליחו לשלב מרקמים, טעמים ואפשרויות חדשות ומעניינות.
בסידרה של JOY יש מעדנים עם תוספת פרי, פצפוצי שוקולד וקוקוס, מעדני אפס אחוז שומן (נפלא לארוחת בוקר או כנשנוש בארוחת עשר או ארבע, כשהתשוקה למתוק בעיצומה), וגם מעדנים חלקים למי שאוהב את הקלאסיקה (והם מצויינים להכנת מוסים, עוגות, מילוי למאפים וכדומה). יותר מכך, הסידרה מכסה את כל הגילאים – מהילדים שמעדיפים את המעדנים החלקים ועד למבוגרים שאוהבים את המתוחכם יותר.
ומה המסקנה מכל זה? הנאה היא הנאה, גם גדולה וגם קטנה, לא צריך לחכות לחופשה בפרובנס, מספיק לפתוח מעדן, לשמוע שיר, לרקוד, לחייך, וזה כבר הופך את היום לטוב יותר.
את סידרת JOY ניתן להשיג בכל רשתות השיווק, כשר חלבי.
שופרסל הולכת "ירוק".
מחלקת הטבע והבריאות של "שופרסל" שופעת מוצרים מסוגים שונים שמתאימים לביקוש הגדול שיש בימים אלה למוצרים "ירוקים" יותר. מותג הבית הוא GREEN ויש לו מגוון רחב של מוצרים.
קיבלתי להתנסות ארבעה מהם –
משקה סויה בטעם ווניל (יש גם בשוקולד), מעדן סויה 100 גרם במארז של שניים (אני קיבלתי בטעם שוקולד), קמח חיטה מלא אורגני (1 קילוגרם) ופריכיות אורז מלא אורגני (אני קיבלתי את זה שמכיל תוספת קינואה).
גילוי נאות – אני אוהבת מוצרי חלב, אני משתמשת במוצרי חלב (פרה) ואין סיכוי שאוותר אי פעם על מוצרי חלב אם אין סיבה בריאותית לכך. האתגר שלי היה לטעום את מוצרי GREEN מבוססי הסויה ולראות אם אפשר להשתמש בהם למרות שהם לא עשויים מחלב.
התחלתי ממשקה הסויה בטעם ווניל – אני אמביוולנטית- כי שוב, בתור אחת שתמיד תעדיף חלב, שמים לב להבדל . אולי עם קורנפלקס זה יהיה קצת פחות מורגש. אם לא מתייחסים לזה כתחליף חלב, זה מתאים למי שנמנע מחלב מסיבות שונות.
מעדן הסויה בטעם שוקולד. טוב, קינוחי פרווה תמיד היו בעייה בשבילי, אבל מבחינת האפשרויות- המעדן בפני עצמו (כשהוא לא מוצג כ"תחליף חלב") הוא טעים ויש לו טעם שמזכיר קצת שוקולד מריר. בהחלט מהווה אופציה למי שנמנע מחלב או מאנשים שומרי כשרות שאכלו בשר ורוצים משהו מתוק לקינוח (או לארוחת ביניים כשעוד לא חלף מספיק זמן מהבשר לפי אמונתם).
יתרון נוסף הוא שמכיוון שהמוצר לא מכיל חלב, הוא לא זקוק למקרר כך שאפשר לתת אותו למשל לילד לבית הספר בלי שיתקלקל או לקחת לעבודה בשטח למשל.
קמח החיטה המלאה האורגנית- עשיתי אחד ועוד אחד – קמח ? יש, מכונת לחם? יש. יאללה, לעבודה (של המכונה). עשינו לחם מחצי חצי קמח מלא וקמח לבן (כי אחרת זה יוצא כבד ודחוס מדי). הוספנו צימוקים ואגוזים ויצא לחם טעים מאד עם ערך מוסף בריאותי.
פריכיות – פה נתתי לצד הגברי לטעום (הוא צורך הרבה פריכיות – למעשה כל כך הרבה שכשהבאתי הביתה את הפריכיות שאספתי בסופר, הסתבר שהוא כבר קנה קודם לכן שתי חבילות נוספות מהסוג נטול הקינואה). התגובה שלו: הפריכיות לא נופלות מהמתחרים, כשזה עם הקינואה גם טעים יותר כי יש לו תוספת טעם.
בשורה התחתונה- שני מוצרי הסויה – המעדן והמשקה- מורגש שהם לא חלביים אבל בפני עצמם הם בסדר. הפריכיות זכו להצלחה אצל החובב , והקמח מצוין.