ארכיון תגים | עץ

אורוות האמנים בפרדס חנה כרכור- הסוהו בישראל.

 

11

בערים הגדולות בעולם ישנו תמיד רחוב אחד, או קצת יותר, שמשמשים כעולם אמנות, מעין בועה צבעונית בה חיים ויוצרים אמנות. קהילה של יופי וצבע, דמיון ועשייה שהופכים לתוצרים המושכים קהל רב המשתוקק לחוות , להתנסות ולקחת חלק.

בפרדס חנה כרכור, מרחק של פחות משעה מהמרכז, הוקם מתחם אמנים חדש, במקום בו בעבר הייתה חוות סוסים, בלב הטבע הפורח. במקום נקישת פרסות הסוסים שומעים בו עכשיו נקישות כלי צורפות, במקום קרקוש מגפיי רכיבה שומעים מספריים של ספר ובמקום ריחות חציר, מלוטף המקום בניחוחות פרחוניים של מוצרים טבעיים וארומות של לחמים וירקות טריים היישר מן התנור ומן השדה.

להמשיך לקרוא

דלתות "רשפים" – לפתוח את דלת הקסמים.

 

IMG_6362

ב1982 היתה לרפי סלהוב מסגריה לעבודות מסגרות ודלתות בעבודת יד. שמעה של המסגריה יצא למרחוק כמקום שבו שמים דגש על איכות משלב הפיתוח והתכנון, דרך העיצוב, הייצור, ההתקנה והשירות ללקוח תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות וחומרי גלם איכותיים.

שלושים ושש שנים לאחר מכן, "דלתות רשפים" הן שם דבר, והן משלבות טכנולוגיה מתקדמת ועיצוב ייחודי. כל דלת מיוצרת על פי הזמנה ובהתאם לרצון הלקוח לפי הצרכים, הרצונות, החלומות והשאיפות.

להמשיך לקרוא

מי זה דופק בדלת?

דלת היא לא רק חלק של הדירה שמפריד בין חדרים. דלת היא גם יצירת מסגרת, יצירת פרטיות, חלל אישי, דלת שומרת ומגינה, ודלת היא גם אלמנט עיצובי שמשתלב בכל המראה של החדר והדירה.

בעבר דלתות היו "באות עם הדירה" וככה זה נשאר. בילדותי דלת היה משהו שבאמצע היו מדביקים שלט בסגנון "החדר של רינה" עם איזשהו שם תואר כמו "המדליקה" , ועוד כל מני שלטים קטנים שנגזרו מ"מעריב לנוער" בסגנון "פה גרה דיירת מגניבה" או "אין כניסה להורים" עם תמרור בהתאמה.

מאז עברו הרבה מים בנהרות העיצוב והיום בעלי דירות ויושבי החדרים כבר יודעים שיש לשים לב לכל הפרטים הקטנים כשמעצבים חדר, ושדלת הכניסה היא הדבר הראשון שרואים וצריך לתת לו את תשומת הלב הראויה וכאן נכנסות לתמונה דלתות פנים מעוצבות.

הדבר הראשון הוא כמובן הצבע, דלתות בהירות או כהות, באיזה מרקם. הדבר תלוי בסוג עיצוב הדירה, הצבעים השולטים בה והתחושה שכל הדלתות אמורות להעביר.

אחר כך ישנה גם הפונקציונליות כי אם מדובר בחדר שינה, הדלת אמורה להיות אטומה יותר מבחינת אפשרות המבט פנימה, מאשר דלת של חדר עבודה למשל, שבו אולי רוצים לדעת מי נמצא בחדר גם מבחוץ.

לשם כך אגב יש סוגי עיצובים שונים , מחלונות הצצה ועד זכוכיות בדרגות אטימות שונות. (טוב אגב גם להורים מודאגים שרוצים לדעת מה ילדים קטנים עושים בחדר המשחקים למשל).

נקודה נוספת שחשובה היא אטימות למים, כי כבר ראיתי המון דלתות עץ שהתחתית שלהם פשוט התפרקה בגלל חשיפה ללחות, וזה לא חייב להיות חדרי אמבט, מספיק שהדלתות נחשפות למי הספונג'ה שוב ושוב, והלחות נספגת.

המראה האלגנטי ביותר הוא בוודאי דלתות הזכוכית, שיש להן אווירה יותר קרירה , שוב , בדרגות שקיפות שונות.

אגב, מנקודת מבט אישית, במשך 19 שנים היתה לי חתולה בבית, שהתחביב שלה היה לשייף את הציפורניים על כל דבר חוץ מאשר צעצועים שנועדו למטרה הזו מההתחלה. התוצאה היתה שדלתות העץ של החדרים כולם זכו ל"קישוטים" בתחתיתם כשהיא הביעה את רצונה העז להכנס (או לצאת) מחדר.

אחרי שבוחרים את הדלתות , מגיע עולם רחב נוסף, עולם הפירזול שמאפשר לנו לבחור ידיות שונות, צורות נעילה שונות (כולל פטנטים שמאפשרים לדעת אם הדלת נעולה או לא, רק בהסתכלות), עיצובים שונים (ואני מתה על המראה של פעם, כולל אותו מקש בעל ראש אריה או חיה כלשהי) ועוד, שוב בהתאמה לנוחות של המשתמשים ולמראה הכללי.

כי בסופו של דבר הפרטים הקטנים הם העושים את הבית ולא יעזור חדר מעוצב על ידי המעצב של בית המלוכה הבריטי, אם הדבר הראשון שרואים, הדלת, מקלקלת את הרושם.

 

פינת אוכל – פינה בלב.

לדודה שלי נולדו שלושה ילדים. היה לה שולחן עם חמישה מקומות. זה הספיק. אחר כך הילדים גדלו ונישאו, הביאו הביתה את בני הזוג החדשים ולאט לאט החלו גם הילדים להצטרף, ומ3 ילדים נולדו 13 נכדים. כשהמשפחה הגיעה להתארח אצל הדודה, כבר התחילו להאריך את השולחן בכל מני אמצעים ביזארים כמו הוספת שולחנות ושרפרפים (ותמיד מישהו קיבל את השרפרף של הפסנתר). עכשיו חלק מהנכדים כבר גדולים, יש להם בני זוג וילדים משלהם, שבט ענק נוצר, וכבר אין מספיק תוספות לשולחנות בשביל כולם.

(למעלה- שולחן במצב סגור, למטה אותו שולחן פתוח).

אצלי בבית לעומת זאת, כמו אצל הרבה אחרים, לא היתה שעת אוכל מוגדרת, ובני הבית פשוט לקחו לעצמם אוכל והלכו כל אחד לדרכו – אחד לחדרו, להסתגר שם עם המחשב ולאכול תוך כדי, אחת לאכול על הברכיים , אחד לאכול על שולחן הקפה בסלון מול הטלוויזיה.

מחקרים מראים שכדי שהמשפחה תהיה מגובשת, רצוי לאכול לפחות ארוחה אחת ביחד, כזו שמדברים בה ולא שקועים בטלפונים החכמים או בטלוויזיה. אבל איך אפשר ליצור דבר כזה בלי פינת אוכל מושקעת?

שולחן נוח, רחב ומזמין, כסאות שמתאימים לכל המידות והגדלים, עיצוב שמאפשר לכל אחד להגיע לכל מנה ושיהיה לו מספיק מקום (ראיתם פעם ילדים נלחמים עם המרפקים?), והכל לפי הטעם האישי, ושגם יתאים לשאר הריהוט בבית כמובן.

לא לכולם יש מספיק מקום בבית לשולחן גדול, ומה עושים כשבאים בני המשפחה המורחבת או האורחים? שולחן אוכל שנפתח הוא הפתרון הנוח ביותר, אבל הוא צריך להתאים בדיוק לדרישות.

אני תמיד מעדיפה ריהוט שייוצר בדיוק בשבילי ולפי הדרישות שלי ושל האפשרויות העומדות בפניי (כמה מקום יש לי? כמה תקציב יש לי? לאיזה שימוש בדיוק אני צריכה את הרהיט? וכך הלאה.). שלא לדבר על זה שפריט שמיוצר בדיוק לפי הדרישות שלי, גם יהיה שונה מכל מה שיש אצל חבריי, ולא ייראה כמו פס יצור של יצרן שוודי שאולי אני אוהבת את כדורי הבשר שלו אבל לגבי ריהוט הייתי מעדיפה קצת ייחוד.

כמובן שחשובה לי גם נוחות הפתיחה, בעיקר עם מניקור מטופח…, משהו שלא צריך להפעיל כוח פיזי, שגם דודתי המבוגרת תוכל לפתוח בקלות כדי לארח את ילדיה, נכדיה וניניה, ובעיקר- שהגבולות יהיו אחידים כדי שקערה שתעמוד בדיוק בחלק המחובר, גם תעמוד ישר…

ומה עוד? כמובן שחומרי הגלם צריכים להיות טובים, כדי שלא שבוע אחרי הקניה העץ כבר יתנפח, יתגלו בו פגמים והלך הכסף והריהוט…ויש להתחשב גם בבני הבית הקטנים יותר, כשפינות חדות יכולות לסכן אותם למשל.

בתוכניות העיצוב רואים איך משפחה בת מזל מקבלת עיצוב מיוחד לפי הבית שלה וטעמה , וכיף לדעת שגם הציבור הרחב, בלי תוכנית טלוויזיה וצוות צילום, יכול לקבל בדיוק את מה שהוא צריך, ויותר מזה- את מה שהוא רוצה.

(ואיזה כיף לראות את הנכד מכין שיעורים על שולחן האוכל הרחב למשל….)

 

רהיטי דורון- כשהמשרד מגיע הביתה.

פעם "משרד" היה רק בבנין משרדים. היום לכל מי שיש מחשב בבית, יש בעצם משרד, שלא לדבר על בעלי עסקים שונים שעובדים מהבית כמו קליניקות, פרילנסרים, עיתונאים, מעצבים, אדריכלים,סטודנטים, אנשים שעובדים מהבית (במיוחד הורים עובדים) , פנסיונרים שאחרי עזיבת הילדים התפנה להם חדר בבית והם רוצים להפכו למשרד וכדומה,שזקוקים לפינה מאורגנת, כי בדרך כלל מה שיש זה או עבודה על שולחן כלשהו עם מחשב נייד , או פינה שהורכבה מכל מני רהיטים שנמצאו בבית והפכה לערימה מגובבת של ניירת שקל מאד לטבוע בה.


(בתמונה- מר אסף טייכמן, סמנכ"ל השיווק, מציג את חזון החברה).

"רהיטי דורון" הם רשת מוכרת לריהוט עץ לילדים, עם מעל 50% לקוחות חוזרים והיא הרשת המוכרת ביותר בישראל מבין רשתות הילדים והנוער. ב"רהיטי דורון" זיהו את הביקוש למשרד ביתי, ולכן פתחו בימים אלה רשת חנויות חדשה וראשונה מסוגה בישראל בשם "רהיטי דורון HOME OFFICE".

החנות הראשונה נפתחה באזור התעשייה של סגולה בפתח תקווה, בגודל 250 מ"ר, כשבצמוד לחנות רהיטי הילדים, הוקמו חללים שמציגים פתרונות שונים למשרד ביתי, לאיכסון, לגדלים שונים של חללים וכמובן לנוחות השימוש. ל"רהיטי דורון" יש נסיון רב בייצור ושיווק רהיטים לצרכן הפרטי ואת הנסיון הזה מנצלים עכשיו להתאמת פתרונות ריהוט במחירים נוחים, כמו שולחנות עבודה, שולחנות מנהל ומזכירה, שידות, כוורות, ספריות וכו'. במסגרת השירות ניתן להתייעץ עם עובדי המקום שמנוסים מאד בהתאמת ריהוט לחללים השונים בהתאם לצורך ולאפשרויות.

במהלך 2013 מתוכננים עוד שני סניפים, כשהשאיפה היא להגיע לפריסה ארצית של כ15 סניפים בשנתיים הבאות.
אחד היתרונות של "רהיטי דורון" הוא זמן אספקה מדויק כבר בשלב הזמנת הפריט, ואחריות ל3 שנים. כמובן שמדובר ברהיטים שמוקפדים מבחינת גימור, איכות וצרכי הלקוח.

ישנה גם אפשרות להובלה והרכבה בתשלום נוסף.
לאתר רהיטי דורון – http://www.doron1949.co.il/