כשזה מגיע לבמבה אנחנו חיים בשני כיוונים גם יחד- מצד אחד מתים על הבמבה הקלאסית, ומצד שני אוהבים גם חידושים על בסיס במבה.
אז אסם מביאה לנו כל פעם חוויות חדשות, מרקמים וטעמים ב"במבה" והפעם מגיעים לרשתות השיווק כמה מהדורות שהיו אהובות במיוחד בשנים האחרונות-
"במבה פונץ' בננה"
יש משהו בעדשים השחורות, אולי במרקם, אולי בצבע ואולי בפריכות, שהופך אותן לכל כך נעימות על הלשון בקונסטלציות שונות- חמות בתוך תבשיל או מרק, או קרות בתוך סלט, ממש כמו סוג של חטיף. ואם הן אורגניות טבעיות- מה טוב.
"תבואות" מביאות את העדשים השחורות האורגניות, שמכונות "קוויאר בלוגה" בגלל המראה, הטעם והמרקם שמגיעות מצרפת ומפנקות לנו את החורף (אם כי אשמח לפגוש אותן גם בקיץ!).
כן, את הכותרת יש לקרוא במבטא איטלקי מתנגן כיוון שבטעמים איטלקים עסקינן.
בחבילה החודשית, בסימן חורף, הגיעו שני סוגי פסטה מסדרת פסטה פרימיום, ביחד עם קופסת שימורי פטריות חתוכות וצנצנת של שום כתוש קפוא.
כאן הצטברו מספר נתונים- נמאס לי מרטבי שמנת ומרטבי עגבניות , אני רוצה משהו טעים, ובעיקר "השעה תשע בערב, ארוחת הצהרים היתה לפני תשע שעות ומאז סיימתי יום עבודה, הלכתי לאימון, הלכתי לקניות בשופרסל ואז חזרתי הביתה- הכל במזג אוויר לא ידידותי בעליל ואין לי סבלנות של ממש להשקיע".
בפוסט הקודם סיפרתי על סידרת המרקים החדשה של אסם שמגיעה בסטיק כך שאפשר להכין מרק במהירות , ושיהיו בו עושר וטעם טוב מצד אחד, ומיעוט קלוריות בצד השני.
עכשיו הגיע המבחן המעשי. הוראות לבשלן המתחיל (ובעצם גם למי שלא היה רגע אחד במטבח עד עכשיו)- להפעיל קומקום חשמלי. (אפשר גם מים רותחים ממתקן המים אם נמצאים בעבודה, או פשוט להרתיח מים בסיר). זהו. ברגע שהמים רותחים, תוך פחות מדקה יש ארוחה כייפית.
אז זה מה שעשיתי, לחצתי על כפתור ההפעלה של הקומקום החשמלי, רוקנתי סטיק אחד לספל שמכיל בערך 250 מ"ל (כי צריך להוסיף 220 מ"ל מים רותחים), כששמעתי את הקליק של הקומקום כל שנותר היה לשפוך את המים על תכולת הסטיק שבכוס, ולערבב. זהו. מכיוון שבחרתי במרק שכולל גם שקדי מרק- אז פתחתי גם את השקיק הזה (ואין צורך במספרים, הסטיקים נפתחים בקלות), שפכתי, ערבבתי ו…. בתאבון.
מנת חום משביעה וטעימה בכלום עבודה, עם כלום מצרכים, וכמעט עם כלום קלוריות.
בקטגוריית המרקים הקטיפתיים של "רגע חם בסטיק" יש אפונה, עגבניות ותירס (עד 69 קלוריות לכוס!), ובקטגוריה של תוספת שקדי המרק יש טעמי עוף או ירקות. כמובן ששקדי המרק מגיעים בנפרד כדי להיות בשיא הפריכות.
המרק היה טעים ועשיר, ותוך כדי לגימה גם קראתי כל מני דברים מעניינים על האריזה, כמו פינת "טוב לזכור" שנותנת טיפים לתזונה נכונה כמו "ארוחה קלה בין הארוחות העיקריות תורמת להפחתת הרעב". (וסטיק מרק הוא ארוחה קלה מצויינת).
כמובן שאין חומרים משמרים במרקים.
תאריכי התפוגה ארוכים במיוחד, כך ששווה להחזיק במזווה או בתיק (או בתיק בית הספר של התיכוניסט למשל) כמה סטיקים שלא תופסים מקום, אבל עושים ממש נעים בבטן.
להשיג בכל רשתות השיווק. כשר פרווה מהדרין (בד"צ)
והנה קופון הנחה- שווה להדפיס
אני לא בן אדם של חורף. מודה. תנו לי ארבעים מעלות חום, אין לי בעיה גם עם לחות של 200%, העיקר שלא יהיה קר. כשקר (כלומר פחות מ25 מעלות) תמצאו אותי רועדת מעל פתח מזגן שמכוון על המקסימום, עטופה בכרבולית כלשהי וממלמלת "שונאתחורףשונאתחורףשונאתחורף" בלי סימני פיסוק.
מצד שני, אני גם לא נוהגת לשתות שתיה חמה- לא קפה ולא תה, מה שמשאיר אותי עם מים קרים או מקסימום מיץ תפוזים. (ולא, שוקו זו לא ברירת המחדל).
בכל מקרה, בחורף מרק חם הוא פתרון מצוין, בעיקר אם ההכנה שלו מהירה.
בעיתוי מדויק קיבלתי להתנסות מבחר מרקי "רגע חם" של אסם, באריזת סטיק ובמחיר קלורי נמוך- עד 99 קלוריות לכוס (וחלקם אף פחות).
בסדרת "חומוס עם תוספות" כבר יש תוספת של צנוברים, של טחינה וגם של חריף, אז מה אפשר לחדש? מסתבר שעם ישראל, לפחות ברובו, מאד אוהב חריפות אקסטרה. די להסתכל בכל שיפודיה, כשאנשים עושים תנועה של "תוסיף, תוסיף!" כשהמוכר מצביע על התיבול החריף.
"סלטי צבר" החליטו שאם אוהבים חריף- צריך לתת חריף, ולכן לחומוס החדש בסידרה הוסיפו לא פחות מאשר פלפל שיפקה. כן, חריף!!!!. מצוין לחימום בחורף ופותח את כל דרכי הנשימה על הדרך…
נתחיל מהזווית האישית- אני לא טבעונית, אני לעולם לא אהיה טבעונית, הסיכוי גדול יותר שאזכה בפרס נובל על גילוי כוכב לכת חדש מאשר שאאמץ סגנון חיים שיגרום לי לוותר על הדברים שאני הכי אוהבת –מוצרי בשר ומוצרי חלב, אם כמובן זה לא מסיבות בריאותיות.
לכן כשאני מקבלת להתנסות מוצר טבעוני, אני לא בודקת אותו בעיניים של טבעוני אלא מתייחסת אליו כמו כל מוצר אחר- טעים או לא טעים, איכותי או לא איכותי.
אחד הדברים העדינים והמפונקים ביותר במטבח הוא בצק פילו. צריך לשמור בהקפאה, להפשיר בעדינות, ואז לטפל בו כמו משי סיני שהיה שייך לשושלת "מינג"- לדאוג שיהיה תחת מגבת לחה כל העת, להרים אותו בעדינות, לשמן בתועפות שומן, ללטף אותו כל הזמן ולהגיד לו כמה שהוא גדול ומקסים, כדי שלא ישים לב ששמים לו איזה מילוי ושעתידו בחום גבוה.
מכירים את זה שנוסעים להורים, ובדרך החוצה אמא דוחפת לכם המון קופסאות שהיו פעם של גלידה ועכשיו מכילות "דוגי בג" של כל מה שאכלתם ויותר? קציצות, ממולאים, תבשילים, שיהיה ככה במקרר, למקרה של רעב. טוב, אתם אולי מכירים, אני גדלתי בבית פולני ככה שזה לא היה בדיוק המצב…. לא נורא, משלימים עכשיו.
בכל מקרה, כולנו רצים כל הזמן- לעבודה, לתחביבים, למחוייבויות, ואז מגיעים הביתה גוועים מרעב ו… כן, זה בדרך כלל נגמר בטוסט. כמה טוב אם יש משהו מוכן במקרר שהוא יותר מאשר כריך, פשוט ארוחה קלה ומוכנה שלוקחת בדיוק שתי דקות במיקרוגל?
כשכתבתי בכותרת "השקט שאחרי החגים" התכוונתי בעיקר לשקט ששורר לנו בקיבה אחרי כל הטרארם של החגים, בו התערבבו ארוחות חג, שתיה, שינה ועוד נשנושים. ב"שופרסל" החליטו שצריך להרגיע קצת, וקצת להוריד את המאזן הקלורי, ובחבילה החודשית היו שני טעמים של אטריות "קונג'אק" ושתי קופסאות של עגבניות אורגניות ממותג "גרין" במרקמים שונים- חתיכות או שלמות (אני השגתי רק את החתיכות).
בכל אופן – נתחיל מההתחלה- כששמעתי את המושג קונג'אק, זו היתה הקונוטציה הראשונה שלי כאחת שגדלה בשנות השבעים והשמונים:
