חג הפסח מביא איתו טעמים מיוחדים לצד אתגרים קולינריים שבראשם העדר קמח החיטה שמשמש אותנו למוצר הבסיסי ביותר בתזונה האנושית- הלחם.
בעבר כבר היו המצאות של "לחמניה כשרה לפסח" שבדרך כלל היתה קשה כמו אבן וטעימה בערך באותה מידה.
ארכיון תגים | קפוא
פסטה פרימיום טרייה במילוי בשר- הפינוק של "פסטה ריקו"
ארוחת פסטה היא פייבוריטית של כולם, וסוגי הפסטה השונים מככבים בכל המטבחים ועל צלחתם של רעבים בכל הגילאים והטעמים. אבל מה קורה כשמאד מתחשקת מנה בשרית? ל"פסטה ריקו" יש רעיון מצוין- פסטה פרימיום, איכותית וטרייה כמו שרק הם יודעים, ממולאת במילויי בשר- טורטליני ראגו, טורטליני עוף ואניולוטי ראגו. גם למי שלא מכיר את השמות הללו אין בעיה להתאהב בכיסוני הפסטה העוטפים מילוי בשרי.
בונז'ור- מאפייה בבית בקלות!
מאפים – הריח, החום, הטריות, וכמובן הטעם – אין דבר יותר מפתה ממאפה שהרגע יצא מהתנור.
הבעיה היא שבשביל מאפה , בעיקר מאפי שמרים, צריך להכין בצק, מה שלוקח זמן של התפחות ולישות, וזמן זהו משאב שקשה למצוא בתוך החיים המהירים של כולנו.
בונז'ור ולתנור – שמרים בקלי קלות
מכירים את הפרסומת לבנק שבה אבא מפחיד את הילדה שלו במילים כמו "ריבית פריים" ו"משכנתא"? אז בהרבה מטבחים יש מילה נוספת מפחידה- "שמרים!".
נבהלתם?
שמרים הם דבר מתעתע- מצד אחד הם יוצרים מאפים מדהימים בטעמם ובמרקם שלהם, ואין כמו ריח של מאפה שמרים להפנט כל מי שבסביבה (ויועצי נדל"ן כבר למדו את זה ומדריכים כל מי שרוצה למכור את דירתו, לשים בתנור עוגת שמרים לאפייה או לחם, לפני שהקונים הפוטנציאלים באים לראות את הנכס), ומצד שני אנשים חוששים שהם לא יודעים מספיק על אפייה עם שמרים, זמני התפחה, לישות, ואפייה ולכן נמנעים מלהכין מאפים עם שמרים.
עוף טוב הכל טוב (ושנה טובה במיוחד!)
בכל פעם שעושים סקרים על ההעדפות של הישראלים, מקבלים את מלכת הצלחת- התרנגולת. העוף מככב במנות של כל העדות, בחגים וביומיום ויש לו סיבה מוצדקת- ראשית, באקלים הישראלי קל יותר לאכול עוף מאשר מנות בשריות כבדות של בקר או כבש למשל, שאחריהם רק רוצים לישון. עוף גם קל להכנה, בהתעסקות מינימלית יש מנה משביעה ואהובה על כל הגילאים. עוף ניתן לאכילה קר או חם , בכריך או בסלט, במנה מבושלת או צלוי, יש מגוון ענק של אפשרויות. (וזוכרים את הבדיחה על התרנגולת שאמרה לחברתה "ראיתי את בעלך מסתובב בדיזנגוף" ?).
"שבכל דור ודור" – דורות לפסח
המשאב הכי חשוב, שהכי נגמר ושאי אפשר להשיג עוד- הוא הזמן. כולנו אנשים עסוקים- עובדים, בעלי משפחות ותחביבים, ואיפה שאפשר לקצר – מקצרים.
אחת הדרכים לקצר זמן היא להשתמש במוצר קפוא, אם הוא איכותי ונשמר במיטבו.
את מוצרי "דורות" אני מכירה ואוהבת כבר שנים, ומשתמשת באופן קבוע, בעיקר בגלל שאם אני אסתמך על דברים שאולי נמצאים אצלי במקרר, רוב הסיכויים שהם לא שם או לא ראויים לשימוש כי שכחתי מהם זמן ארוך מדי. (ויעידו על כך זרי פטרוזליה נבולים שהשתמשתי מהם בשני עלים וכל השאר נשאר עם הגומיה ונבל).
מעדנות- סרט בורקס
בילדות שלי בשנות השמונים המילה "בורקס" אף פעם לא באה כמילה אחת. היא תמיד היתה המילה השניה בצמד "סמי בורקס". סמי המיתולוגי במרכז פתח תקווה, שמכר בורקס מכל הסוגים, גדולים, תפוחים ומלאים כל טוב, כאלה שתמיד לא יכלנו להתאפק ונגסנו בהם בעודם לוהטים, כך שאיבדנו תחושה בחיך העליון, אבל הטעם היה כל כך טעים, אפילו שהיינו אחר כך מכוסים בפירורים.
החדשים של אוקטובר- טעמים עזים ומחממים.
כל הרעיון בבישול, הוא שילוב טעמים. יש שילובים סטנדרטיים, ויש שילובים מיוחדים שגורמים לנו תחושות מעניינות וחדשות. אם אפשר לשלב בריאות בתוך זה, עוד יותר טוב.
Ice rice.
טוב, לא בדיוק, אבל הכותרת התחרזה לי כל כך יפה שהייתי חייבת.
אז קיבלתי שתי חבילות של המוצר החדש של "סנפרוסט" – אורז קפוא בשני טעמים – אורז מהיר הכנה עם ירקות (אפונה וגזר) ואורז מג'דרה.
נתחיל מהסוף- הבן שלי מת על מג'דרה. פעם הוא היה קונה את השקיות שצריך להוסיף להם מים בסיר ולבשל, כי הוא טען שזה יותר טעים לו מאשר המג'דרה שאני הייתי מכינה "מההתחלה" – כלומר עם אורז ועדשים וכל התיבול הנדרש.
אחרי שהפסקתי להעלב מכך, דווקא ראיתי את הצד החיובי- ההכנה קלה יותר.
עדיין , גם עכשיו, כשהילד כבר בגיל שבחוגים מסויימים כבר היה נשוי עם איזה שניים שלושה פעוטות, (ואיזה מזל שאנחנו לא בחוגים האלה), הוא עדיין לא אחד שיתחיל לבשל לעצמו, גם כשהוא חוזר מורעב מהעבודה או הלימודים.
לכן מילת הקסם שמשכה אותו הופיעה בהוראות ההכנה של האורז, וזרחה לו ככה מתוך העטיפות – "מיקרוגל". – מתכון של עשר דקות ברוטו, (כולל חיפוש קערה מתאימה), וממשהו קפוא, למשהו טעים. מה שיותר יפה זה שבגלל שזה קפוא, זה יכול להשמר זמן ארוך בפריזר ואז הוא יכול לשלוף ארוחה ברגע שירצה.
אז הכנו את שתי השקיות – בעזרת ההוראות של המיקרוגל. חשוב לציין שמאד סמכנו על המנות האלה כי מדובר היה בסופשבוע, ואם זה לא היה יוצא טוב, לא היה לנו מה לאכול יומיים (אבל, היי, יש בקבוק וודקה בפריזר, אז אולי אפשר להסתדר בכל זאת?)
(בתמונה למעלה – האורז שיצא מהשקית, לפני הבישול).
המסקנות שלי –
האורז יצא מצוין. עשיתי לפי ההוראות המדויקות במיקרו גל, ובדיוק אחרי שמונה דקות בישול, עם ערבוב באמצע, המנה היתה מוכנה. האורז יצא אחד אחד, הירקות רכים אבל לא מושי , הכל מצוין. אימצתי את הרעיון, בעיקר בשביל הבן שכלי הבישול העיקרי שלו הוא המיקרוגל.
(בתמונה למעלה- המנה המוכנה. הכמות שבתמונה היא מחצית ממה שיש בשקית).
בהוראות על העטיפה היה כתוב "להוסיף תבלינים". שמתי מלח אבל זה לא היה מספיק, אז אחרי שהיה מוכן, שמתי מלמעלה רוטב צ'ילי מתוק כמו שאני אוהבת.
רק הערה אחת – על העטיפה כתוב "3-4 מנות". מהכרות עם ההגדרות האלה, הן אף פעם לא נכונות ואסור לסמוך על זה. אם רוצים לחלק לשלושה או ארבעה , סביר להניח שכל אחד יקבל כף בלבד. מבחינת הכמות, יצאה לי כמות לשני אנשים גג, וגם זה כתוספת ליד עוד משהו (במקרה שלי סלט).
הירקות הם איכותיים, טריים בלבד (לא אבקות ולא מיובשים) והמוצרים הם דלי שומן ודלי מלח, לא מכילים חומרים משמרים, מונוסודיום גלוטומט או צבעי מאכל. כשר פרווה.
להשיג בכל רשתות השיווק.
לשקשק בצ'יק
שקשוקה היא מנה פופולארית בארוחות הישראליות, בעיקר בערב. כולם אוהבים אותה, בכל גיל ומכל עדה. מצד שני, כולנו אנשים עסוקים וכל קיצור דרך שמביא לתוצאה איכותית, רצוי ומתקבל בברכה.
קיבלתי להתנסות את הלקט החדש של "סנפרוסט" – לקט ירקות וציר תיבול להכנת שקשוקה.
הלקט מכיל את כל הירקות שנמצאים בשקשוקה- עגבניות, פלפלים, ובצל וכן שקיות ציר שכולל כבר את כל המרכיבים. ההוראות פשוטות – לשים את תוכן השקית במחבת, להוסיף מים ושמן, לבשל רבע שעה עד עשרים דקות- הזמן שלוקח למים להצטמצם, להוסיף את שקית הציר, לערבב , להוסיף חמש או שש ביצים , לכסות, לבשל עוד חמש דקות וזהו, יש שקשוקה עשירה.
אז ניסיתי בעצמי וכך זה עבד עבורי:
ראשית, כמות המים היתה מדוייקת מבחינת הכתוב על האריזה. אצלי הכמות היתה טיפה פחות וראיתי שיש סכנת שריפה למנה ולכן הבנתי שחשוב להקפיד על הכמויות.
(בתמונה- הירקות מהשקית למחבת)
אחרי שהנוזלים הצטמצמו הוספתי את הציר וערבבתי. פה אני חייבת לציין שהטעם הסופי שנותן הציר הוא מאד מתובל, מי שאוהב טעמים פחות עזים, עדיף להוסיף פחות מהציר. ענין של טעם.
הוספתי את הביצים (חשוב לשבור בכוס ולא כמו שאני עשיתי, מעל המחבת כך שאחר כך הייתי צריכה לדוג חתיכות קליפה שנפלו לשם..לא נורא, סידן טוב לבריאות.. 🙂 )
(אחרי הוספת הציר והביצים)
כיסיתי את המחבת וחיכיתי עוד חמש דקות. המנה היתה מוכנה בדיוק לפי ההוראות.
(התוצאה)
המסקנות שלי מההתנסות –
מאד נוח שיש את הכל מוכן, לא צריך לקנות ירקות טריים, הכל כבר במקפיא לזמן תפוגה ארוך, לא צריך לקצוץ, לא צריך להתחיל להכין רוטב, ההכנה קלה ומדוייקת. מבחינתי האישית חשוב להקפיד על כמות המים ולא להפחית, ומצד שני, למי שלא אוהב תיבול חזק, אפשר להפחית במקצת מהציר. הביצים יצאו רכות ונעימות ואיזנו את הפיקנטיות.
להשגה בכל רשתות השיווק.