האוכל המקסיקני כובש לו מקום בלב הישראלים ולא סתם – התיבול, העזות, הטעמים, המגוון, ונדמה שבכל נגיסה שומעים את הקצב של ספידי גונזלס בעודו צועק "טקילה!!" כשהוא חבוש סומבררו ססגוני.
קמח תירס הוא אחד המרכיבים החשובים במטבח המקסיקני, ובגלל שהוא נטול חיטה, הוא מתאים לנו כל שנה וגם בפסח, פותח אופציות חדשות שאינן כוללות תמיד קמח מצה, שהוא מוגבל בגלל תכונותיו.
חברת "אלפרו" בהחלט לא שוקטת על השמרים, או במקרה שלה "על השקדים". בשוק הצומח של משקאות מהצומח (איזה משחק מילים, הא?) למשקאות השקדים יש חלק נכבד וטעים, ולסדרת השקדים של "אלפרו" שכללה עד עכשיו משקה שקדים ומשקה שקדים ללא סוכר, נוספו שני אחים חדשים- "משקה שקדים בטעם וניל" ו"משקה קוקוס שקדים".
כמו שאומרים בפרסומת למשקפיים- חלב הוא מוצר צריכה בסיסי. רובנו לא טבעונים וצורכים חלב על בסיס יומיומי. הבעיה מתחילה כשאי אפשר מסיבה כלשהי לשתות חלב- אם זה רגישות כלשהי, או מטעמי דיאטה או השקפה. שוק משקאות תחליפי החלב הולך וגדל, וגם חומרי הגלם שמהם מיוצרים סוגי תחליפי החלב השונים שמתאימים לשימושים שונים.
מעבר כמובן למי שלא יכול לצרוך חלב או לא רוצה לצרוך חלב, יש גם את שומרי הדת שמפרידים שעות רבות בין אכילת בשר לחלב, ומשתוקקים בכל זאת לקינוח או למנה שהיא חלבית בעיקרה, וגם כאן שוק תחליפי החלב מציע פתרונות רבים, ואם יש גם בונוס בריאותי, מה טוב.
מספרות ומכוני יופי הם חלק מחיינו ועוזרים לנו להראות הכי טוב שיש (והאמת, לעיתים ביקור במקום כזה הוא שווה ערך לטיפול פסיכולוגי). הבעיה היא אחת- בגלל השימוש בכימיקלים שונים כמו צבעים, חומרי החלקה וכדומה בעמדות המספרה, או חלקיקי אבק , דבק וצבעים בעמדות הקוסמטיקה והציפורניים, חלל המספרה או המכון מלאים בריחות, אדים וחום שלא תורמים בלשון המעטה לבריאותנו או להרגשה הנוחה.
במטבחים כבר פתרו את הענין מזמן, בעזרת קולטי אדים , ושם לא מדובר בחומרים רעילים, אז למה לא לעשות אותו דבר בעולם היופי?
הוזמנתי למספרת CUTS YOU UP של יואב ארובס ורונן לייזר, כדי להכיר את המכשיר החדש שמשנה את האוויר(ה) בסלון היופי – השואב הקוסמטי.
אחד הריחות המפתים ביותר הוא ריח של פיצה. משהו בבצק, בגבינה הנמתחת ובניחוח האורגנו האופייני כל כך, גורמים לנו להזיל ריר, גם אם אנחנו לא ממש רעבים (או צבי נינג'ה). לרובינו אין בעיה – פשוט מרימים טלפון לאחת הפיצריות ומזמינים, או ניגשים למדף המוצרים הקפואים בסופרמרקט. אבל יש פלח אוכלוסיה לא קטן- שלא יכול או לא רוצה לצרוך גלוטן, ועד עכשיו היו כל מני פתרונות ביתיים חלקיים שהם "לא זה" כשמדובר בפיצה.
נתחיל מהתחלה- כשהפריכיות הומצאו והגיעו לשוק הישראלי, טעמתי, עיקמתי את הפרצוף ומאז לא נגעתי בהן. הפריכיות שטעמתי היו בטעם של פופקורן ישן ועם ריח של אבק. תוסיפו לזה את הדימוי של "אוכל של שמנות" והסבירו לי איך זה אמור להחליף חלה מתוקה וטריה? לחם חם מהתנור? פוקצ'ה? לא בבית ספרי.
במשך השנים התמדתי בתפיסה הזו, וחייתי בשלום לצד הפריכיות, ביחסי "שלום שלום" בלי יותר מדי קירבה.
עד שהשבוע הגיע הקופון של שופרסל וגרם לי לנסות שנית, בשם הבלוג כמובן.
יש דברים שאני לא בטוחה בהם בחיים- האם אשנה מקום מגורים, מקום עבודה, תחביבים. יש דברים שאני ממש בטוחה בהם בחיים- אני לא אחזור בתשובה, אני לא אעשה ניתוח לשינוי מין ואני בטח שלא אהיה צמחונית, שלא לדבר על טבעונית.
לחדר הכושר אני מגיעה רק בשעות הערב , כך שהביתה מהאימון אני מגיעה כשכבר חושך בחוץ, והעיניים כבר נדבקות מרוב עייפות. הדבר היחיד שאני יותר מאשר עייפה זה רעבה.
השילוב של רעב ועייפות הוא מסוכן במיוחד כי הוא יכול לחרב את כל האימון שהרגע השלמתי, לא חבל?
אז צריך משהו שהוא מהיר, ומשהו שהוא בריא.
איך זה עובד?
אסם-נסטלה לא שוקטת על השמרים , וכשמדובר על דגני בוקר, על אחת כמה וכמה כי ידוע שזו הארוחה החשובה ביום, מה שמעיר אותנו ומביא אותנו לעולם הלימודים והעבודה חיוניים ונמרצים.
(והייתי חייבת לצלם גם את החלק האחורי והמגניב של האריזה)
קיבלתי להתנסות את הממתיק החדש מבית "מרמולייט" – סוכרלוז+ סיבים תזונתיים. אישית אני משתמשת בסוכר רגיל (בתור בלוגרית שאוכלת המון, אז מה זה כבר סוכר…. ) אבל למי שרוצה להמעיט בסוכר, למי שלא יכול לצרוך סוכר, ממתיקים תמיד היו התחליף, ואם אפשר להוסיף להם ערך בריאותי – למה לא?
