ילדים עושים היום הרבה פחות פעילות גופנית מאשר בעבר, ומבלים הרבה מאד זמן ישובים מול מסכים. מצד שני, יש מבחר אדיר של אוכל, חלקו מאד לא בריא, חלקו מכיל המון סוכר, והתוצאה היא ילדים בעלי משקל עודף, שרוב הסיכויים שיהפכו למבוגרים בעלי משקל עודף ומזיק בריאותית.

לכן מאמץ רב מושקע בנסיון להפחית את כמויות הסוכר שיש במזון שילדים אוהבים, גם מתוך הדאגה לבריאותם הנוכחית וגם כדי ליצור הרגלים בריאים יותר לעתיד. מנסיוני האישי, אחרי שהתרגלתי למשל למשקאות מופחתי סוכר, כשטעמתי משקה "רגיל" זה היה לי הרבה יותר מדי מתוק ולא נעים.

אבל איך מרגילים ילדים להפחית את הסוכר?

קודם כל, דואגים שהטעם לא ייפגע. ילדים הם חיות של הרגלים, וקשה מאד לשנות להם משהו שהם מכירים ואוהבים.  במאמץ רב ובבחינת המתכונים למזון, מושג אותו הטעם, בהרבה פחות סוכר. אחר כך, כדי לחזק את המעבר למוצר מופחת הסוכר, גם מצרפים לו "בונוס" – משהו שילדים מאד אוהבים, שיגרום להם לאהוב את המוצר בכללותו, גם את הטעם וגם את ההפתעה המצורפת.

וכך הגענו לסידרת "מופחתי הסוכר" של תלמה – מוצרי עוגי, שוגי, קוקומן כדורים וקוקומן חום לבן – שמכילים 20% פחות תוספת סוכר. לא רק שאין הבדל בטעם (אמנם אין לי ילדים קטנים אז נידבתי את גופי לניסוי- ואכן אין הבדל והטעם פשוט טעים), יש גם את הבונוס בדמות קומיקסים של הלהיט הטלוויזיוני "סופר סטרייקה" שהילדים מאד אוהבים. הסידרה שמשודרת בערוץ "זום" ובעוד עשרות מדינות בעולם, צברה מעריצים שמאד אוהבים לראות את המותג על כל מוצר אפשרי, כולל על ארוחת הבוקר והנשנושים שלהם.

הסלוגן של המוצרים הוא "מנצחים גם עם פחות תוספת סוכר" ובאמת, אם אפשר בפחות סוכר ויותר בריא, למה לא?

להשיג בכל רשתות השיווק.

ימי חמישי, ליתר דיוק, חמישי בערב, הם תמיד קדושים – יש סלסה. לסיים שבוע בריקודים זה תמיד טוב, ולסיים אותו עם אקסטרה טעמים טובים, עוד יותר טוב.

אז חמישי בערב, לפני שעולים על הרחבה, התייצבנו בסניף חולון של "בליקר בייקרי" לבדוק מה יש שם שיעשה לנו את הערב?

הוזמנתי לבחון את התפריט וגם לשמוע על חידושים לקראת החורף ובכלל.

בתפריט יש קטגוריות עונתיות לפי קיץ או חורף (כך למשל במחלקת המשקאות – לכבוד הקיץ שתיכף נגמר – ושווה לרוץ ולתפוס – יש משקאות סורבה פירות ומשקאות על בסיס קפה, ובחורף יתווספו משקאות בנוסח סחלב חם ופינוקים חורפיים), ויש קטגוריות קבועות של מנות אהובות.

המקום הוא כשר חלבי ולכן מטבע הדברים גם צמחוני, ולצד הרבה מנות חלביות גבינתיות למשל, יש גם מנות שמכילות המון ירקות בריאים  ודגנים , כך שאפשר גם להתענג על הטעם וגם להרוויח בריאות ככה על הדרך.

פתחנו את הערב במשקאות המיוחדים של המקום. לא רציתי להתמלא ממשהו כבד יותר שמכיל יוגורט, ולכן הלכתי על שייק בשם " סיישל" שמכיל אננס ותפוז. (ואני יודעת שאחזור בקרוב כי אני סקרנית לגבי שייק אחר שהיה בתפריט אבל אזל בשעה שהיינו שם – "טנריף" שמכיל מנגו ופסיפלורה). בכל מקרה, כוס גדושה (18 שקלים) שהרוותה אותי בגדול והחזיקה אותי למעשה לכל אורך הארוחה. מרענן, צונן וכייפי.

לילך, הבעלים של הסניף, הביאה לנו להתרשם בכל זאת מאחד השייקים עם היוגורט – "רוזטה" שהיה כמו שהשם מרמז – מיקס של שקדים, בננה ותמר. המשקה מתוק, הייתי שמחה אפילו לקבלו בתור קינוח.

מהמנות הראשונות, ברובריקת "התחלות" בתפריט, קיבלנו שתיים –

פלאפל תרד ופרמז'ן (25 שקלים) – מנה עשירה מאד, של ארבע קציצות פלאפל עשויות תרד, על המון המון גבינה לבנה מתובלת. אהבתי שמצד אחד יש טעם אופייני עדין של פלאפל, כנראה מהתיבול, ומצד שני התרד מוסיף את הערך המוסף הבריאותי והגיוון המעניין ממה שאנחנו מכירים.  הייתי שמחה להוסיף גם לחם שאפשר יהיה לנגב את שארית הגבינה המתובלת שהוותה את המצע, בכל מקרה חיסלנו אותה עם המזלג.

חציל ומוצרלה עם סלסת עגבניות (27 שקלים).  מנה שכבייכול מוכרת ממסעדות רבות, אבל שונה, כי החציל במקרה הזה אינו בעל הטעם הקלוי השרוף אלא יותר נשאר בזכות עצמו וטעמיו.

בתפריט יש המון מנות שיכולות להוות מנה עיקרית – סלטים שונים, כולל סלט קינואה חם, פיצות, כריכים ועוד.

אנחנו בחרנו מהרובריקה המסקרנת של "לעניין" שהיא המנות המיוחדות.

אני שמתי עין על "קציצות קינואה" – שמוגשות עם מטבל גבינה, עשבי תיבול וסלט עלים (46 שקלים) ולשולחן הגיעה גם המנה שהומלצה על ידי לילך – "המבורגר פטריות ומוצרלה" – עם איולי עשבי תיבול, ביצת עין ותפוחי אדמה אפויים (59 שקלים).

ארבע קציצות עסיסיות נחתו על השולחן (אגב, כל המנות המצולמות הן בגודל האמיתי) עם סלט עשיר (וטרי מאד, וזה הורגש). הרגשתי טיפה מתקתקות בקציצות, ולא הייתי מנחשת שהן מקינואה. מרקם מעניין ושונה . אהבתי גם את החום של הקציצות יחד עם המטבל הגבינתי הקר.

מה"המבורגר" בתחילה חששתי, כי ברגע שקוראים למנה צמחונית "המבורגר" תמיד נוצר הרושם של "תחליף בשר" וזה כבר מראש יוצר תחושה של ציפיה לדבר האמיתי ואיך אפשר להשיג את אותו הטעם בעזרת פטריות? במקרה הנדון הקציצה היתה פשוט טעימה, בלי לנסות להתחפש לבשר. היא הוגשה על לחמניה עם סלט, אז הייתי מעדיפה לכנות את המנה "קציצות פטריות ומוצרלה בסגנון המבורגר" כי באמת שאין סיבה לנסות להיות תחליף, כשהפטריות והקציצה טובות בפני עצמן. על הקציצה היתה ביצת עין, מה שכבר קונה אותי, כי אין כמו הנזילה הצהובה הזו, סקסית וחמימה.

(למעלה- המנה, למטה- הייתי חייבת להראות לכם את החלמון הנוזלי-חמים-סקסי הזה…)

בתפריט הקינוחים (שלמרות שמכונה "תפריט קיץ" בעצם קיים כל השנה, עם תוספות חורפיות כמו עוגות חמות וכדומה), יש חגיגה לאוהבי המתוק. מנות מסקרנות כמו "הפתעת שוקולד" (כדור שוקולד מריר עם קרם עוגיות על כדור גלידת וניל עם רוטב שוקולד חם… יאמי יאמי), או טירמיסו ושטרודל תפוחים חם, הכל עם קצפת וגלידות. אני העדפתי מנה פחות מתוקה, ושאלתי את לילך. היא המליצה על עוגה מיוחדת שלא רשומה בתפריט , בשם "פילדלפיה" שכוללת בצק בראוניז שוקולד, שמעליו עוגת גבינה אפויה וקרם מסקרפונה. (מחירי הקינוחים נעים בין 32-39 שקלים). האמת, שיחוק. העוגה רכה אבל לא נמרחת, ובעיקר – חמצמצות עדינה מאד של הגבינה משתלבת מצוין עם תחתית הבראוני שוקולד שמתחת. שווה לשאול על המיוחדות של היום.

כדי שיהיו אנרגיות לסלסה, חזרנו בחזרה לתפריט המשקאות ובחרנו משם " גרניטה קפה, גלידת וניל וקצפת" (23 שקלים לכוס ענקית שמספיקה לשניים ויותר). האמת, גם זה יכול להוות קינוח בפני עצמו.

סניף "בליקר בייקרי" בחולון מחולק לשני חלקים, יש את החלק הפנימי ויש את המרפסת החיצונית שמצויינת לימים נעימים, מיקום פינתי שמשקיף על כל הסביבה, צל ובריזה. עכשיו תושבי חולון והסביבה לא צריכים לנדוד לראשון לציון או לתל אביב, אפשר לשבת בכיף, אם על כוס קפה ומשהו מתוק, אם על מנות גדולות או קטנות. לילך מספרת שבימי שישי המקום עמוס במיוחד, והומה באנשים שרוצים לבלות טוב. במשך השבוע יש גם קהל של יושבי העסקים מסביב (כל האזור מתפתח במהירות ועסקים רבים צצים) ויש גם משרדים שמזמינים משלוחים.

העיצוב היה מחמם מאד- פרחוני, ביתי קלאסי, וכל המתוקים בוויטרינות הפכו את המקום לכייפי במיוחד.

ישנם גם תפריטים לילדים .

המקום כאמור כשר, והחנייה בסביבה נוחה מאד וחינמית.

עוד פרטים באתר – http://www.bleeckerbakery.co.il/site/home.php

ובדף הפייסבוק  –

https://www.facebook.com/bleeckerbakery

כולנו מכירים את ה"פרוביוטיקה" – אותם חיידקים טובים שרצוי שיהיו לנו בגוף, כדי שיסייעו בשמירה על הבריאות.

בגוף האדם שלושה סוגי חיידקים – כאמור – הטובים, שאנו רוצים בהם, הנייטרלים- שלא מפריעים לנו (אולי רק עצם המחשבה…) והרעים – המזיקים שצריך להפטר מהם. הבעיה שהחיידקים הטובים הרבה פעמים נפגעים , אם על ידי תזונה לקויה, אם על ידי תרופות (למשל אנטיביוטיקה שנועדה לחסל את החיידקים הרעים, על הדרך הורגת גם את הטובים).

אז מה עושים?

ה"פרוביוטיקה" מנסה להוסיף לנו חיידקים כאלה ,למשל במשקאות חלב למיניהם, אבל איך מתחזקים אותם ודואגים לרווחתם כדי שיוכלו לעשות  את העבודה שלהם בצורה אופטימלית עבורנו?

כאן נכנסת לתמונה ה"פרה- ביוטיקה" – ליתר דיוק- הסיבים הפרה ביוטיים שכשאנו צורכים אותם, הם עוברים תסיסה במעי הגס ויוצרים תנאים טובים לחיידקים הטובים. בין השאר הם מגבירים את התרבות החיידקים הטובים במעיים, מסייעים בתהליך העיכול הסדיר, תומכים בספיגת סידן, עוזרים להתגונן בפני מחלות מעיים למיניהם – וכמובן גם תכונה אחת שמאד מבוקשת – מגדילים את תחושת השובע, מה שעוזר לשמור על המשקל ואף לרזות.

ממש אתמול הושק, והיום על המדפים – לחם "ברמן אקטיב"  שעובד בדיוק על זה- לחם פרוס מקמח חיטה מלא, בתוספת סיבים פרה ביוטיים. הלחם, שמצטרף לשורה ארוכה של מוצרים של "ברמן" וחברות הבת "לחם הארץ", "ודש" ו"מאפיית ליבו", הוא הראשון בסוגו, כשהסיבים הפרה ביוטיים מצטרפים לסיבים של הקמח המלא, והתוצאה היא חגיגה של בריאות.

כמה זה טוב?

שלוש פרוסות (שמכילות כל אחת כ67 קלוריות בלבד) מכילות כ30% מהכמות היומית הנדרשת לפעילות הפרה ביוטית. כמות הסיבים התזונתיים בשלוש הפרוסות הללו היא כמעט מחצית (46%) מהתצרוכת היומית של נשים, וכשליש מהתצרוכת היומית לגברים. ומה שהכי יפה- הלחם מתקתק בטעמו (מהסיבים, אין בו סוכר!) ומשתלב נהדר עם ממרחים מתוקים או מלוחים, והיות ומרקמו אחיד, ילדים אוהבים אותו וזה פתרון מצוין לכריכי בית הספר.

ניתן גם להקפיא את הלחם ושום דבר לא הולך לאיבוד מהערכים והסיבים שלו לאחר ההפשרה.

עוד דברים טובים שמסתתרים בלחם "ברמן אקטיב"?  הוא כולל שלל סימונים שמעידים עליו שהוא אינו מכיל שומן טרנס, ללא תוספת סוכר (מה שמצוין למי שאסור לו לצרוך סוכר), יש בו מאה אחוזים של קמח חיטה מלא, והוא עומד בדרישות האגודה הישראלית לסכרת ובדרישות משרד הבריאות ללחמים בריאים יותר.

המחיר לכל הטוב הזה לא חורג מהמחירים הרגילים של לחמי "ברמן" .

כאמור יש מבחר ענק של לחמי "ברמן" עם שפע של בריאות, בין השאר ניתן למצוא על המדפים לחמי שיפון קל מ100% קמח שיפון מלא – מוצר בלעדי שזכה בתו "מוצר השנה", לחמי מחמצת שכוללים זמינות מינרלים גבוהה יותר, פעילות רבה של נוגדי חימצון , איזון הסוכר בדם ועידוד פעילות פרוביוטית בקיבה, סדרות קלות של לחמים כגון הלחם הפרוס מופחת הקלוריות מקמח מלא עם חיטה טרום נבוטה (38 קלוריות לפרוסה בלבד), חלה פרוסה מופחתת קלוריות בתוספת סיבי שיבולת שועל, והפיבוריטים שלי – סדרות הלחמים עם תוספות הדגנים השונות – "לחם חמישה דגנים" ו"לחם עשרה דגנים" ולחמים עם תוספות ספציפיות כמו "לחם שיפון עם אגוזים"  או עם חמניות או עם גרעיני דלעת, והרשימה עוד ארוכה.

ׁ(את כל הסמלים הטובים האלה ניתן למצוא על לחמי "ברמן").

איפה אפשר למצוא את כל הלחמים, כולל הלחם החדש, ממש מהבוקר?

בכל רשתות השיווק, במדפים מסודרים לפי צבעים , כך שאפשר להגיע ישר למוצר הרצוי.

כשרות בד"צ העדה החרדית.

אתר הבית של "ברמן" עם כל המידע – (גם על הקונדיטוריה ומפעל פירורי הלחם).

http://www.berman.co.il/

שיבולת שועל ידועה בתכונותיה הטובות – היא דגן שמתפקע מרוב רכיבים תזונתיים כמו חלבונים, סיבים תזונתיים, מינרלים, והיא משביעה מאד, במחיר קלורי נמוך (אלא אם כן נוסיף לה גלידת שוקולד…) ואם נוסיף לכך את המגוון הרב של מתכונים ומנות שאפשר ליצור ממנה, ביחד עם ההכנה המהירה, נקבל מוצר שגם טעים לנו, וגם עוזר לשמור על הבריאות והגוף.

קיבלתי אתגר- קופסת קוואקר, תוספות מעניינות ומשימה- לנסות לעשות משהו טעים, קל (כמובן, זו אני!!) ועם הטוויסט האישי שלי. אני לא בשלנית גדולה, למעשה, קטנה מאד. אם הייתי סלב בטח היו לוקחים אותי לתוכנית החדשה הזו על סלבים שלא יודעים לבשל , אבל היות ולא הוזמנתי לתוכנית, הזמנתי את עצמי למטבח, ואלה התוצאות שלי – (ואני גאה לציין שלא רק שלא הרעלתי אף אחד, גם אשכרה אנשים אהבו מה שעשיתי!!),

בדרך כלל השימוש שלי בקוואקר הוא בדייסות חמות, בתוספת של פירות טריים או חמוציות, ועם המון, אבל המון קינמון. הפעם פשוט לקחתי כמה דברים שאני כן מסוגלת להכין, ופשוט שיניתי להם את המתכון בהתחשב בתכונות של הקוואקר.

אז הלכתי על מנה אחת מלוחה ושתיים מתוקות.

במלוחים הלכתי על מאפינס ירקות.. בדרך כלל יש לי מתכון של מאפינס שכולל "לבשל קצת ירקות, להוסיף כמה חומרים שמאחדים וכמה חומרי טעם ולזרוק לתנור". הפעם רציתי לדעת איך אני יכולה לשלב את הקרנצ'יות של הקוואקר בפשטידה וכך עשיתי.

בישלתי בסיר אחד לקט ירקות קפוא, אבל לא עד הסוף, שלא יהיה "מושי" כי הוא עוד צריך להאפות ולא להתפרק. במקביל במחבת טיגנתי בצל אחד גדול שקצצתי. טיגנתי בשכבה מאד דקה של שמן זית שהתזתי על המחבת (טפלון).

בנתיים הכנתי את העיסה- ערבבתי בקערה 2 כפות אבקת מרק (במקרה שלי בטעם עוף כי זה מה שהיה לי בבית, אפשר כמובן גם טעם בצל למשל), 1 גביע של 250 גרם גבינה לבנה (אני לקחתי 3% -אפשר לפי הטעם ), 4 ביצים, 4 כפות קוואקר, 4כפות קמח (היה לי בבית רק קמח מלא, אפשר לפי הטעם, זה לא מורגש אז אפשר להוסיף בריאות, למה לא?) ושקית אחת של אבקת אפיה. הוספתי קצת מלח ופלפל (צריך להזהר כי אבקת המרק מלוחה גם ככה).

חיממתי את התנור ל180 ושימנתי תבנית שקעים (שוב, זה סיליקון אבל עדיין שווה להתיז שמן כי זה עדיין קצת נדבק).

הוספתי את הבצל המטוגן ואת הירקות שסיננתי. אם יש ירקות גדולים כמו ברוקולי או גזר גדול, חשוב לקצוץ אותם כדי שיכנסו יפה לתוך המאפינס.

בשלב הזה שימו לב, אם יש יותר מדי נוזלים, זה לא ייאפה טוב, אז אפשר להוסיף קצת קמח וקצת קוואקר, עד שרואים שהירקות הם הדומיננטים והם אלה שמצופים בעיסה ולא שהם כאילו בתוך מרק.. העיסה צריכה להיות סמיכה קצת.

שמתי בשקעים ואפיתי עד שהיה שחום מלמעלה בצורה עדינה, לא לשרוף!!

חשוב לחכות לפני שמנסים להוציא מהשקעים, כדי שייצא בשלמות.

האפייה לקחה לי בערך חצי שעה בתנור שלי, אפשר לבדוק אחרי עשרים דקות. אני נוהגת גם לסובב את התבנית באמצע האפייה, כדי שיאפה בצורה שווה משני הצדדים.

להגיש חם.

במתוקים הלכתי על שתי עוגות.

הראשונה, אחת שאני מאד אוהבת ומכונה "עוגת הפסטיבל". היא מתאימה במיוחד לט"ו בשבט אבל טעימה כל השנה, עם גלידת וניל ליד או בלי.

הרעיון הוא לקחת לעוגה אחת בגודל תבנית אינגליש קייק- 2.5 כוסות של מיקס של כל מה שאוהבים – פירות יבשים מכל הסוגים – בננות, תמרים, תאנים, אגוזים שונים , קוקוס, מה שיש. בחבילה שאני קיבלתי היו גם שוקולד צ'יפס זעירים אז בשמחה הוספתי אותם וכמובן ברווחים שנוצרו בכוס המדידה שפכתי קוואקר (אני מניחה שזה יצא משהו כמו ארבע כפות). אגב, כוס המדידה היא חלק מסט של סידרת "בייקרי" של Sistema – כלים שבאים בגדלים שונים, אפשר לערום אותם אחד על השני, אפשר להקפיא איתם דברים, אפשר לשים במיקרו ובמדיח, הם חופשיים מBPA ובגדלים שונים המתאימים לאריזות סטנדרטיות של קמח, סוכר, קקאו וכדומה, ובחלק מהם אפשר להשתמש במכסה גם כתחתית להגשת עוגות או קפקייקס , והשוס מבחינתי – שקעים בצדדים שמתאימים בדיוק לגודל היד והאחיזה.– אפשר לראות עוד פרטים על הקופסאות הללו ב – http://sistemaplastics.com/products/klipit-bakery .

בכל מקרה- בחזרה למתכון – הוספתי חומרים מאחדים – 1/2 כוס קמח, 1/4 כוס סוכר , 2 ביצים מוקצפות קלות, קורט מלח  וזרזיף דבש של "יד מרדכי" שהסתכל עלי מהשולחן ואמר לי "אני אוסיף לך עוד שכבה של טעם" והאמת – הוא צדק…ובמקור היה צריך להוסיף גם כף ברנדי, ככה בשביל הטעם, אבל לא היה לי אז וויתרתי. לא נורא.

אפיתי בחום של 180 בתנור שחומם מראש, עד שהשחים (שוב, לא לשרוף!!).

ההגשה היא על ידי חיתוך לפרוסות דקות מאד , כדי שיראו איזה יופי השכבות של הפירות והתוספות. אפשר כאמור להגיש עם גלידת וניל, אני אכלתי את זה ככה והיה טעים מאד. היא כאילו קשה וקשה לחיתוך אבל זה רק הקראסט העליון – בפנים היא רכה, עסיסית מהפירות וכל הדברים הטובים ומצויינת גם ליד קפה.

העוגה האחרונה שהכנתי היתה עוגה שהבן שלי מבקש כל שנה ליום ההולדת. הוא לא בן אדם של מתוקים. כשהוא היה קטן והייתי מזמינה בשבילו עוגות מעוצבות בהון תועפות ליום ההולדת, הוא היה מקסימום מוכן לטעום את הדובדבנים מהקצה, בעיקר בשביל הווידאו.. אבל זו עוגה שהוא מת עליה – ובצדק. היא אולי לא מעוצבת יפה, וקצת קשה לחיתוך כי אין לה בסיס, אבל זה כל כך טעים.. עם חימום במיקרו (חימום בלבד, לא הרתחה!) או בלי, עם גלידת וניל ליד או בלי (האמת, לא צריך, טעים גם ככה).

אז הפעם שילבתי גם את הקוואקר.

וזה מה שעשיתי.

קילפתי קילו תפוחים (למעשה קילפתי יותר כי לקחתי בחשבון קליפות, גרעינים וכל מני חלקים לא מוצלחים אז התחלתי עם קילו מאתיים של תפוחים).

חתכתי לחתיכות בגודל שמינית התפוח נניח ושמתי בקערה.

התזתי עליהם מיץ לימון סחוט, כמו שסוחטים על סלט, כדי שלא ישחירו בזמן שאני מסיימת לחתוך.

ערבבתי בקערית כפית סוכר וכפית קינמון, שמתי כפפת ניילון (לא לטקס! אלה מכילות טלק וזה יכול לחדור לאוכל) ועשיתי עיסוי לתפוחים עד שהם היו מכוסים בקינמון וסוכר. בכלל, כמו שהזכרתי מקודם, אני מתה על קינמון ונוטה לשים הרבה.

את התפוחים שמתי בשכבה אחידה בתבנית מצופה נייר אפיה.

ערבבתי בקערה –

2 כוסות סוכר, 150 גרם חמאה שהמסתי במיקרו (ולא, אני לא יודעת אם מרגרינה או תחליפי חמאה ייצאו אותו דבר. זו עוגה חלבית וזהו!)., 4 ביצים ועוד טיפה מיץ לימון, ככה שפריץ שניים.

בקערה נוספת (כן, יש הרבה כלים לשטוף, בשביל זה יש מדיח!), ערבבתי את החומרים היבשים – במקור היה צריך 2 כוסות קמח, אני החלפתי אחת מהן בכוס קוואקר, ביחד עם 2 כפיות אבקת אפיה, וקורט מלח.

אחרי ששתי התערובות היו מעורבבות, שפכתי בעדינות את התערובת היבשה לתערובת הרטובה ואיחדתי. צריך לצאת סמיך.

חיממתי תנור ל170 ושפכתי את העיסה על התפוחים המצופים. יישרתי היטב כך שכל התפוחים היו מכוסים. ערבבתי עוד קערית של כפית סוכר וכפית קינמון (נדמה לי ששמתי יותר, כדי שיספיק!) ופיזרתי מלמעלה, כי הרעיון זה שהסוכר יימס בתנור ותיווצר שיכבה כמו בקרם ברולה, של סוכר וקינמון פציחים.

אפיתי כשעה (לבדוק באמצעות קיסם את הבלילה, אם יוצא נוזלי זה עדיין לא מוכן).

(ככה היא נראית אחרי האפייה).

יש להזהיר- הריח מטריף, קשה להסתובב בבית עם הריח הזה.

מוציאים מהתנור ומחכים שיתקרר קצת, אפשר לאכול חם או קר.

במקרה שלי ,תוקעים נר ושרים "יום הולדת שמח לבן היקר".  והאמת, בשביל עוגה כזו שווה להזדקן בשנה…

וכמה עובדות על "קוואקר"  – ההתחלה היתה ב1850 כששתי חברות דגנים הוקמו במקביל, אחת באוהיו ארצות הברית, והשניה בקנדה. ב1877 נולד גם "לארי"  – הוא האיש שמופיע בלבוש קוויקרי מסורתי . (הקוויקרים היו תנועה רוחנית שהאמינה בשוויון, בקשר אישי עם האל, ובאי אלימות. המייסד ויליאם פן זכה שפנסילבניה תיקרא על שמו, והסיבה שחברת שיבולת השועל בחרה בקוויקר כסמל היתה שהם זכו למוניטין של אנשים הגונים, חרוצים וכנים).

Quaker oats היתה החברה הראשונה שפירסמה ב1891 מתכון על האריזה, וזה היה מתכון ללחם שיבולת שועל שנחשב מזין , טעים ובריא עד היום.

ב2012 עובר "לארי איש הקוואקר" שיפוץ קוסמטי, דמותו רזה יותר כי הוא מקפיד על כושר ומצב בריאותי תקין באמצעות אכילה נכונה, השביס מעוצב מחדש בהתאם לגיזרתו החדשה, וגם עור הפנים קורן יותר מכיוון שהוא מקפיד על טיפולי מסיכת פנים של שיבולת שועל.

ובאתר של "קוואקר" אפשר למצוא המון אוצרות – מתכונים, טיפים, וכל מה שצריך לדעת כדי לשמור על בריאות וגיזרה – https://www.quaker.co.il/

כבר מזמן הצהרתי, שאני- צמחונית/ טבעונית – לא אהיה. אבל – אם יש משהו שהוא צמחוני/טבעוני והוא טעים, למה שלא אנסה?

את המשקאות מהצומח של "אלפרו" כולם כבר מכירים. ההתחלה היתה במוצרים מסויה, והטווח התרחב למשקאות ממקורות צמחיים שונים, בעלי טעמים שונים, דגשים שונים ושימושים שונים.

מעבר לקהל הנמנעים מחלב, אם מסיבות בריאותיות (כמו רגישים ללקטוז), אם מסיבות אידאולוגיות שונות ואם מטעמי כשרות (למשל לפני או אחרי ארוחה בשרית), גם בלי שום נימוק כזה, המשקאות מביאים טעמים חדשים ואפשרויות חדשות לכל הציבור.

החידושים האחרונים של "אלפרו" הם שלושה משקאות חדשים מהצומח –

משקה קוקוס- על בסיס אורז וקוקוס טבעיים, שכמו כל המשקאות האחרים – אינו מכיל תוספת סוכר, כמובן ללא לקטוז, הוא קל לעיכול ודל שומן ומצד שני מועשר בסידן , ויטמין די, וויטמין בי 12 החשוב כל כך.

אני מצאתי שהוא משתלב מצוין בכל מנה תאילנדית למשל, או אסיאתית, וגם בקוקטיילים שדורשים טאצ' קוקוסי. אגב, גם נהנתי לשלב את המשקה במקום מים בבישול אורז בסגנון אסיאתי (ולא לשכוח כוסברה!).

משקה האורז הוא ניטרלי יותר, והוא טוב למשל כתחליף חלב לקפה. גם לו כמובן יש את כל היתרונות הבריאותיים שהזכרתי למעלה.

משקה שיבולת שועל – הוא בעיני המיוחד ביותר, יש בו סיבים תזונתיים ולכן הוא גם משביע במיוחד. מצוין לדגני בוקר למשל, כ"אקסטרה חיזוק" לבריאות ולשובע.

טעמתי גם שייקים שונים וקוקטיילים שמבוססים על המשקאות, ויכולים בשקט להצטרף לרפרטואר הקולינרי של כל אחד, (ואני עוד צריכה לבדוק איך זה משתלב בקוקטיילים אלכוהוליים למשל. יש לי הרגשה שמשקה הקוקוס למשל יכול ללכת מצוין עם קוקטיילים טרופיים – עם המטריה הקטנה קומפלט כמובן).

אגב, מעבר לטעמים החדשים, אני מאד אוהבת את משקה השקדים שנותן ארומה של מרציפן וטעים מאד למשל כאחד הנוזלים בפנקייק, במקום מים או חלב.

כל הטוב הזה ארוז בחידוש נוסף – קופסאות קרטון עם פקק ידידותי למזיגה נוחה וכמובן לסגירה טובה יותר, כך שהמשקה נשמר בשיא הטעם שלו.

כדי להכיר טוב יותר את המוצרים החדשים, עלו לרשת (ולטלוויזיה) סרטונים מדליקים בכיכובם של קוף וסנאי, שווה לצפות –

לינקים לסרטונים –

https://www.youtube.com/watch?v=1roe8NMsa5c

וגם –

https://www.youtube.com/watch?v=9KEHM1ry2tM

טוב, להגיד "בלוגרית" ו"אכילה בריאה" זה קצת לא הולך ביחד. כבלוגרית אני אוכלת הרבה, כולל המון דברים משמינים ולא הכי בריאים , וגם אלכוהול יש הרבה בעסק, שיהיה שמח (כי מה לעשות שאני מעדיפה כוס וודקה מאשר כוס מיץ נבט חיטה…).

אז בימים שאין מסעדות, וגם בשעות היום בעבודה, אני משתדלת לפחות לתקן קצת את הנזקים. אז כן, אני לא מושלמת, יש המון דברים בריאים שאני לא עושה, אבל הנה הטיפים שלי  –

1. בכל ארוחת צהרים בעבודה (יש לנו מבחר מסעדות ) אני תמיד אקפיד שחצי מהצלחת תהיה ירקות. אם זה טריים או מבושלים, אבל הם חייבים להיות שם. ולא, צ'יפס זה לא ירק.

2. משתדלת מאד להגיע לחדר הכושר שלוש פעמים בשבוע, או לפחות פעמיים לאימון שכולל גם עבודת משקולות רבה (החלק הכייפי) וגם אירובי על הליכון או "אליפסה" (משעמם , בעיקר מאז שהולמס פלייס עברו ל"הוט" ואשכרה אין מה לראות, אבל מתעקשת לסיים את כל הקילומטרים או הזמן שהקצבתי.

3. להתרחק משמש ככל האפשר – שמשיות, קרם הגנה גבוה ובשכבות, כובע. מה שטוב לשלגיה טוב גם לי.

4. כמובן בלי עישון ובלי לאפשר לאנשים אחרים לעשן לידי.

5. מגיל ארבעים אני עושה בדיקות שנתיות וכל ממצא חריג נבדק על ידי רופאים מומחים.

6 למזלי שונאת משקאות תוססים ולכן לא מתקרבת לקולה או דומיה, שהם בעיקר צבע מאכל עם כימיקלים. שותה מים, משתדלת הרבה.

7 מעבר לספורט, יש גם פעילות גופנית נוספת פעם או פעמיים בשבוע – הסלסה. גם הנאה לנפש, גם כושר (וגם פיתוח הזוגיות וחיי החברה!).

8 והמון המון עלים בכל מנה- כוסברה, נענע, פטרוזיליה, שמיר, גם טעים, גם בריא!

בתמונה בחרתי לשים כמה אלמנטים מכל זה- המוצרים שקיבלתי משופרסל – חטיפי דגנים שמצויינים כשבא משהו מתוק, או לחילופין כשהשעה במשרד היא עשר ויש רק עוגיות, (גם לשעה ארבע זה עוזר), ודגני בוקר ללא סוכר ועם אגוזים, שטובים גם לארוחת בוקר קלילה ומהירה , וגם לנשנוש כשבא איזה משהו קטן ולא יודעים מה, ככה מספקים את התנועה הזו של להכניס יד לאריזה, לקחת משהו קטן ולהכניס לפה.

בתמונה יש גם פירות – בריאות בצבעים, גם כרטיס המנוי לחדר הכושר (אני פלטינום!!! מתמידה!!) , משקולות, סרט לזיעה, ובעיקר את המגבת שלי, שהיא גם שימושית וגם אקטואלית.

אז זה לא שצריך לקום ולהגיד "מהיום רק עדשים ופישתן אחרי ריצת בוקר של עשרה קילומטרים", אלא להשתדל לעשות את הדברים הקטנים, כי כל דבר קטן, מוסיף לנו עוד חודש בחיים! (וכשזה טעים זה בכלל סבבה).

לבריאות!!

החיים שלי הם תמיד דילמה- מצד אחד אני רעבה ורוצה יותר מסנדוויץ, מצד שני אני תמיד עייפה מדי, עצלנית מדי או ממהרת מדי מכדי להכין ארוחה נורמלית. "עינת תעשיות מזון" פתרו לי את הדילמה הזו עם "סנאק טיים, – ארוחות מוכנות לאכילה קרה או בחימום במיקרוגל למשך דקה אחת.

זו המנה כפי שנראתה לפני החימום –

וכך אחרי דקה במיקרוגל, כשעשיתי מה שאמרו לי בהוראות (לפתוח, לשפוך מעל את הרוטב המצורף, לחמם ולאכול).

הארוחה שכוללת פסטה מחיטת דורום, גבינה בולגרית 5% שומן, גבינה צהובה מגוררת, רוטב עגבנית, ירקות קלויים, עשבי תיבול, זיתים שחורים ותבלינים- משקל כולל של 350 גרם, השביעה אותי לגמרי ממצב של רעב לאחר שהארוחה הקודמת שלי היתה 8 שעות קודם לכן ובאמצע היה אימון לא פשוט בחדר הכושר.

לפי טכנולוגי המזון של "עינת תעשיות מזון" המנה כוללת כל מה שצריך – פסטה לתחושת שובע ואנרגיה, וגבינות שהן מקור לחלבונים וסידן.

כאמור, בגלל שאפשר לאכול אותה קרה וגם חמה בעזרת דקה במיקרוגל, אפשר לקחת אותה לכל מקום, מפיקניק ועד המשרד לנשנוש צהרים מהיר.

חומרי הגלם הם כמובן איכותיים וטריים והייצור בתנאי סניטציה מחמירים וקפדניים.

אפשר להשיג בחנויות הנוחות ברחבי הארץ (עם אפשרות לדיל כולל שתיה), כשר חלבי.

אחרי הארוחה צריך גם קינוח, ורצוי שגם הוא יהיה בריא ככל האפשר.

כבר כתבתי בעבר על יתרונות הטחינה מבחינה בריאותית ומבחינת טעם, ועכשיו ל"אחוה" – שאלופים בכל מה שקשור לטחינה וחלבה, יש עוגיות חדשות שכוללות כמות גדולה של 18% טחינה גולמית דלת נתרן שכבר הוכתרה על ידי "כלבוטק" כמשובחת ומומלצת בעקבות הערכים התזונתיים.

מה שאני אוהבת הוא המרקם הרך אבל הלא מתפורר, והכי כיף כך גיליתי, להכניס עוגיה שלמה לפה (הגודל לא גדול) ולתת לה להתמוסס ולמלא את הפה בדביקות עדינה של חלבה ובמתיקות מלטפת.

(ובאותה הזדמנות גם בסידן, ברזל, סיבים תזונתיים, וויטמינים ומינרלים).

בגלל שהן קלילות, הכמות באריזה של 300 גרם היא של המון עוגיות.

העוגיות כשרות פרווה בהשגחת הבד"צ והן מתאימות במיוחד כקינוח למי ששומר על כשרות אחרי ארוחה בשרית, כמתלוות לתה מתוק וחם למשל. (והמרקם הרך גם אחלה לילדים קטנים).

להשיג ברשתות השיווק ובחנויות מובחרות.