ארכיון תגים | בריאות

הכל במאה.

כשרוצים לרזות, לשמור על הגזרה או סתם לשלוט על מה שאנחנו מכניסים לפה, אנחנו מחפשים שיטה ומוצאים. אחת? לא, מליון. המון שיטות, המון טבלאות, המון נתונים. מה אין לנו? זמן לכל זה.

כי למי יש אפשרות, סבלנות או ידע כדי לספור אחוזי שומן, ביחד עם כמה סוכר, ביחד עם פחמימות או תהליכים או שעות… רק המחשבה עושה תאבון לעוד חפיסת שוקולד…

את ספירת הקלוריות לא צריך להציג, השיטה הנוחה ביותר והקלה ביותר לדעת כמה אנחנו מכניסים לפה.. זה כמובן בתנאי ש.. אנחנו יודעים כמה קלוריות יש בכל מוצר. אז נכון, בחבילות מוצרים תמיד יש נתונים על ערך קלוריות למאה גרם אבל לכו תתחילו לשקול כל חלק מהחבילה כדי לדעת כמה הוא שוקל ואז לעשות חישוב כמה קלוריות זה..

זו בדיוק הדילמה שבה נתקלה לפני כעשר שנים רוני גורדון, שפשוט רצתה להוריד כמה קילו והסתבכה עם החישובים עד שחשבה על ביצת קולומבוס- למה בעצם שבמקום שהצרכן יתחיל לחשב כמה קלוריות במה שהוא מכניס לפה, שהיצרן לא יעשה את זה?

 

היא המשיכה לפתח את הרעיון וחשבה על כך שהמידות שדיאטניות ותזונאים בדרך כלל מקציבים הן ביחידות של מאה קלוריות, מה שאומר שעדיף לספור ביחידות האלה, להפוך אותן למעין "מטבע" שקל יותר לספור כך שאם התפריט הרצוי מקציב למשל 2000 קלוריות ביום, זה קל הרבה יותר לצרוך 20 כפולות של מאה קלוריות שמחושבות מראש מאשר להתחיל לחשב כל מוצר ומוצר, לגלות כמה קלוריות יש בחלק היחסי או להפך – לחפש חלק יחסי במשקל קלורי מסוים ואז לעשות חשבון של הכל ביחד, מה שדורש תואר שלישי במתמטיקה.

וכך נרשם הפטנט – אריזות של מאה קלוריות של כל מוצר, כשהחישוב הוא על פי ספירת האריזות, בערך כמו במסעדות סיניות מסוימות שבהם לא  סופרים את המנות שאכלת אלא את הצלחות הריקות שהותרת.

אחרי רישום הפטנט קם האתר – מועדון ה100- http://www.100cal.co.il/

כל המידע, כל המוצרים שארוזים באריזות של מאה קלוריות, כך שקל לבחור ולדעת בדיוק מה אכלנו בכל יום מבחינה קלורית.

כמובן שאין דין קלוריות שנובעות משוקולד למשל כקלוריות שנובעות מקמח מלא, אבל תפריט מאוזן יהיה קל יותר לשמירה כשנדע לחלק את הקלוריות היומיות לקלוריות "בריאות", לקלוריות "משביעות" ולקלוריות "פינוק" שאנו יכולים להרשות לעצמנו בתנאי שנשגיח על הכמות, מה שקל לעשות כשמדובר באריזות מוכנות מראש.

בתמונה למעלה – רוני גורדון מחזיקה קופסה גדולה וכבדה שמכילה המווווווווווווןןןןןןןןןן אוכל שאפשר לאכול ב2000 קלוריות יומיות שיסייעו לנו לשמור על המשקל ועל הבריאות.

היתרון של אריזות כאלה הוא כמובן ברור – לא צריך לעשות חשבונות, ניתן לקחת אריזות מוכנות לכל מקום, זה עוזר לנו לקבל פרופורציה על הכמויות שאנו אוכלים ולשלוט עליהן כי כשהאריזה קטנה, אוכלים רק אותה, וכשהיא גדולה וצריך לאכול רק חלק ממנה… טוב, כמה אנשים יכולים למשל לעצור אחרי ארבע קוביות שוקולד בלבד?

מעבר לכך, מדובר גם בענין חסכוני מכיוון שכשאנו קונים אריזות גדולות, שאמורות להיות "חסכוניות" , בפועל אנו נזרוק חלק מהתוכן בגלל שיעמום ,בגלל התיישנות, בגלל קילקול, מה שאומר שהוצאנו יותר כסף על אוכל פחות טרי, מה שלא קורה באריזות קטנות.

באתר אפשר למצוא חיתוכים שונים שיעזרו לנו להרכיב את התפריט הנכון לנו לפי גופנו ולפי רצוננו – לרזות, להעלות במשקל או פשוט לשמור על המצב הקיים, כגון לפי סוגי מזונות, לפי מחירים, לפי מדד בריאות (כך למשל משקללים כמה נתרן יש במנה, כמה שומנים וכו' לפי סולמות מדעיים שונים). כמו כן יש אפילו אפשרות לדעת כמה אוכל מקבלים ב"מחיר" של מאה קלוריות מכל מוצר (שהרי נקבל באותו ערך הרבה יותר סלט מאשר עוגה למשל…).

ובעידן של השמנת ילדים, ללמד אותם מילדות להסתפק באריזה קטנה עם כמות נשלטת, קל יותר מאשר לתת להם שקית ענק ולצפות שיאכלו רק חלק…

גם היצרנים החלו להבין שהציבור היום מודע לצורך בשליטה על הכמויות למען הבריאות (וגם הכיס) ויותר ויותר יצרנים אורזים את מוצריהם גם באריזות של מאה קלוריות. את כל המוצרים הללו ניתן למצוא כאמור באתר, בחיתוכים שונים.

כשרוני הרכיבה לנו סל של מוצרים בערך כולל של 2000 קלוריות, מה שאמור להתאים לאישה הממוצעת, הופתעתי לגלות את כובדו ואת הכמות הגדולה של מוצרים שבעצם "מותר לי" לאכול ביום אחד, מה שנתן לי פרופורציה על שטויות אחרות שאני אוכלת ושיכלתי במקומם לאכול את כל הקופסה ולשבוע הרבה יותר (וגם להיות יותר בריאה על הדרך).

בעתיד מתכננת רוני אף לפתוח חנות כמו "הכל בדולר" רק במקרה הזה "הכל במאה קלוריות" כך שבכל רגע נתון נדע בדיוק כמה קלוריות בסל הקניות שלנו ומאוחר יותר בתפריט שלנו.

בתמונה למעלה- חלק קטן ממבחר המוצרים שיש בו חלוקה פנימית לפי אריזות של מאה קלוריות כך שזה גם חסכוני וגם נותן לנו שליטה על הכמויות שאנו אוכלים (והאריזות גם שומרות על הטריות).

"מועדון המאה" הוא אובייקטיבי ומטרתו להגדיל כמה שיותר את מאגר המוצרים הארוזים ב"מאה קלוריות" כדי שיהיה יותר מגוון למי שרוצה להשתמש בשיטה.

השימוש באתר וההצטרפות ל"מועדון המאה" הם חינם.

 

כדי לשמור על החיוך…

רובנו לא ממש מסמפטים רופאי שיניים. לא רק שזו פוזיציה לא נעימה של חוסר אונים כשמישהו רוכן מעליך ועושה כל מני דברים מפחידים בתוך הפה שלך, גם בסוף צריך לשלם ולא מעט. זו סיבה מרכזית לזה שרבים מאיתנו דוחים את הביקור אצל רופא השיניים עד שאנחנו מטפסים על הקירות מרוב כאב, ואז זה גם הליך קשה יותר, כואב יותר ובעיקר יקר יותר.

לנוכח זה, בדיקת שיניים תקופתית היא בפירוש "מאסט" אבל שוב ,המחיר מרתיע אנשים והיות ולא כואב אז "אפשר לדחות".

כדי לתקן את המצב הזה, השיק מותג הגיינת הפה הבינלאומי קולגייט מהלך ייחודי בשיתוף ההסתדרות לרפואת שיניים ובעידוד משרד הבריאות, שבמהלכו כל אחד ואחת יכולים לגשת לאחד ממאות רופאי שיניים בכל רחבי הארץ, ולעבור לגמרי בחינם וללא כל התחייבות בדיקת שיניים  תקופתית שתעזור לגלות צרות ובעיות לפני שהן מתפתחות.

בהשקעה של למעלה מחמישה מליון שקל, חברת קולגייט פלמוליב מזמינה במהלך חודש דצמבר ולמשך חודש שלם, את כל הציבור לבוא ולהבדק בלמעלה מ470 מרפאות בפריסה ארצית, אצל רופאים שהתנדבו לפרוייקט לטובת הציבור.

המוטו של "קולגייט" – עידוד הציבור לשמור על הגיינת הפה באמצעות בדיקות חינם, במקביל לפיתוח טכנולוגיות  מתקדמות למוצרים שיסייעו לנו לשמור על בריאות הפה, מה שמביא לאיכות חיים טובה יותר.

פרטים נוספים ואפשרות לקביעת תור אפשר למצוא ב – http://www.gumhealth.co.il/

ויש גם סירטון מדליק ושימושי   –

https://www.youtube.com/watch?v=_Wc5ztaDWqQ&feature=youtu.be

DERMALOGICA – יופי בריא

ככל שהשנים עוברות, קשה יותר לשמר מראה בריא ויפה. כשאנו מוקפים בזיהום אוויר, לא ישנים מספיק ולא תמיד מקפידים על אי חשיפה לשמש ועל שתיה מספקת, העור שלנו הוא הראשון שסובל והדבר ניכר עליו ומכיוון שהפנים הם כרטיס הביקור שלנו , חייבים להקפיד עליהן במיוחד.

מבין המבחר הגדול של מוצרי קוסמטיקה, קשה לנו לבחור מה מתאים לנו בדיוק. הוזמנתי להתנסות בחווית הטיפוח של "דרמלוג'יקה" , כדי להרגיש בדיוק איך המוצרים והשיטה עובדת.

נפגשתי עם ליאת הלפרט פליסר – סמנכ"ל ההדרכה בחברה, והתהליך שאני עברתי היה כזה –

ראשית עברתי "FACE MAPPING"  – ליאת הרכיבה מכשיר תאורה כדי לראות היטב את פניי, ועברה על העור גם בראייה וגם במגע ומישוש. השיטה של "פייס מפינג" מחלקת את העור והצוואר ל14 חלקים וכל חלק נבדק ונרשם לחוד. בצורה כזו ניתן להתאים בדיוק את הטיפול הנדרש, וגם לעקוב אחרי השינויים והשיפור שמתרחשים.

 

אחרי המיפוי עברתי לSKIN BAR  – בר של קוסמטיקה, שכשמו כן הוא- בר שכולל עמדה אחת או יותר של תכשירי דרמלוג'יקה, מכשירי אדים, מגבות חמות, וכל מה שצריך כדי להתנסות יד ראשונה במוצרים ובתחושות שהם מביאים עימם, וכל זאת בהדרכה צמודה של ה"ברמנית" – המטפלת המוסמכת של החברה.

בהתנסות שלי עמדה שם ליאת והתאימה לי כל מה שאני צריכה – בתחילה חומר להסרת האיפור שהגעתי איתו – במקרה שלי אולטרא קלמינג קלינסר (היינו כמה בנות בגילאים שונים, הן היו צעירות יותר , אני קיבלתי חומרים לעור בוגר יותר, ככה זה כשאת בת עשרים פלוס…עוד עשרים…), אחר כך פילינג מיוחד "מולטי ויטמין תרמפוליאנט" שהפתיע אותי כשהוא התחמם על פני (ועל הדרך ליאת גם לימדה אותי מה הדרך הטובה ביותר למרוח פילינג ואיפה להזהר), אחר כך השלמת שלב הניקוי  בהתזת "אולטרה קלמינג מיסט"- ספריי עדין שקירר והרגיע את העור, אחר כך מסיכה שגם היא מסדרת "אולטרא קלמינג" שנועדה לעזור עם האנטי אייג'ינג (מסכה שלא מתקשה ובסך הכל דורשת כמה דקות בודדות כך שזה נוח מאד גם בבית), ולבסוף אולטרה סנסטיב טינט- סוג של לחות שהיא גם מייקאפ עדין (עם מקדם הגנה בדרגה 30). קיבלתי גם המלצה לסרום אנטי אייג'ינג בשם "מולטי ויטמין פאוור סרום" לשימוש בלילה כמה פעמים בשבוע, מתחת לקרם הלילה.

כל התהליך הזה ב"סקין בר" עזר לי מאד להבין מה אני באמת צריכה וכיצד להמנע מרכישה רק בגלל שדיילת מכירה זו או אחרת "דגה" אותך בקניון או בחנות הפארם ורק רוצה לדחוף מוצרים בלי שתדעי אם זה בכלל מרגיש לך טוב.

השלב האחרון בהתנסות שלי היה טיפול פנים MICROZONE- שקיבלתי מהדר המקסימה, שמדריכה במרכז "דרמלוג'יקה " בתל אביב כבר שלוש וחצי שנים. הטיפול אורך 20 דקות ומצויין לאישה העובדת והעסוקה (והאמת, גם לגברים!). יתרונות נוספים הם שלא צריך לקבוע תור מראש, שהוא עולה פחות מטיפול של שעה וחצי, ושהוא נוח מאד וממוקד. ישנם טיפולים שונים שמתמקדים כל אחד באזור אחר- עיניים עייפות, שפתיים, פילינג מהיר או במקרה של הטיפול שאני קיבלתי- אנטי אייג'ינג.

אגב, לדעתי רעיון מוצלח מאד הוא מסיבת רווקות למשל שכוללת את בר ה"סקין בר" וטיפול "מיקרוזון", או לפינוק אם ובת, חברות טובות ועוד.

ל"דרמלוג'יקה" נקודות מכירה רבות בכל רחבי הארץ כולל בקניונים, במלונות, במכוני ספא, ומרכזי יופי, את כל הפרטים ניתן למצוא באתר –

http://www.dermalogica.co.il/

שופרסל הולכת "ירוק".

מחלקת הטבע והבריאות של "שופרסל" שופעת מוצרים מסוגים שונים שמתאימים לביקוש הגדול שיש בימים אלה למוצרים "ירוקים" יותר. מותג הבית הוא GREEN ויש לו מגוון רחב של מוצרים.

קיבלתי להתנסות ארבעה מהם –

משקה סויה בטעם ווניל (יש גם בשוקולד), מעדן סויה 100 גרם במארז של שניים (אני קיבלתי בטעם שוקולד), קמח חיטה מלא אורגני (1 קילוגרם) ופריכיות אורז מלא אורגני (אני קיבלתי את זה שמכיל תוספת קינואה).

גילוי נאות – אני אוהבת מוצרי חלב, אני משתמשת במוצרי חלב (פרה) ואין סיכוי שאוותר אי פעם על מוצרי חלב אם אין סיבה בריאותית לכך. האתגר שלי היה לטעום את מוצרי GREEN מבוססי הסויה ולראות אם אפשר להשתמש בהם למרות שהם לא עשויים מחלב.

התחלתי ממשקה הסויה בטעם ווניל – אני אמביוולנטית- כי שוב, בתור אחת שתמיד תעדיף חלב, שמים לב להבדל . אולי עם קורנפלקס זה יהיה קצת פחות מורגש. אם לא מתייחסים לזה כתחליף חלב, זה מתאים למי שנמנע מחלב מסיבות שונות.

 

מעדן הסויה בטעם שוקולד. טוב, קינוחי פרווה תמיד היו בעייה בשבילי, אבל מבחינת האפשרויות- המעדן בפני עצמו (כשהוא לא מוצג כ"תחליף חלב") הוא טעים ויש לו טעם שמזכיר קצת שוקולד מריר. בהחלט מהווה אופציה למי שנמנע מחלב או מאנשים שומרי כשרות שאכלו בשר ורוצים משהו מתוק לקינוח (או לארוחת ביניים כשעוד לא חלף מספיק זמן מהבשר לפי אמונתם).

יתרון נוסף הוא שמכיוון שהמוצר לא מכיל חלב, הוא לא זקוק למקרר כך שאפשר לתת אותו למשל לילד לבית הספר בלי שיתקלקל או לקחת לעבודה בשטח למשל.

קמח החיטה המלאה האורגנית- עשיתי אחד ועוד אחד – קמח ? יש, מכונת לחם? יש. יאללה, לעבודה (של המכונה). עשינו לחם מחצי חצי קמח מלא וקמח לבן (כי אחרת זה יוצא כבד ודחוס מדי). הוספנו צימוקים ואגוזים ויצא לחם טעים מאד עם ערך מוסף בריאותי.

פריכיות – פה נתתי לצד הגברי לטעום (הוא צורך הרבה פריכיות – למעשה כל כך הרבה שכשהבאתי הביתה את הפריכיות שאספתי בסופר, הסתבר שהוא כבר קנה קודם לכן שתי חבילות נוספות מהסוג נטול הקינואה). התגובה שלו: הפריכיות לא נופלות מהמתחרים, כשזה עם הקינואה גם טעים יותר כי יש לו תוספת טעם.

בשורה התחתונה- שני מוצרי הסויה – המעדן והמשקה- מורגש שהם לא חלביים אבל בפני עצמם הם בסדר. הפריכיות זכו להצלחה אצל החובב , והקמח מצוין.

לחורף טעים ובריא.

החורף מגיע ואיתו הסממנים המוכרים – הגשם, הקור וגם … כן, גם הקרמבו. אותו מעדן שישראלים מתים עליו, שחיילים מתערבים עליו, ושנעטף ידנית בידי עובדות מיומנות כדי לנחות לנו ולנחם לנו את ימי הקור.

קיבלתי "חבילת חורף" מפתיעה ובתוכה מיטב הדברים שיעבירו לי חורף בכיף. קודם כל היתה שם חבילת קרמבו של שטראוס בטעם ווניל, שהיא הקלאסית. יש דרכים רבות לאכילת קרמבו- מסדר האכילה (מה אוכלים קודם, מאיזה קצה? ועד לטמפרטורה הרצויה כי אין דין אכילת קרמבו ישר מהקופסה, לאכילת קרמבו ששהה עשר שניות במיקרוגל והפך למושי-מוסי ענוג. אישית, הקדמתי את זמני כשהתעקשתי כל השנים שקרמבו חייב להיות במקרר ולהאכל קר. עכשיו הגיעו החבר'ה מ"שטראוס" וחיזקו את התאוריה שלי- בהחזרה למקפיאים את גלידת "קרמיסימו קרמבו" שהיא בעצם בדיוק זה- קרמבו קר שמורכב משכבת שוקולד שיש לשבור כדי להגיע לתוך המוסי של הווניל, ולגלות בתוכו גם שברי עוגיות שנותנות לנו את התחתית של הקרמבו. כמובן שמדובר בשדרוג שכן המילוי הוא חלבי ולא קצף הביצים שאנו רגילים אליו.

טיפ שלי – הולך מצוין עם כוס שוקו חם, כי אם שחיתות חורפית, אז עד הסוף!

וכדי להנות מכל זה צריך גם להיות בריאים ולשם כך חשוב להצטייד בתרופות ללא מרשם שיעזרו לנו להעביר חורף בריא כי אין דבר מעצבן יותר מחום, כאבי שרירים, חולשה וצמרמורות וכל "הדברים הטובים" שבאים ביחד עם הצטננות? לשם כך יש את "אקמול צינון ושפעת" של "טבע" (ביחד עם "אקמול צינון ליקווי ג'ל") שתוקף את הבעיה מכל הכיוונים- בשעות היום ובשעות הלילה, ואת כל התסמינים – הטיפול בהצטננות הכוללת את החום והכאבים, והחומר הפעיל שמטפל בשיעול.

ומי לא מכיר את ההרגשה המגעילה כשהאף סתום ולא רק שמקשה על הנשימה, הוא גם גורם ליובש בפה ובשפתיים כי נושמים דרך הפה, שלא לדבר על חוש הטעם שנעלם כלא היה, וכל מה שאוכלים יש לו טעם של קרטון?

"אלרין" של "טבע ישראל" מקל על הגודש באף עד 12 שעות (אני כבר מסוגלת לשים אותו מתוך שינה כשאני מרגישה שאין לי אוויר) ובזכות התרסיס הכמות היא מדודה ולא מגזימים, והחומר מגיע בדיוק לאן שהוא צריך ולא מתפזר. יותר מכך, גם אין את טעם הלוואי שיורד לגרון כמו שמכירים מחומרים אחרים ויש גם גירסה לילדים ואפילו לתינוקות ונשים הרות.

קרמבו "שטראוס" במגוון טעמים וגלידת "קרמיסימו קרמבו" במהדורה מוגבלת להשגה בכל רשתות השיווק. "אקמול" ו"אלרין"  ניתנים להשגה בבתי מרקחת ורשתות הפארם.

Oh George האם זה זמן התה? (לקרוא במבטא בריטי כבד)

הגשם יורד, הברקים מרעימים והרעמים מדליקים את החדר בהבזקים שמכסים על קול הטיפות הנוקשות על החלון והרוח שמרעידה ענפים לכל הכיוונים בעודם עירומים מהעלים שנשרו זה מכבר…

טוב, התיאור הזה מתאים אולי ללונדון, כי פה אמנם נובמבר אבל אני במיני וגופיה…

אבל זה לא אומר שלא צריך להתכונן לחורף ועל הדרך גם להנות מטעמים וניחוחות טעימים ונעימים…

עולם הרפואה החל מעשבים ושורשים, נדד לתרופות סינטטיות ואז הבין שבעצם המרפא והחיסון נמצאים באותם עשבים ושורשים… על הבסיס הזה יצרו ב"ויסוצקי" סידרת חליטות חדשה בשם "חליטות חורף – לבריאות!" שמורכבות מצמחי מרפא שנועדו להקל ולהלחם בכל תסמיני החורף – הגרון הצורב, השיעול , העייפות והתחושות הלא נעימות, ואם אפשר לעשות את זה טעים, עוד יותר טוב.

קיבלתי להתנסות ארבעה טעמים – ג'ינג'ר ולימון (ג'ינג'ר מחזק את המערכת החיסונית ומקל על מחלות חורף והלימון , טוב, כוכב מוכר במשקאות ובתרופות לכאב גרון), ג'ינג'ר ודבש (הדבש גם הוא תרופת סבתא קלאסית לגרון ולהצטננות והוא גם מתוק וטעים), אכיניצאה וסמבוק (שני מרכיבים שידועים בחיזוק מערכת החיסון , כשהסמבוק גם מכיל תכונות אנטי בקטריליות) ועלי אקליפטוס והדרים – לרענון, וניקוי דרכי הנשימה.

שתי החליטות שמכילות ג'ינג'ר הן מתקתקות חריפות וזה עם ההדרים מעודן. כמובן שהחיך המפונק שלי והאף הבררן לא פחות, הלכו ישר לכיוון האקליפטוס הדרים.

חזרתי מאימון קשה, אחרי יום עבודה עוד יותר קשה, כשהראש עדיין על "טורים גבוהים" ולמרות שאין גשם, הרוח הקרירה שנכנסה מהחלון היתה הרקע המתאים להרגע עם כוס תה שהריחה מדהים. ריחות של מנטה ושל הדרים, טעמים עדינים של שניהם ובונוס בריאותי יצרו תערובת טעימה ונעימה (ובצבע אדמדם מהמם) שליטף לי את האף ואת הגרון. הוספתי ליד את עוגיות ה"דוסה דה אבובורה" הברזילאיות שהכנתי אמש (יאמי יאמי) ויצרתי לי פינת שלווה חמימה.

בתמונה גם אפשר לראות את שאר התפאורה- כי לתה צריך כוס מכובדת, כזו שקניתי בלונדון לפני שנים וכתוב עליה "הם היו בלונדון וכל מה שהביאו לי היה הכוס המטופשת הזו", ועליה תליתי פטנט חמוד- מיכל פלסטיק בצורת תיק של שוק, שבו מניחים את שקית התה המשומשת.

אני בהחלט בונה על שאר שקיות התה לימים הבאים (בתקווה שמתישהו גם יהיה חורף) והולכת לעשות את זה כמו שהיפנים עושים בטקסי התה שלהם – קודם מחבקים את הכוס בשתי הידיים ונהנים מהחמימות, אחר כך מריחים את הניחוח ובסוף גם לוגמים ונהנים (ואם יש עוגיות בצד, עוד יותר טוב!).

נשנושים חדשים (על המדף).

קיבלתי להתנסות כמה מוצרים, כל אחד מהם משמש כנשנוש, ולכל אחד מהם ייחוד משלו.

המוצר הראשון היה סוכריות "ריקולה, ללא סוכר, בטעם צמחים, תפוח ומנטה.

בזווית האישית – במכוניות (גם שלנו וגם של הבן) יש תמיד קופסת סוכריות קטנה, בדרך כלל בטעם מנטה, לריענון הטעם בפה אחרי יום ארוך, או כדי להתעורר תוך כדי נהיגה. מצד שני, סוכריות באשר הן נושאות דימוי של "ממתק שמקלקל את השיניים" כמו שלימדו אותנו בילדות. הפתרון הוא – סוכריות בריאותיות, כמו אלה של "ריקולה".

טעם התפוח והמנטה מצטרף לסדרת הטעמים של סוכריות "ריקולה" שכולן כמובן סוכריות צמחים מופחתות קלוריות (כל סוכריה מכילה שש קלוריות בלבד!) ומביא תחושת מתיקות של התפוח עם רעננות המנטה.

ההתנסות שלי היתה דווקא בבית ולא בנהיגה, והשתמשתי בסוכריה כדי "להוריד" טעם של ארוחה כבדה. השגתי שני דברים – גם רעננתי את הפה והנשימה, וגם מיציתי את תחושת ה"אני צריכה משהו מתוק אחרי האוכל" כך שחסכתי גם קינוח שהיה עולה לי בקלוריות מיותרות.

יתרון נוסף של הסוכריות (שאני מקווה שלא אזדקק לו) הוא שהסוכריות מורכבות מ13 צמחים שונים ומיוחדים מאזור האלפים השוויצרים ויעילות מאד לגרון צורב.

מבחר הסוכריות כולל מלבד התפוח מנטה החדש, גם טעמי צמחים, מנטה, לימון מנטה, פרחי סמבוקוס, תפוז מנטה (מתה על זה במיוחד) ופטל חמוציות.

להשגה ברשתות פארמים, בתי מרקחת, חנויות טבע ורשתות שיווק.

המוצר השני שנשנשתי – "נשנושי קבנוס"  של מעדני יחיעם.

מדובר באריזת חטיפי קבנוס קטנים ודקים. היתרון של קבנוס בכלל הוא שהוא לא דורש קירור, מה שאומר שאפשר לשאת חבילה ולנשנש, בדיוק כמו שהאמריקאים אוהבים לעשות עם ה"ביף ג'רקי " למשל.

כמובן שהניידות הזו גם מאפשרת להחזיק אותם בתיק כנשנוש או כסתימת רעב מיידית כשאי אפשר לחכות לארוחה הבאה.

הבן מצא את השימוש האולטימטיבי כשלקח את האריזה, צרף אליה בקבוק בירה קרה ונעלם לחדרו לצפייה בסרט זומבים חדש…. (והאמת הוא צודק, הגודל נפלא כ"אוכל אצבעות" לכיבוד לאירוח חברים למשל).

עוד יתרונות שמצאתי – אני אכלתי עם הידיים ועדיין הן נשארו נקיות ולא שמנוניות, וכן הגודל של הקבנוס עצמו ושל האריזה (125 גרם) עוזר לשמירה על הכמויות הנצרכות.

להשיג ברשתות השיווק, כשר בשרי.

אחרונה אחרונה חביבה היתה חבילה של חטיפי מיני חלווה אחווה אישיים בשלושה טעמים.

כל דיאטנית תגיד שאם ממש רוצים מתוק, תמיד עדיף חלווה- מכיוון שבניגוד לממתקים שמכילים סוכרים וקלוריות ריקות, החלווה מכילה טחינה ושומשום שהם מוצרים בריאים , מכילים ברזל וחומצות שומניות בריאות ועוד.

הבעיה עם חלווה היא בדרך כלל שהיא טעימה מדי, והדרך קצרה מאד "ליישר" את גוש החלווה שמונח לנו מול העיניים. מעבר לזה הניידות קשה יותר עם חתיכה בגודל חצי קילו…

הפתרון של "אחוה,- אריזה של 18 יחידות בשלושה טעמים (וניל, עם פולי קקאו ועם פיסטוק) כשבכל חטיף 12 גרם ו64 קלוריות, שמאפשר גם שליטה על הכמות, וגם ניידות בכל מקום ועל הדרך רווח של בריאות מכך שהחטיף מכיל כחמישים אחוזים טחינה גולמית בעלת ערכים תזונתיים גבוהים. שלושת הטעמים גם מאפשרים גיוון לכל בחירה. (האהוב עלי הוא הווניל, אבל הדעות בבית חלוקות).

מההתנסות שלי המרקם היה רך ונימוח, התוספות לא השתלטו אבל נתנו טוויסט נוסף והכי יפה- החלווה מצויינת להכנס לנישה של "משהו ליד הקפה" במקום ה"מאפה" הסטנדרטי שמכיל פי ארבע קלוריות ובלי ערכים בריאותיים בכלל.

כשר פרווה, להשיג ברשתות השיווק.

יופלה חדש- יופלה REAL.

כמה REAL? ובכן, מכירים את זה שעל קופסת מוצר יש תמונה של פרי עסיסי אבל בתוך המוצר יש סוג של מחית שמזכיר מזון תינוקות?

זה קורה לעיתים יותר מדי קרובות במעדני יוגורט, וסידרת "REAL" של יופלה באה לפתור את הענין הזה, כשהם מצאו שיטה חדשה שבה הפירות נשמרים בשיא איכותם גם כשהם בתוך גביע של יוגורט.

היוגורט עצמו הוא אגב שלושה אחוזים, כך שגם מי שמקפיד על משקלו/ה יכול להנות ממנה שיכולה להוות ארוחה קלה בפני עצמה (בעיקר בעשר בבוקר במשרד כשגוועים מרעב ויש רק עוגיות קשות כמו אבן..)

קיבלתי לטעימה ארבעה טעמים חדשים – אננס, תפוח, פירות יער ודובדבן (כמובן שלכל אחד מהם יש תכונה כמו "דובדבן חושני" וכך הלאה.

כבר כשפתחתי, ורואים זאת בתמונה, אפשר להבחין אשכרה בחתיכות פרי ולא במחית ובכמות נדיבה.

חטפתי לעצמי את טעם התפוח כי היה לי רעיון טעים לשידרוג- הוספתי לו קינמון וקיבלתי סוג של עוגת תפוחים עשירה, במעט קלוריות והרבה טעם (וגם קרנץ' שגם זה לא תמיד מובטח ביוגורטים עם פירות).

שאר היוגורטים כבר מחכים במקרר תחת אזהרה של "קחו לכם דגני בוקר כלשהם ואל תגעו לי בארוחות שלי לשלושת הימים הקרובים!"

להשיג ברשתות השיווק.

3312027_83

בנפייבר- הבריאות, גם לדרך!

מאז שנכחתי בסדנת בישול שבה התנסינו בשילוב "בנפייבר" במנות שונות, אני צורכת את המוצר באופן קבוע, ומוסיפה אותו לכל מאכל. כבלוגרית שאוכלת בהרבה מקומות, הרבה אוכל, בלי הרבה הגיון, חשוב לדאוג לתחושות ולהרגשה הכללית ולא לחוש נפיחות או כאב בטן.

בסדנה (הנה הקישור לפוסט שלי –http://cafe.mouse.co.il/post/2944987/) כאמור ראינו שבנפייבר זה מוצר שאפשר להוסיף לכל דבר והוא בלתי מורגש, (מה שאומר שאפשר להגניב אותו גם לאוכל של הילדים) מכיוון שהוא עשוי מגוואר-גאם- סיב תזונתי עם מבנה מיוחד שגורם לו להתמוסס לחלוטין וניתן לבשלו, לאפות אותו, לשתות אותו בתוך מים, לערבב בכל דבר ולהנות מצריכה של סיבים תזונתיים פרו ביוטיים (מאה אחוזים).

???????????????????????????????

אבל מה עושים כשאוכלים בחוץ?

כאן מגיע החידוש- לכבוד החגים והטיולים, הנסיעות והאירועים, הגיעו גם "בנפייבר TO GO" – אריזות קטנות עם כמות יומית אישית מדודה מראש, שרק צריך להוסיף לכל מנה והופ- יש בריאות ויש את כמות הסיבים הדרושה לנו. (בכל אריזה כמות של 2 כפות, שהן 6.7 גרם, שמתוכם 5.16 גרם סיבים תזונתיים).

בצורה כזו ניתן לשים בתיק כמה אריזות (כמספר בני המשפחה והימים שבהם יוצאים), ובכל מקום, אם זה בפיקניק, אם זה במסעדה, אם זה אפילו בתוך כוס מים, להוסיף את הסיבים ולדאוג שגם בסביבה זרה ,שבה לעיתים הגוף שלנו לא מתמודד כל כך טוב עם אוכל זר ולא מוכר שלא בטוח איך הוכן, הבטן תהיה רגועה.

כמובן שזהו גם פתרון נוח לקחת לעבודה, לשים בתיק, וכשהולכים עם כרטיס ה"תן ביס" או דומיו למסעדה במתחם אוכל, או לחדר האוכל של מקום העבודה, או אפילו להרמת כוסית של חג בחדר הישיבות, אפשר לא להזניח את הבריאות.

להשיג בבתי מרקחת, רשתות פרמים ובתי טבע נבחרים.

קנור- יותר טעם, יותר בריאות.

בפוסטים האחרונים שלי כתבתי על הרבה מוצרים שמגיעים בגירסה בריאה יותר, עם פחות חומרים משמרים, שמירה על רכיבים טבעיים וכדומה, ועכשיו הגיע גם התור של "קנור" להצטרף לחגיגה הבריאותית, עם הבשורה החדשה למטבח – רוטב צ'ילי מתוק עם פחות סוכר, ורוטב סויה בסגנון סיני מופחת נתרן.

קיבלתי להתנסות את שני הבקבוקים בדיוק כשחזרתי מיום ארוך של עבודה +סידורים+מניקוריסטית שלא רציתי להרוס לה את העבודה היפה ביותר מדי בישולים, כך שרטבים מוכנים היו האידאל לארוחת הערב.

את רוטב הסויה החלטתי לשלב במתכון מהיר (מאד) של תפוחי אדמה אפויים במיקרוגל.

בשביל זה חתכתי (כל המידות למנה אישית) חצי קילוגרם תפוחי אדמה (יצא לי שני תפוחי אדמה) לקוביות ממש קטנות (שני סנטימטר על שני סנטימטר גג), הוספתי להם חצי בצל קצוץ, 2 שיני שום קצוצות (האמת, השתמשתי בקפוא), מלח, פלפל, כשתי כפות שמן זית ובתור תיבול, בדרך כלל אני מוסיפה אבקת מרק או קוביית תיבולית מפוררת, אבל פה כאמור הלכתי על הסויה והוספתי בערך כף סויה. הכל עורבב בקערה חסינת מיקרוגל, כוסה בניילון נצמד שחוררתי קצת ונכנס בחום מקסימלי לעשרים דקות.

בתמונה למעלה- המצרכים.

בנתיים הסתכלתי מה אפשר לעשות עם הצ'ילי המתוק ומצאתי שהוא מצוין כרוטב במקום קטשופ, ולכן במקביל זרקתי שניצל אחד מהפריזר ישר לחימום (כן, שניצל מוכן מראש שמגיע ישירות משירות הקייטרינג המקומי).

כשהכל היה מוכן שמתי על הצלחת, שפכתי ליד השניצל מהצ'ילי המתוק, והופ, יש ארוחה מהירה וטעימה.

בתמונה למעלה- המנה המוכנה, תפוחי האדמה האפויים והמתובלים, עם שניצל שייטבל בצ'ילי מתוק.

תוך כדי שאכלתי שמתי לב שבכלל שכחתי מהעובדה שמדובר ברטבים "מופחתים" כי הטעם היה בדיוק אותו דבר, כך שאין סיבה בעתיד לרכוש רטבים עתירי סוכר ונתרן, כשאפשר לקבל את אותו הטעם עם הרבה פחות תוספים לא בריאים.

(בדקתי בכתוב וגיליתי שברוטב הסויה יש 25% פחות נתרן, וברוטב הצ'ילי המתוק 50% (!) פחות סוכר, שזה משמעותי).

הרטבים מצטרפים לשאר רטבי "קנור" – סוגי סויה שונים, סוגי צ'ילי מתוק או פיקנטי, טריאקי, ברביקיו, סצ'ואן ועוד .

רוטב הסויה מופחת הנתרן, כמו אחיו ה"רגילים" מתאים למנות "מוקפצים", ולשמש כמרינדה לשיפודים לפני צליה, והצ'ילי המתוק, מלבד היותו מטבל טוב לשניצלים, כנפיים, צ'יפס וכו', מעשיר גם הוא הקפצת בשר וירקות, וכן למרינדה.

להשיג בכל רשתות השיווק, כשר.