הסלסילה של אמצע ינואר 2015, בשיא הגשם והחורף, הכילה שלושה בקבוקי "מים בטעמים" – אפרסק, תפוחים וענבים, ושלוש שקיות עוגיות  – עם שמנת, מחיטה מלאה, ומצופה בגרגירי סוכר.

חשבתי לי, סתם לשתות מים בטעמים זה נחמד, אבל מה עוד אפשר לעשות מהם?

אז מצאתי שני דברים ממש נחמדים.

הראשון – יותר לקיץ – הקפאתי קוביות קרח שעשויות מהמים בטעמי האפרסק והענבים, וקיבלתי אקסטרה טעם לקוקטיילים שונים (בעיקר בלוויית חברתם הטובה והקפואה- הוודקה). בצורה כזו המשקה לא נעשה סתם דליל כשהקוביות נמסות אלא ממשיך להיות טעים.

השני – חורפי יותר, ולשם ניכסתי את טעם התפוחים- ופשוט הכנתי תה קינמון, ובמקום להשתמש במים רותחים רגילים, הרתחתי את המים בטעם תפוחים, וקיבלתי תוספת טעם לתה. יותר מכך, אני חושבת על זה עכשיו , ניתן להשתמש במים בטעם תפוחים במקום מים רגילים, בהרבה מתכונים – מסנגריה ועד לפתן פירות למשל, כשצריך לבשל פירות במים כדי לרכך אותם מההתחלה.

העוגיות אגב, הולכות הכי טוב עם התה ממקודם, כי הן לא שתלטניות. אישית הבחירה שלי היא זו עם גרגרי הסוכר, כי אני מתה על המרקם הזה על הלשון.

שני המוצרים – כשר פרווה.

לפני כשנה השתתפתי בסדנת אפיה של דורית חליפה במושב "קדימה". הסדנה עסקה במאפים מלוחים וקישים, וכתבתי עליה את חוויותי בפוסט – http://cafe.mouse.co.il/post/3010664/ .

שנה אחרי, ושוב הצטרפתי לסדנה של דורית, הפעם בגוון מתוק- "מרתון עוגיות". ואכן, בשלוש שעות חברי הסדנה ואני (שימו לב, גם אני הכנתי במו ידי!!) הוצאנו כמויות ענק של עוגיות מהתנור (ישר לפה, ואחר כך גם לקופסאות לקחת הביתה).

התכנסנו במטבח וקיבלנו דפי מתכונים. היו שם מדלנים, עוגיות אמרטי, עוגיות סבלה (חול), אזניות, אלפחורס, עוגיות פרח ריבה ומעמול, ועוגיות שושנים. למה נבחרו דווקא אלה? קודם כל, כי יש בהן טכניקות הכנה שונות – אם זה זילוף, אם זה חיתוך, אם זה מילוי. שנית, כי הן קלות וניתן לשחזר בקלות בבית ועוד לעשות להן ווריאציות, ושלישית, כי המצרכים נמצאים בדרך כלל בכל בית, כך שאם באים אורחים, אפשר להכין בצ'יק צ'ק משהו טעים לכיבוד. (או כשמתחשק משהו מתוק).

נחלקנו לקבוצות וכל קבוצה התחילה לעבוד על בצק אחר, כדי שיספיקו להתקרר. הקבוצה שלי עסקה בבצק שנועד לעוגיות המעמול ולעוגיות הריבה. ההכנה דרשה לשים את כל המצרכים במערבל (טיפ – לשים קודם תמיד את החמאה ולפרק אותה קצת ורק אחר כך את שאר המצרכים). אגב, המתכונים של דורית הם חלביים כי מה לעשות – חמאה תמיד יותר טעים. אפשר כמובן להמיר במחמאה או מרגרינה לשימוש פרווה. חלק מהמתכונים שדורית מלמדת בסדנאות הן גם נטולות ביצים כך למשל עוגיות הריבה והמעמול, כך שגם טבעונים יכולים לארגן לעצמם את העוגיות לפי דרישותיהם.

אחרי שהבצק שלנו (וגם הבצקים של המשתתפים האחרים) היו במקרר למנוחה, התחלנו לדבר על המילוי. כמובן שיש מילוי קלאסי של ריבה או תמרים. חלק מהמשתתפות העדיפו את ממרח "השחר" האהוב. בכלל, בקבוצה נכחו גם ילדות בנות 12, חלק עם אמא, שנהנו לעבוד ביחד על עוגיות וליצור תוצרים טעימים.

את עוגיות המעמול עיצבנו בשלל צורות, ואת עוגיות הפרח עשינו בצורה הקלאסית – קרצנו פרחים עם או בלי חור באמצע, ואפינו. אחרי האפיה מרחנו את המילוי המבוקש, ויש עוגיה.

עוגיות ה"אוזניות" הן העוגיות הכי מהירות בעולם, בעיקר שמחזיקים במקרר "בצק עלים" או "בצק עלים שמרים". מה ההבדל? אם משתמשים באחרון- העוגיות יותר רכות. אני תמיד הכנתי עוגיות כאלה רק עם בצק עלים רגיל , בהחלט מתכוונת להחליף ל"בצק עלים שמרים" . הבצק רודד, נמרח בביצה טרופה ומילוי טעים של סוכר מעורב בקינמון (המלצה- סוכר חום יותר טעים), גולגל משני הצדדים עד שנוצרו שני גלילים צמודים, נחתך לפרוסות והן הונחו על התבנית לאפיה.

עוגיות השושנים עבדו על פרינציפ דומה, אלא שכאן הבצק היה אחר ועשינו אותו מההתחלה לפי המתכון, והמילוי היה קצף חלבונים שהועשר באבקת פודינג וסוכר, ואחר כך נמרח על הבצק, גולגל וגם הוא הפך לעיגולים אפויים, כשהקצף יוצא מלמעלה ומעטר בשכבה רכה את המאפה.

עוד שתי עוגיות שמתאימות לקפה, היו עוגיות הסבלה במרקם החולי המתקתק, ועוגיות האמרטי בניחוח שקדים.

בקטגורית ה"אקסטרה מיוחדות" בעיני היו האלפחורס- שנראות מפחידות אבל בעצם קלות להכנה, כשבסך הכל מכינים את הבצק, קורצים לעיגולים, אופים אותם, ממלאים בריבת חלב ויוצרים כריכים שאותם מגלגלים בקוקוס. יצירה מתוקה, יפיפיה ומרשימה.

ללא ספק, העוגיות שהכי אהבתי היו ה"מדלנים" , לא רק בגלל הצורה המקסימה שלהם אלא גם בגלל המירקם ה"מאפיני". אנחנו אכלנו אותם "נאטורל" אבל כאמור אפשר לטבול אותם למשל בשוקולד מומס עד חציים.

אחרי שלוש שעות של עבודה ולימוד, השולחן התמלא במגשים עמוסי עוגיות מכל הסוגים. חיכינו עשרים שניות בערך עד שכולם צילמו, ואז העוגיות נחטפו ואינן.

כאמור באתר של דורית חליפה ניתן לראות את רשימת הסדנאות, ויש מגוון ענק כמו למשל שמרים, עוגות בחושות, פסטות, חגים, מטבחי עולם ועוד, ומעבר לזה יש את הקייטרינג של דורית שמוכר את יצירותיו בקונדיטוריה ב"קדימה" ובקניון "דרורים" בימי שישי, ואפשרות גם לסדנאות גיבוש, ימי כיף, ימי הולדת ועוד.

האתר של דורית – http://www.maafim.co.il/

דף הפייסבוק – https://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%A2%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92-%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%99/220486674628051

לקראת החגים או בכל יום בשנה, ליד הקפה או לנשנוש כייפי, קל להכנה (ובעיקר מהיר להכנה) וגם קל ומהיר לאכילה – העוגיה.

כדי ללמוד איך מכינים עוגיות איכותיות, התכנסנו לסדנת אפייה עם השף הקונדיטור אלון גולדמן, בעל התואר "אלוף ישראל בקינוחים" ב2012, כדי לראות, ללמוד, להתנסות (ובעיקר לטעום!).

שף אלון, שף הבית של "לחמי" הסביר לנו שהיתרון הגדול של "לחמי" הוא שמדובר בעוגיות איכותיות שנטולות שמנים מזיקים, חומרי שימור וכו' ועומדות בתקנים המחמירים ביותר, ומצד שני המחירים שווים לכל נפש והעוגיות נמכרות ברשתות השיווק, ובעזרת חידושים טכנולוגיים שונים, מצליחות גם לשמור על חיי מדף ארוכים, כך שעוגיה שנעשית בתנאים ביתים ומחזיקה למשל כשבוע במצב טעים וטוב, תחזיק באמצעות אותם אמצעים, גם כחודש כשהיא נעשית ב"לחמי".

בסדנה הוכנו ארבע סוגי עוגיות – בטכניקות שונות – עוגיות "הנסיכה" – מה שאנחנו מכירים כ"עוגיות סנדוויץ עם ריבה באמצע" – בדרך כלל נמכרות בצורת פרח, כאן הוכנו בצורת שפתיים, חיתוכיות בראוניז משודרגות עם מחית נוגט בשתי שכבות, עוגיות רומיאס (נגזרת של עוגיות פלורנטין ענוגות) במילוי קרמל פיצוחים, וכמובן עוגיות שוקולד צ'יפס שהובאו בגירסת אקסטרה לארג', כמו ש"עוגיפלצת" מ"רחוב שומשום" היה אוהב לאכול…

אני לא מביאה את המתכונים המלאים מכיוון שהם בטח יופיעו אצל חבריי הבלוגרים ואני לא רוצה להתיש אתכם (ובהחלט ניתן למצוא את המתכונים בעזרת "גוגל") – במקום זאת אביא בהמשך מתכון לעוגיות טחינה שכולנו ביקשנו, ומופיע בדף הפייסבוק של "לחמי" (שגם הקישור שלו יגיע בהמשך).

בכל מקרה- במהלך הכנת העוגיות לימד אותנו שף אלון כמה טיפים חשובים והראה לנו גא'דגטים שחשוב שיהיו במטבח, או שעוזרים הרבה וכדאי שיהיו במטבח.

אז מה היה לנו שם –

הדבר הראשון שצריך במטבח – אולי שני רק לתנור האפייה, הוא משקל דיגיטלי ברמת דיוק של גרם. אפייה היא מדע מדוייק, כל פספוס יכול לגרום לתוצאות לא יפות ולא טעימות וחבל.

דברים נוספים שכדאי שיהיו הם משטח "סילפן" – כן, לא "סילפט" אלא "סילפן" שהוא חומר שעשוי רשת דקיקה, שתופסת את העיסה מלמטה כך שהעוגיה לא תופחת לצדדים ונשפכת, אלא יש לה ברירה רק לעלות למעלה, שזה מה שאנחנו רוצים.

עוד פטנט נחמד הוא פיית זילוף בצורת "כתר" שמייצרת עוגיה עם חור באמצע כך שאפשר למלא במה שרוצים (פה השף הביא מילוי פיצוחים, אפשר גם בשברי סוכריות צבעוניות למשל, כדי ליצור "חלונות ויטראז'").

ומה למדנו מהשף?

שאסור להקציף יותר מדי כי התוצאה תהיה נוקשה.

שאם צריך להקרים במערבל חמאה וסוכר, צריך לשים קודם את הסוכר ובכך מונעים הידבקות.

שחלמון תורם לפריכות אז לא להבהל מכמויות חלמונים במתכון.

שמלח לא רק מדגיש טעם אלא גם צבע, ובבצק פריך גם פריכות.

והפטנט הכי חשוב שלמדתי מהשף – כשאנו באים לרדד בצק, הרבה פעמים אומרים לנו לקמח את משטח העבודה כדי שהבצק לא יידבק. הבעיה היא שבצורה כזו הבצק סופג הרבה קמח שלא היה רשום במתכון מההתחלה , וכל האיזונים נהרסים (וגם נוצר המון לכלוך על השולחן ובסביבתו). הפטנט הכל כך פשוט – שמים נייר אפיה, עליו שמים את הבצק ומשטיחים אותו, עליו שמים עוד נייר אפיה, ומרדדים דרך הנייר. בצורה כזו גם הבצק מרודד, גם הנקיון נשמר, וגם אין תוספות של קמח. כמה פשוט ככה אפקטיבי.

האפייה הסתיימה, השולחנות נוקו, העוגיות סודרו יפה וצולמו- ותוך שתי דקות חוסלו כליל…

אבל הנה, המתכון שכולנו חיפשנו – מתכון לעוגיות טחינה של "לחמי" –

המצרכים –

200 גרם חמאה בטמפרטורת החדר

200 גרם סוכר לבן

גרידה מ2 לימונים

קורט מלח

180 גרם טחינה גולמית

30 גרם שומשום מלא

400 גרם קמח מנופה

8 גרם אבקת אפיה.

אופן ההכנה –

במיקסר עם וו גיטרה מקרימים חמאה עם סוכר לבן וגרידת לימון (ולזכור לשים קודם את הסוכר בקערה!).

מוסיפים את המלח ומערבלים עד שהנפח קצת גדל ואז מוסיפים את הטחינה והשומשום.

ממשיכים לערבל ומוסיפים את הקמח ואבקת האפיה וממשיכים רק עוד טיפה לעירבוב  מושלם.

מחממים תנור ל150 מעלות.

מרדדים (הכי טוב בין שני דפי אפיה), וקורצים עוגיות. מסדרים ברווחים ואופים כ15-20 דקות (בהשגחה!!!) לפי גודל העוגיות.

לקרר בחוץ ולאכסן בצנצנת.

הערה שלי – בדף הפייסבוק יש גם גירסת חיתוך נוספת מסובכת יותר, למי שמעוניין.

קונדיטריית "לחמי" הוקמה כקונדיטוריה קטנה לפני כ35 שנה בנהריה, על ידי שימוש בידע שהגיע בעזרת קונדיטור שוויצרי . ב1995 המאפים התפשטו מהצפון לכל הארץ, וב2003 גם חצו את גבולות המדינה ונמכרים ב23 מדינות שונות תחת השם "ELSA STORY".

שיטות האפייה חדשות, חומרי הגלם מיוחדים, ועדיין כל מאפה ומאפה נעשים בעבודת יד דקדקנית ואוהבת.

ולבסוף – טריוויה – מהי העוגיה הפופולארית ביותר בקרב הציבור הישראלי? לשאלה הזו ענה סקר מקצועי שהביא את הממצאים – מלכת העוגיות, העוגיה הפופולארית ביותר בפער גדול – עוגיית השוקולד צ'יפס. במקום השני הגיעו עוגיות האלפחורס ובמקום השלישי עוגיות החמאה  (ואחריהן בסדר יורד- עוגיות גרנולה, עוגיות מעמול, סהרוני שקדים ועוגיות פרח ריבה).

לעוד מידע על "לחמי" – המוצרים והמתכונים

דף הבית – http://www.lachmi.com/index.php

ובפייסבוק- https://www.facebook.com/LachmiBakery

אז שיהיה לכולנו חג שמח ומתוק!

הסמל האולטימטיבי של ראש השנה הוא התפוח. שמצרפים אותו לדבש המתוק, מקבלים את הברכה המסורתית של "שנה מתוקה".

אבל כדי לגוון, לא כדאי להשאר רק עם תפוח טבול בדבש, וכל אופציה חדשה וטעימה היא חדשות טובות.

כאן נכנסים לתמונה אנשי חברת "מרבה" ההולנדית, שבדרך כלל מוכרים בזכות עוגיות צ'יפס עם 37% שוקולד, ועכשיו משיקים מתכון חדש ומשופר לקראת החגים – עוגיות פאי תפוחים.

Apple pie cookies – הן עוגיות פריכות במיוחד, עם מילוי פירות עשיר. בהתאם להמלצת היצרן, חיממתי לי שתי עוגיות כמה שניות במיקרוגל, ואז הוספתי לידן כדור גלידה וניל וקיבלתי קינוח בשניות, שמכיל גם חום, גם קור, גם מתיקות פירותית וגם ניטרליות ונילית של הגלידה. בקיצור, כל הטעמים לחגיגה אחת.

אז במקום להתחיל להפשיר בצק עלים (היי, אתם לא מצפים ממני גם להכין אותו מההתחלה, לא?) ולאפות שטרודלים, מספיק לשלוף את "אפל פאי קוקיז" של מרבה מהמזווה, ויש פתרון נהדר לקינוח, לאירוח או סתם עם הקפה.

העוגיות הן חלביות והן כשרות לאוכלי חלב נוכרי, ונמצאות בכל רשתות השיווק המובחרות במחיר של 11.90 לאריזה של 200 גרם .

"מרבה" עצמה הוקמה לפני 75 שנים בהולנד והיא מפעל ענק לעוגיות מכל הסוגים שמיוצרות ללא מגע יד אדם כדי להבטיח איכות מקסימלית.

אם נסכם את המשפט "בא לי משהו טעים, בלי לטרוח, שיהיה קטן וקל כזה, ושיראה מושקע" למילה אחת, נקבל "עוגיה". אותה חבילת עונג קטנה ומתוקה, שהיא כל מה שחסר לנו לפעמים, בעיקר אחרי ארוחה טובה.

במדינות רבות כבר הפכו אותה למוסד, ציוותו אותה עם משקה חם (אם זה ה"קפה ומאפה" אצלנו או ה"פייב אוקלוק טי" של הבריטים למשל) ויש פינה מתוקה ונעימה במהלך היום.

קונדיטוריית "לחמי" לא משאירה אותנו משועממים ומפתחת עוד ועוד עוגיות חדשות, בעבודת יד, והפעם שתי סדרות – עוגיות "לצד תה" – עוגיית חמאה, תפוז ושקד קלוי, ועוגיית קינמון קלאסית שמשלבת קינמון שנטחן ממקלות קינמון טבעי, וסידרת עוגיות "הסידרה המפנקת" עם הדברים שהכי מפנקים אותנו – שוקולד צ'יפס (בכמות לארג'ית במיוחד) ושטרודל תות שדה מריבה איכותית.

העובדה שאני לא שותה תה, לא מנעה ממני לפתוח את האריזות (אריזה נוחה אגב, לא דורשת אלימות) ולנשנש מהן בעצמי, אחת אחרי ארוחת הערב (זו עם התות) ואחת קצת אחר כך, עם החדשות בטלוויזיה (מהדורות אינסופיות שדורשות משהו מתוק!).

מה שאני אוהבת בעוגיות האלו, שגם בלי לטבול בתה, המרקם מאד עדין וכייפי, נמס בפה ומשאיר שובל של טעם חמאתי איכותי . גם התות רחוק מלהיות הדבר התעשייתי שאנחנו מכירים מסופגניות של ילדות למשל, והוא נותן שידרוג ביתי לעוגיה. אם הייתי צריכה לבחור בין ארבעת הטעמים החדשים, אחרי התלבטות קשה הלכתי על התות. בבית היו חילוקי דעות (שזה טוב כי ככה כל אחד לקח שקית אחרת והשאיר לי את שקית התותים שחטפתי לעצמי).

מצוין לאירוח.

עוד פרטים על "לחמי" והמוצרים ב –

http://www.lachmi.com/

ההתנייה שלנו על "קפה ומאפה" כל כך חזקה, שאין מצב שנשתה כוס קפה בלי להשתוקק למשהו קטן ומתוק על יד. ה"משהו" המושלם הוא כמובן עוגיה. הדרישה שלנו מעוגיה היא בעיקר ש"תיתן טעם של בית" כי עוגיות ביתיות הן תמיד הכי טעימות, אבל מה לעשות שלא תמיד יש לנו זמן לאפות?

"לחמי" מוכרים בעוגיות הביתיות והאיכותיות שלהם ולסדרת ה"משושים" הצטרפו שני אחים חדשים, כל אחד והייחוד שלו  –

מעמול תמרים – לחובבי הקלאסיקה הים תיכונית, עם הטוויסט שכל שף צרפתי יודע- חמאה!. החמאה הופכת את הבצק לנימוח במיוחד, ואת המתיקות העדינה נותן מילוי התמרים . (וכמובן שלא מוותרים על הצורה המוכרת, אם כבר אז עד הסוף.).

עוגיות גרנולה- לחובבי הבריאות, (וגם למי שסתם רוצה משהו טעים) – עם המון דברים טובים בפנים – שיבולת שועל, סילאן, צימוקים, שומשום, קוקוס, גרעיני חמניה ושקדים וכמובן קמח מלא. הכל קרנצ'י מצד אחד ונימוח מהצד השני.

העוגיות מצטרפות לשאר חברותיהן בסידרה כמו עוגיות טחינה, עוגיות חמאה ומלבני שקדים וניתנות להשגה בכל רשתות השיווק.

כשר בהשגחת רבנות נהריה, שם גם נמצא המפעל  שהחל מקונדיטוריה קטנה שהתפתחה כשכל אחד מהעובדים הביא את הטאץ' האישי שלו כמו שיטות אפיה חדשות, מסורות משפחתיות, חומרי גלם וכמובן עבודת יד.

לכבוד חג הפורים קיבלנו סל מלא מוצרי "שופרסל" – מסטיק ללא סוכר, חטיף איקס עיגול, עוגיות ממולאות, עוגות אישיות וביגלה – מיקס של טעמים ומרקמים לכל אחד ולכל גיל.

קניתי (בשופרסל) קערה גדולה (עשרה שקלים בלבד) והתחלתי למלא.

חוץ מהמטעמים של "שופרסל" , הוספתי גם עוגיות סנדויץ עם ריבה ואזני המן שהכנתי לבד לבד, עם כמה שיותר מוצרים של שופרסל. את הבצק הפריך של שתי המנות עשיתי עם סוכר שופרסל וקמח שופרסל, המילוי של עוגיות הסנדוויץ היה קונפיטורת פטל שופרסל, ושל אזני ההמן היה כמובן ממרח השוקולד אגוזים.

בתמונות אפשר לראות את הליך העבודה ואת התוצאות

בתמונה למעלה- עיצוב החלקים של העוגיות. בשביל ליצור את החורים פשוט שברתי עט…

בתמונה למעלה – העוגיות אפויות

למעלה- העוגיות המוכנות.

האוזן ממולאת בממרח שוקולד אגוזים שופרסל

לפני האפיה (למעלה)

למעלה- האוזניים המוכנות

המשלוח המוכן שלי מינוס הצלופן והקישוטים

חג פורים שמח ומבדח!!!!

המודעות לאוכל בריא לא פסחה על "שופרסל " והחבילה כללה הפעם מכל טוב- מוזלי, גרנולה עם אגוזים, שקדים וגרעינים, שיבולת שועל להכנה מהירה, וסילאן בבקבוק לחיץ (ואיזה כיף שלא צריך לחבוט בתחתית של צנצנת ולחכות שהזרם האיטי יזוז סוף סוף…)

לגבי שיבולת השועל והסילאן ההחלטה היתה פשוטה היות ואני אוכלת דייסות שיבולת שועל על בסיס קבוע, ולכן פשוט שמתי כחמש כפות מלאות שיבולת שועל בקערה שמתאימה למיקרוגל, הוספתי חלב כדי כיסוי, חיממתי כשתי דקות על חום מקסימלי, הוצאתי, ערבבתי והוספתי סילאן, קינמון (המון) וחמוציות. אפשר גם צימוקים.

ארוחת ערב חמה, משביעה וזריזה (וכמובן שופעת בריאות).

הגרנולה והמוזלי הפכו לעוגיות לפי מתכון של פיליס גלזר שמצאתי באינטרנט (כמובן שרשמתי "מתכון לעוגיות גרנולה מהירות" עם דגש על המילה "מהירות".(

אני לא מביאה פה את המתכון בגלל זכויות יוצרים של פיליס, אבל בכללי הוא מכיל חמאה, קמח מלא, סוכר, קצת מלח, אבקת אפיה, ביצה וכמובן חמאה, ושש דקות בצד אחד של התנור, ואז שש דקות בצד השני.

יצא קריספי עדין מבחוץ ורך מבפנים.

אם שיבולת השועל היתה לארוחת ערב, העוגיות מצויינות לארוחת בוקר או נשנוש של עשר בבוקר במשרד (ובגלל שהן רכות אז הן גם "חרישיות" ככה שהעובדים האחרים לא יקחו לכם…).

רק בריאות!

אחד הדברים המתסכלים ביותר באכילת (ואפיית) עוגת שוקולד צ'יפס היא כשבחלק מהעוגה אין בכלל צ'יפסים וכל הפואנטה מתפספסת, כי ביננו, רבים מאיתנו אוכלים עוד פרוסה ועוד פרוסה רק בשביל השוקולד…

חברת "אחווה" יודעת את לב לקוחותיה ולכן השיקה עכשיו עוגת שוקולד חדשה עתירת שוקולד צ'יפס כך שמובטח למצוא הרבה שוקולד בכל ביס.

השוקולד הוא מריר משובח, העוגה בטעם ביתי (עשרים אחוזים של שוקולד צ'יפס איכותייים) ויש לה גם אריזה חדשה ומעוצבת לפי הקו החדשני החדש של "אחווה".

העוגה הזו מצטרפת להמון מוצרים אחרים של "אחווה" כמו עוגות אישיות, עוגיות ביתייות כולל עדתיות , רוגלעך (שאין כמותן לצירוף לכוס תה למשל), מאפינס, עוגות פירות וכמובן עוגות ללא סוכר למי שאסור לו או נמנע, וזאת לצד מוצרי החלבה המוכרים והאהובים.

העוגה היא כשרה בכשרות בד"צ המחמירה של העדה החרדית ירושלים ,והיא גם פרווה כך שהיא מתאימה כקינוח עם הקפה של אחרי האוכל למי ששומר על כשרות (והאמת, גם למי שלא )I.

להשיג ברשתות השיווק.