הכל התחיל כשבטעות חנינו רחוק מדי, באזור המלונות. החלטנו ללכת ברגל את הטיילת לאורך גן צ'ארלס קלור לאור השמש הנמוכה, כמעט נוגעת בים. בערב קייצי זה, המון אנשים ישבו וצפו בגלים, שיחקו במשחקים שונים, טיילו עם כלבים או רכבו על אופנים, והמון רומנטיקה היתה באוויר. ואז הגענו למקום אליו הוזמנו- "חצר גולדמן" , על גבול תל אביב יפו, עם נוף לשני הכיוונים, ומרפסת ענקית שצופה לים, מטר מהגלים. בתחילה ישבנו ברחבה הגדולה, משעינים את כוס היין שלנו על שולחן העץ וצופים אל השקיעה. אחר כך נכנסנו פנימה, אל חלל גדול ומעוצב ושולחן ארוך שהוכן עבורנו.
ארכיון תגים | תל אביב
"טריו וירטואוז" – ערב שלושה כוכבים.
כשננסי ברנדס היה מאושפז במצב קשה בבית חולים, הדבר היחיד שהוא חשב עליו היה המופע הבא, ולא סתם מופע, "טריו וירטואוז" – שני פסנתרנים בסגנונות שונים ובאמצע זמרת אופרה מרהיבה. ואחרי ההחלמה, כשהוא כמו חדש, החלום קרם עור וגידים ואמש נערכה הופעת הבכורה החגיגית ב"רידינג 3" שבה ננסי הצחיק וניגן, לאוניד פטאשקה הפליא על הפסנתר ולא רק, ואפרת רותם הרימה את הגג בקולה המענג.
אז את ננסי אנחנו מכירים- מוסיקאי מוכשר שאחראי על "הורה" ו"חי" על במת הארווזיון, על שירים של זוהר ארגוב, על פסקולי סרטים ועל מופעי בידור מוסיקליים (חלקם בשיתוף פעולה קודם עם אפרת רותם שבמסגרתו הופיעו מעל ל1500 פעם), וגם מצחיקן שלא מהסס לרדת גם על עצמו "את הקולות שפעם הייתי משמיע במיטה, אני היום משמיע כשאני מנסה לרדת מהמיטה", ואליו מצטרפים כאמור אפרת רותם – זמרת סופרן בעלת מנעד של שלוש וחצי אוקטבות , ולאוניד פטאשקה – מלחין, פסנתרן, נגן ג'ז, ומנצח, שבשנת 2000 נכלל ברשימת "מאה נגני הג'אז הטובים ביותר של המאה העשרים" על ידי המכון האמריקאי לביוגרפיות.
השלושה מתכנסים על הבמה, ביחד עם עוד שלושה נגני תופים, בס וסקסופון, ומג'גלים בין הסגנונות- מ"כרמן" בביצוע מרהיב של אפרת, שעוברת מהגירסה הקלאסית לגירסת "ניו אורלינס", ומצד שני מפליאה גם ב"היו לילות" ואיך אפשר בלי מחווה לאמה שפלן? , הסיפורים מאחורי הקלעים של ננסי ברנדס, והטירוף המיוחד של לאוניד פטאשקה שמשתולל על הקלידים ומדביק את הקהל באקשן המוסיקלי, כולל שיתוף הקהל באילתורי ג'אז, וגרסאות של "איך בטהובן ומוצרט היו מנגנים את יונתן הקטן".
תקצר היריעה מלספר על הצלילים המיוחדים של כל קטע וקטע במופע, אבל הכל ביחד מוכיח שהשלם גדול מאוסף המרכיבים, ומדובר בכשעתיים של ערב אנרגטי ומהנה במיוחד.
טעימה קלה מהערב ניתן למצוא כאן.
"פליישר" – מיהו יהודי?
השבוע אישה התאבדה בגלל שהדת הפנאטית גרמה לנתק בינה ובין בנותיה, עד שלא יכלה יותר לשאת את הכאב.
ואז הוזמנתי לצפות ב"פליישר" בתאטרון הלאומי "הבימה.".
(התמונות בפוסט באדיבות תאטרון "הבימה")
העלילה סובבת סביב זוג ניצולי שואה, שעדיין מריחים את בני משפחתם העולים בארובות המשרפות – אריה פליישר (נתן דטנר שדמותו למעשה נושאת את המילה היידית ל"קצב") כבעל אטליז שמתגאה בשירותו במלחמת השחרור, ובבית אותו בנה בשתי ידיו, ומסרב לקחת את כספי השילומים הגרמנים, ואשתו ברטה פליישר, (בגילום לסרוגין של סנדרה שדה וחנה לסלאו), בעלת ההומור ה"פולני הקלאסי", שחושבת שצריך היה לקחת את הכסף כי "לכסף אין ריח".
הגורדו של גורדון
יום חמישי בערב קיצי, נראה שכל העולם בחוץ, תל אביב התוססת, שלא מפסיקה לרגע, אנשים יפים ויפות, צעירים ומבוגרים, כולם רוצים להנות ממזג האוויר עם הבריזה של הלילה, מהאורות המנצנצים של העיר הגדולה, ומהנוף האנושי.
שפת הים היא תמיד מקום אטרקטיבי, ובשעות הערב היא גם הופכת לרומנטית ופחות חמה, ככה שהיא אידאלית לצאת לבילוי קיצי.
הערב מחזמר- שמח על הבמה עם סיטון ושפירא
מחזות זמר בברודווי – חלומות נוצצים על הבמות המפורסמות בעולם. והשירים שהם כוכבי הערב היו תמיד גרנדיוזיים, גדולים מהחיים. אין מי שלא מכיר ואוהב את השירים מתוך מחזות הזמר המפורסמים- פאנטום האופרה, גבירתי הנאווה, קברט…. לעיתים אהבנו שיר בלי לדעת שהוא בכלל ממחזמר, כך למשל כולנו מכירים את "זכרונות" בביצוע של ברברה סטרייסנד, ולא כולם יודעים שזה לקוח מהמחזמר המצליח "קאטס" .
"פורט אנד בלו" ו"בנפש חפצה" – ללב ולנשמה.
במלון העסקים "פורט אנד בלו" – שמשקיף אל נמל תל אביב, התארחתי ונהנתי בעבר.
במלון הסוויטות מתארחים זה לצד זה אנשי עסקים ותיירים, זוגות ומשפחות שרוצים להנות מהמיקום הכי טוב בתל אביב, מהים הפרוש מכל החלונות, ומהעיר התוססת במרחק הליכה מכל דבר.
קוריולנוס – הבימה- אז ועכשיו
(צילומים- יח"צ הבימה)
מה אומרות לכם המילים הבאות: אנשי צבא שהופכים לפוליטיקאים, מנשקים תינוקות, מבטיחים הבטחות, ואחר כך שוכחים מהמצביעים, או גרוע מכך מזלזלים בהם, בזמן שהקהל סובל מיוקר מחיה, ודורש צדק חברתי?
זה נשמע כמו תיעוד של היומיום שלנו, אבל ב"קוריולנוס" מדובר במחזה מלפני מאות שנים, שנכתב על ידי גדול המחזאים- ויליאם שייקספיר, וגם אז היה מבוסס על "חיי קאיוס מרסיוס קוריולנוס" של פלוטארכוס.
"המוקיון" – הליצן העצוב של הקאמרי.
סיפור "הליצן העצוב" שמשמח את כולם בעוד ליבו קרוע, מוכר לנו מתמיד, ועכשיו על הבמות ב"קאמרי" מוכיח לנו כמה קשה להמשיך את ההצגה (תרתי משמע) כשעולמך חרב עליך.
החגיגה הירוקה של עיריית תל אביב.
חגיגות "סנט פטריק" האיריות כבר מזמן חצו גבולות ונחגגות בכל העולם, בדיוק כמו "וולנטיינס" , פשוט כי למה לא לשמוח כמה שאפשר בחגים כייפיים? במקור החג הוא לכבוד הקדוש פטריק שהוא הקדוש המגן של אירלנד והיום המוקדש לו הוא ה17 למרץ, והוא נחגג בצבעי ירוק כמובן, ועם הרבה בירה אירית, וויסקי אירי ואיך אפשר בלי מוסיקה וריקודים?
דה לוקאל- לא למקומיים בלבד.
בלב התוסס של תל אביב, באבן גבירול פינת קפלן, ניצבת "דה לוקאל" מזה שנה וחצי, ונושאת את הטייטל של "בר מקומי ים תיכוני". השף ערן צור מנצח על המטבח, כשברזומה שלו מקומות כמו "כרמלה בנחלה" ו"טורקיז", כשהוא לוקח מנות מוכרות ונותן להם את המגע שלו, שמייחד אותן מכל מקום אחר. המנות מתחברות הן לשעות היום התוססות של העיר, הן לרוגע של שעת בין ערביים כשישיבה על הבר ונשנוש לאחר יום ארוך, והן ליציאה מפנקת בשעות הערב
כשהוזמנתי למקום הוא המה אנשים מכל הגילאים, זוגות בדייט רומנטי, משפחות שחגגו יום הולדת לאב המשפחה (שאפילו חבש כתר על הראש), וגם כאלה שישבו על הבר ונהנו ממבחר אלכוהולי ענק כולל קוקטיילים בכל מני רמות חוזק וטעמים.