כשהלל גרדי זכה ב"מאסטר שף" הוא זכה בעיקר בזכות הטבע שהביא- רועה הצאן שהבין את סודות הצמחים סביבו ואת הטעמים והייחוד שהביאו לכל מנה.
עכשיו גרדי מביא את כל הידע שלו לשיתוף פעולה טעים במיוחד עם רשת "דומינו'ס פיצה" והתוצאה- סידרת "פיצות פרא" המבוססת על קונספט " מהחווה לשולחן" – מיטב התוצרת המקומית- גבינות עיזים עשירות ולבאנה מהמרעה לצד ירקות טריים, עלים ותיבול היישר מהשדה.
בחלוקה גסה של עולם ייצור הבירה ניתן למצוא שתי שיטות ייצור- הראשונה היא התעשייתית- מפעלים גדולים, כמויות מסחריות. השיטה השניה היא מה שמכונה "בירות בוטיק" והן מיוצרות במבשלות בכמויות קטנות, בתהליך איטי ומוקפד, באמצעות חומרי גלם איכותיים בצירוף ראש פתוח לטעמים מסורתיים לצד ייחודיים, שונים ומסקרנים.
כבר במאה ה15 הכינו בנאפולי מאפי בצק שטוח ייחודיים, בתנורי אש, מה ששנים אחר כך ייקרא "פיצה" כשהדעה הרווחת היא שהמילה מגיעה מהכיכרות רחבות הידיים של איטליה.
מאות שנים אחר כך ופיצה היא המאכל הפופולארי ביותר בעולם.
ועכשיו למתחם "שרונה" בתל אביב מגיעה הפיצה הנאפוליטנית במלוא הדרה, ולא רק, אלא גם כשרה, כך שכולם יכולים ליהנות ממנה, לצד מנות איטלקיות משובחות נוספות עליהן אמון השף מנה שטרום, אשף המטבח האיטלקי, שחבר ליזם הקולינארי ערן הרשקוביץ ליצירת "פיאצה גרנדה".
בישראל של 2019 יש מודעות רבה לאוכל בריא, למרכיבים של מוצר ולהשפעתו על גופינו וגוף ילדינו. מצד שני, הרבה פעמים אוכל ממרכיבים בריאים הוא לא הכי טעים, ראו למשל… מיץ נבט חיטה?
ומה כן טעים? אין עוררין שכולם אוהבים פיצה, בכל גיל, בכל מצב, ואם אפשר לעשות אותה ממרכיבים בריאים, זו פשוט חגיגה.
דומינו'ס פיתחו בצק ייחודי המורכב מ80% כוסמין מלא, נפתח במקום ושומר על מרקם פריך, ומאז השמיים הם הגבול – כל הפיצות האהובות עכשיו עם אפשרות לבצק כוסמין מלא, כולל פיצה טבעונית, פיצה ללא השוליים ("עד הקצה") ותוספות שונות.
לא כולם בישראל דוברים צרפתית, אבל יש ביטויים שכולנו מכירים- קרואסון, ז'טם וכמובן "דוז פואה" – שתים עשרה הנקודות האולטימטיביות שמעניקים השופטים לשיר המנצח בארווזיון. הנקודות הללו הן כל מה שכל צופה מצפה לשמוע, בעיקר אחרי המילה "ישראל".
אבל המספר 12 משמח לא רק כנקודות באירווזיון אלא גם בהפתעה מיוחדת שמכינים ב"דומינו'ס פיצה" לכבוד האירוע הגדול הזה- פיצה מטורפת עם 12 (!) תוספות בכל פיצה. גדול ומוגזם בדיוק כמו האירווזיון.
פורים בפתח, מה שאומר מכת סוכר היסטרית, המון פחמימות ותיכף פסח בפתח וגם הוא לא קוטל קנים.. איך בכל זאת נכניס קצת בריאות לכל זה? בעזרת "קמח כוסמין מלא" של "תבואות" – שמתאים לכל אפייה- מאפים מתוקים ומלוחים, עוגות, עוגיות וכמובן אזני המן.
בכל שנה אני מנהלת וויכוח עם חבריי, האם אזני המן שממולאים בשוקולד או בכל מילוי אחר שאינו פרג, נחשבים כאזני המן מסורתיות. הוויכוח הזה מתחיל עוד בחנוכה, עם סופגניות שכוללות מילוי אחר מאשר ריבה אדומה.
אני ניצבת איתנה בדעתי- פרג הוא המילוי הרשמי של אזני ההמן ומייצג את פורים, כי אחרת מדובר פשוט בעוגיה משולשת.
אחרי שבמסעדת "טורי" המקורית בתל אביב ראו את ההצלחה, הגיע הסניף השני בגבעתיים אליו הגעתי בערב קיצי. העילה לביקור היתה השקה של בקבוקי ה"מגנום" של "בלו נאן" (גוורץ ופינק- רוזה) אבל איך אפשר לא לנשנש משהו טעים ליד?
קצה הפיצה, השוליים, נושא לדיונים ארוכים- האם לאכול אותו או להשאיר? תומכי האכילה טוענים שצריך להנות מהפיצה עד הסוף על כל חלקיה, מתנגדי האכילה טוענים שהבצק בקצה הוא החלק המשעמם של הפיצה . עכשיו דומינו'ס פותרת לנו את ההתלבטות עם הצ'יזי קראסט- סידרת פיצות שבשוליה מילוי גבינה איכותית בשני טעמים – גבינת מוצרלה וגבינת שמנת שום.
אחד הדברים האהובים ביותר בגבינות הוא ההתמתחות שלהן, הקו הדקיק של גבינה שנמתח מהמנה לתוך הפה והופך לטעם ומופע בידור גם יחד. עכשיו, בפיצות החדשות של דומינו'ס יש את החבילה הכוללת – פיצה משובחת, סיום בצקי גבינתי ואקשן נמתח.
ישראל תמיד היתה קיבוץ גלויות. עדות רבות עלו לארץ והביאו איתם את מטעמי הבית. הענין הוא שהסבתות שלנו מצאו זמן ואנרגיות לבשל את כל המטעמים המסורתיים הללו, בעוד שאנו, הדור הממהר, עסוקים כל כך שלהשקיע במנות אותנטיות פשוט אין את האפשרות, ואם יש מישהו מומחה שיכול להכין עבורנו את הטעמים המיוחדים הללו, בעזרת פרודוקטים משובחים, למה לא?
בראשון לציון נפתחה לפני חודש מסעדת "אצל סבינה במטבח", המקדש של השפית סבינה לוינסקי שחוגג בתוכו טעמים קווקזים, בוכריים, גאורגיים, רוסים, ואפילו אשכנזים…
