סרטים כמו "אחרון גיבורי הפעולה" ו"שושנת קהיר הסגולה" הביאו לנו עירוב של מציאות ודמיון, סרט בתוך סרט, כשלמציאות של הסרט האחד, נכנסת דמות מהסרט השני וצריכה להתמודד עם העולם הזר והמוזר לה. כך שוורצנגר יצא מהמסך לניו יורק בה לא מתקיימות קלישאות מהסרטים בנוסח "התחמושת לעולם לא נגמרת" וכך ג'ף דניאלס בסרטו של וודי אלן מגלה שקשה להתנהל בעולם ה"אמיתי" כמו בסרט.
עכשיו מביאים לנו בערוץ YES KIDZ את "גיבור אמיתי" – סידרת פנטזיה שמתכתבת עם אותו הרעיון.
בסביבות סוף המאה ה19 נכתב הספר "מסביב לעולם בשמונים יום" ובו הגיבור – פיליאס פוג, יושב במועדון ג'נטלמנים אנגלי ומחליט לצאת למסע קסום ברחבי העולם.
יותר ממאה שנה לאחר מכן, ליתר דיוק, בחודש מרץ האחרון, נפתח ה"שלדי" שהוא הקונספט המודרני של אותו מועדון ג'נטלמנים, שהיום כמובן מתאים לשני המינים ומשלב חווית אלכוהול, חברים, מוסיקה ואוכל טוב.
"שלדי" ממוקם באזור התעשייה של הרצליה ועוצב על ידי המעצב תמיר בן ציון בהשראה לונדונית יוקרתית בשילובי טורקיז, פליז מוזהב ותחת שחורה. אחד האלמנטים המככבים במקום הוא גופי התאורה שמדמים זכוכית מגדלת, מה שהזכיר לי את שרלוק הולמס, דמות לונדונית אייקונית.
במרכז החלל ישנו הבר שפונה לכל הכיוונים ביחד, כך שאיפה שלא תשב, תוכל לראות את המיקסולוג המקצועי מקפיץ את השייקרים והבקבוקים. שלטים צבעוניים זוהרים משלימים את האווירה.
בחרנו לשבת באחד השולחנות הגבוהים ורחבי הידיים שעליהם אפשר להעמיס שפע של מנות וכוסות ועדיין מספיק מרווח.
אחד הדגשים של "שלדי" הוא האלכוהול, ומאוסף היינות , הבירות והמשקאות המובחרים, כולם כשרים לחלוטין, בחרנו את הקוקטלים שסיקרנו אותנו הכי הרבה- Green wood – ג'ין, מידורי, מלפפון, סלרי ובזיליקום, וMojito basi – רום, סלרי, בזיליקום ולימון. המוחיטו היה קלאסי, וה"גרין ווד" יצירתי יותר ובעל טעמים מודגשים כך שיכלנו לחוות את שני הצדדים של המקום, השמירה על המסורת מחד והיצירתיות והמקוריות מאידך. בתפריט הקוקטיילים מוזכר גם קוקטייל הבית, שמגיע "עם פפיון" – הסמל של המקום, שמופיע גם על המפיות, התפריטים ובקרוב על המיקסולוגים וצוות המקום. הפפיון משתלב היטב ברוח הלונדונית ג'נטלמנית של המקום ומוסיף קריצה.
רוח התפריט היא "לפתוח שולחן חברים" – מנות שרינג בגדלים שונים שבהם כולם יכולים לחלוק לצד האלכוהול. ישנן מנות מזטים, מנות בגודל בינוני ואנחנו גילינו שיש גם מנות גדולות מאד, שחייבים לחלוק כי אין מצב שאדם אחד יכול לסיים לבד.
מתפריט המאזטים קיבלנו מנת כבד קצוץ היישר ממזרח אירופה, כולל הבצל המקורמל והקורנישונים קומפלט, ומהמטבח היווני בלקני הגיע הממרח האהוב עלי ביותר- סוג של סקורדליה, חומוס שעשוי משקדים ומעוטר בשקדים, כשבמקרה של "שלדי" הוא הגיע במרקם גרגרי יותר וכפרי.
שני הממרחים לוו בלחם הבית , טרי וחם, ובקערית שמן זית ואורגנו.
הקוקטיילים והמזטים נגמרו, מוסיקה נוגנה ברקע ברמת סאונד שעיטרה את האווירה אבל איפשרה לנהל שיחה נינוחה, והגענו לשלב המנות הראשונות בתפריט.
גם מהן קיבלנו שתיים – "קרפצ'ו בקר" עם צנונית, צ'ילי, בלסמי, ארוגולה ובפיזור של "פרמזן" שכמובן לא יכול להיות גבינה בגלל כשרות המקום, והפך לגירסה מוצלחת מאד של אגוז ברזיל מפורר, ו"טונה אדומה" צרובה בקראסט תבלינים על סלט פריקי חם ואבוקדו צרוב".
שתי המנות הצטיינו הן בשילובי הטעמים, הן בצילחות היפיפה והמגרה ובמקוריות. אגוז הברזיל עשה את תפקידו היטב במקום גבינה ולקחתי את הרעיון לשלב אותו במתכונים בשריים או טבעוניים.
על המנות ב"שלדי" אחראי השף ליאור קדוש, עם רזומה ב"סיאטרה", "אדוארדו", "וויולט" של השף יוסי שיטרית, מסעדות בטורקיה וקנדה ולימודים נוספים של המטבח האסיאתי, הצרפתי, היפני בנוסף ללימודי קונדיטוריה אצל אסטלה. הקו המוביל הוא המטבח המרוקאי האותנטי בהשראות שונות.
את הדגש הצרפתי- מרוקאי אפשר היה לראות בבירור במנת " קרואסון דג "צרפוקאי" – כוסברה, טחינה, ושיפקה קטנה. שלושה קרואסונים במתיקות עדינה עטפו בתוכם דג שהזכיר חריימה בטעמיו. היו כאן יחסי גומלין מענגים של עסיס הדג שנספג בקרואסון שמצידו שמר על יציבות המנה ואפשר לאכול אותה כמתבקש- בידיים.
בתפריט יש לא מעט מנות צמחוניות וטבעוניות אבל אנו בחרנו על הקו הבשרי ובמנת הדגל – " כריך בשר מפורק בחלה קלויה " – בשר אסאדו משובח שנצלה על הגריל ואז עבר לבישול ארוך של שש שעות בנוזלים, ולבסוף פורק לחלקים קטנים וקיבל חיבוק של חלה קלויה. המנה גדולה, שלא לומר "ענקית", ויכולה להוות ממש ארוחה בפני עצמה.
בתפריט הקינוחים מבחר מנות שמתמודדות בגבורה עם כשרות המקום. המנה שבחרנו היתה בעלת השם והתיאור המסקרנים ביותר-" ג'ק המרטש, מרנג, קרם שוקולד, ג'ק דניאלס ופטיש".
המנה התגלתה ככדור מרנג על שברי מאפה שוקולד, ממולא בקרם שוקולד ובג'ק דניאלס, מנצנץ באור יקרות ומגיע עם פטיש שבו אנחנו הולמים מעדנות עד שהכדור נשבר ומגלה את כל אוצרותיו. מנה שהיתה קודם כל משעשעת בניפוץ הכדור עצמו, ואז כייפית לאיסוף כל החלקים בכפית.
"שלדי" מורכב משני חללים פנימיים וישיבה חיצונית, ומקומות לעד 120 אורחים. ישנה אפשרות לאירועים במקום, כולל כאלה עם תפריט סגור מראש.
בהמשך מתוכננות קבלות שבת בימי שישי אחרי הצהרים, עם אווירה, מוסיקה ומנות מיוחדות.
היזמים של "שלדי" הם מתן הרשנזון, איתי נחמיאס, שלדון דני שיין (שגם תרם את השם למקום), עדי נופרבר, נמרוד מרקובסקי ורונן לוי מקבוצת "מקומות בילוי" – הקבוצה המובילה בחיי הלילה בשרון שאחראית גם על "יאמא", "גרגא פיטיץ'", "מיקאסה גליל ים" ועוד.
"שלדי" – בר קולינרי בקונספט DINING CLUB
המשכית 22 הרצליה
טלפון: 0527036313
שעות פתיחה: א-ה מ12.00 (לארוחות עסקיות), ועד אחרון הלקוחות.
מוצאי שבת – חצי שעה מצאת השבת עד אחרון הלקוחות.
קהל יעד: גילאי ה30+
גישה לנכים: יש
כשרות: המקום כשר.
תוכניות אפייה מככבות בטלוויזיה שלנו ומהתנורים יוצאים מטעמים מתוקים ומלוחים, עוגות ראווה, קינוחים מרהיבים ושאר גודיז שגורמים לישראלים לרוץ למחלקות האפייה בחנויות המתמחות ולצאת משם עם מריות, תבניות, חותכנים ומוצרי גלם שעד עכשיו בכלל לא הכרנו.
מי לא אוהב מאפים? אם מדובר במלוחים כמו פיצות ופוקצ'ות, לחמניות ולחמים, סמבוסק ובורקס, או אם מדובר במתוקים כמו עוגות, עוגיות, קינוחי כוסות, מרנגים ומוסים, קרמים ובצקים, השמיים הם הגבול.
כשמדובר בעניינים שבלב, דומה שלא משנה באיזה תקופה נמצאים, האם מדובר בימי הבינים, בעתיד או בין מלחמות, ובישראל תקופות של "בין מלחמות" לא חסרות.
בתאטרון הלאומי "הבימה" מוצג בימים אלה המחזה "מיקה שלי" שמבוסס על שירי יאיר רוזנבלום.
העלילה עוסקת בתקופה שבין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, ובקבוצה של נערים ונערות, שרק לפני דקה קנו וופלים אחד לשני, ועכשיו הם לבושי מדים, יוצאים לקרב שממנו לא יודעים אם יחזרו.
בשיר המפורסם אומרים ש"בלונדון יש מוסיקה טובה, טלוויזיה משובחת" וזה בהחלט נכון, ואם נוסיף לכך גם את פרינס וויליאם החתיך ואת הנימוסים, נגלה למה המוני תיירים נוהרים לעיר בכל שנה.
וויליאם אמנם הגיע לכאן לביקור אבל חזר הביתה, אבל עכשיו יש לנו משהו כמו בלונדון ושווה ביותר, רשת LAGER & ALE שפתחה את סניפה הראשון במתחם שרונה בתל אביב.
אחד המקומות המרכזיים לדייטים הוא ללא ספק הקולנוע. אם מדובר בדייט ראשון בו חוששים שלא יהיה על מה לדבר, אם מדובר איפשהו באמצע, בו אפלולית האולם יכולה לעזור בהתקרבות, ואם מדובר בזוג וותיק שרוצה ערב בכיף, קיסמו של המסך הגדול שעוטף אותנו בעלילה, בצבעים, בתמונות ובקולות.
בסרט "UP" הגיבור היה צריך לקשור הרבה בלונים לביתו כדי להרימו באוויר. בפארק גני יהושע בתל אביב אין צורך בהרבה בלונים מכיוון שיש בלון אחד ענק, הוא ה"כדור הפורח TLV" שמאפשר להתרומם לגובה 400 רגל ולראות את כל תל אביב (וגם פתח תקווה, מודיעין ומגדל הפיקוח של נתב"ג יחד עם נופים רבים אחרים) פרושה מתחת לרגליים.
בישראל אוהבים לעשות דברים בגדול- אם בכל העולם חוגגים את יום האהבה פעם בשנה, ב14 בפברואר, בישראל חוגגים פעמיים- גם בט"ו באב וגם בוולנטיינס, כי אם אפשר להכפיל את האהבה, למה לא?
אסם משיקה במבה לבבות ובמבה חצי חצי במילוי קרם וניל ובראוניז.
לכבוד פתיחת השנה וחג האהבה, במבה בטעם האהוב והמוכר בצורת לבבות ,ובמבה חצי חצי במילוי טעמי ווניל ובראוניז. חצי חצי עורר ענין עם מהדורות מצליחות.
כיכר קדומים היא אחד המקומות הקסומים ביפו. אתר הסטורי משובץ במבני אבן מקושתים, תאורה רומנטית נשפכת ורחש הים מאחור, הכל הופך ובצדק למוקד משיכה לתיירים מכל הסוגים- אמריקאיות מצחקקות, לצד קבוצות יפנים עם מקלות סלפי, אנשי דת בגלימות וכובעים, ואיך אפשר בלי צלמי חתונות וזוגות מאושרים?
לכיכר הזו הגעתי כשהוזמנתי לנסות את הביסטרו הים תיכוני "אבראג'- Abrage". המסעדה ממוקמת ממש בלב הכיכר, צמודה למזרקה המקסימה שבה פסלי אבן של כל המזלות , נושא שחוזר ביפו גם בסמטאות. פירוש שמה של המסעדה בערבית הוא "מזלות", והשור, הדלי, הבתולה והאריה מלווים את כל באי האזור יחד עם חבריהם לכיפת השמיים.
כשאנו שומעים את המילה "יער" הקונוטציה הראשונה היא בדרך כלל אגדות האחים גרים, שבהם הנסיכה הולכת ביער ופוגשת נסיך או גמדים או זאב רע ותמיד הסוף טוב. העלילות של האגדות תמיד מתרחשות באירופה, וגם הדמיון שלנו מפליג לשם- בקתות עץ עם שלג על הגג ואח בוערת ומחממת. מוטיב העץ תמיד עושה אווירה רומנטית וקסומה.
אבל למה להרחיק עד אירופה כשאירופה זה כאן, ממש שתי דקות מכל מקום, ב"מעלה החמישה" ליד ירושלים? הנה הסיבה (ובסוף הפוסט יש גם הפתעה מיוחדת לקוראים!!).
