בצפון הארץ גרים הדרוזים, ישראלים גאים שמוציאים מתוכם שנה שנה הרבה לוחמים בצבא לצד הישגים אדירים בחינוך. מעבר לצפון ישראל, ישנן קהילות דרוזיות בלבנון, סוריה ואפילו וונצואלה. הדת הדרוזית היא סודית אולם יש לה כמה מאפיינים שכוללים אמונה בגלגול נשמות, קבלת עשרת הדברות, מוגונמיה ושמירה על שבע מצוות כמו שמירת לשון, הגנה על האחים, קבלת מעשי האל ועוד. על שומרי הדת נאסר לשתות אלכוהול וליטול סמים, נאסר לעשן ולהמר, וישנה חובת שמירת כבוד האישה והמשפחה, עזרה לנזקקים ונדיבות.

את הדברים הללו ועוד הרבה למדנו בעת נסיעה לכפרים חורפיש ובית ג'אן לקראת פסטיבל הזית 2018 שיערך בסופי השבוע 11\1-3 והשבוע 11\8-10. במסגרת הפסטיבל יתקיימו סיורים מודרכים במטעי זיתים, מסיק, ביקורים בבתי בד ומרכזי מבקרים, הדרכה והסברים, סדנאות כבישת זיתים וייצור שמן זית ועוד, חוויה לכל הגילאים.

תחנתנו הראשונה היתה מעבדותיו של ד"ר דבור" , מקום המשלב את סודות צמחי המרפא של הגליל שנלמדו מהסבתות, ומחקרים מדעיים . את המוצרים ייסד ד"ר זיאד דבור, שבילדותו הסתובב בהרים עם סבו ולמד את צמחי הסביבה, ולאחר מכן קיבל תואר דוקטור בפרמקולוגיה וצמחי מרפא בטכניון, והתוצאה- מבחר גדול של מוצרי דרמו-קוסמטיקה טבעיים וחליטות צמחים לטיפוח ובריאות חיצונית ופנימית כאחד.

נכנסנו אל הגינה המרהיבה, שופעת הצמחים שלכל אחד מהם מוצמד שלט הסבר, והתכבדנו בארוחת בוקר דרוזית עשירה במאפים וירקות של קייטרינג SAJTAG.

לאחר מכן נכנסנו אל מרכז המבקרים בו שמענו על מוצרי ד"ר דבור המבוססים על  סחלבים ועלי זית, ביחד עם עוד מי פרחים ארומטיים, שמנים אורגניים טהורים ותמציות ריח טבעיות לטיפול בעור הפנים, הגוף והשיער. כשנמצאים במרכז המבקרים כדאי גם לקחת נשימה עמוקה מכיוון שהריחות פשוט משכרים.

עדיין בבית ג'אן הלכנו לחפש הסטוריה ומצאנו את הבית העתיק והמערה הביזנטית. בית ג'אן קיים מהמאה ה17 וממוקם בגליל העליון, בגובה של כאלף מטרים מפני הם. בית ג'אן נהנה ממיקום בלב שמורת הטבע הר מירון, ומשפע תצפיות מרהיבות שמהן ניתן לראות את כל המדינה כמעט. הבית העתיק ממוקם בלב הסמטאות הציוריות, והוא בנוי בצורת קשתות כשבליבו בור מים נקיים לשתיה, ובצמוד לו דיוואן, מקום הארחה. במרחק קטן נמצאת גם מערת אג'יאל, ששימשה ככנסיה סודית של הנוצרים הראשונים בגליל, מקור מים ומסתור של תושבי הכפר, וכשנכנסים לתוכה נהנים מקרירות המהווה מפלט מחום הקיץ, ואקוסטיקה מדהימה.

תחנתנו הבאה היתה היישוב חורפיש, מרכז המבקרים של בית הבד של אבו עפיף. במקום טעמנו את השמנים המיוחדים, כולל שמן קצח ייחודי ובעל בערך שתי מליון סגולות רפואיות

במקום ניתן לאכול ארוחות בסגנון דרוזי, כנאפה, נאבולוסית מקורית, סדנאות סבון משמן זית , טחינה, דבש ועוד מכל טוב

בית הבד פועל מאז 1952 ומייצר שמן זית בכבישה קרה באיכות גבוהה ובפיקוח ענף הזית. במקום מיוצים גם סבונים משמן זית איכותי המנקה היטב ומלחח את העור.השמן המופק בבית הבד הוא מזין סורי גלילי מזיתים הנטועים בגובה 550 מטר.

שמן הזית פתח לנו את התאבון והגענו לביתה של אבתסאם פארס , המקיימת ארוחות וסדנאות בישול דרוזיות. את המטעמים היא למדה מהנשים במשפחתה והרחיבה את ידיעותיה והיום מאכילה את כל מי שמגיע, ובקרוב גם עם תעודת כשרות במטבח נפרד. בתמונות אפשר לראות את השפע הרב ואת הבית המעוצב והנינוח.

(בתמונות למעלה ולמטה, מיטב המטעמים של אבתסאם)

תחנתנו האחרונה הייתה אצל רוקמות התחרה,מיזם תעסוקת נשים דתיות, שאינן יכולות לצאת לעבוד מחוץ לכפר, שבמסגרתו הנשים מתכנסות אחת לשבוע לסדנאות סריגה וריקמה ויצירת פריטי נוי ואופנה בסגנון מסורתי. בביקור באולם התצוגה שלהן ניתן לראות ולרכוש סוגי אומנות רבים, צבעוניים ומשמחים במיוחד.

במקומות האלה ועוד ניתן לבקר במסגרת פסטיבל הזית, כל הפרטים באתר ובפייסבוק.