כמה עובדות:
קודם כל- כולנו קודם כל אוכלים עם העיניים, האוכל צריך להיות יפה ומזמין כדי שנתגרה לאכול אותו. שנית- לפחות בענין פירות- כולנו די עצלנים, להתחיל לקלף ולפרוס נראה מסובך מדי . שלישית- כמה אפשר לשבת בכינוס עובדים ולאכול את אותן בורקס? רוגלעך בהרמות כוסית, פיצה בישיבת צוות? מה עם משהו יותר טעים, יותר יפה ויותר בריא?
אז כדי לפתור את הדילמות האלה ועוד הרבה אחרות- מתייצבת לעזרתנו עדן בן חיים מ"פריליק"– משלוחים של כל מה שטעים בפה וכיף בעיניים, לאירועים מיוחדים וגם ליומיום.
נפתח בווידוי- אני מתה על תוכניות בישול. ערוצי הטלוויזיה השונים מספקים לי יופי של הנאה בתחום הזה, ויש רק בעיה אחת- אני נעשית מאד רעבה כשאני צופה.
"נשנוש" הוא הפתרון היעיל אבל מה? מלא שמן, מלא קמח ומלא מלח. מה פחות? בריאות.
לעזרי הגיעה חברת TERRA CHIPS שמוצריה מגיעים לארץ בעזרת "קבוצת דנשר" שהיא אחת מחברות השיווק וההפצה הגדולות והוותיקות בארץ, שבקטלוג שלה מאות מוצרים מהארץ ומחו"ל בכל תחום שאפשר להעלות על הדעת כמעט.
בשעה טובה נוסף אח חדש לרשת "חוויה" ומעתה במקום שלושה מלונות ("חוויה פלאזה " בנצרת עילית, "חוויה גולדן טאואר " באשקלון ו"חוויה גליליי בטבריה) יש גם רביעי- בן תפנוקים- מלון בוטיק בשם "חוויה בוטיק היין".
המלון בן 55 חדרים ומיועד למבוגרים בלבד, נותן טעימה שלווה במיוחד בטאצ' יוקרתי לאורחיו.
מצפה נטופה, אמצע הצהרים של יום סגרירי, חדר היין. בבת אחת יוצאים ממציאות ישראלית לסוג של אירופה, עם כורסאות עור נינוחות, כיבוד איכותי וכמובן היין. הבקבוקים על הקירות, הכוסות מנצנצות, והנה מתחילים.
מתחילים מה?
מתחילים טעימות יין ב"יקב נטופה"– יקב בוטיק שמוגדר בגודל בינוני (כמאה ועשרה אלף בקבוקים לשנה), בעל כרמים משלו ( ולכן גם שליטה מלאה בכל שיטות העבודה והאיכות) שמייצר יינות בסגנון העולם הישן. הזנים שגדלים בכרם מותאמים ל"טרואר" – תנאי השטח והאקלים, כדי למצות את מיטב האיכות ותכונות הפרי.
בכניסה לקיבוץ פרוד נמצא מרכז המבקרים של "סבא חביב".
הכל התחיל ב1913 כשסבא חביב, אחד ממייסדי ענף הזית בגליל, הפיק שמן משובח בעזרת אבן ריחיים ומכבש ידני. שמעו של השמן יצא למרחוק, והיום , שלושים שנה לאחר מותו, ממשיכים הנכדים את דרכו, בייצור שמן זית כתית מעולה בכבישה קרה, בלדי- טבעי ולא מסונן, לצד עשרות מוצרים שונים כמו טחינה מסוגים שונים (שמיוצרת בעזרת אבני ריחיים- היחידים בארץ!), זיתים בכבישה ביתית, חלווה, דבש, זעתר, סבונים, נרות והרבה מוצרי קוסמטיקה.
גבינה לבנה, מה כבר אפשר לחדש בה? מסתבר שהרבה. תנובה מביאה לנו עכשיו קרם גבינת שמנת, עם בצל ועירית מיובשים, בחמישה אחוזי שומן בלבד.
קיבלתי להתנסות את הגבינה, עם האתגר – להכין משהו שהוא יותר מלמרוח את הגבינה על לחם טרי ולסגור ענין. כשפתחתי אותה ודחפתי כפית, שמחתי לגלות שלמרות שמדובר בחמישה אחוזי שומן בלבד, הגבינה בעלת "גוף" ונוכחות של הרבה יותר, כך שהיא גם עשירה וגם מתאימה להרבה סוגי מתכונים.
זוכרים את הפרסומת "פצצת אנרגיה צהובה"? כן, הבננה האהובה על כל הגילאים היא מקור לאנרגיה, ביחד עם וויטמינים ומינרלים שעוזרים ללחום בתופעות כמו כאב ראש , אנמיה, בחילות ועוד. ולמה אנחנו צריכים את כל האנרגיה הזו?
כי בחג החנוכה, למעשה כמה ימים לפני החג, מתחיל "פסטיבל הבננה" ה2 שמתאחד עם פסטיבל "טעם הכינרת " ה12, למשך עשרה ימים של כל כך הרבה חוויות לכל המשפחה, שבהחלט צריך לנצל את כל עשרת הימים אם רוצים להספיק.
צירוף המילים שהכי חוזר אצל הרבה אנשים הוא "אני רוצה משהו טעים". ברור שגם סטייק זה דבר טעים אבל כשאומרים "משהו טעים" – בתשעים ותשעה אחוז מתכוונים למשהו מתוק, ואם אפשר שיכלול שוקולד איכותי.
אחד הדברים העדינים והמפונקים ביותר במטבח הוא בצק פילו. צריך לשמור בהקפאה, להפשיר בעדינות, ואז לטפל בו כמו משי סיני שהיה שייך לשושלת "מינג"- לדאוג שיהיה תחת מגבת לחה כל העת, להרים אותו בעדינות, לשמן בתועפות שומן, ללטף אותו כל הזמן ולהגיד לו כמה שהוא גדול ומקסים, כדי שלא ישים לב ששמים לו איזה מילוי ושעתידו בחום גבוה.
השילוב בין מתוק ומלוח כבר הפך לשכיח במחוזותינו- וכולנו נהנים מנניח גבינות חריפות עם ריבת פירות מתוקה, או כמובן שוקולד עם מלח ים. גם בייגלה כבר נראו לא אחת ב"מפלי שוקולד".
"אסם" מביאה לנו חידוש בתחום חטיף ה"אפרופו" האהוב- אפרופו מצופה שוקולד, שמערב טעמי מתוק ומלוח, בדיוק כמו ה"במבה נוגט" הפופולארי וה"שטוחים עם שוקולד".
