ארכיון

מאפיית אנג'ל- מוציאה לחם (צרפתי כוסמין) מן הארץ.

הריח המגרה ביותר הוא ללא ספק של לחם טרי. לחם הוא סמל של אוכל, משמש כמצע וכתוספת למנות או בפני עצמו, וכבר מזמן לא הבחירה של ילדותינו בין "לחם לבן " ל"לחם שחור" שנפרס על ידי החנווני במכולת.

להמשיך לקרוא

המונבטים – הלחמים החדשים בשכונה!

אוקי, אז מה אלה החבילות שצצו לי בפריזר ומה הקשר שלהם ללחם? אז ככה- מדובר בלחמים שמורכבים ממיטב הטבע- קינואה, כוסמת ירוקה, דוחן, בטטה , גזר, דלעת, בננה, סלק, תפוח עץ, קטניות שונות, תמר מג'הול, תאנים, מלח הימליה וורוד ומים מטוהרים. וממה הם לא מורכבים? אין בעם גלוטן, אין מוצרים מן החי, אין שמרים, אין חומרים משמרים , אין תוספת שמנים ושומנים, ואין הנדסה גנטית.  וואו, איזו רשימה. ה"מרכיבים" האחרונים בלחמי "מונבטים" הם האורגניות המוחלטת וכשרות המהדרין.

להמשיך לקרוא

טו "בי 56" אור נוט טו "בי56" – אין כאן שאלה!!!

באחד המיקומים המרהיבים בארץ, בתוך קניון ארנה ההרצלייני, מול נוף המרינה על שלל היאכטות והמטיילים הרבים של המקום (והשקיעות המרהיבות), נמצאת מסעדת "ביסטרו 56" הוותיקה ואהובה. כעשר שנים לאחר פתיחתה, הושק האח הקטן, שהוא לא כל כך קטן, הלופט המכונה בחיבה B*56. הלופט משמש לאירועים מכל הסוגים- מאירועי חברות ועד חתונות , בר מצוות ובריתות, כל סיבה טובה למסיבה. מה שנחמד בלופט הוא המודולריות שלו – הוא נחלק לשלושה חלקים באמצעות קירות זזים (ואקוסטיים להפליא- כששהיתי שם לא יכלתי לשמוע את המסעדה מאחור או את האירועים הנוספים שהתקיימו באותו זמן), ויכול לקיים אירועים בכל חלק בנפרד, או באיחוד של כל החלקים (ואז יש מקום ל130 איש בהושבה). במידה והאירוע גדול יותר, כמו חתונה, ניתן לפתוח גם את החלק של המסעדה ולחבר הכל ביחד, ואז יש לנו אולם של מעל 200 איש כולל רחבת ריקודים.

להמשיך לקרוא

"הטחנות הגדולות של א"י"- כבר לא צריך לנפות!

כשמשתמשים בקמח במתכון כלשהו, אם זה לחם או מאפה, תמיד צריך לנפות אותו מחשש לחרקים, לא רק מטעמי דת אלא כי לא נעים שיהיו תוספות "חלבונים" מוזרות בתוך המנה שלנו.

ניפוי מוסיף לנו עוד שלב בעבודה, ואצלי בבית גם עוד כמה ענני קמח שהופכים למיצג אומנותי על השיש ועל הרצפה (שלא לדבר על הנעליים שלי)….

להמשיך לקרוא

"קולינריה 2017" – החידושים והטעמים.

תערוכת "קולינריה" שמתקיימת מדי שנה במלון "דן פנורמה" היא שם דבר בעולם הקולינריה, וכל המי ומי מהתחום מגיעים להשתתף, להתרשם וללמוד. הדוכנים הרבים והמגוונים , והפנאלים המרתקים מאפשרים הצצה לחידושים האחרונים, וזה תמיד מפתיע ומרתק.

גם השנה ניתן היה למצוא בתערוכה רעינוות מעניינים (וטעימים).  אני מביאה כאן מבחר מהדברים שמהם התרשמתי ביותר, כי אי אפשר להעביר את הכל, או שהפוסט הזה יקח חמישים עמודים בערך…

להמשיך לקרוא

מיה- כל מה שמטבח צריך.

היו היו שלושה חברים- מויש, ישראל והודי , חברי ילדות שהחליטו לפני 35 שנה לפתוח מפעל בגבעת שאול בירושלים שכלל מכונה אחת למילוי אבקות. את החברה קראו לפי ראשי התיבות של שמותיהם- "מיה". שש עשרה שנים, והרבה פסי יצור אחר כך, המפעל כבר עובר למישור אדומים, וכולל מפעלי ייצור, מחסני הפצה ומשרדים ובעיקר את כל מה שטבח חובב או מקצועי צריך כדי להיות ממש מאושר במטבח (וגם הסועדים שלו).

להמשיך לקרוא

"תומר"- טעמי הפסח המיוחדים.

פסח – תקופה שגם שוהים בה הרבה בבית וגם אוכלים הרבה. או אולי אוכלים בגלל ששוהים? משהו כזה. ואם כבר יוצאים מהבית- לוקחים אוכל ופותחים שולחן. כי ככה זה בחיי יהודים- הבדיחה בעלת הזקן אומרת "חגי היהודים הם תמיד- "ניסו להרוג אותנו, ניצחנו, בואו נאכל".

להמשיך לקרוא

בוקר(יה) בא לארוחה.

המקום- פתח תקווה. השעה- ערב. מה בא לי הכי הרבה עכשיו? נכון, ארוחת בוקר.

ארוחת בוקר ישראלית – גבינות, סלטים, לחמים, ביצים, מאפים- למה בעצם רק בבוקר? מדובר בארוחה שיכולה להיות ארוחת ערב מצויינת, ארוחת צהרים נפלאה או בכל שעה שרוצים- יש בה מרכיבים טריים, היא לא מכבידה כמו ארוחת סטייקים שאחריה רוצים רק לישון, והיא מגוונת מאד. זה בדיוק הקונספט שמנחה את "בוקריה" במתחם Y  סנטר בפתח תקווה (יכין סנטר לשעבר)- מקום בו אפשר לקבל ארוחת בוקר משובחת בכל שעה.

מקור השם "בוקריה" הוא שילוב של השוק המפורסם בברצלונה, יחד עם המילה "בוקר".

איך זה עובד?

להמשיך לקרוא

ללא ניפוי- אפיית לחם קלה מתמיד

אחד השלבים החשובים באפיית לחם ומאפים היא ניפוי הקמח. סינון מכל מני לכלוך שיכול להיות שם, בצד איוורור הקמח כדי שיהיה קליל יותר, כל אלה נחסכים לנו עכשיו על ידי "הטחנות הגדולות של "א"י" שמגישה לנו את "קמח לחם ללא צורך בניפוי"- ראשון בסדרת קמחים מיוחדים שכבר עוברים ניפוי  בסמוך לטחינה ואז נארזים באריזה המיוחדת שמונעת אפשרות התפתחות חרקים. נוסף לכך גם נחסך אבדן של כמות קמח שאיכשהו לא עובר את הנפה כי הוא נתפס בכל הדברים האחרים.

להמשיך לקרוא

אם אין קמח – תלכו לטחנות.

השנה היא 1921. המקום – ארץ ישראל  הרבה לפני קום המדינה. הברון רוטשילד מקים ומייסד את "הטחנות הגדולות של א"י" כדי שלחקלאים בארץ ישראל יהיה קל לגדל את יבולם, למכור ולעבד את החיטה תוצרת מקומית.

בנין הטחנה, שנשאר כמו שהוא גם כמעט מאה שנים אחר כך, נבנה סמוך לנמל מצד אחד וסמוך לרכבת מהצד השני, כך שאפשר יהיה לשנע את החיטה והקמח בנוחות.

להמשיך לקרוא