לדני קונפינו (יובל סמו) יש תוכניות לנסוע לקרובים בארצות הברית. יש לו אפילו כבר כרטיסי טיסה. אבל כשצריך ללכוד פושעים, ומפקד המשטרה יעקב "רבי" (גיא לואל) מטיל עליו משימות דחופות, תוך כדי מריחות קרם ידיים תכופות באופן שהיה מזכה אותו בתפקיד פרזנטור של רשת סבונים זו או אחרת, אין לו ברירה והוא יוצא לדרך, גם אם זה כרוך בקוצר נשימה עז ובכינוי הבלתי מחמיא "וויאלה".
ארכיון
האירוח המושלם- עכשיו על השולחן שלכם.
הבדיחה הישנה אומרת "איך נוצרו החגים היהודים? ניסו להרוג אותנו, ניצחנו, בואו לאכול". לפעמים נוצר הרושם שיחסית למדינות אחרות, בישראל יש המון חגים, ובין לבין גם מנהגים שאימצנו מכל מני עדות ועמים וכמובן שיש גם את האירועים האישיים- ימי הולדת, חתונות, מסיבות עסקיות, כל יום יש סיבה לחגוג.
ואיך חוגגים? כבר פסו ימי ה"ביסלי במבה" על צלחת לבנה שמתהפכת בכל נגיעה- היום יש מודעות רבה לעיצוב השולחן, פינות ההגשה, הכלים, הסביבה, התאורה והמוסיקה. אמממה מה? עד לא מזמן היתה השמחה גם קצת עול למארחים, כי אחרי שהאורחים עוזבים, נותרים המון כלים שצריך לשטוף, וגם המדיח לא עומד בקצב. היום גם לזה יש פתרון- כלים חד פעמיים בשלל עיצובים ודגמים, צבעים ומרקמים, שגם נראים בדיוק כמו כלי זכוכית או חרסינה, כך שלא צריך לטרוח- מקפלים את כל העסק אחרי האירוע וזורקים לזבל. כיף לאורחים, מנוחה למארחים.
צ'ארלי בממלכת הפסח
לקראת חג הפסח רשת "יינות ביתן" לובשת חג. – הרבה מבצעים ומגוון רב של מוצרים כשרים לפסח שיהפכו לנו את הפסח לטעים יותר וכייפי יותר.
הגעתי לסניף הענק והמרווח ברחובות כדי להשתתף בסדנת בישול לכבוד פסח בניצוחו של השף הידוע צ'ארלי פדידה– הפרזנטור של הרשת. צ'ארלי כבר דאג שיהיו לנו נשנושים קלים כמו סביצ'ה , סלמון , ומנת בשר ראש (שהכין השף של הרשת שאחראי על המנות המוכנות שנמכרות ב"יינות ביתן") ופצח במלאכה.
המנה הראשונה שהוכנה היתה "כתף טלה משובצת שום ורוזמרין שמוגשת לצד ירקות צלויים". צ'ארלי הדגים פירוק של טלה אבל לא לדאוג- הקצב של "יינות ביתן" יכול להענות לכל בקשה לפירוק בשר כך שנחסכת מאיתנו העבודה הזו בבית, למרות שצ'ארלי עשה את זה בדיוק בחמש דקות…. אחרי שהטלה פורק והחלק המתאים הונח, הוא מולא בכל מני דברים טובים לפי הטעם, ונסגר בעזרת רשת והופ- לתנור על מצע של ירקות. התוצאה היתה מרהיבה (ומרעיבה)- בשר צלוי ונוטף מיצים מגרים, שנפרס בזריזות (כל כך בזריזות שהיה לי קשה לצלם את צ'ארלי חותך אפילו כשהעברתי את המצלמה שלי למצב מהיר במיוחד), ופרוסות יפיפיות של בשר ממולא נצצו באורות המטבח. וכן, זה טעים מו שזה נשמע.
TABLE TALK – שיחות השולחן מגיעות לתל אביב.
לפני כמה חודשים הביאו דימיטרי בוריסוב ואלכסנדר טורקוט את TABLE TALK – ה"ביסטרו הקוסמופוליטי" ללב תל אביב, מה שנקרא הצנטרום של הפיילה- ברחוב דיזנגוף 64, פינת בר גיורא- ממש מול הכניסה הראשית לדיזנגוף סנטר. הכי תל אביב שאפשר.
המיקום הוא בבנין בן שמונים שנה, בשלוש קומות, ששופץ והפך לשלושת חלקי ה"טייבל טוק"- החצר הגדולה והשמשית, הבר, והמרפסת הסגורה. בקומה העליונה ניתן לקיים אירועים.
הבימה- (לא תמיד) כל שצריך הוא אהבה
המחזה LOVE LOVE LOVE – על שם השיר הידוע של הביטלס ולא בכדי – השנה היא 1967- האדם הראשון עדיין לא דרך על הירח , אבל הרוח המריאה גבוה- אל החופש. דור ילדי הפרחים פועם במלוא עוזו- סקס, סמים ורוקנרול במובן המילולי של המילה.
לילות בני ברק הסוערים (והטעימים)
הכל התחיל כשלאמא של איציק אלמן היה יום הולדת. מה כבר אפשר לתת ליום ההולדת שישים שהיא לא קיבלה מליון פעם? אז הרעיון של איציק , מרפא לפי התורה הסינית שחזר בתשובה יחד עם אשתו לפני 17 שנים, היה סיור קולינרי בבני ברק, מקום שלמד לאהוב ולהכיר. אחרי ההצלחה הגדולה של הסיור, הוא חשב "למה לא?" ויצר משהו ייחודי- סיור קולינרי במקומות הכי טעימים בבני ברק, בזמני השיא שלהם- חמישי בערב, כשכל העיר והסביבה (וגם מערים רחוקות) מגיעה לקנות אוכל לשבת קודש.
שמח בפורים- אני ב"אטרף"!
נתחיל בווידוי- שמי שוש ואני סלסוהוליק. מכורה לסלסה ולקצב הלטיני מלידה, עם דרכון שמעיד על האותנטיות. סלסה היא מעבר לסגנון מוסיקלי- היא אהבה, היא תמצית חיים. אין מצב שמישהו, גם לא לטיני, ישמע קצב סלסה ולא יתחיל לזוז. זו מוזיקה שמזיזה אותך מבפנים. אותו דבר כמובן גם למקצבים נוספים לטינים כמו ממבו, רומבה, והלהיט התורן בארץ- הבצ'אטה.
את להקת "אטרף" הכרתי לפני שנים, בפסטיבל סלסה, והקליק היה מיידי- לאוסף האהבות שלי (ג'וני ואסקז, להקת "ואן וואן" וכמובן האלוהים של הסלסה- מארק אנטוני) נוספו חברי הלהקה שהוכיחו שגם בעברית אפשר לעשות מקצבים לטיניים משובחים.
Zoot Allures – כי גבעתיים זו תל אביב (המיוחדת) החדשה.
בפינת רחובות כצנלסון וויצמן בגבעתיים, נדמה כאילו אנחנו בדיזנגוף תל אביב – השעה רק שבע בערב, אמצע השבוע, "זוט אלורס" רק פתחו, וכבר כל השולחנות וגם הבר תפוסים עד אפס מקום, המוסיקה מנגנת, הנרות מהבהבים והאווירה תוססת .
תום מייזל – אחד מששת השותפים במקום, מסביר שהקונספט הוא ש- "אין קונספט"- כלים שונים ומשונים משמשים להגשת המשקאות והמזון, סוגי חומרים שונים משמשים לחיפוי ולעיצוב המקום, וגם המנות לא מוגדרות כ"ראשונות/ עיקריות" אלא "מה שיוצא מהמטבח" בסגנון ה"שרינג".
"ממלכת החלבה" – ההפתעה שבפנים
אזני המן, הרבה אזני המן. כל הארץ אזני המן. אחד המנהגים האהובים והטעימים של פורים- אותם משולשים במילויים שונים.
ועכשיו כדי לגוון – "ממלכת החלבה" האהובה, מביאה לנו המון טעמים שונים למילוי אזני המן- חבלה עם פרג, חלבה בטעם בננה, חלבה עם קרם נוגט וחלבה עם שוקולד בלגי מובחר- בקיצור, משהו לכל טעם.
טאיה – קדימה למזרח הרחוק.
פעם כשהיו אומרים "מסעדה" התכוונו תמיד לתל אביב. עכשיו ישנם יישובים רבים שהופכים למעוזי אוכל איכותיים ושחוסכים לסועדים את הפקקים והעדר החנייה בתל אביב. הישוב "קדימה" ממוקם בלב הארץ, ועכשיו אפשר למצוא בו מכל טוב ולכל טעם.
הוזמנתי לנסות את "טאיה"– מסעדה אסיאתית שקיימת שם כבר שלוש שנים, ושאין לי מושג איך פספסתי פנינה כזו עד עכשיו. האוכל האסיאתי הפך פופולארי בארץ, ומכניסתו לארץ, בהתחלה תחת ההגדרה של "מסעדה סינית" שהגישה מנות ברווז בתוך נייר כסף מקופל כמו ברווז עם רוטב אדום מזעזע, ועד היום עבר דרך ארוכה והפך לאהוב על כל הגילאים (ותיכף תראו כמה זה "כל הגילאים").