את רינה פושקרנה אין צורך להציג- מלכת הבישול ההודי,שהקימה בעשר אצבעותיה את רשת "טנדורי"– והביאה את המיטב של הודו לישראל.
הרבה ישראלים נוסעים להודו, אם בטיול תרמילים אחרי הצבא, או כשהילדים כבר גדולים ואפשר לצאת לטייל ולראות את כל האקזוטיקה והתרבות ההודית. ועם הטיול כמובן מגיעים הטעמים- עושר של תבלינים, ניחוחות, צבעים ומרקמים, שאת כולם מביאה לנו כאן רינה פושקרנה על הצלחת.
באחד המיקומים המרהיבים בארץ- נמל תל אביב, ממש שני מטר מהים, מעוטרת בשקיעות מרהיבות, יושבת ה"ארקה" – תיבת נוח שאליה נכנסים זוגות זוגות כדי לחגוג.
איך הכל התחיל? עשר שנים לפני קום המדינה – בשנת 1938 נבנה טרמינל הנוסעים של הנמל העברי הראשון. שנים אחר כך, הוא הפך למקום הכי ברזילאי בתל אביב- הפורטו לוקו, שהפך למקום הכי שמח – ארקה- מתחם אירועים אורבני.
הבדיחה הישנה אומרת "איך נוצרו החגים היהודים? ניסו להרוג אותנו, ניצחנו, בואו לאכול". לפעמים נוצר הרושם שיחסית למדינות אחרות, בישראל יש המון חגים, ובין לבין גם מנהגים שאימצנו מכל מני עדות ועמים וכמובן שיש גם את האירועים האישיים- ימי הולדת, חתונות, מסיבות עסקיות, כל יום יש סיבה לחגוג.
ואיך חוגגים? כבר פסו ימי ה"ביסלי במבה" על צלחת לבנה שמתהפכת בכל נגיעה- היום יש מודעות רבה לעיצוב השולחן, פינות ההגשה, הכלים, הסביבה, התאורה והמוסיקה. אמממה מה? עד לא מזמן היתה השמחה גם קצת עול למארחים, כי אחרי שהאורחים עוזבים, נותרים המון כלים שצריך לשטוף, וגם המדיח לא עומד בקצב. היום גם לזה יש פתרון- כלים חד פעמיים בשלל עיצובים ודגמים, צבעים ומרקמים, שגם נראים בדיוק כמו כלי זכוכית או חרסינה, כך שלא צריך לטרוח- מקפלים את כל העסק אחרי האירוע וזורקים לזבל. כיף לאורחים, מנוחה למארחים.
המקום- פתח תקווה. השעה- ערב. מה בא לי הכי הרבה עכשיו? נכון, ארוחת בוקר.
ארוחת בוקר ישראלית – גבינות, סלטים, לחמים, ביצים, מאפים- למה בעצם רק בבוקר? מדובר בארוחה שיכולה להיות ארוחת ערב מצויינת, ארוחת צהרים נפלאה או בכל שעה שרוצים- יש בה מרכיבים טריים, היא לא מכבידה כמו ארוחת סטייקים שאחריה רוצים רק לישון, והיא מגוונת מאד. זה בדיוק הקונספט שמנחה את "בוקריה" במתחם Y סנטר בפתח תקווה (יכין סנטר לשעבר)- מקום בו אפשר לקבל ארוחת בוקר משובחת בכל שעה.
מקור השם "בוקריה" הוא שילוב של השוק המפורסם בברצלונה, יחד עם המילה "בוקר".
איך זה עובד?
