
פתיתים.
מאז ימי "אורז בן גוריון" ועד היום, פתיתים היו והינם מנה מהירה, מגוונת וחביבה על כל הגילאים.
ומה כבר אפשר לחדש?

פתיתים.
מאז ימי "אורז בן גוריון" ועד היום, פתיתים היו והינם מנה מהירה, מגוונת וחביבה על כל הגילאים.
ומה כבר אפשר לחדש?

אין לתאר כמה ששתייה חשובה לבריאות. הבעיה שבעיקר ילדים, לא ממש מתלהבים ממים, ולא שותים מספיק. עם זאת, ילדים אוהבים שתיית מיץ, רק שלרוב במשקאות הללו יש שפע סוכר, מה שלא כל כך רצוי.
אז האם לנצח תהיה לנו הדילמה של – יותר שתייה מביאה יותר סוכר?

טעם חלוה הוא טעם אהוב בישראל, גם בפני עצמו וגם כתוספת לקינוחים, מאפים, גלידה ומה לא. גם מלבי הוא קינוח אהוב- הממלא את הפה בטעמי מי וורדים, קוקוס או קינמון.
ב"אחוה" החליטו שאחד ועוד אחד הם יותר משתיים ויצרו חלוה בטעם מלבי, המכילה קוקוס קלוי, שברי אגוזים ומי וורדים, בצבע האדמדם (על בסיס טבעי) הכל כך מזוהה עם הקינוח.

בית הקפה הוותיק "קפה שקד" ברמת חן (שלו גם סניף אקספרס ביפו) לא שוקט על השמרים וממש בימים אלה מציג תפריט חורף חדש המוגש בימים ראשון עד חמישי החל מחמש אחרי הצהרים, ממש כשהערב מתחיל לרדת והקרירות מבריחה אותנו אל תוך המרחב החמים והנעים של בית הקפה.
בהתאם למסורת, צוות המקום מכיר את המבקרים הקבועים שמצידם שמחים לנסות מנות חדשות, שחלקן יהפכו למנות קבועות, לצד המנות הפייבוריטיות שלהם בתפריט.

טוב, לא בדיוק חמישים אבל – לקראת החורף משיקים ב"אסם" שתי מהדורות מיוחדות של "אפרופו מצופה" – אפרופו שוקולד מריר ואפרופו שוקולד לבן. החטיפים מצטרפים לאח הגדול – אפרופו שוקולד חלב שהושק לפני כשלוש שנים וזכה להצלחה רבה.

כולנו מכירים זאת- שעת ערב מוקדמת, חזרנו עייפים מהעבודה והראש עוד מנסה לחשב למתי צריך להגיש את הפרוייקט והאם שילמנו את דמי וועד הבית, כשאת פנינו מקבלים הילדים, ובעיקר- שיעורי הבית שלהם.
יותר מדי הורים מוצאים את עצמם כשוטרים שמנסים להכריח ילדים שאין להם שום חשק ללמוד למבחן , או על תקן מורים פרטים היושבים שעות עם הילדים על שיעורי הבית, לעיתים בנושאים שהם כבר מזמן שכחו או שאין להם מושג מה המורה רוצה.

הפרפרים בשיר הנושא של "פרפר נחמד" המיתולוגית " הם נחו קצת, שמעו סיפור וגם שתו טיפה של צוף". "נופת צופים" הוא החלק האיכותי ביותר של הדבש, ועכשיו גם אצלנו במטבח, בצורת "צוף" – ממרח אורגני מדבש, שומשום וצוף קוקוס.
לעיתים אנו נכנסים לחנות של מוצרי אפייה, מגלים עולם ענק של חומרי גלם וממש מדגדג בקצות האצבעות להתחיל להכין מעדנים, אבל מה? היכולות שלנו הן איפשהו בסביבות טוסט צרפתי. מה עושים?
סדנאות הן אחת הדרכים המהנות והנוחות ללמוד טכניקות ומיומנויות חדשות ולשם כך צריך קודם כל לוקיישן נוח, שקל להגיע ויש בו את כל הציוד הנדרש, כשהכל נקי, חדש ומאובזר, וכמובן גם שף שילמד בצורה ברורה ומובנת כדי שנוכל לנסות בעצמנו ולהבין כיצד נעשים הדברים.

אז החלטתם לצאת עם הילד לגן המשחקים. אתם רוצים לקחת עבורו נשנוש בריא ומחליטים על פירות. אתם שוטפים פרי, חותכים לחתיכות ואורזים בקופסה.
מגיעים אל גן המשחקים, ושולפים את הקופסה ואז… חלק מהפירות השחירו כי יש חמצן בקופסא, הילד מושיט יד מלאה חול אל החתיכה ויוצא שעם ביס פרי הוא גם נוגס במיטב חצץ ארצנו, ורוב הסיכויים שכל השאר יושלך הצידה. על ירקות בכלל אין מה לדבר.

ספרים שלמים נכתבו על "איך לגרום לילדים שלכם לאכול ירקות" ומצד שני כנראה סוג של מידע שמועבר כשהעובר עוד ברחם , מלמד אותו ש"חובתך להגיד שירקות זה איכס".
אז איך בכל זאת גורמים לילדים לאכול ירקות ולאהוב אותם?
אחת הדרכים היא להסוות אותם בצורה מוכרת ואהובה, קרי – השניצל.