יום העצמאות ה67 לישראל נחגג בצורה טעימה במיוחד, בעזרת "שופרסל".
אז מה היה בסל הפעם?
כרוב כבוש שופרסל 560 גרם
ירקות מעורבים בכבישה ביתית שופרסל 1.65 ק"ג (כ900 גרם לאחר סינון)
טחינה גולמית שופרסל 500 גרם
גרעיני תירס מתוק שופרסל 550 גרם
עוגיות שופרסל 300 גרם
ומה עשיתי עם כל זה?
גילוי האש ושליטה בה היו ללא ספק אחד ההשגים הגדולים של האדם הקדמון – לבישול, לתאורה, לחימום, אי אפשר לדמיין את חיינו ללא אש.
הבעיה- אש מסוכנת לאדם, במידה שהיא מועילה לו, ושימוש לא זהיר באש (כמו בדברים חמים אחרים) יכול לגרום לכוויות בדרגות שונות שגורמות נזק לעור וכאב רב.
ישנן תרופות סבתא רבות לכוויות, חלקן לא יעילות וחלקן מסוכנות ממש, ותמיד עדיף להשתמש במוצר בטוח שמיועד לעניין.
בכל חג, למעט יום כיפור, זה תמיד סובב סביב אוכל. אני לא אחזור על הבדיחה הישנה של "הם ניסו להרוג אותנו, ניצחנו, בואו נאכל" (בעצם, הרגע חזרתי…) אבל לכל חג יש את הסממנים שלו – סופגניות בחנוכה, מצות בפסח, ו"על האש" ביום העצמאות, שכוללים קומפלט מוצרי בשר וכמובן איך אפשר בלי חומוס וטחינה?
אז הרכבתי לי את מנת העצמאות האולטימטיבית בעזרת "סלטי מיקי" ונקניקיות "יחיעם".
בפוסט הקודם סיפרתי על מה אני הולכת לעשות עם פסטרמה "זוגלובק" דקיק דקיק ובעיקר דל שומן.
בחוברת שצורפה לפסטרמות, תוארו ארבעה סוגי טיפוסים, לפי הסנדוויצים שהם מכינים.
בפוסט הקודם שלי סיפרתי על סלטי חומוס שקיבלתי לנסות על המשפחה שלי ומה הם אמרו. אז הנה מה שעשיתי –
מה היה בשולחן? סלט ירקות רענן, מלפפונים בחומץ, זיתים שחורים כבושים אותנטיים מטורקיה, צלחת אחת עם החומוס הרגיל בעיטור שמן זית, פטרוזיליה ופפריקה מתוקה, וצלחת שניה עם החומוס בתוספת סחוג, בעיטור ביצים קשות. הכל כמובן לצד הפיתות הטריות.
אנשים תמיד נעולים על החומוסיה "שלהם". כל אחד בטוח שמלך החומוס הוא זה שהם בחרו, והוא הטוב ביותר בעולם.
לכן לנסות לשכנע אנשים לטעום חומוס חדש זה תמיד אתגר.
הפעם לקחתי את האתגר בבית.
מכיוון שבמקום העבודה שלי מסעדות מתחלפות ונפתחות במגוון רחב, יש גם כמה חומוסיות. לכן היה קל לשכנע את בני המשפחה שלי שהבאתי חומוס "טייק אווי" כדי שיוכלו לטעום מה אני אוכלת בעבודה.
אז לקחתי את "החומוס של אבי" והוצאתי מהאריזות, פתחתי שולחן ארוחת ערב נחמד, ומה אמרו?
באחד מפרקי הסדרה האמריקאית האהובה "נשואים פלוס" , מוזג הגיבור מים מהברז לכוס, ואז מנסה לשתות ואנו שומעים קולות חריקה ולעיסה בגלל כל הלכלוך שיש במים. נכון שבתאוריה מי ברז אמורים להיות טובים לשתיה, אבל בפועל בגלל שילוב של מזהמים שונים וצנרת שרחוקה מלהיות נקיה, במי הברז יש אוסף שלם של דברים שלא אמורים להיות שם – מלכלוכים פיזיים ועד כמויות חיידקים.
לכן אנשים מחפשים פתרונות שונים כדי שיהיו מים נקיים וטובים, גם טעימים וגם בריאים. יש כאלה שסוחבים שישיות מהסופרמרקט, יש כאלה שמזמינים שירותי החלפת מיכלים גדולים, ויש את אלה שמעדיפים את הנוחות – ובוחרים בבר מים.
ואם כבר בר מים, לא עדיף ללכת על הרולס רויס הטוב ביותר, שמבטיח טיהור 99.9% מהחיידקים (לצד ניקוי כל ה"תוספות" לא רצויות האחרות)?
כולנו שמענו את הסיפור על הלורד סנדוויץ' – ליתר דיוק הרוזן הרביעי מסנדוויץ' ג'ון מונטגיו, שהיה מכור לקלפים ולא רצה להניח אותם כדי לאכול ארוחת ערב, ולכן פקד על משרתיו להגיש לו מה שהיה מקובל בבתים ברמה נמוכה בזמנו, שתי פרוסות לחם וביניהן הבשר . זו היתה ההתחלה.
אמש במלון "הרודס" בתל אביב, הוצגה "דונה איטליה" – קונספט חדש של אוכל איטלקי מהיר, אחיד, פשוט ובלי סיכונים עסקיים או השקעות כספיות.
