חבילת חג הפסח של "שופרסל" היתה קצת שונה מבחינתי, כי אין משהו להכין, לפחות אצלי (כי ברור שיהיו בשלנים ובשלניות מעולים שיפיקו ממרח השוקולד עוגת שלוש קומות מהודרת, או סלט בריאות נפלא משמן הזית). אז במקרה הזה החלטתי פשוט לרשום מה דעתי על כל אחד מהפריטים.
יש כאלה שלא רק בפסח נמנעים מקמח חיטה. אנשים שרגישים לגלוטן, אנשים שהדיאטה שלהם לא מאפשרת קמח חיטה, וסתם אנשים שרוצים להקפיד על בריאותם.
אחד הפתרונות הנהדרים לענין הזה הוא הכריך של "עינת תעשיות מזון" שמורכב ממאפה ללא קמח חיטה, מה שהופך אותו לאידאלי למי שלא רוצה קמח חיטה, ובעצם גם למי שרוצה סתם כריך טעים.
אחרי סיור השוק עם השף עלאא מוסא, וארוחה טובה, הלכנו על ההכי חדש שיש לעכו – קניון עזריאלי החדש דנדש, שמכיל תמהיל חנויות גדול, מבצעים, אוכל טוב (כולל מסעדות כשרות למהדרין) והרבה דברים לראות ולעשות.
נפגשנו עם מר רפאל בולניק- מנכ"ל הקניון שהסביר לנו על מבנה הקניון (הרבה אור טבעי, מעלית שקופה, ובעיקר שני "רחובות" בשני מפלסים, נוחים מאד להתמצאות (ותאמינו לי, כאחת שהלכה לאיבוד מליון פעם במסדרונות הסבוכים של "דיזנגוף סנטר" למשל) , ושירות לבבי.
בבית אצלנו קיים הוויכוח הנצחי – מדיח נגד שטיפה ידנית. קל לנחש מי בעד המדיח… רק שלפעמים לא משתלם להפעיל מדיח בשביל כמה כלים, או לחילופין אם יש סיר גדול שיתפוס חצי מדיח וישאיר חללים שבהם אי אפשר להכניס כלים אחרים, זה בזבוז של מים, חשמל וזמן עבודה.
את "מיני ישראל" אין ממש צורך להציג. כולנו מכירים את המקום המקסים הזה, עם דגמי כל אוצרות המדינה, כשמהצפון עד הדרום נפרשים בפנינו כל המקומות המוכרים והאהובים, בדיוק ובחן.
עכשיו יש סיבה נוספת לשמחה- "אטורה" – בית חדש לאירועים, בתוך הפארק, שמאפשר לחופה למשל, להתקיים בבת אחת גם בכותל, גם במגדלי עזריאלי, גם על החרמון וגם באזורי התיירות של אילת, והכל בלי לזוז מהמקום ובשיא הפאר.
דגים משחקים אותה קשים להשגה- גם מבחינת לתפוס אותם , וגם מבחינת להכין אותם באופן הכי מושלם. שניה אחת של בישול יתר- ויש לנו סוליה, שניה אחת פחות מדי ויש לנו משהו לא ברור, שהוא כבר לא נא אבל גם לא טעים. הענין הוא היד והעין, שיודעים לזהות בדיוק את הנקודה שבה יצור ימי יהפוך לצורה הכי טעימה שלו וגם יגיע ככה לצלחת של הסועד.
הוזמנתי השבוע לטעום את התפריט החדש של "DAGIM" או בשם המלא :
"Dagim Fish & Meat Bar"
סלסילת חודש מארס עמדה בסימן ארוחת לילדים. היא כללה –
קטשופ 1 ק"ג ,חרדל צרפתי 370 גרם ,נקניקיות וינר 400 גרם צ'יפס זיגזג 1.5 ק"ג מלפפונים בחומץ / במלח שופרסל 540-560 גרם .
(הפעם העדפתי לצלם את המוצרים היישר על המסוע ,שניה לפני הקופאית)
חודש מארס מביא איתו מוצרים כשרים לפסח אבל לא רק, ובשביל זה אני כאן – לגלות, לסקור ולחזור עם חוות דעת.
אז יש לנו שני מוצרים שהם כשרים לפסח (אבל כמובן מצויינים לכל השנה) ומוצר שלישי שכל כך בריא ואיכותי שלא יכלתי לפספס- וזו הרשימה-
פרוייקט פסח
הסבתות שלנו עמדו במטבח ובישלו. כשהגיע פסח, (שלפי הפולניות מגיע הוא החג הבא מיד אחרי ראש השנה) עלה עשן מהמטבחים כשהן קצצו, טיגנו, בחשו, ערבבו, אפו ואיכסנו המון סירים וקערות לקראת החג. אבל שחרור האישה הגיע, וגם הקריירות של כולנו, ולמי יש זמן או סבלנות להתחיל לגלגל עלי גפן או לטחון דגים?
תעשיית האוכל המוכן עובדת בדיוק על זה, אבל קשה לשחזר טעמים של סבתא, בעיקר בגלל שגם צריך שינוע ואריזה וחיי מדף.
האמת, בדרך כלל אני עצלנית – כשצריך לחתוך ירקות אני פשוט חותכת אותם לרבעים וקוראת לזה "בסגנון כפרי". אבל מה עושים כשרוצים קצת יותר יפה? האם באמת צריך להתאמץ עד כדי כך? בטלוויזיה המנות תמיד דקורטיביות והמילה "צילחות" הפכה לחלק מהלקסיקון, אבל איך מישהי עם שתי ידיים שמאליות (האמת מדוייקת – אני גם שמאלית וגם רחוקה מלהתעסק בדקורציות) יכולה להוציא קישוט שהוא יותר מאשר תקיעת גבעול נענע על כל מנה?
כאן הגיעה לעזרתי הסכין של "KIWI & KOM-KOM" שהיא סכין בצורת גלים שאפשר לחתוך איתה בקלות כל דבר והוא הופך לדקורטיבי.