מנה טבעונית, מנה כשרה, מנה טעימה. אפשר ומומלץ לאחד את כל הקטגוריות האלה ביחד בעזרת חברת mama Q המתמחה בממרחים טבעוניים איכותיים בסגנון גבינות שמנת.
לא צריך להיות טבעוני כדי להזדקק למנות שאינן כוללות חלב, למשל לקינוחים אחרי ארוחה בשרית, לרגישים ללקטוז, למי שרוצה להפחית וסתם כך למי שרוצה משהו טעים!
פורים הוא חג שמח, צבעוני ובעיקר מתוק. משלוחי מנות עתירי פינוקים נשלחים ומתקבלים ובעיקר נזללים…
אין כמו לקבל משלוח מנות הכולל עוגיות ביתיות, ובעיקר אזני המן במגוון מילויים, ציפויים וטעמים ובעזרת "מייסטר" ומותג הבית האיכותי שלהם UNIQUE, המלאכה קלה והתוצרת טעימה במיוחד.
עוגה ללא קישוט, כמו מלכה ללא כתר.
אחת הדרכים היפות לקשט עוגה היא בעזרת קצפיות מרנג. המוצקות של הקצפית משאירה את הקישוט להרבה זמן, והיא מתוקה, פריכה ונותנת מרקם נוסף לכל פרוסה שנחתוך (או שתיים, או חמש..).
דגני בוקר הם ארוחה מהירה, נוחה, קלה, טעימה וממלאת באנרגיה להמשך היום. כל שצריך הוא לחמם קצת חלב (או להשאיר קר למי שאוהב), להוסיף דגנים, ויש מנה שכולם אוהבים.
ועכשיו מותג הבוקר Monday נותן לנו ערך מוסף, כשהוא משיק את סדרת דגני בוקר פרימיום – Bon&Bon שלא רק שכוללת ארבעה טעמים עשירים ומפנקים- נוגט, שוקולד, בראוניז וקרמל מלוח, אלא ש20% מהרווחים מכל אריזה יועברו לתרומות כמו לפנימיות, נוער בסיכון, חיילים בודדים, מעונות לנשים מוכות ועוד.
קוביות מרציפן איכותי, קרם פיסטוק, שוקולד או אגוזים, מרקם שנמס בפה ומותיר ענן של קסם.
ערימה קטנה של קוביות על צלחת חרסינה מצויירת, בתה של ארבע בבית מלוכה, או ליד הקפה התל אביבי, מרציפן משדר יוקרה ופינוק ומהווה פסק זמן מפנק בחיים הטרודים והמהירים שלנו.
(צילומי מסך – מתוך אתר "טעימים".)
ישראלים נמצאים בכל מקום. לעיתים אנשים חושבים שמדינת ישראל כוללת לפחות מאה מליון אזרחים, שכן אין מצב שישראלים יהיו בכל רחבי העולם במקביל.
טיול בר מצווה, טיול אחרי צבא, פנסיונרים מטיילים, נופש באי טרופי או שופינג בבירות האירופאיות, ישראלים אוהבים לגלות חוויות חדשות.
אחת מהדרכים הטובות ביותר להכיר מקום היא לטעום אותו. ברמה המילולית. ואין כמו מוצרים מקומיים כדי לתת את הייחוד של המקום, ההעדפות (הלעיתים מאד מוזרות), המרקמים השונים, שילובי הטעמים ועוד.
התקופה האחרונה החזירה הרבה קהל למטבח, כזה שעד עכשיו היה מסתפק בלהכין למשל עוגה בחושה או עוגיות עם הילדים, ועכשיו, עם הזמן הפנוי הרב בבית, ועם כל תמונות האינסטגרם וסרטוני הטיקטוק המגרים, כולם קיבלו חשק לאפות וליצור.
התסריט תמיד חוזר על עצמו- קמים בבוקר ומחליטים שהיום נאכל בריא. לא עוד תועפות של סוכר ופחמימות ריקות, הגוף שלנו הוא המקדש וצריך לכבדו במקסימום בריאות.
אנחנו משתדלים לתכנן ארוחות בריאות אבל אז… מגיעות השעות הבעייתיות – אחת עשרה בבוקר, רחוק מארוחת הבוקר ולא מספיק קרוב לארוחת הצהרים, וחמש אחר הצהרים, כשמי זוכר כבר מה אכלנו והערב עוד רחוק… אלה שעות המלכודת- שעות ה"מתחשק לי משהו טעים" ביחד עם ירידת האנרגיה כשעוד יום או ערב שלם לפנינו.
זה לא שבילדותי הרחוקה, אי שם בשנות השמונים, לא היו פירות יבשים. היו. רק שהיו להם שלושה מאפיינים- צבע זרחני, טעם של גופרית ותועפות של סוכר.
אז חווית האכילה היתה יותר כי זה מנהג, כמו ראש דג בראש השנה או מצה בפסח, סוג של מאכל שטועמים בגלל החג אבל לא ממש נהנים ממנו.
היום המצב שונה לחלוטין, ויש מודעות גדולה לטבעיות ולבריאות שבפירות היבשים.
אם אפשר לחלק עוגות לפי עונות שנה, בקיץ מככבות עוגות המוס והקצפת, מרחפות לאור קרני השמש. בחורף לעומת זאת, אנו מעדיפים את העוגות הביתיות יותר, חמימות, עשירות ומפנקות, בקיצור- עוגות שמרים.