בכל יום עצמאות נשאלת השאלה שיאיר לפיד עשה עליה קריירה- "מה ישראלי בעיניך". ובמקום גבוה, בין "גבעת חלפון" ל"חוצפה ישראלית" מופיע כמובן החומוס. כמו שהשלם הוא יותר מסך חלקיו, כך החומוס הופך מגרגרים מבושלים וטחונים, עם תוספת זו או אחרת, למנה שמשמשת כארוחת בוקר במקומות רבים, כארוחת צהרים (ותעיד על כך החומוסיה אצלנו בעבודה שמפוצצת בין השעות 12-14 כאילו יש רעב במדינה), כממרח בזכות עצמו או עם תוספת – (שגם אנחנו אימצנו עכשיו כשטיילנו באירופה והכנו כריכים לכל היום- עם חומוס ישראלי מהסופרמרקט, ביחד עם ביצה קשה פרוסה וקצת מלח ופלפל שחור) וכמובן כתוספת לכל ארוחה, כסלט קטן או גדול, עם בת הזוג האולטימטיבית- הפיתה החמימה והבשרנית. (ואם בדימויים עסקינן – אז יש כמובן גם את האישה השניה- הטחינה).
ארכיון
צ'ארלי בממלכת הפסח
לקראת חג הפסח רשת "יינות ביתן" לובשת חג. – הרבה מבצעים ומגוון רב של מוצרים כשרים לפסח שיהפכו לנו את הפסח לטעים יותר וכייפי יותר.
הגעתי לסניף הענק והמרווח ברחובות כדי להשתתף בסדנת בישול לכבוד פסח בניצוחו של השף הידוע צ'ארלי פדידה– הפרזנטור של הרשת. צ'ארלי כבר דאג שיהיו לנו נשנושים קלים כמו סביצ'ה , סלמון , ומנת בשר ראש (שהכין השף של הרשת שאחראי על המנות המוכנות שנמכרות ב"יינות ביתן") ופצח במלאכה.
המנה הראשונה שהוכנה היתה "כתף טלה משובצת שום ורוזמרין שמוגשת לצד ירקות צלויים". צ'ארלי הדגים פירוק של טלה אבל לא לדאוג- הקצב של "יינות ביתן" יכול להענות לכל בקשה לפירוק בשר כך שנחסכת מאיתנו העבודה הזו בבית, למרות שצ'ארלי עשה את זה בדיוק בחמש דקות…. אחרי שהטלה פורק והחלק המתאים הונח, הוא מולא בכל מני דברים טובים לפי הטעם, ונסגר בעזרת רשת והופ- לתנור על מצע של ירקות. התוצאה היתה מרהיבה (ומרעיבה)- בשר צלוי ונוטף מיצים מגרים, שנפרס בזריזות (כל כך בזריזות שהיה לי קשה לצלם את צ'ארלי חותך אפילו כשהעברתי את המצלמה שלי למצב מהיר במיוחד), ופרוסות יפיפיות של בשר ממולא נצצו באורות המטבח. וכן, זה טעים מו שזה נשמע.
"שבכל דור ודור" – דורות לפסח
המשאב הכי חשוב, שהכי נגמר ושאי אפשר להשיג עוד- הוא הזמן. כולנו אנשים עסוקים- עובדים, בעלי משפחות ותחביבים, ואיפה שאפשר לקצר – מקצרים.
אחת הדרכים לקצר זמן היא להשתמש במוצר קפוא, אם הוא איכותי ונשמר במיטבו.
את מוצרי "דורות" אני מכירה ואוהבת כבר שנים, ומשתמשת באופן קבוע, בעיקר בגלל שאם אני אסתמך על דברים שאולי נמצאים אצלי במקרר, רוב הסיכויים שהם לא שם או לא ראויים לשימוש כי שכחתי מהם זמן ארוך מדי. (ויעידו על כך זרי פטרוזליה נבולים שהשתמשתי מהם בשני עלים וכל השאר נשאר עם הגומיה ונבל).
טבסקו- להוסיף להט לחיים.
בכל ארוחה אנו תמיד מקפידים לשים על השולחן את הזוג הנצחי- מלח ופלפל. הרעיון הוא להוסיף את הקמצוץ הקטן של הטעם, שמשדרג כל מנה מ"טעים" ל"מופלא".
לכבוד חגיגות 150 שנה למותג "TABASCO"- היבואנית הרשמית "ניצן מותגי מזון ומשקאות בע"מ" יוצאת במארז חגיגי במיוחד- אריזה שכוללת את הבקבוק האדום והאהוב, ולידו טבסקו ירוק בחריפות בינונית שמתאים במיוחד לסלטים ועשוי מפלפלי חלפיניו.
השניים מגיעים במארז יפיפה שנראה נהדר על השולחן כך שהיום כשמושיטים יד למלח או לפלפל, אפשר לקחת גם את הבקבוקון ולהוסיף את מגע הקסם הפלפלי למנה.
DELI – של עוף טוב- כי מותר ורצוי להתפנק באיכות.
בילדותי בשנות השבעים, נקניקים ופסטרמות היו מוצר מותרות. מה שכונה ביידיש "דליקטעסן" נשמר בהקפדה וניתן במשורה. כילדה כשרציתי נקניק תמיד קיבלתי המון המון לחם, עם פרוסה בודדת של נקניק, כזה שנחתך במכולת במכונה הזו שתמיד דאגתי ל אצבעות של החנווני.
אחר כך , כשגדלתי וביקרתי במקומות כמו "ניו יורק" שם מושג ה"דלי" הוא קלאסיקה יהודית שאהובה על בני כל הדתות, הכרתי את הכריכים העסיסיים, עם המון בשר ותוספות, כאלה שאי אפשר לנגוס בהם בלי ללכלך את הלחיים.
חברת "עוף טוב" החזירה אותי לניו יורק מצד אחד, ולתיקון זכרונות הילדות מהצד השני, עם סידרת "DELI" – שמתאימה במיוחד לכריכים (אם כי אני ,שוב, בהתקף נוסטלגיה, מסוגלת לחסל קופסה כמו שזה, בעמידה ליד המקרר הפתוח).
החומוס של "צבר"- גירסת האקסטרים.
כשמגיעים לרמת "מלך החומוס"- צריך כל הזמן לשכלל ולגוון, כי מלוכה זה דבר שעובדים קשה בשבילו. לכן " צבר" מרחיבה את סידרת "מלך החומוס" – סידרת הפרימיום שכוללת 40% טחינה משובחת, בניגוד למתחרות שמגיעות מקסימום עד 25% בלבד, ומוסיפה שתי תוספות ייחודיות בשיתוף היועץ הקולינרי- השף אבי לוי- שמומחה בחומוס- "חומוסטחינה עם קונפי שום" ו"חומוסטחינה עם פלפל מטוגן חריף".
צ'יפסטאר- כי הצ'יפס הוא הכוכב
בלב ההומה של תל אביב- ברחוב אבן גבירול 90, ממש מול רחבת העירייה, הוא נמצא- הוא פריך מבחוץ ורך מבפנים, הוא אהוב על גילאי שנה עד מאה ועשרים לפחות, הוא מוכר בכל העולם ומכונה אחרת בכל מקום- והאמריקאים אפילו נוטים לשנות לו את השם כשהם מסוכסכים עם הצרפתים מדי פעם, הוא מצטרף בכיף לכל ארוחה והוא מפורסם בהולנד בדיוק כמו קבקבי העץ וטחנות הרוח- הצ'יפס.
Ewa Safi – כי תמיד תהיה לנו קזבלנקה.
בכל תחרויות הבישול, תמיד השופטים מתמוגגים במיוחד ממנות שהן "אוכל של אמא" בגרסה משודרגת, ובצדק- הטעמים ,התיבול, הויזואליות, הכל משתלב לכדי חוויה קולינרית מרתקת.
אחד המטבחים השופעים והמגוונים ביותר הוא המטבח המרוקאי, שאהוב מאד בארץ. האחים מיקו ושמעון ברק , שבאים מחיי הלילה במועדון קומפורט 13 שלהם, לקחו על עצמם פרוייקט מדהים של שיפוץ מבנה שימור בנווה צדק והפיכתו לארמון אלף לילה ולילה , שמביא את מרוקו היישר ללב תל אביב.
כורכום טרי- קוסם במטבח
ונתחיל מהכותרת – למה קוסם? כי כמו קוסם, הכורכום הטרי מוסיף כל כך הרבה לתבשילים ולבריאות. מה הכוונה?
אנחנו בדרך כלל מכירים את הכורכום כאבקה – אחרי שעבר ייבוש וטחינה ונארז בצנצנות תבלינים. זה טוב ויפה אבל למה ללכת על הגרסה המיובשת שעברה הליכים רבים, במקום ללכת ל הטרי שמכיל מקסימום יתרונות בריאותיים וטעם?
"חוות תקוע" החלה בשיווק שורש כורכום טרי ברשתות השיווק ובשווקים ושווה ביותר לתפוס אותו עכשיו ולנסות איתו כל מני מנות, לשדרג טעמים ויתרונות.
אסם – למנה המושלמת.
בתוכנית ריאליטי בישול שמוקרנת לאחרונה, יש אתגר פסטה- להכין את המנה הטעימה ביותר מפסטה. מתמודדים שונים מנסים לעשות קומבינציות שונות, לעיתים ביזאריות, כדי להרשים את השופטים, כשלמעשה הסוד הוא מאד פשוט- כשיש חומרים איכותיים- המנה יוצאת איכותית.
כשצפיתי בתוכניות תמיד חשבתי מה אני הייתי עושה באתגר הזה, וכאילו בהזמנה, "אסם" איתגרו אותי עם מוצרי המותג "פרפקטו" – שהתרחב לקטגוריית הרטבים לפסטה ועכשיו כולל סדרת רטבי עגבניות בצנצנות 400 גרם. מה שמיוחד ברטבים הוא שהם סופר איכותיים ובעלי מרקם עשיר שכולל קוביות עגבניות, ירק ועשבי תיבול טריים.