משהו טעים, משהו בריא, משהו מהיר להכנה. או במילים אחרות "גרנולה".
תערובת דגנים הכוללת את כל טוב הטבע, ומהווה ארוחה בריאה ומזינה בלי להכביד.
על בסיס חלבי או טבעוני, או לנשנוש כמו שהיא, גרנולה היא פתרון נוח וישנם סוגים שונים של תערובות לפי הטעם והדמיון.
דובונים הם החיה המועדפת על ילדים רבים, הם רכים, חמודים וכיף להתכרבל איתם. פו הדוב , פדינגטון, דובוני איכפת לי, כולם מוכרים ואהובים.
ועכשיו הגיע "דובלה".
בתור מבוגרת, הנה האסוציאציה הראשונה שלי על "דובלה".
"העולם הוא כדור, זה ברור זה ברור, אבל מה, לא יודעים מה שיש בו בפנים". ציטוט של ריצ'רצ' מלפני מליון שנה אבל עדיין נכון.
מאפינס, מאפה מתוק, כייפי , חמוד ומפנק. מה הקשר בין מאפינס לבריאות?
בכל חדר כושר ניתן לראות שרירנים אוחזים כוסות אבקת חלבון שלא נראית מגרה במיוחד.
אבל חלבון חשוב לא רק למתאמנים. הוא ממלא תפקיד חשוב בבניית תאים ורקמות בגוף ומחסור בחלבון עלול לגרום למחלות ולירידה בהתאוששות של מערכות הגוף השונות.
אם פעם הסתפקנו בלחם שחור ולבן , הרי היום יש עשרות סוגי לחם שונים לבחירתנו, בטעמים שונים ובהרכבים שונים של מרכיבים. כיצד נבחר את הלחם המתאים לנו?
השיקולים שלי הם טעם ובריאות. הרי לא נאכל לחם שלא טעים לנו כמה שהוא בריא, ומצד שני לא נאכל לחם שהוא טעים אבל לא בריא… איך משלבים את השניים?
דגני בוקר כאילו הומצאו במיוחד להורים העובדים. למי יש זמן בבוקר להתחיל לטגן חביתות, טוסטים, סלטים שבסוף הילדים ינשנשו מהם ביס וחצי וילכו לבית הספר רק כדי לגווע מרעב בדיוק כשנפתח הקיוסק עם הג'אנק?
בחופש הגדול הבעיה גדלה כי כל ילד מתעורר בזמן שלו, ובתקופה הנוכחית הרבה מההורים גם עובדים מהבית כך שהם צריכים להתרכז בישיבות דרך האינטרנט, ובנסיון להתעלם מכך שהילדים הורסים את הספה באותו זמן.
ליצור מעדנים טבעוניים זה תמיד אתגר כי הלשון רגילה לטעמים חלביים. איך בכל זאת יוצרים מעדן שהוא גם טעים, גם בריא וגם טבעוני?
למעדן כזה יש קהל יעד שאינו דווקא טבעוני אלא אנשים שלא יכולים או לא רוצים לצרוך לקטוז, או שומרי כשרות שלא רוצים להמתין שש שעות אחרי ארוחה חלבית וכדומה.
סושי תמיד היה יותר מסתם מנת אוכל. סושי הוא חוויה חושנית ואסתטית המשלבת מיומנויות רבות ויצירתיות. כדי להפוך מאסטר סושי ביפן צריך להשקיע שנים ארוכות של תרגול כדי להגיע ליצירות המופת הטעימות. איך בכל זאת לומדים לעשות סושי טעים שגם נראה טוב בלי לנסוע ליפן לשנים ארוכות?
מהזוגות הרומנטיים של שנות השישים שנפגשים ליד הגלידריה, דרך השיטה האולטימטיבית להתחיל עם מישהי "אפשר להזמין אותך לגלידה" ועד לגלידה שטורפים היישר מתוך הקופסה כשמצב הרוח קצת שפוף, גלידה תמיד משמחת לבב אנוש, בכל גיל ובכל מצב.
ישנן גלידריות מעטות שהופכות להיות מיתולוגיות וילדים שאכלו בהן בילדותם חוזרים עם הילדים והנכדים.
ארוחה קלה, נשנוש, משהו כשרעבים וארוחת הערב עוד רחוקה, משהו מהיר, ושיהיה טעים כן?
עם ישראל התאהב בפריכיות כבר מזמן, הן נוחות ,בריאות, זמינות ונותנות את הקראנץ' הכייפי כזה ביחד עם הכוח לשאת ממרחים על גבן בלי להתפרק.
ואם אפשר להוסיף להן עוד בוסט של בריאות – מה טוב!