יש משהו מאד מסקרן בביקורים חוזרים.
בסוף 2014 ביקרתי לראשונה ב"ציונה" (רשמים מאז אפשר לקרוא כאן).
ארכיון תגים | הופעות
הדור האחרון – להקה עם ערך מוסף.
אומרים ש"הזהר במה שאתה מבקש, יכול להיות שתקבל את זה". את זה למד דני ויצפלד, מוסיקאי ונגן גיטרה שהגיע לטופ – סיבובי הופעות חובקי עולם עם קלי קלרקסון ואנסטסיה. גם ארז גינת המתופף הגיע לפסגות ולבמות הנחשבות בארצות הברית ובעולם כשהופיע עם כוכבים כמו הילרי דאף. ואז הם נתקלו בסימן הכי ישראלי בחו"ל – חבילת שוקולד עטורה בפרה מוכרת מאד, שגרמה לגעגועים לפרוץ, ולמזוודות להארז.
אטורה- מדינה קטנה, שמחה גדולה.
את "מיני ישראל" אין ממש צורך להציג. כולנו מכירים את המקום המקסים הזה, עם דגמי כל אוצרות המדינה, כשמהצפון עד הדרום נפרשים בפנינו כל המקומות המוכרים והאהובים, בדיוק ובחן.
עכשיו יש סיבה נוספת לשמחה- "אטורה" – בית חדש לאירועים, בתוך הפארק, שמאפשר לחופה למשל, להתקיים בבת אחת גם בכותל, גם במגדלי עזריאלי, גם על החרמון וגם באזורי התיירות של אילת, והכל בלי לזוז מהמקום ובשיא הפאר.
צלילים בין החומות – פסטיבל צלילים בעיר העתיקה ירושלים.
בירושלים תמיד הכל אחרת – הריחות, הטעמים וגם הצלילים. משהו בהדהוד של המוסיקה בין החומות, באוויר ספוג ההסטוריה של העיר , גורם לטעם אחר, לגוון אחר להגיע לאזניים.
ממש אתמול התחיל פסטיבל "צלילים בעיר העתיקה" בפעם הרביעית, והחגיגה ענקית – בכל פינה ישנה במה שעליה מופיעים המון אומנים שונים, מכל הסגנונות והשפות, והכל פתוח חופשי וחינם לקהל הרחב.
אז מה יש לנו שם?
לטעום את הכינרת – פסטיבל "טעם כינרת". (חלק א').
בפעם התשיעית ברציפות מתקיים בעמק הירדן הפסטיבל, שהוא ביוזמת מועצה אזורית עמק הירדן, ומציע עשרות אם לא מאות סוגים שונים של פעילויות לכל המשפחה, לבודדים, לקבוצות, לכל הגילאים והמינים.
הוזמנתי לטעום אחוז קטנטן מכל מה שיש בפסטיבל וככה נראה יום אחד שלי –
התחנה הראשונה היתה בנהרא- מתחם אירוח באשדות יעקב איחוד. אנו פתחנו בארוחת בוקר כפרית בחדר אוכל שכולו נוסטלגיה, ותוך כדי אכילה בהחלט היה שווה להסתכל סביב ולראות את הפרימוס והפיילה, לצד הפטפון ובקבוקי החלב… (ולא להחמיץ את עוגת הגזר ועוגיות הטחינה המיוחדות של המקום).
אחרי הארוחה יצאנו לסיור מיוחד בשם "נ.פ.ש (ראשי תיבות של "נופים, פירות, שירים") עם יונתן אלתר, בן המקום ששופע סיפורים ושירים על כל פינה בסביבה. יצאנו לסיור בנופים שמול הגלעד, במטעי הזיתים והתמרים, הבננות והעכוב, שמענו על סוגי הזיתים , השימושים הרבים של שמן הזית, ואפילו על חיי המין הסוערים של הדקלים… במקביל כמובן טעמנו פירות מכל הסוגים ושרנו שירים (ליתר דיוק זייפנו אותם) לפי החוברת שקיבלנו.
פרטים על "נהרא" והפעילויות המיוחדות לקראת פסטיבל "טעם כינרת" אפשר למצוא ב –
התחנה הבאה היתה בקיבוץ מסדה- פיצריית "פרסקה".
"פרסקה" נולדה אחרי עבודה קשה של השגת הבצק האידאלי, המון נסיונות וקומבינציות שהולידו בסוף בצק דק ואוורירי שעשוי מקמח קאפוטו איטלקי כמיטב המסורת הנפוליטנית, עם רוטב עגבניות תמר וגבינות (אמיתיות!) מאיטליה ומהאזור, והמון תוספות מעניינות כמו חצילים, פפרוני (מומלץ למי שאינו שומר כשרות!), זיתי קלמטה, ותיבולים מיוחדים. קינחנו בג'לטו המצוין שמוכן גם הוא במקום, כשההמלצה שלי היא לא לפספס את טעם הנוטלה ואת הווניל שהצטיינו במיוחד.
האתר של "פרסקה" – http://www.frescapizzeria.co.il/
ובפייסבוק – https://www.facebook.com/FRESCAPIZZERIA
כמובן שגם ב"פרסקה" יש הפתעות מיוחדות לכבוד פסטיבל "טעם הכינרת".
אחרי כל הטעימות האלו היינו צריכים קצת לנוח אז נסענו לחמת גדר. את חמת גדר כולם מכירים- מי המעיינות, התנינים והאטרקציות. אנחנו עשינו סיור מהיר אבל לפי כמות הדברים שיש לעשות שם, אפשר להעביר יום שלם בשקט ולא להשתעמם לדקה. אז מה היה לנו שם?
שמענו את הרקע ההסטורי , החל מהמרחצאות הרומיים השמורים במקום ועד לאלי כהן והפינה המוקדשת לו, עברנו לספארי שכולל חוות תנינים כמובן (שהסתלבטו בכיף בזמן שאנחנו צילמנו), כלובי קופים, פינות ליטוף עם ארנבות, צבאים, עיזים והמון חיות שילדים אוהבים, תוכים מאולפים שעורכים מופעים באמפיתיאטרון ומוכיחים שהם יודעים לדבר, לרכב על אופניים, לענות על חידות ועוד (והם גם יפיפיים אמיתיים), עברנו את מתחם המעיינות שגרם לי להצטער שאין לי כל היום, כי טבילה במעיינות טבעיים חמים היא עונג בפני עצמו – וכאן יש בריכה חמה (42 מעלות) , מקורה ומאפשרת מגוון סוגי ישיבה- מיטות ג'אקוזי להשתרעות בתוך המים, מפלים, כסאות, פינות מבעבעות ועוד (ובקיץ גם "ספלאש" -בריכה קרה עם מגלשות מים אקסטרים ורצפת ריקודים עם מזרקות), מתחם הספא שמציע טיפולים רבים ומפנקים, מלון ה"ספא ווילג'" כולל הג'אקוזי המיוחד שבו אפשר לבחור אם לשהות במים רגילים או במים שמגיעים הישר מהמעיינות (הזכרתי כבר שממש התבאסתי שלא היה זמן לזה?), ולבסוף עצירה לנשנושים ב"בלו בר"- אחת מהמסעדות במתחם (וכמובן שבה, כמו בשאר המתחם, יש מבצעים מיוחדים לכבוד פסטיבל "טעם הכנרת".
כל המידע באתר "חמת גדר" – http://www.hamat-gader.com/
אז מה היה לנו עד עכשיו? ארוחת בוקר ב"היו היה", סיור עם שירים ופירות, פיצה וג'לטו משובחים ב"פרסקה" ובילוי בחמת גדר עם נשנושים ב"בלו בר".
אחרי זה כמובן שנעשינו רעבים אז הלכנו ל….
טוב, זה כבר יהיה בחלק הבא, המשך יבוא….
קישורים:
דף הפסטיבל – http://www.kinneret.info/
ובפייסבוק- https://www.facebook.com/taam.kinneret