נכון, חום יולי אוגוסט בעיצומו, הים והמסיבות, הארטיקים והשינה המאוחרת, אבל בלי שנשים לב, ממש במהירות תגיע אלינו שנת הלימודים החדשה, והדבר הראשון שצריך לבית הספר הוא ילקוט. אז זה כבר לא במילים של יורם טהרלב מתוך "שכונת חיים" –
"הם לא אוכלים חצץ ולא שותים בנזין
כל בוקר עם ילקוט הולכים לבית הספר
והשכנים לאט סוגרים את התריסים
כשהחבורה בערב מתאספת"
כשאנו אוכלים משהו, אנחנו נהנים מהריח, הטעם, המרקם, האיזונים השונים שמשלימים אחד את השני, והחידוש- אם זה משהו שלא טעמנו קודם.
אז מה אפשר כבר לחדש בחטיף האהוב "במבה"?
כשאני שומעת את המילה "ספא" – האסוציאציות שלי הן בדרך כלל חלוק מפנק, נעליים רכות, ריחות קטורת ובעיקר פינוקים לעור הגוף והפנים. הפעם, כשהוזמנתי לנסות את מוצרי "פיליפ מרטינ'ס" האיטלקי , במספרת "קאטו" בשוהם , הכרתי חוויה חדשה- ספא לשיער, הראש והקרקפת.
רוני בשרטי, מעצב שיער עם וותק של 22 שנים ויותר, שמתמחה בהחלקות שיער ותוספות בשיטות ייחודיות, הוא הנציג האזורי של "פיליפ מרטינ'ס" – מוצרי שיער – מצבעי שיער ועד לשמפו, כל מה שצריך בשביל טיפוח מקסימלי . מלבד הטיפוח והטיפול בלקוחות רוני גם מציל כאלה שנפגעו מהחלקות או תוספות לא מוצלחות . המספרה היא המספרה היחידה על בסיס אורגני באזור .
אפרופו רטרו, אחת התוכניות האהובות ששודרו כאן בשנות השמונים היתה "ימים מאושרים" שבה התקופה היתה שנות השישים, עם החצאיות המתנפחות, המכוניות עם מכסה המנוע הענק, וכמובן הבריליאנטין בשיער של הבנים שלא יצאו מהבית בלי מסרק. אחד הלוקיישנים האהובים ביותר בסידרה ובסרטי שנות השישים היה הדיינר- אותו המקום בצבעי אדום לבן, שהגיש מילקשייקים מוגזמים , וכמובן שהיתה בו ה"ג'וק בוקס" המיתולוגית שהשמיע את שירי התקופה.
ב"רטרו פנקייק בר" אפשר בקלות לשכוח שעברנו מזמן את שנות האלפיים- כשעוברים את הדלת מגיעים לתקופה שבה אלביס היה המלך, התסרוקות היו מוגזמות והגזוז נשפך בכוסות.
השנה היא 1921. המקום – ארץ ישראל הרבה לפני קום המדינה. הברון רוטשילד מקים ומייסד את "הטחנות הגדולות של א"י" כדי שלחקלאים בארץ ישראל יהיה קל לגדל את יבולם, למכור ולעבד את החיטה תוצרת מקומית.
בנין הטחנה, שנשאר כמו שהוא גם כמעט מאה שנים אחר כך, נבנה סמוך לנמל מצד אחד וסמוך לרכבת מהצד השני, כך שאפשר יהיה לשנע את החיטה והקמח בנוחות.
האמת, כשאומרים לי "מר תפודי" – האסוציאציה הראשונה היא אותו צעצוע קלאסי של הרכבת חלקים על תפוח אדמה. מצד שני כשאומרים לי "צ'יפס הולנדי" עולות לי בזיכרון החנויות שכולן צ'יפס, עם מגוון רטבים שונים ורבים כי אין כמו ההולנדים להפוך את הצ'יפס לגורמה. אבל מכיוון שאי אפשר כל רגע לנסוע להולנד בשביל צ'יפס, עדיף שהצ'יפס יגיע אלינו, נכון? אז בעזרתה האדיבה של חברת "בלדי" שמתמחה בעיבוד, ייצור, יבוא ושיווק של מוצרי בשר, בקר, עוף ודגים, אנו מקבלים ישירות לסופרמרקט השכונתי את סדרת "מר תפודי" – צ'יפס הולנדי ייחודי של BERGIA FRITES- יצרן שחוגג 85 שנה להווסדו, ושלושה דורות של סוחרי תפוחי אדמה, כך שאם יש מישהו שיודע משהו על הוצאת המקסימום מתפוחי אדמה- אלה הם. הסידרה כוללת שלושה גדלים של צ'יפס- אמריקאי (דק יותר), קלאסי ו"סטייק" (העבה ביותר, דומה קצת ל"פוטטו" המוכר בארץ). ומה מיוחד בצ'יפס?
כולנו חיות של הרגלים. לפעמים אפילו לא שמים לב שאנחנו עושים אותם דברים באותו סדר כל הזמן. אנחנו מצחצחים שיניים באותו כיוון, אנחנו מסתרקים באותה זווית, אנחנו אפילו נועלים נעליים לפי אותו סדר .
גם בגילוח יש הרגלים שנשארים גם אם לא ממש זקוקים להם. למרות שסכיני הגילוח היום מספקים גילוח קרוב וחלק, עדיין מסתבר שגברים עושים אותן תנועות חוזרות שהתרגלו אליהן. למעשה, לפי מחקר מסתבר שגבר ממוצע עושה כ170 תנועות בכל פעם שהוא מתגלח, מהם 120 תנועות על אותו אזור שכבר עברו עליו, כך שהג'ל או קרם הגילוח כבר נעלמו עם התנועות הראשונות, ומה שנשאר הוא מעבר ישיר על העור, ללא חומר מגן, מה שגורם לגירוי ואדמומיות.
בואו נתחיל מהתחלה- ב14 בינואר נולדתי. בברזיל. השילוב הזה יוצר מסקנה אחת- חגיגת יום הולדת חייבת להיות במקום שמתמחה בבשר. ב"מיטבול" כבר ביקרתי לפני כמה שנים, אפשר לקרוא על זה כאן. אז התמקדתי בהמבורגרים המיוחדים ובמנות הגדולות. השנה, הוזמנתי לחגוג שוב, והפעם השתדלתי לגוון במנות שהזמנתי, וגם הגעתי בחברת צמחוני (… יש גם כאלה…) כך שזה היה אתגר לראות מה יש למקום של בשר להציע לצמחוני. וספויילר- אל תדאגו, הוא לא נשאר רעב..
כמה מילים על "מיטבול"—ההתחלה היתה בשנת 2004 כמקום להמבורגר, ואז ב2009 מעבר למקום הנוכחי בדרך המכבים 8 בראשון לציון, שיכול להכיל את כמות האנשים שביקשו להגיע ולטעום את יצירות הבשר המיוחדות, כולן מבשר איכותי ומוקפד במיוחד שגם באות בכל גודל שרוצים, כולל הכפלות של 100 גרם, וגם "בוצ'ר בלוק" ענק לקבוצות בכמויות בשר שלא נראו כמוהן. (ויש גם תפריטי לילה כייפיים).
אוכל מזרח אירופאי הוא קלאסי לימי החורף הסגריריים. בדרך כלל אנו מכירים את האוכל הרוסי, אולי גם הגרמני, אבל מה אנחנו יודעים על הקולינריה הצ'כית? מסתבר שמי שלא יודע, פשוט מפסיד מעדנים, ועכשיו ההזדמנות לכפר על חוסר הידיעה הזה, ולהתענג על שבוע שכולו קולינריה צ'כית במסעדת "עלמה" הכשרה במלון "דניאל" בהרצליה.
שעון החורף החל, כבר צריך להדליק אורות במשך היום, האפרוריות משתלטת, ולרוב האנשים זה אומר משהו אחד – קרייבינג למתוק.
כדי שלא ישעמם לנו, על המדפים עלו כמה סוגי מתוקים ששווה לנסות.
ונתחיל מהחלבי שבחבורה – "עוגת בסקוויטים" – קינוח חדש של "עדן קינוחים".
