בדרך כלל כשחושבים על "נשנוש בריא" איכשהו הטעם הוא מתוק- גם אם מדובר בממתיק דל קלוריות.
ומה קורה כשמתחשק משהו מלוח? אותו קראנץ' שבא עם התנועה של השקית והפה, רצוי בלווית העונה החדשה של "הכתר"?
בדרך כלל כשחושבים על "נשנוש בריא" איכשהו הטעם הוא מתוק- גם אם מדובר בממתיק דל קלוריות.
ומה קורה כשמתחשק משהו מלוח? אותו קראנץ' שבא עם התנועה של השקית והפה, רצוי בלווית העונה החדשה של "הכתר"?
בסלסילת הביכורים של "אסם " לכבוד חג השבועות ישנן שתי הפתעות לחובבי המתוק והמלוח כ אחד.
הראשונה, מצויינת לנשנוש כמו גם לאירוח חגיגי – חבר חדש בסדרת "בייגלה כפיות" – הוא "בייגלה כפיות בסגנון ים תיכוני עם זעתר". הבייגלה מעוצב בצורת כפית המאפשרת טבילה בכל מטבל אהוב כמו גבינות, טחינה, חומוס ומה שמתחשק ואפילו חוסכים לשטוף כלים – גם נוח וגם אקולוגי.
בחג החנוכה אנחנו אוכלים כמויות של מתוק- סופגניות, מטבעות שוקולד, מה לא? אבל חלק ממנהגי החג הם גם מלוחות – הלביבות, וכמה כבר אפשר לביבות תפוחי אדמה סטנדרטיות?
ל"נפטון" יש רעיונות למטבלים מצויינים שילוו את הלביבות.
אני מודה, אני הבן אדם הכי לא ספונטני בעולם. כל דבר אצלי דורש הכנות ותוכניות, כולל תוכניות גיבוי. אין מצב של "בא לך ניסע עכשיו לאילת"? כי לא עשיתי סקרי שווקים, אטרקציות, תיאומים בעבודה, אתם מכירים את הקטע…
אבל יש תחום אחד שבו אני מאד ספונטנית – אם בא לי לאכול משהו, בא לי כאן ועכשיו, ולחכות לא בא בחשבון.
ואחד הדברים שבדרך כלל דורשים זמן המתנה הם בצקים. צריך להכין, להתפיח, לנקות את כל הבלגאן, למי יש זמן וכוח?
באחת מפינות החמד של נתניה, במדרחוב "תל חי" שוקק החיים ממוקם סניף אחד מתוך שני הסניפים של "ברדו" .
הכל החל כשרפי סרוסי, הגשים חלום והקים את מאפיית הבוטיק הראשונה בנתניה עיר הולדתו. השאיפה היתה ליצור לחמים בריאים וטעימים. הלחמים של "ברדו" הם לחמי מחמצת ללא תוספת סוכר או משפרי אפייה , והם נמכרים בשני סניפי "ברדו" בנתניה.
בוקר קייצי קליל ברחוב תל חי, ב"ברדו" יושבים זוגות רומנטיים, משפחות צעירות, תיירים דוברי שלל שפות וחובשי כיפות שנהנים מכך שהסניף כשר למהדרין.
מה עלה על שולחננו? כאן.
מותג הבריאות GREENY משיק בימים אלה קמח כוסמת 100%.
האמת, עד שלא קיבלתי להתנסות את המוצר, לא ידעתי שדבר כזה קיים או אפשרי. כוסמת הסתדר לי יותר עם כל מני תבשילי סבתא כבדים לחורף, ופחות עם צורה של קמח.
(ספויילר- בסוף הפוסט הזה מתגלה השליט/ה האמיתי של "משחקי הכס". )
בזמן האחרון יש הרבה סיבות להיות מרותקים למסכי הטלוויזיה- מהפרקים המסתוריים של "משחקי הכס" ועד לארווזיון שאליו אנחנו מתכוננים בערך מתקופת יזהר כהן.
ובזמן שצופים, יש את התנועה האינסטינקטיבית הזו של "משהו מלוח וקטן להכניס לפה ולשמוע קראנץ' באזניים מבפנים". אז במשחקי הכדורגל מדובר בפיצוחים, ובסדרות ומופעים, איך אפשר בלי פופקורן?
המילה "פריכיות" עד לא מזמן היתה מעלה אסוציאציות של דיאטה, אבל לא עוד. סידרת חטיפי הפריכיות מוכיחה שהיא יכולה להיות נשנוש טעים גם כשלא מסתכלים על הזווית הקלורית (למרות שכל פריכית מכילה בסך הכל כשש קלוריות בלבד, אז גם אם מתפרעים ואוכלים אפילו עשר , זה עדיין מחיר קלורי נמוך).
חידה – אם יש לכם שקית של MIX ביסלי ואח של ביסלי, ואתם רוצים להוציא שני חטיפים זהים, בלי להוריד את המבט מהבינג' , מה המספר המינימלי של חטיפים שתצטרכו להוציא? תשובה תהיה בסוף.
" וְאוּלָם חֵי-מַלְכִּי אִם-יֵש כַּבָּצָל בְּכָל-הַיָּרָק / נוֹתֵן טַעַם לְשֶׁבַח בַּמָּרָק, / וְכִי יֻתַּן מִמֶּנּוּ בִּצְלִי אֵשׁ – / וְעָרַב הַצָּלִי עַל-אַחַת שֵׁשׁ; / כִּי כֵן מִשְׁפַּט הַפְּרִי הַזֶּה וְכֵן דָּתוֹ: / מַר הוּא בְּחַיָּיו וּמָתוֹק בְּמִיתָתוֹ. " (מתוך "אלוף בצלות ואלוף שום" ח"נ ביאליק.
הוא חריף, הוא מתקתק, הוא מעטר כל מנה ומשדרג כל סלט, ואנו סולחים לו על הריח ועל החריפות כי הוא שווה את זה – הבצל. בתוכניות הטלוויזיה כבר שרו "הבצל, ירק יוצא מן הכלל!", ובציטוט כאן בכותרת אפשר למצוא את האהבה לבצל בכל דור.