ארכיון תגים | מלוח

"לחמית" לובשת זיתים ועשבי תיבול.

"לחמית" של "אסם" תמיד היתה מותג אהוב בזכות שני דברים- הפריכות המתפצחת, והעובדה שהיא תמיד זמינה. אין דבר מבאס יותר מאשר למצוא במקרר שלל ממרחים אבל לחם אין, ומה עושים איתם עכשיו? הפתרון, לגשת למזווה, להוציא חבילה של "לחמית" ולמרוח עליה מכל טוב.

כדי שלא ישעמם, ה"לחמית" מגיעים בשלל טעמים ותוספות והפעם- "לחמית זיתים"  שעשירה בדגנים מלאים וזיתים בשני צבעים, ו"לחמית עשבי תיבול"  שכוללת סל של מיטב הגינה- בזיליקום, רוזמרין, אורגנו וטימין, ביחד עם חיטה מלאה.

להמשיך לקרוא

פוליבה- לפתוח קונדיטוריה בבית.

"בסוף רמלה יש מקום מיוחד, שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד…. וסוכריות קישוט… וממרח חלבה… ומלית אוכמניות ו…." טוב, לשיר הזה באמת לא יהיה סוף כשזה קשור ל"פוליבה".

הנה חידה- מה משותף ל (קחו נשימה- זה יהיה ארוך- מליות פרי, קרם נוגט, ריבת חלב, פירות יער קפואים, מחיות, ממרחים ללא תוספת סוכר, חלב מרוכז, סירופ שוקולד, גליליות למילוי, מייפל, שוקולד צ'יפס, בצק סוכר, קצפות, חמאת קקאו, קמח, שמרים, קורנפלור, תערובות לעוגות, פלאן, ג'לי, טריאקי, סויה, בוטנים גרוסים, בצל יבש, קרם פטיסיאר, צבעי מאכל ,גלוקוזה, קרמל, קטניות, שקיות זילוף, צנטרים, קופסאות קרטון…… ובערך עוד כ1500 מוצרים)?

להמשיך לקרוא

קמח עדשים אדומות אורגני- בריאות בשקית.

מאז תקופת "נזיד העדשים" התנכ"י, שטעמו היה כל כך טוב שגרם למכירת בכורה, ידועים יתרונות העדשים. מבחינת העיכול- קמח עדשים נוח יותר לעיכול מאשר עדשים בשלמותן והוא מקור מצויין לחלבונים, וויטמין B1, חומצה פולית, אשלגן, אבץ, מגנזיום וברזל, וגם חומצות אמינו שמחזקות את מערכת החיסון.

להמשיך לקרוא

ביסלי מאנץ'- כי המאנצ'יז כבר כאן.

ההגדרה של "מאנצ'יז " לפי ווינט היא  "מושג שנולד בשנות השישים בתקופת ההיפים כתיאור לרעב פתאומי וחשק עז לחטוף משהו לכול כמה שיותר מהר, בדרך כלל בשעות הלילה המאוחרות". אחר כך יש עוד שורה שאומרת "הרצון למאנצ'יז יכול לתקוף בכל שעה ובכל מצב, בעיקר בזמן הצפייה בסרטי מתח, אופרות סבון ומשחקי כדורגל".

האמת שאצלנו בבית השתמשו בשם קוד אחר – "משהו לנשנש" , שמשמעותו משהו קטן, מלוח ושאפשר לאכול בתנועה מונוטונית היישר מהשקית, להבדיל מהמושג "משהו טעים" שהתייחס בעיקר למתוקים- קרי שוקולד ונגזרותיו.

להמשיך לקרוא

כיף עכשווי ב"רטרו פנקייק בר".

אפרופו רטרו, אחת התוכניות האהובות ששודרו כאן בשנות השמונים היתה "ימים מאושרים" שבה התקופה היתה שנות השישים, עם החצאיות המתנפחות, המכוניות עם מכסה המנוע הענק, וכמובן הבריליאנטין בשיער של הבנים שלא יצאו מהבית בלי מסרק. אחד הלוקיישנים האהובים ביותר בסידרה ובסרטי שנות השישים היה הדיינר- אותו המקום בצבעי אדום לבן, שהגיש מילקשייקים מוגזמים , וכמובן שהיתה בו ה"ג'וק בוקס" המיתולוגית שהשמיע את שירי התקופה.

ב"רטרו פנקייק בר" אפשר בקלות לשכוח שעברנו מזמן את שנות האלפיים- כשעוברים את הדלת מגיעים לתקופה שבה אלביס היה המלך, התסרוקות היו מוגזמות והגזוז נשפך בכוסות.

להמשיך לקרוא

תומר- הסיגרים המהירים בעולם.

אחד הדברים העדינים והמפונקים ביותר במטבח הוא בצק פילו. צריך לשמור בהקפאה, להפשיר בעדינות, ואז לטפל בו כמו משי סיני שהיה שייך לשושלת "מינג"- לדאוג שיהיה תחת מגבת לחה כל העת, להרים אותו בעדינות, לשמן בתועפות שומן, ללטף אותו כל הזמן ולהגיד לו כמה שהוא גדול ומקסים, כדי שלא ישים לב ששמים לו איזה מילוי ושעתידו בחום גבוה.

להמשיך לקרוא

אסם- ניחוחות השמרים של פסח.

אחד הדברים הכי מגרים בעולם הוא ריח של מאפה שמרים. אחד הדברים הכי מתסכלים בחג הפסח הוא שבגלל שאין קמח, מוגבלים באפייה, בעיקר במוצרי שמרים שקשה לשחזר עם קמח תפוחי אדמה או דברים דומים לזה.

מגיעים אסם ועושים מהפכה- מעכשיו אפשר לאפות עם שמרים, ועוד בקלות.

איך עובד הפטנט?

"תערובת להכנת מאפי שמרים לפסח" – שקית קטנה שטומנת בחובה את כל הסוד- מוצר שהוא כמו קמח לכל דבר, שמכיל כבר שמרים  ומאפשר להכין כל מאפה שעולה על הדעת- לחמניות, פיצה, עוגות שמרים שוקולד, הכל כבר שם. (להעתיק מתכון על האריזה). הסוד הוא קמח אורז שבצירוף שמרים וחלבון אפונה, עם בונוס של סיבים תזונתיים- והכל ביחד יוצר את המרקם המבוקש.

ובונוס נוסף- התערובת להכנת מאפי שמרים לפסח הינה ללא גלוטן ככה שגם מי שרגיש לגלוטן יכול להנות ממאפים ריחניים וטריים כיד הדמיון.

התערובת כשרה לפסח לאוכלי קטניות.

הבעיה מתחילה כשאומרים לי שאפשר לעשות המון דברים, ואז אני מתחילה להסחף- מלוח? מתוק? מאפה שמוגש חם או קר? מה אני יכולה לגוון ולחדש?  בסוף הלכתי על ההמלצה שעל האריזה, בעיקר כדי להתיידד עם החומר ולהבין איך הוא פועל, ואז בפעם הבאה אוכל להיות חופשיה יותר. כמובן שלא יכלתי ממש לעשות אחד על אחד, אז בחרתי לשפר ובמקום ליצור "לחמניות" כמו שמופיע במתכון המומלץ, הלכתי על "לחמניות ממולאות מתוקות".

וזה מה שעשיתי:

ההוראה הראשונה שעל השקית אמרה "לחמם תנור ל180". אני דילגתי על השלב הזה כי אחרי זה עוד צריכות להיות שתי התפחות ועוד לישה באמצע, כך שאין טעם שהתנור יעבוד סתם במשך קרוב לשעתיים. העברתי את הסעיף הזה קצת לפני סוף המתכון.

להמשיך לקרוא

מה הביא איתו האביב?

אחד המצבים הלא נעימים בחיים- נוסעים בדרך ארוכה, כשמרגישים שה"טבע קורא". אם אתה גבר, אין לך בעיה, מוצאים פינה וזהו, מסתדרים. אבל כבחורה המוצא הנפוץ ביותר הוא תחנות דלק. אז עוצרים בתחנת דלק, מזנקים מהמכונית, רצים אל הדלת בתקווה שהיא פתוחה ו… עפים אחורנית. למה? כי בדרך כלל זה לא מריח שושנים שם. נכון, יש תחנות מטופחות, אבל יש גם מספיק כאלה שצריך להיות נואשת מאד כדי להכנס.

מצב אחר- נכנסים למכונית, ואז מגלים באיחור שמישהו עישן שם, והריח נדבק ומחניק, ולא נעלם גם כשפותחים חלון ומאפשרים לרוח מקפיאה להכנס.  גם אם יש ילדים ברכב ואחד מהם לא הרגיש טוב בנסיעה, חייבים לטהר את הריח.

ואיך אפשר בלי ה"עונג האולטימטיבי" של להכנס לחדרו של מתבגר ולפגוש שם את נעלי הכדורסל שלו, יחד עם בגדים שאיכשהו לא הגיעו לסל הכביסה?

להמשיך לקרוא

ביסלי במבה MIX- כי למה להתלבט?

לפעמים פשוט לא צריך לבחור, כי למה בעצם?

להמשיך לקרוא

במבה במביני – גדולים בקטן.

"במבה" הוא אחת המילים הראשונות שאומרים ילדים ישראלים, וכולנו מכירים את הטעם , המרקם והפריכות האופייניים לחטיף האהוב של "אסם".

אז מה כבר אפשר לחדש?

אז אחרי במבה ענקית בשם "בומבה" הגיעה הוורסיה המנוגדת- במבה קטנה, בערך שליש גודל, שמחדשת לנו את צורת האכילה של החטיף.

להמשיך לקרוא