ארכיון תגים | פסח

הפסח הזה, החיים הם כמו קופסה של שוקולד (לינדט)

כשהדיילת החיננית של "לינדט" הציעה טעימות שוקולד בסופר, לא היה אחד שסירב לקחת. שוקולד הוא האהבה האולטימטיבית של כולם, בכל גיל, מכל מין, ומכל טעם קולינרי.

שוקולד מהווה אפרודיזיאק למבוגרים, פינוק לילדים, נחמה לזקוקים לה ויצירה למי שמכין אותו. מותג " Lindt" קיים מאז 1845, כשהמגדנאי דויד שפרונלי שוורץ ביחד עם בנו רודולף מחליטים לנסות ולייצר שוקולד לפי מתכון איטלקי שגילו. בשנים הקרובות השוקולד משתכלל ורודולף מצליח לפתח מתכון לשוקולד שיהיה משובח בהרבה מהשוקולדים שהיו קיימים אז מבחינת ארומה ותכונות המסה. השוקולד שהוא מכין כולל טעמים עדינים ואת המרקם האהוב והמוכר עד היום. השוקולד מתפרסם בכל רחבי העולם.

להמשיך לקרוא

Quick & Brite – לחוויית נקיון מושלמת.

משום מה עם סיום חג הפורים, כשאוזן ההמן האחרונה נאכלת (ועוד כמה נמצאות כמה שבועות אחר כך ונזרקות), מתחילה ההסטרייה של "נקיון הפסח". אף פעם לא הבנתי למה בית ששומר על נקיון כל השנה, צריך להכנס לאטרף כזה דווקא בתקופה שמצד אחד הילדים תיכף בחופש בבית ומצד שני ריחות האביב פורצים ויוצרים חשק לעשות הכל מלבד לנקות?

בכל מקרה, בין אם מנקים לכבוד פסח או לכבוד כל יום בשנה, ארון חומרי הניקוי בדרך כלל מתמלא בשפע בקבוקים צבעוניים שכל אחד ספציפי למשהו אחד. כך יש לנו חומר למוצרי עור, חומר לפורמייקה, חומר לשיש, חומר לאמבטיות, חומר לעץ וכך הלאה, ותופעת הלוואי של העומס הזה היא קודם כל שאנחנו לא זוכרים מה יש לנו ולכן קונים עוד ועוד, ומצד שני משתמשים בכל מוצר קצת, אבל בגלל שהוא נפתח, רוב הסיכויים שמשהו יישפך או יתקלקל ואז זרקנו כסף לחינם.

תוסיפו את הסיכונים הבריאותיים שבתכשירים שונים כמו נזק לעור, לנשימה או לעיניים ותקבלו ארון שלאף אחד אין ממש חשק לפתוח מההתחלה.

האידאל הוא כמובן חומר אחד שעושה הכל, ואם הוא גם 100% טבעי וידידותי לסביבה ,מה יותר טוב מזה?

בפרסומות בטלוויזיה, אם היו מצלמים את הטקסט הזה, בטח זה השלב שהיו עוברים מצילומי שחור לבן לצילומים צבעוניים, מכיוון שכאן נכנס לעסק – 'קוויק & ברייט' –  Quick & Brite.

להמשיך לקרוא

"ליפסקי" – מסדרת לי את החג (וכל השנה).

כשהבן שלי היה קטן, מאד אהבנו שכנים שהיו מחליפים מכונת כביסה. גם מייבש זה בסדר. הסיבה?  הם היו משליכים החוצה את הקרטון, מה שהיווה פתרון מצוין לכל הבלגאן שמשאיר פעוט בסלון הבית, ושמורכב מ23433 חלקי לגו , 7658 חלקי פאזל , ועוד 3646756 חלקים בלתי מזוהים (שמאד כואבים כשדורכים עליהם יחפים).

הבעיה היחידה היתה רק שבבית היתה גם חתולה שמאד אהבה קופסאות קרטון, ועוד יותר אהבה לשייף עליהן את הציפורניים כך שהדקורציה העיקרית בסלון שלנו באותן שנים היתה קופסה מרוטה, שרוטה, קרועה לכל הכיוונים, שמכילה ים של חלקים בלתי הגיוניים (וגם כמה דברים שנעלמו לנו ולא ידענו לאן).

להמשיך לקרוא

שופרסל כשל"פ- תשע"ז

אביב הגיע פסח בא, ואיתו הצורך במוצרים כשרים לפסח, כי גם מי שלא דתי אדוק, כמו במקרה שלי- שכבת לאמא שומרת מסורת שמתגוררת בשכנות, הבית חייב להיות כשר בכלל, וכשר לפסח בפרט.

החבילה של "שופרסל" לפסח כללה מבחר מוצרים, שהמשותף להם הוא הכשרות לפסח, והחידוש- כשמוצרי מותג הבית כמובן זולים משמעותית ממתחרים, ואם הם באותה איכות או יותר, בוודאי ובוודאי שמשתלמים יותר.

להמשיך לקרוא

האירוח המושלם- עכשיו על השולחן שלכם.

הבדיחה הישנה אומרת "איך נוצרו החגים היהודים? ניסו להרוג אותנו, ניצחנו, בואו לאכול". לפעמים נוצר הרושם שיחסית למדינות אחרות, בישראל יש המון חגים, ובין לבין גם מנהגים שאימצנו מכל מני עדות ועמים וכמובן שיש גם את האירועים האישיים- ימי הולדת, חתונות, מסיבות עסקיות, כל יום יש סיבה לחגוג.

ואיך חוגגים? כבר פסו ימי ה"ביסלי במבה" על צלחת לבנה שמתהפכת בכל נגיעה- היום יש מודעות רבה לעיצוב השולחן, פינות ההגשה, הכלים, הסביבה, התאורה והמוסיקה. אמממה מה? עד לא מזמן היתה השמחה גם קצת עול למארחים, כי אחרי שהאורחים עוזבים, נותרים המון כלים שצריך לשטוף, וגם המדיח לא עומד בקצב. היום גם לזה יש פתרון- כלים חד פעמיים בשלל עיצובים ודגמים, צבעים ומרקמים, שגם נראים בדיוק כמו כלי זכוכית או חרסינה, כך שלא צריך לטרוח- מקפלים את כל העסק אחרי האירוע וזורקים לזבל. כיף לאורחים, מנוחה למארחים.

להמשיך לקרוא

צ'ארלי בממלכת הפסח

לקראת חג הפסח רשת "יינות ביתן" לובשת חג. – הרבה מבצעים ומגוון רב של מוצרים כשרים לפסח שיהפכו לנו את הפסח לטעים יותר וכייפי יותר.

הגעתי לסניף הענק והמרווח ברחובות כדי להשתתף בסדנת בישול לכבוד פסח בניצוחו של השף הידוע צ'ארלי פדידה– הפרזנטור של הרשת. צ'ארלי כבר דאג שיהיו לנו נשנושים קלים כמו סביצ'ה , סלמון , ומנת בשר ראש (שהכין השף של הרשת שאחראי על המנות המוכנות שנמכרות ב"יינות ביתן") ופצח במלאכה.

המנה הראשונה שהוכנה היתה "כתף טלה משובצת שום ורוזמרין שמוגשת לצד ירקות צלויים".  צ'ארלי הדגים פירוק של טלה אבל לא לדאוג- הקצב של "יינות ביתן" יכול להענות לכל בקשה לפירוק בשר כך שנחסכת מאיתנו העבודה הזו בבית, למרות שצ'ארלי עשה את זה בדיוק בחמש דקות…. אחרי שהטלה פורק והחלק המתאים הונח, הוא מולא בכל מני דברים טובים לפי הטעם, ונסגר בעזרת רשת והופ- לתנור על מצע של ירקות. התוצאה היתה מרהיבה (ומרעיבה)- בשר צלוי ונוטף מיצים מגרים, שנפרס בזריזות (כל כך בזריזות שהיה לי קשה לצלם את צ'ארלי חותך אפילו כשהעברתי את המצלמה שלי למצב מהיר במיוחד), ופרוסות יפיפיות של בשר ממולא נצצו באורות המטבח. וכן, זה טעים מו שזה נשמע.

להמשיך לקרוא

"שבכל דור ודור" – דורות לפסח

המשאב הכי חשוב, שהכי נגמר ושאי אפשר להשיג עוד- הוא הזמן. כולנו אנשים עסוקים- עובדים, בעלי משפחות ותחביבים, ואיפה שאפשר לקצר – מקצרים.

אחת הדרכים לקצר זמן היא להשתמש במוצר קפוא, אם הוא איכותי ונשמר במיטבו.

את מוצרי "דורות" אני מכירה ואוהבת כבר שנים, ומשתמשת באופן קבוע, בעיקר בגלל שאם אני אסתמך על דברים שאולי נמצאים אצלי במקרר, רוב הסיכויים שהם לא שם או לא ראויים לשימוש כי שכחתי מהם זמן ארוך מדי. (ויעידו על כך זרי פטרוזליה נבולים שהשתמשתי מהם בשני עלים וכל השאר נשאר עם הגומיה ונבל).

להמשיך לקרוא

"תומר"- טעמי הפסח המיוחדים.

פסח – תקופה שגם שוהים בה הרבה בבית וגם אוכלים הרבה. או אולי אוכלים בגלל ששוהים? משהו כזה. ואם כבר יוצאים מהבית- לוקחים אוכל ופותחים שולחן. כי ככה זה בחיי יהודים- הבדיחה בעלת הזקן אומרת "חגי היהודים הם תמיד- "ניסו להרוג אותנו, ניצחנו, בואו נאכל".

להמשיך לקרוא

"סלטי השף – צבר"- מוסיפים אקשן לשולחן הפסח.

גדלתי בבית פולני, נו מה לעשות- תבלינים לא היו ממש החלק החזק אצלנו. מקסימום מלח וסוכר. את המטבח המרוקאי והמטבחים המתובלים הכרתי הרבה אחרי גיל ההתבגרות ואימצתי מהם חלק מהמנות (אם כי קשה לי עם מנות ממש חריפות).

שני הגברים בבית לעומת זאת מאד אוהבים את העוקצנות החרפרפה ושמחים לפגוש אותה בכל מנה.

להמשיך לקרוא

"שיר השירים אשר לשלמה" – ו"סיר הסירים אשר לשוש".

לסבתא שלי היו סירים שתמיד חשבתי שהיו מעוצבים במיוחד. מה הכוונה? לא היה סיר אחד שהיה חלק, ללא כתמים , או עם מכסה תואם. אצלה תמיד הכל היה בסגנון "אוונגרד" כלומר כתמים לא מזוהים בתחתית, שקעים ובליטות , חלקים שרופים, ידיות נמסות, וגם המכסה היה בשיטת "ערבב והתאם" עם כוכבית על המילה "בערך". מקסימום קצת ינזל מהלמטה של מכסה גדול מדי, ככה כבר מנקים את הכיריים תוך כדי…..

לאמא שלי כבר היו סירים יותר טובים, רק חבל שהיא לא השתמשה בהם הרבה, ואולי זו הסיבה שהגעתי לגיל שמונה עשרה עם בקושי חמישים קילו על מטר שבעים.

להמשיך לקרוא