לא מזמן סיקרתי כאן את ממרח המרשמלו "MARSHMALLOW FLUFF".
ועכשיו הגיע לארץ אחיו הצעיר- ממרח מרשמלו FLUFF בטעם תות, גם הוא על ידי חברת "מאכלי עולם".
ארכיון תגים | פרווה
סוכריות עגבניה- עכשיו מ"תומר"
עגבניות מיובשות הן כבר ממש לא שם של סרט, אלא מצרך פופולארי לאכילה כמו שהן, או על כריך חלבי או בשרי, או להוספה לתבשילים כלשהם.
קיבלתי להתנסות את אחד מהממרחים בסידרה החדשה של "תומר"- ממרח עגבניות מיובשות קצוצות עם זיתים ירוקים ועשבי תיבול בשמן חמניות. (מור נוסף חדש בסידרה הוא רצועות עגבניות לחות מתובלות בעשבי תיבול ושמן חמניות).
אחרי שטעמתי ככה, נזכרתי שיש לנו בבית קמח כפרי שרק מחכה להפוך ללחם, ואין כמו מילוי עגבניות מיובשות כדי להגדיל את החגיגה הטעימה.
שטוחלה- ועכשיו עם עוקץ….
אני לא בן אדם של חריף. כשכולם סביבי שופכים כמויות של פלפלים חריפים לתוך תבשילים, אני וחבריי לעדה הפולנית מוסיפים עוד שלושה גרגירי מלח וזהו.
למעשה, מלבד קטשופ, אני לא אשים שום רוטב על האוכל שלי, חוץ מ…. צ'ילי מתוק. במשך השנים למדתי לבחור את היצרנים שמקטינים במקצת את כמות החריפות שבצ'ילי המתוק, ומאז הרוטב הכייפי הזה מקשט לי את האוכל, בעיקר מנות בשריות אבל לא רק.
עכשיו חברת "מאיר בייגל" מביאה לי את הצ'ילי המתוק גם לחטיף- לבייגלה מסדרת שטוחלה בטעם צ'ילי מתוק.
קודם כל מה שחשוב- המוצר אפוי ולא מטוגן, כך שהוא בריא יותר, יש בו סיבים תזונתיים ואין בו חומר משמר וצבעי מאכל, ובעיקר מה עוד יש בו – טעם. הרבה טעם עשיר וכייפי.
הביגלה השטוחים פרצו לחיינו בשנים האחרונות והפכו ללהיט. משהו בדקיקות של הבייגלה השטוח, הטעם הספציפי, והקרנצ'יות פנו בדיוק לטעמו של השוק הישראלי.
עכשיו, עם תוספת הצ'ילי, אנו מקבלים את כל החבילה- חטיף שאין לו את הפוקנציות הבעייתיות כמו טיגון, ולא את תועפות השומן שיש בחטיפים המטוגנים, יש לו יתרונות בריאותיים רבים, והוא מספק את הצורך ב"משהו מלוח וקרנצ'י".
מעבר לאכילה ונשנוש חופשיים (וגודל השקיות – 40 גרם גם מונע התפרעות גדולה מדי), המוצר מצויין לטבילה ברטבים וגבינות (כך שהוא אידאלי עכשיו, לאירוח של שבועות).
הנסיון שלי – שמתי עליהם טיפה גבינה צהובה וחיממתי כמה שניות במיקרוגל, היה סוג של "פונדו" מעולה.
חברת "מאיר בייגל" קיימת משנת 1962 ומובילה בתחום החטיפים האפויים, ייצור בייגלה וגריסיני. המפעל עומד בכל התקנים המחמירים ברמה עולמית.
להשיג בכל רשתות השיווק, כשר פרווה בד"צ.
תבואות – קמח כוסמין מלא אורגני.
חג השבועות המתקרב הוא אולי חג מאכלי החלב, אבל הרבה מהם משולבים במאפים. אפייה היא פעולה כייפית, יש אומרים אפילו תרפיוטית, ואין כמו ריחות של אפיה בבית, שמסוגלים להוציא פיל משלוותו (ויעידו על כך מתווכי הדירות שתמיד ממליצים למי שמוכר דירה, להכניס מאפה לתנור בשעת ביקור קונים פוטנציאליים).
בונז'ור- בוקר טוב בשני צבעים.
מאפי שמרים טריים הם אחד מסימני ההכר של רשת בונז'ור, ולכבוד חג השבועות בטכנולוגיה חדשה- שילוב שני בצקים בצבעים לבן (קלאסי) וחום (קקאו). ומה הטעמים? קרואסון ביס בטעם נוגט, קרואסון ביס חלבה וגביניות שוקו.
עוד לפני שטועמים, כמו בכל דבר שקשור לקולינריה, אוכלים עם העיניים, ושילובי הצבעים יוצרים גם חשק עז לטעום וגם אסטטיקה כמעט חושנית, וכל מארח ומארחת יגלו שלפרוש על הצלחת את המאפים בסדר קבוע ולפי גיווני צבעים, כבר עושה להם חצי עבודה מבחינת ניראות של השולחן, עוד לפני שטועמים ונהנים.
שקד לי שקד לי
חברת "אלפרו" בהחלט לא שוקטת על השמרים, או במקרה שלה "על השקדים". בשוק הצומח של משקאות מהצומח (איזה משחק מילים, הא?) למשקאות השקדים יש חלק נכבד וטעים, ולסדרת השקדים של "אלפרו" שכללה עד עכשיו משקה שקדים ומשקה שקדים ללא סוכר, נוספו שני אחים חדשים- "משקה שקדים בטעם וניל" ו"משקה קוקוס שקדים".
RICE DREAM- חלומות בטעם חלב.
כמו שאומרים בפרסומת למשקפיים- חלב הוא מוצר צריכה בסיסי. רובנו לא טבעונים וצורכים חלב על בסיס יומיומי. הבעיה מתחילה כשאי אפשר מסיבה כלשהי לשתות חלב- אם זה רגישות כלשהי, או מטעמי דיאטה או השקפה. שוק משקאות תחליפי החלב הולך וגדל, וגם חומרי הגלם שמהם מיוצרים סוגי תחליפי החלב השונים שמתאימים לשימושים שונים.
מעבר כמובן למי שלא יכול לצרוך חלב או לא רוצה לצרוך חלב, יש גם את שומרי הדת שמפרידים שעות רבות בין אכילת בשר לחלב, ומשתוקקים בכל זאת לקינוח או למנה שהיא חלבית בעיקרה, וגם כאן שוק תחליפי החלב מציע פתרונות רבים, ואם יש גם בונוס בריאותי, מה טוב.
פינוקים מתוקים
לפני כחודש הייתי בביקור במפעל "מן" וראיתי את פסי הייצור של הוופלים והעוגיות. כמובן שגם טעמתי מהכל (בלוגרית מקריבה את גופה למען הקוראים…). אבל מסתבר שתמיד אפשר לחדש, והפעם "מיני ופלים מצופים בטעם שוקולד". אותם וופלים אהובים ופופולאריים, בגודל קוביה, להלן "מינימן"- מצופה בטעם שוקולד. ההמלצה שקיבלתי היתה לאכול אותם לצד קפה, אבל אני מצאתי וורסיה טעימה יותר – זוכרים את השיטה שבה הסבים שלנו היו שותים תה עם קוביות סוכר? היו מניחים קוביה בפה ולוגמים מהתה והמשקה היה עובר דרך הקוביה? אז אותו הפרינציפ- אני בעד לשים קוביה אחת בפה (ולהתאפק לא לאכול אותה ככה), ולשתות קפה דרכה. חוויה מעולם אחר.
פורים בפתח – החגיגות מתחילות.
רוחות פורים כבר מנשבות כשבכל חנות כבר יש תחפושות, אריזות, ממתקים והמון צלופן. ואיך אפשר בלי אזני המן ומיני מאפים? נכון, אפשר לקנות, אבל ברגע שמתחילים לאפות, כבר אי אפשר לחזור אפילו לטובה שבמעדניות.
שופרסל- הפריכות שבפריכית.
נתחיל מהתחלה- כשהפריכיות הומצאו והגיעו לשוק הישראלי, טעמתי, עיקמתי את הפרצוף ומאז לא נגעתי בהן. הפריכיות שטעמתי היו בטעם של פופקורן ישן ועם ריח של אבק. תוסיפו לזה את הדימוי של "אוכל של שמנות" והסבירו לי איך זה אמור להחליף חלה מתוקה וטריה? לחם חם מהתנור? פוקצ'ה? לא בבית ספרי.
במשך השנים התמדתי בתפיסה הזו, וחייתי בשלום לצד הפריכיות, ביחסי "שלום שלום" בלי יותר מדי קירבה.
עד שהשבוע הגיע הקופון של שופרסל וגרם לי לנסות שנית, בשם הבלוג כמובן.
