הדמיון תמיד עובד שעות נוספות בחג הפסח, בעיקר בגלל שצריך להכין הרבה ארוחות, להרבה אנשים, משפחה או חברים שמתארחים, והגבלות הכשרות לפסח לוקחות לנו את הקמחים שאנו רגילים להשתמש במנות רבות, ואנו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים שיהיו טעימים, כשרים לפסח, ואם אפשר גם לקבל בונוס של בריאות אז עוד יותר טוב.
קעקועים הם החלטה רצינית מכיוון שהם נשארים כל החיים (או שממש כואב להוריד אותם). ב AMKIRI פותרים את הדילמה בעזרת קעקועים זמניים שנראים אמיתיים לחלוטין, אבל ניתן להסירם בעזרת מים וסבון או פשוט מגבון.
האגדה מספרת על שלושה אפונים שהפכו לצמח גבוה שהגיע עד לארמון ענקים בין העננים, שם התגלו אוצרות אדירים.
באריזת "אפונה ירוקה אורגנית" של "תבואות" אמנם אין יהלומים וזהב אך יש שפע של יתרונות בריאותיים כמו וויטמינים ומינרלים, סיבים תזונתיים וחלבון, נוגדי חימצון ומעט קלוריות.
חג שבועות הוא חג החלב ומוצריו, ואין כמו גבינות להשתלב עם פסטה. מזג האוויר בחג השבועות הוא קייצי מה שרק תורם לרצון למנות קלילות, שגם לא יושבות בבטן וגם לא דורשות שהות ארוכה במטבח מול סירים לוהטים.
יש אנשים שיש להם "עין" לעיצוב ויודעים לתכנן מראש איזה צבע של קיר ישתלב עם השטיח שעוד לא קנו, ועם האקססוריז שיניחו על השיש שעוד לא נבנה. אני לא כזו. אני יודעת איזו אווירה אני רוצה, אבל קשה לי לדמיין מה בדיוק אני צריכה בשביל להשיג אווירה כזו.
זו הסיבה שלא ממש השקעתי בעיצוב הבית שלי, בעיקר בגלל שרוב הזמן אני בכלל לא שם.
אבל, תמיד יש יוצא מן הכלל, ובמקרה שלי מדובר בחדר השירותים והרחצה, שמהווים "אואזיס" בסוף יום עמוס (או בשעת לילה מאוחרת), כשאני רוצה לעבור מהפאזה של "בן אדם תזזיתי" ל"בן אדם נינוח שרק רוצה ללבוש בייבידול וללכת לישון על מצעי סאטן" (או יותר נכון עם חולצת "סוף מסלול" על ציפיות "פאואר ריינג'רס" שנשארו בבית אחרי שהבן עזב).
יש לי יחסים אמביוולנטיים עם שמרים. מצד אחד אני כבר לא מפחדת מהם, מצד שני אני משתמשת רק בגרסת השמרים היבשים, רצוי אינסטנט, כי להתחיל לגדל שמרים בתוך מים רותחים וכל הבעבוע הזה, זה באמת לא בשבילי.
אחת הבעיות עם שמרים היא הזמן. כל שלב באפייה עם שמרים לוקח זמן התפחה, ובחורף זה גם מתארך, ורק בשבוע שעבר מצאתי את עצמי מתפיחה בצק שמרים ממש על המזגן, עטוף בשמיכת צמר מפנקת כאחרון הפרינצסות.
בשנים האחרונות ישנה מודעות גדולה לשינוי התזונה לתזונה בריאה. רובינו משתדלים לאכול פחות כמו הומר סימפסון ויותר מנות בריאות, אם מדובר בהפחתת הסוכר ,השומן, החומרים המשמרים או המלח, ואם מדובר בהוספה של מנות בריאותיות לתפריט שלנו.
אחד התחומים שזוכה לעדנה בגלל יתרונותיו הבריאותיים הוא תחום הקטניות והזרעים, שפעם היו נתפסים כמשהו לטבעונים או למשוגעים לדבר, ועכשיו נכנסים לתפריט של כולנו ומשפרים את בריאותינו.
שיער חלק תמיד נתפס כאלגנטי יותר, זו גם הסיבה שהרבה דמויות מפורסמות שמשדרגות סטטוס, נניח משדרנית טלוויזיה לחברת כנסת, בלי להגיד שמות , מישהי שטל פרידמן עשה עליה בוכתה, הן תמיד מחליקות את השיער.
בילדותי היו בכיתה הילדות האלה עם השיער החלק "מקלות" שניערו את הראש ככה באגביות והחליקו את האצבעות בתנועות כאלה בשיער, רק בשביל שיפול עוד דקה לאותו המקום, והן היו יפות כל כך.
שלא לדבר על לאסוף את השיער, התברכתי בשיער גלי עד גבה-גלי, ובעוד חברותי יצרו קוקו אלגנטי בסגנון בר רפאלי, הקוקו שלי תמיד היה בצורת משולש, כי התלתלים התפרעו הצידה וכל כולי נראתי כמו פירמידה.
הפתרון של "לעשות פן" לא היה כל כך מעשי בגלל הזמן שהוא דורש, וגם אי הנוחות של להחזיק מכשיר כבד בצד אחד ומברשת בצד השני ולנסות לעשות הכל בכל הכיוונים. בתקופה הקצרה שהיה לי שיער קצר, שהיה מחייב שיהיה חלק ,כי אחרת הוא נראה כמו זעזוע מוח צהוב, בן הזוג למד לעשות לי פנים (ונעשה מומחה אחרי ששרף לי לא אחת את הצוואר והאזניים).
בשנת 1988 נוסדה "מבושלת" במבוא חורון, והמציאה מתכון חדש למנות האולטימטיביות.
המצרכים הדרושים: טעם, בריאות וחוויה. אופן ההכנה: לתכנן את המנות באמצעות שף ותזונאית, שמקפידים על אבות מזון ועל דרישות בריאותיות מצד אחד, ועל חומרי גלם טריים והימנעות מכל חומר משמר או מרכיבים מזיקים מצד שני, לעמוד בתקני איכות מחמירים, לארוז בטכנולוגיות חדשניות ששומרות על איכות המזון, ולספק במשלוח עד הדלת (ראה להלן – "הנקישה על הדלת") בשיא הנוחות.
פעם אפשר היה להעריך את גילו של אדם לפי שערו (או חוסר שערו). שיער לבן (לנשים) או קרחת (לגברים) אמרו לנו שהאדם שלפנינו כבר ראה כמה דברים בחיים. מאז גילינו עובדה מציקה אחת – כבר לא צריך להיות זקן כדי שיהיה לך שער לבן או קרחת. בחדר הכושר שלי מתאמנים בחורים בני עשרים וחמש עם נסיגת שיער חמורה, חלקם כבר יזמו קרחות כדי שלא יראו, ועל הראש הנשי מופיעות המון שערות לבנות, גם כששנת הלידה היא כבר בעידן הטלוויזיה הצבעונית …
