בחגים יש מנהגים רשמיים ויש לא רשמיים. הרשמיים הם לשים על השולחן ראש של דג, לטבול תפוח בדבש, לברך ב" שנה טובה". הלא רשמיים כוללים הרבה הרבה הרבה יותר מדי אוכל, פתיחת כפתורי המכנסיים באנחה וסירוב לעלות על המשקל הביתי במשך שלושה שבועות לאחר מכן.
כדי להצליח בכל זאת לעבור את הדלתות גם אחרי תקופת החגים, כל צמצום קלורי הוא מבורך, כשהתנאי כמובן שהוא לא פוגע בטעם. "צבר" באו לעזרתנו עם סידרת סלטים שמכילה 7% שומן בלבד, כדי שנוכל להנות בלי נקיפות מצפון.
כמיטב המסורת השנתית, בכל שנה, ממש רגע לפני ראש השנה, התכנסנו בסניף "יינות ביתן" ברחובות, לסדנת בישול לכבוד ראש השנה עם השף המצליח (והחתיך )צ'ארלי פדידה- טוב, האמת שהוא בישל ואנחנו אכלנו, אבל היי, בואו לא נכנס לקטנות.
עם מיטב המצרכים של "יינות ביתן" – כולל דגים טריים, בשרים משובחים וכל יתר המצרכים, שף פדידה אירגן תוך זמן קצר משתה חגיגי לתפארת.
ראש השנה בפתח, ואחד הסימנים הבולטים שלו- הרימון, מופיע לנו בהפתעה החדשה של "פריגת"- – פריגת רימונים בבקבוק ליטר וחצי.
אוקי, כשאומרים לי "ראנר"- זו האסוציאציה הראשונה שלי.
אחר כך הבנתי שמדובר בעצם ב"ראנר" לשולחן- אותה רצועה ארוכה שמקשטת את שולחן האוכל מעל המפה .
כשקיבלתי את הראנר של "HOMEIN" גיליתי שהראנר הוא לא רק קישוט אלא פריט פונקציונלי לחלוטין- מפני שהייחוד שלו הוא שהוא עמיד לחום- יש בתחתיתו גומי טבעי לבידוד חום והחלק העליון עשוי פוליאסטר במראה של בד- כך שאפשר להעמיד עליו קערות מהבילות או מרקיות למשל, בלי שהמפה או השולחן יינזקו ובלי צורך בכל תחתיות הקש או מעמדי המתכת הקטנים שאיכשהו תמיד הולכים לאיבוד או לא מספיקים בגודל וגורמים לתנודות די מפחידות של כלים מלאים אוכל.
בתמונה צילמתי בכוונה את הראנר כשהוא מקופל כדי שאפשר יהיה לראות גם את חלקו התחתון.
במגע יד הראנר יציב מאד ועבה, אפשר לסמוך עליו שיעשה את העבודה ועל הדרך גם מקשט את השולחן החגיגי. (וגם קל מאד לניקוי!)
יצר האדם אוהב חידושים. עם כמה שמשהו אהוב עלינו, תמיד נרצה לטעום ולנסות עוד משהו, אולי זה ימצא חן בעינינו גם או אפילו יותר?
זו הסיבה שמותג התה FUZE TEA מבית קוקה קולה מביא לנו חידושים רבים, כדי שחלילה לא ישעמם לנו בפה.. והחידוש הדנדש- ממש בשביל ראש השנה, הוא משקה חדש – אפרסק רימון במתיקות מעודנת.
בארץ יש תעשיית יין פורחת, תעשיית בירה משגשגת, אולם מזקקת וויסקי כחול לבן לא היתה בסביבה עד שהגיעו "מילק אנד האני" והשיקו את המזקקה הישראלית הראשונה.
הגעתי לבדוק, לטעום ולחוות את "מילק אנד האני"– מזקקת הוויסקי הישראלית הראשונה, שממש בדקות אלה ועד שנת 2019- המהדורה הראשונה של הוויסקי מתיישנת לה בנחת בתנאים האופטימליים, אחרי שהופקה בעזרת הציוד,החביות והתהליכים המתקדמים ביותר כדי לעמוד בסטנדרטים המחמירים ביותר של איכות וטעם.
החופש הגדול בעיצומו, וקשה לחשוב על החגים , אבל האמת שהם ממש בפתח, בעוד כחודש כבר ראש השנה (ואם תשאלו את אמא שלי- ראש השנה מגיע מיד אחרי פסח, לפחות כשזה נוגע להתחשבנויות של מי מתארח ומי מארח, כיאה למשפחה פולנית קלאסית).
ארוחות החג נוטות להיות בשריות, ואין כמו הכבד לככב במנות הפתיחה (ומצידי גם בעיקריות ואין לי בעיה עם קינוח שמבוסס על החלק הזה ). "כבד קצוץ" על שלל צורותיו מהווה מעדן בפני עצמו, מרוח על קרקר או על לחם. (או בכפית ישר מהקופסה, שעונים על השיש במטבח, בעמידה כמובן, כשלעיתים אפילו לא סוגרים את דלת המקרר…).
את חברת "סולתם רדד" באמת שאין צורך להציג- מ1948, למעשה מאז קום המדינה, סולתם רדד" מביאים לנו את מותגי העל בכל מה שקשור בכלי בית – "סולתם " בתחום הסירים, רדד בתחום הסכו"ם ומותג "מקסוול וויליאמס" בתחום כלי ההגשה. המייחד את כל הכלים – הקפדה על איכות מצד אחד, טכנולוגיות מתקדמות מצד שני, חדשנות מצד שלישי, ואסטטיקה עיצובית מצד רביעי. הרבה צדדים שנועדו לתת לבשלן ולבני משפחתו את ההנאה המקסימלית לא רק מאכילת המנה שהוכנה בתנאים האופטימלים אלא גם גם מהתהליך עצמו.
בפאתי כפר סבא, ניצב "המרתף של רוזנר" – חנות היין (וכל שאר הדברים הטובים) של משפחת רוזנר מזה שלושה דורות.
הגעתי ל"מרתף" כדי לבדוק מה התחדש לקראת השנה החדשה ובכלל. במקום יש כמות שלא תאמן של אלכוהול- מעל אלף סוגי כהלים שונים, ומעל שמונת אלפים (!) סוגי יין, ביחד עם כ400 סוגי בירה. בקיצור, איך מוגדר המקום – "יינות ומשקאות לאנשים חריפים"- כי חובבי היין והחיים הטובים ימצאו שם גן עדן. ואם אתם תוהים איך להתמצא? יניב רוזנר, הדור השלישי, ביחד עם רעייתו ענבר יודעים לשאול את השאלות הנכונות כדי למקד את הקונה במה שבדיוק מתאים לו מכל הבחינות- טעם, מחיר, העדפות ועוד.
התורים הארוכים בחנויות ספרי הלימוד מעידים שלמרות שאנחנו עמוק בתוך אווירת אוגוסט, כולל חום ולחות קומפלקט, שנת הלימודים תיכף מתחילה, ואיתה החגים שממש בפתח. אמנם התחושה היא שפסח הרגע היה, ראש השנה כבר מתדפק בפתח ואיתו הדילמות הנצחיות- "אצל מי אנחנו השנה" ו"מה מביאים למתנה". כדי לא להכנס לקונפליקטים משפחתיים, הרשו לי להתמקד בשאלה השניה, ובעיקר בתשובה – "המתנה המושלמת היא משהו שהייתי רוצה לקבל בעצמי".
